"תגיד, אתה מתאמן בהאבקות או משהו?", שאל אותי מלצר בבית קפה בתל אביב. עניתי שאני מתאמן בג'יו ג'יטסו ברזילאי. "אני מתאמן בסמבו קרבי ובקרוב אסע לתחרות בבלארוס", הוא השיב.
"תחרות סמבו? בבלארוס? הוא מטורף?", שאלתי את עצמי. המשכתי לעקוב אחריו ואז ראיתי שלא רק שהוא נסע לתחרות, הוא הפך לישראלי הראשון שזכה במדליה, מקום שלישי בתחרות בינלאומית בסמבו קרבי. התקשרתי אליו מיד על מנת לומר לו כמה אני שמח וכמה כבוד הוא הביא למדינת ישראל, אך מהר מאוד השיחה גלשה לצד השלישי של הקריירה שלו: הקושי, המורכבות, הפוליטיקה, ההתמדה, ההישרדות ועוד אתגרים רבים שהוא צריך להתמודד איתם.
טריאל אבסוב בן ה-22 עלה לארץ עם הוריו מאזרבייג'אן ועד נובמבר האחרון שירת בצה"ל כלוחם בתותחנים. "הייתה לי ילדות לא פשוטה, מורכבת", הוא מספר, "הייתי צריך כל הזמן להגן על עצמי ברחוב. לצערי ולטובתי פיתחתי עור של פיל בגלל המכות ברחוב ולכן שמתי לב שמנטלית, אני הרבה יותר חזק מהרבה מאוד מקצוענים בסמבו. לכן אני מנצח. זה הדבר שאני עושה הכי טוב".
האם אתה מקבל תמיכה או עזרה על מנת להשתתף בתחרויות?
"אני עובד כמלצר על מנת לממן את האימונים, הציוד והתחרויות. אני רוצה להילחם, להתחרות ולהביא כבוד לישראל. השתחררתי לפני פחות משנה. הייתי לוחם במשך שלוש שנים ובכל שישי שבת בהם יצאתי הביתה, הלכתי להתאמן. לקחתי פעם רגילה וכל אותו השבוע התאמנתי כדי להתחרות. אפילו בצבא, בזמני החופשי שם, התאמנתי וחברי בתותחנים עזרו לי כי ראו כמה זה חשוב לי."
מתי התחלת להתאמן?
"מאוחר יחסית, בגיל 18. נרשמתי ל"סמוראי דו" בראשון לציון, התאמנתי שם בכל מיני שיטות ודי מהר התחלתי לנצח בתחרויות - אבל אז הגיע הגיוס. באותו שלב התחלתי להתאמן אצל פבל מוסין, מאמן סמבו ובעלה של אליס שלזינגר".
המשפחה תומכת בדרך שבחרת?
"תשמע, הורי רצו שאלמד ואקבל מקצוע וכאלה, אך אני יודע מה הייעוד שלי - וזה לוחם זירה. אני מתכוון להגיע לרמות הכי גבוהות, אני רוצה להגיע ל-UFC ולהיות אלוף".
תגיד, איך זה להיות ישראלי הראשון שזכה במדליה בתחרות עולמית, ועוד בבלארוס מול לוחמי סמבו מכל העולם?
"תשמע, זו גאווה גדולה. זה לא ייעצר פה, אני מתכוון לייצג את המדינה ולהרים עוד הרבה דגלים בתחרויות. אני גם אשמח אם יש אנשים טובים שזה חשוב להם ואוהבים את מה שאני עושה, אשמח לכל תמיכה. אני עובד קשה ומשקיע את כל כולי בסמבו".