פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כשר אבל מצליח: מדד הכיסא החם על עסקת חנן ממן והשעה של ג'ורדי קרויף

        בזמן שאנשים שלא מבינים את חוקי המשחק מתלוננים, הפועל באר שבע עובדת, וחנן ממן כבר שווה לה ארבע נקודות ופסגה - ותודה ליואב כץ. אורן יוסיפוביץ עם מדד הכיסא החם, כולל תדלוק המיתוס של בכר והצדק והטעות של ג'ורדי קרויף

        כשר אבל מצליח: מדד הכיסא החם על עסקת חנן ממן והשעה של ג'ורדי קרויף
        צילום ועריכה: יוסי ציפקיס

        איזה גול, הא?

        אבל רגע.

        בעולם בו הנורמות והכללים מזמן הפכו למשניים והאדם היחיד שמצייץ עם אצבע קלה יותר על ההדק מאלכס טיוס הוא נשיא ארצות הברית - אך טבעי שכולנו נתבלבל וכבר לא נדע מה חוקי ומה מוסרי ומה לא. ומכיוון שלדיווחים לא אמיתיים הומצא הכינוי הקליט "Fake News", לפרשנות הלוקה של אנשים, לדעות המוזרות שלהם - נקרא "Fake Rules". בעולם הפייק רולז, החוקים הפיקטיביים, מה שמותר אסור ומה שלגיטימי לגמרי הוא עוולה חברתית. וכך, בממד השקרי והמומצא שבו לפעמים אנו חיים, הופכת עסקה טריוויאלית והגיונית לחלוטין - חנן ממן להפועל באר שבע - למקור כל הרע בכדורגל הישראלי.

        ממן הוא לא לוחם חופש, אבל בשבועיים האחרונים הוא מספק תשובות אמיתיות למחוקקים המזויפים. שני הגולים שלו שפתחו את המשחקים מול אשדוד ומכבי פתח תקוה - בדקה ה-41 ובדקה ה-44 - הם בדיוק מה שהפועל באר שבע הייתה צריכה. מישהו שיפתח משהו, בניגוד לתיקו בטרנר מול בני יהודה והפועל חיפה. מישהו שיביא משהו אחר בזמן שחצי קבוצה פצועה/מושעית והחצי השני אפור/עייף. ובשני הגולים האלה, הפגז מול ג'ירפי והקרטה-קיד מול גינזבורג, ממן אכן הביא משהו אחר. נהמר בעדינות שאין כרגע בסגל של באר שבע שחקן שמסוגל לכבוש את השערים שממן כבש בשני המחזורים האחרונים (את הנגיחה עזבו, מכבי פתח תקוה כבר הייתה מפורקת).

        אז ממן כבר שווה לבאר שבע ארבע נקודות במאבק שכנראה יוכרע רק בסיום. עסקה נהדרת, לא? כי בממלכת הפייק רולז טענו שזו עסקה מהשטן. "אלונה דורסת", "באר שבע מנסה להחליש את הפועל חיפה", "זה כשר אבל מסריח!".

        כמה בולשיט.

        שחקני הפועל באר שבע חנן ממן, טוני וואקמה חוגגים (ברני ארדוב)
        סוג של גניבה, אבל לא כמו שאתם חושבים. ממן (צילום: ברני ארדוב)
        שחקן הפועל באר שבע חנן ממן (ברני ארדוב)
        מבאס שלפי החוקים הנוכחיים השחקנים הטובים לעד יתקבצו ב-2-3 קבוצות עלית. אבל היי, נחשו מה? ככה זה בכדורגל. ככה זה בחיים (צילום: ברני ארדוב)

        נצרף גם את שמואל שיימן לטענה, אם וכאשר יגיע, וכל שחקן שאי פעם עבר או יעבור מקבוצה פחות עשירה לקבוצה יותר עשירה, ונבהיר שוב: מ-ו-ת-ר לקבוצה לפנות/לרכוש שחקן בעונת חוזה, החל מינואר של אותה העונה. באר שבע לא גנבה את ממן, היא קנתה אותו מהפועל חיפה. ברקת לא הצמידה אקדח לראשו של יואב כץ (אם בעתיד יפורסם שאכן הצמידה, אקח משפט זה בחזרה) - כץ מ-כ-ר את ממן לבאר שבע תמורת כסף. האלופה לא אשמה שחנן ממן מגיע בכלל לעונת חוזה. אם אני בוס של ממן, הוא בחיים לא מגיע אצלי לעונת חוזה. וכן, בשוק המגנים השמאליים הנוכחי - גם לא שיימן.

        ואם יש טענות שטותיות נגד העסקאות החוקיות והלא מסריחות כלל האלה, הטענה של "באר שבע מנסה להחליש יריבה לצמרת" היא יותר מצחיקה ממטומטמת. בזכות ממן באר שבע חזרה לפסגה, לפחות לשבוע. בזכות ממן היא סוף סוף ניצחה בהפרש של שלושה שערים - לראשונה מאז מרץ שעבר. בזכות ממן יש לה עוד "איש-מספרים", שאולי ייכנס לנעליו של איש המספרים הקודם שעזב למכבי חיפה. להזכירכם, מבשל השער של ממן אתמול, דן איינבינדר, הגיע מבית"ר. יריבה יותר משמעותית לצמרת, בלי ספק בכלל. אז מה ההבדל? קיץ לעומת ינואר? בשני המקרים הכול היה כשר.

        ונכון, זה מבאס שלפי החוקים הנוכחיים השחקנים הטובים לעד יתקבצו ב-2-3 קבוצות עלית. אבל היי, נחשו מה? ככה זה בכדורגל. ככה זה גם בעולם. ככה זה בחיים. הטבחים הטובים ביותר במסעדות הגורמה, החיילים הטובים ביותר בסיירת, השחקנים הטובים ביותר בסרטים היקרים ביותר. אז אלא אם ליגת העל החליטה על מרד בקפיטליזם ויאמצו פה את חוקי הספורט האמריקאי, ככה זה ימשיך להיות.

        ובמקום לכעוס על השטן הדרומי, הבריון שמרסק את השוק - עאלק - אפשר לשחרר נזיפה לעבר כל קבוצה אחרת שלא לקחה את ממן, שבלי קשר לאתמול היה השחקן הכי טוב על השולחן בינואר; ואפשר לרטון על כך שבהפועל חיפה כמעט כל החוזים הם מהיום למחר. אם כבר, מהלכים כמו אלו עשויים ללמד לקח את הבוסים הרדומים. אם יש לכם שחקן סביר - תחתימו. הנה, עכו עשתה ככה עם בן אז'ובל. שם כמה גולים, נראה טוב, בום, ננעל לשלוש שנים. הוא ישחק בעכו בעונה הבאה? לא. אבל חוזה יש, ועכשיו לכו תדברו עם עכו (במקרה ספציפי זה, עם עכו קל יהיה לבאר שבע לדבר…).

        האלופה הייתה נראית כבויה לחלוטין לקראת סיום החלון ולכל אחד היה ברור: היא חייבת להתרענן. מבפנים, כולל ההרכבים המשתנים של בכר, הכול כבר מוצה ונוסה. "צריך משהו אחר!", זעקו כולם, ובצדק. לא בטוח שזה מה שיעזור ויש עוד הרבה זמן ומשחקים קשים עד הסוף, וגם אתמול באר שבע לא רקדה על הדשא, אבל ממן הוא ריענון. ממן עזר לה לנצח. וגם בלי הגולים האחרונים שלו, באר שבע הייתה חייבת לעשות את זה. וזה היה חוקי, וכשר, וממש לא מסריח. גם לא גאוני. פשוט מתבקש.

        מדד הכיסא החם

        מדד הכיסא החם מחזור 23 (עיבוד תמונה)

        1. ברק בכר, 72% הצלחה

        מניית בכר הייתה כל כך בשמים שקשה היה לחשוב על דרך שהמאמן הצעיר יוכל לשדרג את המיתוס. נכון, זו בסך הכול מכבי פתח תקוה, אבל העובדה היא שהעונה, בליגה הזו, גם לנצח את רעננה ואשדוד זה לא באנקר. ובאר שבע, ככתוב, מזמן לא ניצחה בהפרש כזה. ובשלב מסוים אמש ה-11 של האלופה היו חיימוב, אלו, אלחמיד, טהא, ביטון, זריהן, קבהא, איינבינדר, קואנקה, פקהארט ומלמד. קבוצה חדשה, וללא ספק נחותה מזו שזכתה באליפות באפריל שעבר. ובאר שבע שוב במקום הראשון, בלי ויטור, צדק, אוגו, מליקסון, אוחנה, שהר וברדה. ואלו לא רק החוסרים אלא המכות, ובאר שבע כמובן אשמה בחלק מהן, אבל נכון לעכשיו המועדון מגלה יציבות ראויה להערכה, והעובדה שבכר עדיין רושם 72% הצלחה בלי יותר מדי תירוצים - מרשימה ביותר.

        מאמן מכבי תל אביב ג'ורדי קרויף (קובי אליהו)
        אמנם יצא צודק אבל פחות חכם. קרויף (צילום: קובי אליהו)

        5. ג'ורדי קרויף, 70% הצלחה

        לפני המשחק הביתי מול אשדוד, בתחילת דצמבר, קרויף התלונן על שעת המשחק ה"מוקדמת", 16:00. הוא גם פתח עם בלקמן-עטר-קיארטנסון וזה נגמר רע עם איבוד נקודות ובוז צורם מהיציעים.

        לפני המשחק הביתי מול רעננה קרויף שוב התלונן על שעת המשחק, 16:00. ושוב פתח עם בלקמן-עטר-קיארטנסון וזה נגמר רע. הפספוס של מכבי אמש היה עצום בעיקר בגלל שעד לתום העונה הסדירה הלו"ז של הצהובים נוח משמעותית מזה של באר שבע, וקרויף יכול היה לפתוח פער לקראת הפלייאוף.

        נתחיל מכך: אם קרויף מתלונן על שוויוניות, הוא צודק. נכון למחזור ה-23:

        הפועל חיפה - 6 משחקים ב-16:00
        אשדוד - 5
        עכו - 4
        סכנין, בני יהודה - 3
        מכבי תל אביב, רעננה, נתניה - 2
        קרית שמונה, מכבי פתח תקוה, אשקלון - 1
        באר שבע, בית"ר ירושלים, מכבי חיפה - 0

        השעה 16:00 בשבת היא שעה מושלמת לאוהדים (וחבל שבמדינה שלנו מסרבים להבין את זה, לא נורא, אולי ב-2048) אבל שחקנים ומאמנים פחות אוהבים אותה. ולכן, הלוואי שכמה שיותר משחקים ישוחקו בשעות האלה (ואפילו יותר מוקדם - היי, גם באנגליה ובארצות הברית עושים את זה וכולם נשארים בחיים) אבל קרויף צודק בכך שהוא דורש שהתענוג יתחלק בין קבוצות ליגת העל.

        אז קרויף אמנם יצא צודק אבל פחות חכם. כי אם התלוננת על זה, פעמיים, ובפעם הקודמת אכן נכווית מהתוצאה, למה לעשות זאת שוב? ואם אתה יודע שהמשחק ב-16:00, עם כל האמצעים שיש היום למועדון, ויש - איך לא עושים הכנה אידיאלית יותר? והכי חשוב: אם השעה לא טובה לך, והמגרש הביתי לא באמת ביתי, למה להעלות את אותו טריו שלא סיפק את הסחורה אז מול אשדוד, ולא את ההרכב שכבש את הפסגה?

        למזלו של ההולנדי, המשחק מול הפועל חיפה - לאחריו יוכל אולי לשוב לפסגה - ייערך ב-20:30. גם שעה שהוא אוהב, וגם הרבה זמן לחשוב על ההרכב.

        13. טל בנין, 27%

        טל בנין פירט את עקומת הלמידה שלו ושל סכנין: הפסד 4:2 לבית"ר, הפסד לקרית שמונה, הפסד מצומצם להפועל חיפה, תיקו עם מכבי נתניה, ניצחון על מכבי חיפה. מוטב לבנין שיוציא את מכבי חיפה הזו מהטופס, שכן ניצחון עליה הוא לא ערובה לדבר. אחרי הכול, גם עם 27% הצלחה והתחלה נוראית, הוא מסתכל על פרד רוטן מלמעלה.

        orenjos@walla.co.il