השבועיים האחרונים לפני סיום מועד ההעברות ב-NBA עמדו בסימן שני אירועים בולטים: הטרייד ששלח את בלייק גריפין לדטרויט והמהלכים של קליבלנד בשעות האחרונות של הדדליין. מעבר לכך, לא היו התרחשויות שמשנות את פני הליגה, אך כן הצטברו בתקופה הזאת כמה מעברים מעניינים. לאחר הדדליין, ובעצם גם קצת לפניו, החלו שחקנים שאינם מרוצים בסיטואציה הנוכחית שלהם לקבל שחרור ולחתום בקבוצות אחרות, בעיקר כאלה שחושבות בגדול, ואולי דווקא מהחתמות הביי-אאוט תצא בשורה שתתברר כמשמעותית למאבקי האליפות. הנה סקירה זריזה של המהלכים הבולטים שהתרחשו בתקופה הזו.
ניקולה מירוטיץ' בניו אורלינס
בתקופה בה קבוצות דוגרות על בחירות סיבוב ראשון, שיקגו הראתה איך ניתן להשיג בחירה שכנראה תהיה באיזור אמצע העשירייה השנייה עם פוטנציאל גבוה ללוטרי. היא מצאה קבוצה נואשת לחיזוק עכשווי (ניו אורלינס לאחר הפציעה של דמרקוס קאזינס), נתנה לה שחקן טוב (מירוטיץ') ולקחה בחזרה חוזה כבד (של עומר אשיק). הפליקנס מאוד רוצים לשמור על המקום בפלייאוף ולשכנע את אנתוני דייויס בפוטנציאל של הסגל הנוכחי. מירוטיץ' הוא פרטנר מסקרן עבורו. הוא מאפשר לאלווין ג'נטרי להקיף את דייויס בארבעה שחקני חוץ כפי שעשה עם דמרקוס, מה שיוצר קבוצה עם פוטנציאל התקפי גבוה. מירוטיץ' קלע השנה בשיקגו 2.8 שלשות למשחק ב-42.9 אחוזים, אם יתקרב למספרים האלה בניו אורלינס זו תהיה קבוצה שקשה לשמור עליה.
הבעיה העיקרית עם מירוטיץ' כשחקן הפנים המרכזי ליד דייויס היא שהיא אמורה הייתה להפוך את דייויס לסנטר במשרה מלאה, משהו שהוא נמנע ממנו במהלך הקריירה כדי לא להתמודד עם סנטרים פיזיים. מה שעשוי לשנות את התמונה זו ההחתמה המרגשת של התקופה. אמקה אוקאפור בן ה-35, הבחירה השנייה ב-2004, חתם בניו אורלינס וחזר ל-NBA לאחר כמעט חמש שנים בהן סבל מפריצת דיסק. כבר במשחק השלישי הוא פתח בחמישייה ונראה שיש פה פוטנציאל לתוספת כוח אמיתית לפליקנס. מירוטיץ' זז לספסל, הוא צפוי לסיים את המשחקים לצד דייויס אך תפקיד השחקן השישי שמוביל את הרכבי המחליפים יושב עליו טוב. יהיה מאוד לא פשוט לניו אורלינס לשמור על המקום השמיני בו הם נמצאים כשמעט מאחוריהם יוטה הלוהטת והקליפרס שנראים טוב אחרי הטרייד, אבל אחרי התוספת של מירוטיץ' מדובר בתסריט פחות מופרך.
ג'יי קראודר ביוטה
עם כל הכבוד לחזרה הסמלית של דווין וייד למיאמי, לפרוייקט השיקום של אייזאה תומאס בלייקרס ולאפשרות שדרק רוז יחבור שוב לטום תיבודו, זה המעבר עם הפוטנציאל המעניין ביותר ברשימת העוזבים את קליבלנד. קראודר לא השתלב בקאבס והפך לשחקן שלקובי אלטמן היה קל מאוד לוותר עליו, מה שהוביל לתהייה אם המוניטין שלו לא התבסס על עונה אחת במערכת המשומנת של בראד סטיבנס בה הוא קלע שלשות באחוזים לא מייצגים. אבל יש גם אפשרות שהתקופה בקליבלנד היא זו שאינה מייצגת, ושני המשחקים הראשונים ביוטה כבר מרמזים על חיבור מוצלח.
יוטה של קווין סניידר היא הקבוצה הדומה ביותר מבחינה סגנונית לבוסטון. קראודר שוב חוזר למערכת המבוססת על הרבה מסירות, חיתוכים ותנועה ללא כדור ועל יתרונות קטנים ששחקנים מסוגו צריכים. אם הוא ימשיך להשתלב בצורה טובה, הוא יוכל להיות הסטרץ' 4 שהג'אז כל כך מחפשים, להשלים את המשבצת החסרה לקבוצה שגם לפני שהגיעה התחילה להתחבר. ומדובר במשבצת חשובה מאוד של שומר אישי על פורוורדים, אולי הוא עוד ימצא את עצמו שומר על קווין דוראנט בפלייאוף, כפי שבקליבלנד קיוו שהוא יעשה. יכול להיות שבקרוב ניזכר שמדובר בשחקן עם חוזה נוח מאוד לשנתיים נוספות (לעומת רודני הוד שיהפוך הקיץ לשחקן חופשי מוגבל), מה שיעזור מאוד לגמישות של הג'אז בתקופה הזאת.
אלפריד פייטון בפיניקס
אורלנדו שוב מתייאשת מבחירת טופ 10 שלה עוד לפני שהשחקן מסיים את חוזה הרוקי. את ויקטור אולדיפו העבירו ועכשיו הוא אולסטאר ופרנצ'ייז פלייר במקום אחר, עם מריו הזוניה הם ויתרו על אופציית הקבוצה בעונה האחרונה של חוזה הרוקי ועכשיו, כשהוא סוף סוף נראה כמו שחקן NBA ראוי, הוא יהפוך לשחקן חופשי לא מוגבל בקיץ. על פייטון הם ויתרו כדי לא לשלם לו בקיץ, כאשר הוא יהפוך לשחקן חופשי מוגבל. הם קיבלו בתמורה בחירת סיבוב שני גבוהה, שזה המחיר הנוכחי של שחקן כמו פייטון, ויקוו להשיג פוינט גארד בדראפט.
פיניקס תקבל עכשיו את פייטון לחודשיים כדי להחליט אם היא מוכנה לשלם לו כדי להיות רכז העתיד שלה. הוא עשוי להתברר כהתאמה טובה לצד סקורר כמו דווין בוקר ובקבוצה שאוהבת לרוץ ולרווח את המשחק. יכולת החדירה והמסירה שלו יוכלו לבוא לידי ביטוי מוגבר באריזונה. כדי להישאר רכז ראשון ב-NBA פייטון יצטרך לשפר את הקליעה מבחוץ ואת רמת קבלת ההחלטות בהגנה, אך שחקן עם כזה פוטנציאל גולמי צריך לקבל הזדמנות אמיתית. לא חסרות דוגמאות לשחקנים שאת הפריצה עשו לאחר חמש-שש שנים, כולל חברו לשעבר לקו האחורי באורלנדו שכרגע מככב באינדיאנה.
עמנואל מודיאיי בניקס
זו לא תקופה פשוטה בניו יורק. קריסטאפס פורזינגיס קרע את ה-ACL וגמר את העונה, כאשר ההשלכות החשובות הן לעתיד. כל שנה מחדש הפציעות השפיעו עליו עם התקדמות העונה, הוא פתח חזק ונחלש. שחקנים בגודל שלו נוטים להיפצע ואין תקדים לשחקן בגובה שלו שהשתמש בניידות ובזריזות כמוהו. סימני השאלה הבריאותיים שלו הפכו לפני שבוע לעננה שמעיבה על האופטימיות שהוא הביא ל-MSG, ואת רכבת הטנקינג לקראת הדראפט הנוכחי הניקס כנראה כבר פספסו.
אוהדי הניקס יוכלו להתנחם בהתרחשות המפתיעה בה הניקס יצאו מורווחים מטרייד של שלוש קבוצות בו הם קיבלו את השחקן המשמעותי ביותר. מודיאיי הוא עוד בחירת טופ 10 שאכזבה ועוד שחקן שבהחלט יכול לפרוץ בסיטואציה הנכונה. בדנבר הוא לא מצא את עצמו כמחליף בקבוצת פלייאוף, בניקס הוא עשוי לקבל את הבמה המרכזית, עד שפרנק ניליקנה יבשיל וגם לצידו. מדובר ברכז-סקורר פוטנציאלי שצריך את הכדור ביד. בדנבר הוא קלע השנה כמעט שלשה למשחק ב-37.3 אחוזים, מה שמעיד על שחקן עם פוטנציאל קליעה סביר. הוא בהחלט שווה הימור, בטח במחיר המינימלי בו הגיע.
ג'ו ג'ונסון ביוסטון
גזרת הביי-אאוט סיפקה כמה השלמות מעניינות לקבוצות שחושבות בגדול ואולי עוד תמשיך לספק. בוסטון קטפה את גרג מונרו, לפני שנה אחד המחליפים הבכירים בליגה, הוא יוכל לספק נקודות מהספסל בימים התקפיים רעים שבטוח עוד יהיו. פילדלפיה הביאה את מרקו בלינלי כמומחה שלשות נוסף לסגל שכבר יש לו כמה כאלה. אך ההחתמה המעניינת ביותר היא של ג'ו ג'ונסון ביוסטון. ניתן להניח ש-JJ יצר עניין אצל לא מעט קבוצות גדולות, אבל דריל מורי שוב הקדים את כולם. יכול להיות שלא פחות מהצורך שלו בשחקן, הוא רצה לוודא שהוא לא מגיע ליריבות הישירות שלו, בעיקר ל-OKC שאמורה לחפש בדיוק שחקן כמוהו.
קשה לדעת מה נשאר במיכל של ג'ונסון, אבל בשנה שעברה הוא עוד קלע סל ניצחון בפלייאוף והיה אחד השחקנים הכי חשובים של קבוצה שהגיעה לסיבוב השני. עם ההשתלבות המוצלחת של פי ג'יי טאקר ולוק רישאר מ'בה מוטה, יוסטון עמוסה בשחקני כנף טובים, אבל ב-NBA כיום אין כזה דבר יותר מדי שחקני כנף, בטח עבור קבוצה שמתכננת להתמודד עם גולדן סטייט וצריכה גיבוי לגיבוי. ג'ונסון מרחיב גם את אופציות ההרכבים הנמוכים שיש למייק ד'אנטוני ונותן לו אופציה שלישית של שחקן שניתן לשים לו את הכדור ביד ברגעים מכריעים.