הטוב במיעוטו: קליבלנד ניצחה ביום הדדליין, אבל עדיין לא אופטימית

טוב שיש את קליבלנד. הטירוף הקבוע שיוצרת הנוכחות של לברון ג'יימס הופך את הקאבס לקבוצה שדואגת שאף פעם לא יהיה משעמם ב-NBA. אתמול הם מנעו מיום הדדליין להיות חסר תעסוקה ברמה יוצאת דופן. אם שמים רגע בצד את שגעת קליבלנד, המסקנה הבולטת של הימים האחרונים היא שקבוצות אוחזות חזק בבחירות סיבוב ראשון ולא מוכנות לוותר על עתיד פוטנציאלי עבור הווה שכולל את גולדן סטייט (ועכשיו גם את יוסטון).

מסקנה נוספת היא שאינפלציית החוזים של 2016 נעלמה כלא הייתה. לו וויליאמס, שאם היה במזרח היה כרגע אולסטאר, חתם על הארכת חוזה של 24 מליון דולר לשלוש שנים, חוזה שמציב סטנדרטים שונים לחלוטין לקיץ הקרוב ומסמן לשחקנים רבים שלא יצפו להצעות של שמונה ספרות ממעט הקבוצות שיהיה להן מקום מתחת לתקרת השכר. הליגה שוב משתנה, עדיין לא ברור איך זה יבוא לידי ביטוי בבניית קבוצות בשנים הקרובות, נדמה שרוב הקבוצות העדיפו לחכות ולהבין מה קורה לפני שהן מתחילות לעבוד. פרט לקבוצה של לברון ולקבוצה שרוצה את לברון.

עוד בנושא

אייזאה תומאס "זועם" על הקאבס, בקליבלנד בטוחים: זה אקורד הסיום של לברון
לברון הבא בתור? מג'יק ג'ונסון: "הטריידים מאפשרים לנו לעשות את הצעד הבא"
חלון הטריידים נסגר: אייזאה תומאס עבר ללייקרס, וייד נשלח למיאמי. כל העסקאות

הבשורה הרעה ביותר מבחינת קליבלנד היא שמהלכי הדדליין היו מוצלחים מאוד עבורה, כי זה מדגיש עד כמה רע היה מצבה של סגנית האלופה לפניהם. מהטרייד על קיירי אירווינג נשארה בסוף רק הבחירה של ברוקלין. זה היה הנכס החשוב ביותר בטרייד והוא נראה מבטיח יותר עכשיו, כשברוקלין נמצאת בתוך הצפיפות של שמונה הקבוצות החלשות בליגה ומחזור הדראפט הנוכחי כולל כבר שבעה-שמונה שחקנים מאוד מבטיחים. אבל זה לא היה טרייד של שחקן על בחירת דראפט. אייזאה תומאס אמור היה להיכנס לנעליו של קיירי ברגעים בהם צריך מישהו פרט ללברון שיעשה סל, ג'יי קראודר אמור היה להיות השחקן שמוריד מלברון את עול השמירה על קווין דוראנט ונותן אופציות להרכבים נמוכים איכותיים.

הג'נרל מנג'ר קובי אלטמן הביא ארבעה שחקני רוטציה לגיטימיים, אבל אף אחד מהם לא יענה על שתי השאלות החשובות ביותר עבור הקאבס: למי ניתן לתת את הכדור ברגעים מכריעים של משחק פלייאוף? מי ישמור על קווין דוראנט בגמר? אם המטרה של המהלכים היא לחזק את הקבוצה באופן שישכנע את לברון להישאר, שיש עם מי לרוץ לאליפות עכשיו, אז לצלוח את המזרח פעם נוספת לא יספיק. השחקנים האלה אמורים להתמודד גם עם גולדן סטייט, ואת זה קשה מאוד לדמיין. שלושה מהם עוד לא התנסו במשחקי פלייאוף משמעותיים, אם בכלל. הרביעי, ג'ורג' היל, נראה בעיצומו של סיבוב פרישה השנה. הוא רק בן 31, אבל במשך רוב השנתיים האחרונות גרר פציעות ונראה הרבה מעבר לשיא.

אז למה בכל זאת מדובר במהלכים מוצלחים? קודם כל, כי הקבוצה הייתה שבורה ונזקקה לתיקון. קליבלנד בשבועות האחרונים הייתה אחת הקבוצות החלשות בליגה עם הגנה מדהימה בחולשתה. היא התפרקה כמעט מול כל יריבה איכותית ואפשרה גם לחלשות יותר חגיגות של שלשות וליי-אפים. זה היה שילוב בין כמה משחקני ההגנה הגרועים בליגה לחדר הלבשה מפורק שהוביל לחוסר מוטיבציה קיצוני. הרגלנו את עצמנו לא להתייחס למשברי העונה הרגילה של קליבלנד, הפעם זו ההנהלה שהחליטה שזה אמיתי ולא בר תיקון בסגל שהיה להם.

אלטמן לא ויתר על אף שחקן שהיה משמעותי עבור הקבוצה השנה וקיבל ארבעה שחקנים שיוכלו להיות משמעותיים. הוא ויתר לשם כך על שלושה דברים משמעותיים: בחירת סיבוב ראשון, חוזים גמורים או קצרים יותר מאלה שקיבל ואייזאה תומאס. למרות הכושר הנוכחי שלו, הויתור על אייזאה לא אמור להיות פשוט. במקרים רבים לוקח לשחקן חודש-חודשיים לחזור לעצמו אחרי פציעה ארוכה. קשה מאוד לדעת מה תומאס יהיה מסוגל לעשות, השנה ובכלל, אבל הרווח הפוטנציאלי הוא של מי שהיה אחד הסקוררים הטובים בעולם בשנה שעברה. לפי הדיווחים, אייזאה לא השתלב בצורה טובה גם בחדר ההלבשה וזה כנראה הקל על הויתור עליו.

הויתור על הגמישות היה מהלך מחושב וחכם של ההנהלה. בגלל החוזים של קווין לאב, טריסטן תומפסון וג'יי אר סמית', לא היה לקאבס סיכוי ריאלי לבצע מהלכים משמעותיים בשוק החופשי עד 2020 גם לפני הטריידים הנוכחיים וגם אם לברון יעזוב. קליבלנד הסכימה לקחת על עצמה שני חוזים כבדים שנמשכים עד 2020, חוזים שקבוצות המקור שלהן רצו מאוד להיפטר מהם, וכך הרוויחה שחקנים לגיטימיים בלי לתת כאלה בתמורה. המוכנות הזאת עזרה לה להביא עוד שני שחקנים בחוזי רוקי נוחים וקצרים. כך, גם אם לברון יעזוב, יהיה להם סגל מתקבל על הדעת לשנתיים הבאות והיא תישאר עם הרבה מאוד חוזים גמורים בעוד שנתיים שניתן יהיה להשתמש בהם כדי לבנות מחדש במקרה הצורך.

בקיצור, המהלכים האלה טובים לקליבלנד גם לנסיון לבנות קבוצה ראויה סביב לברון בהווה וגם לעתיד אפשרי בלעדיו, למרות שגם עבור ההווה וגם עבור העתיד הם כנראה לא יספיקו כדי להרגיש אופטימיות אמיתית. מי שבכל זאת רוצה להשתכנע ביכולת של הקבוצה הנוכחית להתמודד על אליפות, הקייס ייראה בערך ככה: בסופו של הבלגאן, קליבלנד נשארה עם ארבעה מחמשת שחקני החמישייה שלקחה אליפות ב-2016. בנוסף, היו לה דקות ארוכות של שוויוניות מול הווריירס בעונה החולפת, כמעט ללא תרומה מהספסל. כמובן, לצלע החמישית היה משקל מכריע מאוד בכך, אך במקום קיירי יש עכשיו ארבעה שחקנים לגיטימיים שיוצרים עומק וגיוון שלא היו בגמרים הקודמים.

בתסריט האופטימי, לברון שוב ידאג שהכל יתחבר ברגע האמת, אפילו כשמדובר בחצי רוטציה חדשה. בתסריט הזה, אפשר לחשוב על ג'ורג' היל כשחקן המושלם לסיטואציה, רכז שלא צריך את הכדור ובשיאו הוא אחד השומרים הטובים בליגה על גארדים, קלע שלשות איכותי ומנהל משחק משובח. אפשר גם לחשוב על רודני הוד ולארי נאנס כגרסאות משופרות של ג'יי אר סמית' וטריסטן תומפסון, שניהם עם יכולת לבצע פעולות מגוונות יותר, שידאגו ל-48 דקות איכותיות בעמדות השוטינג גארד והסנטר. ג'ורדן קלרקסון ייכנס לתפקיד השחקן השישי שמדי פעם תופס ימים בהם הוא מתעלל במחליפים היריבים. ההגנה והקליעה מבחוץ קיבלו שדרוג משמעותי ולטיירון לו תהיה אפשרות לשחק עם כל סוג של חמישייה שמתחשק לו: חמישיית סקוררים, חמישיית שלשנים, חמישיית חילופים אוטומטיים בהגנה. לא כדאי לטפח ציפיות מוגזמות, אבל כבר קרו דברים מוזרים יותר מהאפשרות שקליבלנד הנוכחית תתחבר, למשל קמפיין הגמר בכיכובו של מתיו דלבדובה בעונה הפצועה של דיוויד בלאט.

הקבוצה המעניינת השנייה בסיפור הזה היא הלייקרס. יכול להיות שכאשר נסתכל על השנה הזאת בדיעבד, נזכור אותה כשנה בה קליבלנד נתנה את קיירי אירווינג ליריבה הגדולה שלה במזרח ועזרה ללייקרס לפנות מקום עבור לברון ג'יימס. היכולת להיפטר מהחוזה של ג'ורדן קלרקסון, לשלם רק בלארי נאנס ועוד לקבל בחירת סיבוב ראשון היא הישג גדול לצמד מג'יק ג'ונסון ורוב פלינקה. זה צעד חשוב בדרך לפינוי מקום לשני חוזי מקסימום בקיץ בלי לוותר על הצעירים המשמעותיים באמת. מספיק שהם ישתמשו ב-stretch provision בשביל לפרוס את החוזה של לואל דנג והם יכולים להביא את לברון ופול ג'ורג', ואם זה לא יתאפשר אז להישאר עם מקום לשני חוזי מקסימום בקיץ שלאחר מכן.

ניתן להניח שהלייקרס היו מצליחים לפנות את המקום בקיץ אם היו יודעים שלברון החליט לבוא. אבל המהלך הנוכחי מכניס את האופציה הזו לראש של השחקנים. ג'ורג' מתחיל להרגיש טוב ב-OKC, יכול להיות שהוא החל להתרחק מחלום הלייקרס שלו. לברון וג'ורג' ייפגשו בקרוב במשחק האולסטאר, המפגש הזה יקרה כשאופציית הלייקרס נראית אפשרית מתמיד עבורם. אולי זה יהיה הרגע בו תתקבל ההחלטה המשותפת.

בקיץ, יכול להיות שהם יוכלו להשאיר גם את ג'וליוס רנדל המשתפר. אחד הצעירים ובחירת הדראפט של קליבלנד יוכלו לשמש בסיס לטרייד על שחקן נוסף שיוכל לתרום באופן מיידי, כאשר חלק מהצעירים עשויים להתפתח מספיק מהר בעצמם. אם בקליבלנד צריך דמיון פורה כדי לגבש אופטימיות, בלייקרס התסריט האופטימי נראה היום הרבה יותר מציאותי.