"אני לא יכול להכניס אותך", אמר הסדרן באיצטדיון יובנטוס לנער צנום שביקש לראות את המחצית השניה של המשחק מול פיורנטינה. "אבל שיחקתי במחצית הראשונה", השיב לו בחיוך פדריקו קייזה.
הדיאלוג ההזוי הזה התקיים באמת ב-20 באוגוסט 2016. מעטים מאוד מחוץ לפירנצה הכירו את קייזה כאשר המאמן פאולו סוזה החליט לתת לו לפתוח בהרכב במחזור הראשון, במגרשה של האלופה והיריבה המושבעת של הסגולים. הוא הודיע על כך לשחקן בן ה-18 כשעה לפני שריקת הפתיחה, וההתלהבות היתה עצומה. "תמיד חלמתי לשחק נגד הטובים ביותר", אמר קייזה, והוא מבין טוב מכולם את משמעות המפגשים מול יובנטוס. כי הרי הקלישאה "אוהד את הקבוצה מאז שהוא זוכר את עצמו" הולמת אותו באופן מושלם. יש אפילו תיעוד משפחתי מרגש בו חוזה פדריקו את עתידו.
הסרטון הזה צולם אי שם בשנת 2000 כאשר גבריאל באטיסטוטה עזב את פיורנטינה לטובת רומא, בדרך לזכיה באליפות. "מי יכבוש עכשיו במקומו?" נשאל פדריקו, הזאטוט בן השנתיים שהתרוצץ ליד אבא אנריקו, החלוץ שעבר לפירנצה מפארמה ב-1999 ושיתף פעולה עם הארגנטיני למשך עונה אחת. סביר מאוד להניח שהוא חיכה שהבן ינקוב בשמו, אולם פדריקו מילמל: "טולדו". "אבל טולדו הוא שוער", הסביר הצלם. הפעוט חשב למשך כמה רגעים, ומצא את התשובה: "אז אני". והנה, חלפו להן 17 שנים, והתברר שהוא צדק.
עקבו אחריו יוכין בפייסבוק
(כמעט) שער בכורה מול בופון
בבכורה נגד יובה, הוא שולב למשך 45 הדקות בעמדה לא טבעית כחלוץ, לא מצא את הרשת, הוחלף במחצית, הלך להתקלח ואז נתקל בבעיה לא צפויה בדרך חזרה לספסל. לאחר מכן, במשך מספר חודשים, לא נתן לו סוזה צ'אנס נוסף, אך לקראת אמצע העונה שעברה שוב פילס הנער את דרכו להרכב, והוא היה על הדשא גם בקרב הביתי הגדול מול הגברת הזקנה בפתיחת הסיבוב השני כדי להבקיע את שערו הראשון בקריירה. טוב, זה לא לגמרי מדויק, לפחות מבחינה רשמית. קייזה דהר בדקה ה-54 מהאגף לרחבה למסירת עומק של מילאן באדל הקרואטי, הקדים את אלכס סנדרו במאבק, אבל לא נגע ככל הנראה בכדור אשר המשיך במסלולו לפינה התחתונה. התנועה של הקיצוני היטעתה לחלוטין את ג'יג'י בופון, והשוער האגדי לא הגיב בזמן. השער נרשם בסטטיסטיקה לזכותו של באדל, אבל קייזה חגג כאילו הבקיע בעצמו, ואי אפשר להאשים אותו. הפעולה הזו גם הניבה ניצחון יוקרתי 1:2.
אבא היה מאושר, כי הצאצא ירש ממנו את מגע הזהב מול יובנטוס. הרי אנריקו קייזה היה מומחה לכיבושים מול הגברת הזקנה. היו לו שמונה כאלה לאורך הקריירה, כולל צמד בינואר 2001 אשר גרם בעקיפין להחתמתו של בופון. יובה של קרלו אנצ'לוטי היתה זקוקה אז לניצחון ביתי על הסגולים, אבל קייזה כפה 3:3 דרמטי כאשר הכניע את אדווין ואן דר סאר בכדור חופשי אדיר. בסיום העונה התברר ששתי הנקודות החסרות האלה העניקו את התואר לרומא של באטיסטוטה. אנצ'לוטי פוטר, ואן דר סאר הועזב לפולהאם, ובופון - חברו הטוב של קייזה מימיהם המשותפים בפארמה - הפך לשוער היקר בהיסטוריה. מי העלה אז בדעתו שהוא יתמיד ויעמוד בין הקורות של יובנטוס עד שפדריקו הקטנטן יחגוג מולו?
מצטיין באנגלית, לומד כימיה
למען האמת, במשפחת קייזה לא היתה אופטימיות גדולה במיוחד לגבי הקריירה של הילד. אבא אנריקו, שפילס בזמנו את דרכו מהליגות הנמוכות לפסגה, יודע כמה מזל נדרש על מנת להצליח בכדורגל מקצועני. הוא מעולם לא הפעיל פרוטקציות, כי האמין שהבן צריך לעשות הכל לבד. כפי שהעיד קורט האמרין, כוכב על שבדי לשעבר שפיאר את מדי פיורנטינה בשנות ה-60' ועבד בפנסיה כמאמן סטיניאנזה הקטנה בה שיחק קייזה הקטן: "דיברנו עם אנריקו המון על כדורגל, אבל אף פעם לא על בנו". קייזה האב גם רצה להכין את הקרקע לחיים האמיתיים. "חייבים אלטרנטיבה טובה לספורט", הוא הקפיד לומר, ושלח את פדריקו ללמוד אנגלית בבית ספר אמריקאי למחוננים. לאחר מכן, התקבל הנער למכללה, רצה ללמוד פיזיקה, והסתפק בסופו של דבר בכימיה. "המדע מסקרן אותי, מהמולקולות הקטנות ועד לגלקסיות", הוא אמר.
קריירה במדעים אכן נראתה רלוונטית והגיונית בשלב מסוים, כי הוא לא נחשב לעילוי באקדמיה של פיורנטינה. קייזה לא הצליח כחלוץ וכקשר מרכזי, ורק שינוי טקטי מהפכני עזר לו למצות את הפוטנציאל. מאמן הנוער פדריקו גווידי החליט יום אחד כי חניכו צריך להביא את מהירותו וזריזותו לידי ביטוי באגף הימני, וההברקה הזו נשאה פרי באופן כמעט מיידי. קייזה אימץ את אנחל די מריה כמודל לחיקוי. "הטכניקה והיצירתיות שלו מרתקות אותי", אמר קייזה, וניסה להיות טכני ויצירתי כמו האיטריה. במקום לנסות לכבוש כמו אביו, הוא התמקד בפריצות ובבישולים. הנסיקה המטאורית הביאה את פאולו סוזה לזרוק אותו למים הכי עמוקים שיש כבר בגיל 18, והשינוי הקיצוני במעמדו עלול היה לגרום לשחקן אחר לאבד קשר עם המציאות. אלא שפדריקו זכה לחינוך למופת.
מנהיג פיורנטינה אחרי מכירת החיסול
אנריקו קייזה היה אחד השחקנים האיטלקים האינטליגנטיים והמנומסים בדורו. כך בדיוק הוא גידל את בנו, ופדריקו טוען: "יש לי מזל שהוריי הדריכו אותי כיצד לא ליפול בעולם עמוס במלכודות". אז אין לו קעקועים, הוא לא קונה מכוניות יוקרה, ובילויים סוערים בכלל לא מעניינים אותו. "הוא אף פעם לא מפסיק ללמוד, ומתאמן ברצינות כל יום. זה הסוד שלו", משבח האב. קשה לדמיין דוגמא טובה יותר לספורטאי מקצוען, ולכן הוא גם לא ממהר להתפתות למעבר בזק. אחרי שהצית את הדמיון בתחילת 2017, מועדוני פאר מרחבי איטליה ואנגליה הביעו עניין לא מבוטל בקייזה, אבל הוא לא ייחס לכך חשיבות. מבחינתו, יש חשיבות לנאמנות למועדון האהוב, וגם אין לו ספק שהשיפור המקצועי יהיה קל הרבה יותר בסביבה המוכרת בפירנצה, לעיני המעריצים שמהללים אותו ומוכנים לנשק את הדשא עליו הוא דורך.
וכך, הפך קייזה ג'וניור לאחד המנהיגים החשובים של פיורנטינה אחרי שהסגולים ערכו מכירת חיסול בקיץ. פדריקו ברנרדסקי, הבוגר הנוצץ ביותר של האקדמיה, נארז ונשלח ליובנטוס תמורת 40 מיליון יורו למורת רוחם של האוהדים. ניקולה קאליניץ' עזב למילאן, בורחה ואלרו ומתיאס וסינו הלכו לאינטר, יוסיפ איליצ'יץ' נמכר לאטאלנטה. הרכש הבולט היה החלוץ המרכזי ג'ובאני סימאונה, ומישהו הרי צריך לספק לבנו של דייגו כדורים. קייזה עושה זאת טוב מכולם, והוא הבאנקר האולטימטיבי בהרכב של המאמן סטפאנו פיולי שהחליף את פאולו סוזה. הוא גם הבקיע חמישה שערים בעצמו, כולל הביצוע הנפלא מול בולוניה במחזור האחרון.
האב הרס ליובנטוס ב-2001, הבן ב-2018?
כאשר כיכב קייזה ביובנטוס סטדיום בספטמבר האחרון, כל הסדרנים כבר ידעו היטב במי מדובר, והוא סיפק הופעה לא רעה בהפסד 1:0. הערב, באיצטדיון ארטמיו פראנקי, המטרה תהיה לשחזר את החגיגה מלפני שנה. "זו היריבה הכי גדולה שלנו, ואפשר היה להרגיש את המתח באוויר כבר לפני שבועיים. נעשה הכל על מנת להשיג תוצאה גדולה למען העיר שלנו", הצהיר הכוכב הצעיר, וזו המשימה החשובה ביותר של הסגולים. העונה שלהם כבר אבודה, במעמקי המקום ה-11, אבל הם יכולים לקלקל לגברת הזקנה השנואה, ומבחינתם זה יהיה מכונן כמעט כמו לזכות בתואר.
ב-2001, היה זה שער של אנריקו קייזה שהרס ליובה את האליפות. ב-2018, משתוקק פדריקו קייזה בן ה-20 לעשות כותרות משלו. והוא ירתק אותנו עוד שנים ארוכות. לאבא היו בזמנו 22 הופעות בנבחרת, ולבן שערך את הופעת הבכורה בסגל הנסיוני במאי יהיו שנים ארוכות יותר בחולצה הכחולה. הוא אחד הכשרונות הגדולים ביותר בארץ המגף, והערב ישמח להוכיח זאת גם על חשבונו של החבר לשעבר ברנרדסקי. כי המסורת המשפחתית חייבת להימשך.