ראינו כבר משחקי צמרת סוערים. שחקנים הורחקו בעבר ויורחקו גם בעתיד. אפילו תווית "משחק העונה" תונף, עוד העונה זאת, מעל כמה משחקים. ולמרות זאת, דווקא המשחק אמש בין מכבי תל אביב להפועל באר שבע צריך להיזכר באופן מיוחד. אולי כקו פרשת מים ביחס שבין המסורת והטכנולוגיה. מהלך אחד, לא לגמרי מתוכנן, חשף במערומיהם את כל הפתרונות המגוחכים למחלוקות שיפוט, שבעידן הנוכחי אפילו לא צריכות להיות מוגדרות כבעיה.
הטכנולוגיה כאן. היא כבר בשימוש בכל כך הרבה ענפים וכל כך הרבה איגודים. הצופים מכירים בחשיבותה וביעילותה. אז מה בעצם עוד צריך לקרות כדי שגם הכדורגל הישראלי יתחבר למציאות? אם לפני מספר שנים הדיון על עצם שילוב טכנולוגיות שיפוט בספורט עוד היה לגיטימי, השאלה היחידה שנותרה היום היא רק מתי זה יקרה. ובינתיים, כל מי שמתמהמה עם ההחלטה, עושה מעצמו, מהצופים שלו ולא פחות חשוב, משופטים שלו צחוק. מכיוון שהספורט, כמעט על כל מרכיביו, ניצב בחזית הטכנולוגיה בכל הנוגע לצילום ולשידור, הפער בין מה שרואים הצופים בבית (ובעקות כך במגרשים) לבין אפשרויות הצפייה של השופטים במגרש רק הולך וגדל. השופטים, למעשה, הפכו להיות קורבנות של המציאות. כל עוד הגישה לצילומים של הטלוויזיה נמנעת מהם, הם הופכים בעצם ליחידים בזירה שלא יודעים מה קרה בה.
האם הייתם מעלים בדעתכם משטרה שמעדיפה להתעלם מצילומים אותנטיים של גנב בזירת הפשע ומעדיפה, משום מה, לחפש את הפושע בעזרת קלסתרון שצויר על בסיס עדויות אנושיות של נוכחים בזירה? איך הייתם מתייחסים לאדם עם שעון על היד, שמתעקש לנחש את השעה דווקא על פי זווית השמש? איך אפשר להתייחס ברצינות לאדם שאיחר לעבודה מכיוון שבחר להתעורר מקרקור התרנגול למרות שהייתה לו אפשרות לכוון שעון מעורר שיצלצל בדיוק בשעה הרצויה? למה שאדם סביר יניח את ראשו על מסילת הרכבת בניסיון להבין מתי היא מגיעה לתחנה, כשמעל ראשו יש שלט אלקטרוני שמראה, בדיוק, מתי היא צפויה להיכנס?
הניסיון להתעלם מהטכנולוגיה, בספורט, כמו גם בזירות אחרות, מייצר עיוותים ובעקבות כך גם תסכול רב של אוהדים. כולם הרי יודעים שיש דרך פשוטה ומהירה לדעת מה באמת קרה במגרש, אז למה לא? ההתעקשות על שימור הטעויות האנושיות בספורט דומה לצבאות שקידשו את הדיון על איכות האוכפים בזמן שהשריוניות ירדו כבר מזמן מפסי הייצור. במובן הזה, ההחלטה להציב שופטים נוספים במגרשים היא הבעיה ולא הפתרון. היא מבטאת חוסר התאמה בסיסי למציאות, ליכולות הטכנולוגיות ולציפיות של הצופים. אפשר להציב עוד ועוד שוטרים בכל צומת, אבל ברור שרמזור אחד יווסת את התנועה בצורה יעילה יותר.
יש כמובן ערך למסורת ולשימור מנהגים, אבל אסור להתבלבל בין האמצעים ובין המטרה. אם מטרת השיפוט היא להכריע ולקבוע מה באמת קרה במגרש, אז ברור שצריך להתאים את האמצעים הזמינים שיאפשרו לשופט למלא את תפקידו. הניסיון להפוך את טעויות השופטים לחלק מהמשחק מבטא בלבול מוחלט שהופך את האמצעי למטרה עצמה. לטובת האוהדים, השופטים ובעיקר לטובת המשחק עצמו, טוב יעשו מנהלי הכדורגל הישראלי אם עוד היום יחליטו על אימוץ טכנולוגיות שיפוט במגרשים. מספיק. הסוסים והאוכפים עשו את שלהם. הגיע הזמן להתקדם.
ד"ר תמיר הוא מומחה לתקשורת וספורט ומרצה בביה"ס לתקשורת באוניברסיטת אריאל.