ב-20 באוגוסט 2014, שבועיים לפני פתיחת עונת ה-NFL, נעצרו לגארט בלאנט וליוויון בל, הרצים האחוריים של פיטסבורג סטילרס, כשבמכונית שבה נסעו 20 גרם מריחואנה. כל אחד מהם טען לבעלות על החומר, במשטרה לא עשו אן-דן-דינו ופשוט שמו את שניהם בין הסורגים. כשחקן הסטילרס, זו הייתה הפעם הראשונה שבלאנט מסתבך. היא לא הייתה האחרונה.
עוד לפני כן, בלאנט (ששמו מבוטא כך על אף שנכתב (Blount סחב עמו רצף של בעיות. כבר בימיו במכללת אורגון הוא ספג עונשים בגלל בעיות אלימות פיזית ומילולית, כשב-2009 הושעה למשך עונה שלמה (עונש שהומתק לאחר מכן) בעקבות אגרוף ששיגר לפרצוף של שחקן בויזי סטייט ביירון האוט. בדראפט 2010 לא בחרו בו, בין היתר בגלל אופיו הבעייתי והמחוצף, ובטנסי, שהחתימה אותו כרוקי חופשי, ויתרו עליו מסיבות מקצועיות, עד שנחת בטמפה ביי.
בלאנט, 31, שיחק שלוש שנים בבאקנירס, עבר ב-2013 לפטריוטס לעונה אחת ואחרי עליות, ירידות, פציעות וחוסר יכולת להוביל קבוצות חתם בפיטסבורג. באוגוסט אירעה תקרית המריחואנה מחוץ למגרש, שלושה חודשים לאחר מכן באה תקרית אחרת על הקווים. בלאנט עזב בהפגנתיות לפני סיום המשחק מול טנסי לאחר שלא נגע בכדור לכל אורכו. למאמן מייק טומלין זה הספיק והוא הוציא לו כרטיס אדום.
ביל בליצ'יק חיכה לרגע הזה.
שלושה ימים בלבד בילה הרץ האחורי מפלורידה בווייברס לפני שניו אינגלנד השיבה אותו לחיקה. בלאנט רשם בפאטס ממוצע של 5 יארדים לנשיאה, כשהוא הופך לאחד מחביבי הקהל בפוקסבורו. במשחקו הראשון מול דטרויט הוא נכנס פעמיים לאנדזון בניצחון 9:34 והיה שותף ל-24:28 הדרמטי בסופרבול מול סיאטל. חצי העונה המוצלחת קנתה לו שתי עונות נוספות, בסיומן זכה בתואר נוסף. עונת 2016 הייתה הטובה בקריירה שלו, כשרשם 1,161 יארדים ו-18 טאצ'דאונים, בסופרבול הוא שמט כדור, יצא מהקצב והמהפך נרשם על שם רץ אחר, ג'יימס וייט.
העונה הסתיימה. בלאנט ראה את עצמו חלק מהפטריוטס, אבל ניו אינגלנד לא מיהרה. עומק הרצים (וייט, דיון לואיס ורקס ברקהד) גרמו לה לוותר עליו. פגוע, אבל מבין את טיבו של הביזנס, בלאנט חתם בפילדלפיה על חוזה של 2.8 מיליון דולר, שלמעלה ממחציתו מורכבת מתמריצים. ביום ראשון הוא יתייצב באצטדיון במינסוטה כדי לזכות בטבעת השלישית שלו בארבע שנים. הפעם לא יצטרך לנצח עם טום בריידי, הוא ייאלץ לנצח את טום בריידי.
בלאנט בן ה-31 הוא לא רץ אחורי מוביל. בטמפה ביי, קבוצתו הראשונה, רשם הישג נדיר, כשבעונת הרוקי ב-2010 הפך לרץ האחורי השני בהיסטוריה בסך הכול שלא נבחר בדראפט ורשם עונת 1,000 יארד. מאז, בהדרגה הפך לשני ושלישי בדירוג. שחקן של סיטואציות ושינוי קצב, ומהמוצלחים שבהם. אחרי עונת כישלון, פילדלפיה הייתה חייבת אחד כזה. ב-2016 היו האיגלס מהקבוצות הגרועות בליגה בהמרת דאונים קצרים. בלאנט סייע להם לשנות את המצב הזה. אמנם הוא נכנס בריצה רק פעמיים לאנדזון בעונה הרגילה, אבל בפלייאוף הכפיל את הכמות הזאת. במשחק מול אטלנטה רשם את הטאצ'דאון היחיד של האיגלס, זה שעשה בסופו של דבר את ההבדל בניצחון 10:15. בגמר ה-NFC הוא היה האיש שהעלה ל-7:14 עם ריצה ל-11 יארד שפתחה את הדרך ל-7:38 הגדול על מינסוטה. עכשיו הוא מוכן למפגש עם האקסית.
"אני ב-Enemy Mode", אמר בלאנט במהלך השבוע שעבר. "אין חברים, אין אחים, שום דבר. אין שום רגשות טינה, פשוט רוצים לנצח. זה מה שזה. אני לא משחק בשבילם, אני לא רואה אותם, לא אכפת לי מהם. כל מה שצריך הוא לשלוט ברגשות ואז להתפוצץ על המגרש".
קשה להאמין לדברים של בלאנט, קל להאמין לטון שלהם. אף על פי שההחלטה לבחור בפילדלפיה הייתה שלו, בסופו של דבר, בלאנט לא ממש אהב את הצעת החוזה של מיליון הדולר שהגיש לו רוברט קראפט. מייק גיליסלי חתם על חוזה של 6.4 מיליון דולר לשנתיים ורקס ברקהד על 3.15 מיליון לעונה. וייט בכלל הפך לסופרסטאר. לבלאנט הוצעו פירורים והוא בחר בעיר האחווה, יחד עם חברו לפטריוטס כריס לונג, האיש ש"המציא" את מסיכת האנדרדוג של האיגלס בפלייאוף הנוכחי. "פילדלפיה מתאימה לי", אמר, "זו הקבוצה בשבילי".
לא לקח לבלאנט יותר מדי זמן להתחבב על אוהדי האיגלס היצריים. הוא הגיב לאוהד דאלאס, היריבה הכי שנואה על פילדלפיה, בטוויטר, מחובר מאוד לאוהדים ודואג לשלהב את החברים על המגרש. בפילי אוהבים במיוחד את סגנון המשחק האגרסיבי והיכולת שלו להשיל מעליו ליינבקרים ומגנים. מאז ומעולם היו פועלים קשי עורף אהודים במיוחד בקבוצות הספורט בעיר. הוא גם זכה לכינוי המוכר מעולם הרפואה Blount Force Trauma, זכר לחבורות שהוא משאיר על כל מי שמנסה לחסום אותו.
הגנת הריצה של הפטריוטס היא אחת הגרועות ב-NFL. בנוסף, למרות המשחק הטוב מול מינסוטה, המאמן דאג פדרסון עדיין לא סומך במאת האחוזים על הקוורטרבק ניק פולס. סביר להניח שבלאנט יזכה לקבל לא מעט נשיאות בסופרבול, לפחות בפתיחת המשחק, וינסה יחד עם ג'יי אג'אי לפרוץ גם תחום שבו ניו אינגלנד הייתה דווקא טובה העונה - הגנת הרדזון. טאצ'דאון מוקדם בסגנון זה שהבקיע נגד מינסוטה עשוי לפרוץ את הסכרים, אבל בליצ'יק מכיר את בלאנט מספיק טוב וזוכר בעצמו כיצד הפאמבל מול אטלנטה הוציא אותו לחלוטין מהמשחק אשתקד.
"אמרתי לחבר'ה הצעירים שבמשחק כזה חייבים לשלוט על הרגשות", אמר בלאנט. לא משנה מה יקרה, חייבים להישאר בפוקוס 100 אחוז מהזמן". זה מתחיל ונגמר בעיקר בו.