יש את גברי לוי, מי צריך בג"צ

ענייני יגאל אנטבי והכדורגלנים היהודים שלא שירתו בצה"ל לא נעשים ברורים עם השנים. הכלל התקף נכון לשבוע האחרון, הוא, על פי דברי גברי לוי, "מי שלא שירת בצה"ל לא יוכל לשחק בנבחרת. חוץ מיגאל אנטבי". או במלים אחרות: "הם יוכלו לשחק בנבחרת רק אם גברי לוי מרשה".

ההתאחדות לכדורגל מרשה לעצמה לקבוע שורה של כללים אבסורדים במדינה דמוקרטית. חשוב לזכור שההופעה בנבחרת היא לא רק 'זכות' כמו שהפטריוטים המזוייפים (גיבורי עבודות הרס"ר) אוהבים לקרוא לה. היא גם זכות של הכדורגלן שראוי לה מבחינה מקצועית. היא משפרת את סיכוייו להרוויח טוב יותר באירופה (באנגליה היא בכלל תנאי) ואת מעמדו המקצועי בישראל. שלילת הזכות הזו דומה במידה מסויימת להחלטה של מוסד אקדמי לא להעניק דוקטורט למי שלא שירת בצבא. כלומר, מופרכת. כלומר, לא ממש מפתיעה במציאות הכדורגל הישראלי.

ההתאחדות מחליטה על דעת עצמה כי מי שהשתחרר מהצבא בגלל בעיה נפשית הוא 'משתמט'. באופן תיאורטי, מאוד יתכן מצב שכדורגלן סובל מהפרעה נפשית שמונעת ממנו שירות צבאי אך זו לא מונעת ממנו לשחק כדורגל.

היא גם מפלה לטובה - ממוזריות הארץ הנפלאה הזו - כדורגלנים ערבים על פני יהודים. אלו משוחררים משירות צבאי בהחלטה גורפת של שר הבטחון, בגלל קונפליקטים לאומיים העלולים להתעורר בזמן שירותם, ואינם נאלצים לעמוד בסטנדרטים של כדורגלנים יהודים. היא מפלה לרעה, בחוצפה שלא תיאמן, אנשים ששוחררו משירות על בסיס בעיות נפשיות. בתי המשפט כבר הביעו בעבר את דעתם בנחרצות נגד שימוש בפרופיל 21 בעניינים בעלי אופי אזרחי. הציבור בבית רשאי לחשוב כי מי שהשתחרר על ידי קצין בריאות נפש הוא 'תחמן' או 'משתמט', אבל מאיפה לוקח לעצמו גוף ציבורי את הזכות לקבוע כי שחקן הוא רמאי? האם לא יתכן מצב בו אדם משתחרר מצה"ל מסיבות נפשיות לגיטימיות, אבל הוא עדיין טוב מספיק לשחק עבור ישראל?

הבעיה הגדולה של כדורגלן שרוצה להעלות את העניין לביקורת שיפוטית בבג"צ, היא הצורך להוכיח לבית משפט שדן בעניין שהוא אכן ראוי מקצועית לשחק בנבחרת. אברהם גרנט פתר ליגאל אנטבי את הבעיה הזו. מרגע שזימן אותו אין אפשרות אלא לאשר את שיתופו, גם כשקרס הרעיון האינפנטילי שאנטבי יעשה שירות מקוצר. כי אם אנטבי היה הולך לבג"צ, התוצאות עבור ההתאחדות היו מביכות.

מכיוון שכך, מי שעוד יכול להביא עניין כזה לבג"צ הוא ארגון הכדורגלנים בעתירה ייצוגית. כלומר, אפשר להניח שאף אחד לא יעשה דבר בעניין.