בדרך לאנדזון: סיכום השלב השני בפלייאוף

ספורט תחרותי הוא דבר כל כך מיוחד. הוא יכול להניע כל אוהד ממעמקי הדיכאון אל אושר עילאי בזמן קצר מאוד ובמחי רגע שיא בודד. במשחק האחרון בשלב הפלייאוף הנוכחי קבלנו רגע כזה, רגע שהרים עיר שלמה באוויר, רגע שפיצה על שנים של כישלונות ברגעים הכי קריטיים בפלייאוף, רגע שאוהדי הוויקינגס לא ישכחו לעולם.

במשחק האחרון בשלב חצאי הגמרים האזוריים נפגשו במיניאפוליס שתיים מהקבוצות המלהיבות בליגה- הוויקינגס והסיינטס, כדי לספק לנו את אחד המשחקים הגדולים בשנים האחרונות, משחק שכלל קאמבק הרואי וארבעה חילופי הובלה בשלוש הדקות האחרונות. באווירה מחשמלת, המחצית הראשונה החלה במעמד צד אחד בלבד, כאשר ההגנה המצוינת של מינסוטה עוצרת את דרו בריס וחבורתו שוב ושוב, תוך כדי שהיא לא מאפשרת המרת דאון שלישי, וממשיכה לקבע את עצמה כהגנה היסטורית בהקשר זה.

כדי להמחיש כמה ההגנה של מינסוטה הייתה מצוינת במחצית הראשונה, שהסתיימה ב-0:17, זוהי הפעם החמישית בלבד בעידן דרו בריס שהסיינטס לא מצליחים לשים נקודות על הלוח במחצית הראשונה. מזועזעים מיכולתם ההתקפית, הסיינטס עלו למחצית השנייה מלאים מוטיבציה ובטחון ביכולתם לחזור מהפיגור הגדול, ואכן החלו להיכנס לקצב בהגנה ובהתקפה, כאשר בריס מצליח למצוא באנדזון את התופס הבכיר שלו, מייקל תומאס. חטיפה של הסייפטי מרקוס וויליאמס (אליו עוד נגיע בהמשך) סדרה לבריס מיקום נהדר להתחלת הדרייב, אותו הוא ניצל במהרה, כשהוא נעזר במועמד הבכיר לתואר רוקי העונה, הרץ האחורי, אלווין קאמרה, ומוצא שוב את תומאס באנדזון כדי לצמצם את היתרון ל-3 בלבד.

כשהמומנטום בצד שלהם, הרגישו הסיינטס בטוחים מספיק כדי אפילו להשתמש בתופס ווילי סניד כמוסר, אך זה פספס את קמארה בסנטימטרים במה שנראה היה כטאצ'דאון בטוח. בצד השני, הוויייקינגס וקינאם חזרו מעט לעצמם ועלו ליתרון 6 עמוק ברבע האחרון, אך מיד לאחר מכן חסימת בעיטת פאנט אפשרה לסיינטס להתחיל את הדרייב הבא בתוך חלק המגרש של מינסוטה. בריס אמר תודה, ומצא את קמארה באנדזון כדי להעלות את הסיינטס ליתרון 20:21 דקות לסיום המשחק. עם כל הלחץ על כתפיו חסרות נסיון הפלייאוף, קבל קינום את הכדור ובעזרת תפיסה יוצאת מהכלל של אדם ת'ילן, הצליח להביא את הויקינגים לטווח שער שדה כדי לתת לפורבת' את האפשרות לעלות אותם שוב ליתרון.

אי אפשר לומר שניסיון שער שדה במאני טיים מעלה בראשי אוהדי מינסוטה זיכרונות נעימים. מההחטאה של גארי אנדרסן בגמר ה-NFC ב-99 ועד ההחטאה של בלייר וולש בווילד קארד לפני שנתיים, ההיסטוריה של מינסוטה מלאה בפספוסים ברגע האמת, וכשברחבי האצטדיון השתרר שקט מוחלט אפשר היה להרגיש את החשש מהחמצה נוספת בלב האוהדים. למרות המתח הרב, פורבת' השכין את הכדור בין הקורות והעלה את מינסוטה שוב ליתרון, לקול תשואות האוהדים כשעל השעון נותרו דקה וחצי. גמור? לא כשמשאירים לקוורטרבק כמו בריס כל כך הרבה זמן. חבר היכל התהילה העתידי הצעיד את הסיינטס במעלה המגרש, תוך שהוא ממיר דאון רביעי ארוך, ומעניק לבועט הקבוצה, וויל לאץ, אפשרות למהפך נוסף. לאץ לא התרגש, ומ-43 יארד כבש את מה שעם 25 שניות על השעון אמור להיות שער הניצחון.

מבט אל היציעים הפיק תמונה מוכרת – אוהדים בסגול מלאים בייאוש, לא מאמינים שזה קורה להם שוב במשחק פלייאוף. שוב הם מגיעים לבאר ולא מצליחים לשתות ממנה, שוב יתרון מבטיח לא מספיק, ושוב היריבה מתפקדת באופן מושלם ברגעי האמת. אלא שהפעם לאלוהי הפוטבול היה תכנון אחר, פיצוי לאוהדי מינסוטה על שנים של הפסדים כואבים, סוג של גאולה אם תרצו, של מהלך אחד מזוכך באושר.

תחת שקט מוחלט יצא קינאם לדרייב האחרון. לאחר שמצא את דיגס, נותרו לקבוצתו 10 שניות בלבד כדי להשיג נס – קינום היה צריך למצוא תופס שיספיק אף לצאת מהמגרש כדי להשאיר זמן על השעון עבור ניסיון בעיטה בשנייה האחרונה. שחקני ההגנה של הסיינטס ידעו בדיוק מה אמור לקרות ומה עומד על הפרק. כשעל הכף כרטיס לגמר ה-NFC, כל שחקני ההגנה היו מוכנים לעצירה אחת. כולם, פרט לרוקי וויליאמס. הסייפטי, חלק משמעותי במהפך ההגנתי של הסיינטס השנה, נשלח לשמור על דיגס, וכשהכדור עשה את דרכו אל עבר ידיו של התופס, קבל החלטה שיזכור כל ימי חייו. במקום לחכות לתפיסה ולנסות להפיל את דיגס במגרש, ובכך לסיים את המשחק, החליט וויליאמס להמר על תיקול מוקדם, כנראה מתוך פחד לקבלת דגל על הפרעה למסירה. דיגס קיבל את הכדור, זרק מבט שמאלה תוך שהוא מצפה לקבל תיקול, אך להפתעתו הבחין במגרש פנוי. לאחר שבריר שניה שבה קלט התופס שאין צורך שייצא מהמגרש על מנת לעצור את השעון כי הדרך לאנדזון פנויה לחלוטין, החל לרוץ כאחוז אמוק לקול צהלות מחריש אוזניים של אוהדים שלא מאמינים למראה עיניהם, וכשהגיע אל האנדזון ללא זמן על השעון, נתן את האות לחגיגות מטורפות של אחד הרגעים הגדולים בהיסטוריה של המשחק.

הקהל השתולל, השחקנים קפצו על דיגס, ורק קינאם, סוג של סיפור סינדרלה בעונה הזו, החל לרוץ לכל כיוון עם ידיים על הראש כמי שאינו יודע מה לעשות. זה עתה היה חלק מהפעם הראשונה איי פעם שבה מובקע טאצ'דאון ללא זמן על השעון ברבע הרביעי בפלייאוף. הטירוף באצטדיון היה כל כך גדול שלקחו דקות ארוכות (והחזרה של שחקני הסיינטס מחדר ההלבשה) עד שיצא לפועל מהלך בונוס הטאצ'דאון.

הוייקינגס ממשיכים בדרך נס לגמר ה-NFC, שם יפגשו את פילדלפיה בחוץ כפייבוריטים לניצחון וחזרה למינוסטה עבור הריקוד הגדול כקבוצה הראשונה איי פעם שתשתתף בסופרבול במגרשה הביתי. לסיינטס מצד שני, מחכה פגרה קשה שבה לבטח לא יפסיקו לנסות להבין איך הצליחו לאבד את הניצחון שכבר היה ביד. הדבר בעיקר מתייחס לוויליאמס הצעיר, שכבר הספיק לקבל איומים על חייו ברשתות החברתיות, אשר יצטרך לאסוף את עצמו להמשך הקריירה ולנסות לתת לקדושים הזדמנויות נוספות בעתיד.

חלק חשוב בהימורים על משחקי הפוטבול הוא קביעת הפער בין הקבוצות, אותו תצטרך הקבוצה שנחשבת חזקה יותר לכסות כדי להעניק למהמרים עליה זכייה. הפער קובע בפירוש מי הפייבוריטית ומי האנדרדוג בהתמודדות והוא מסקנה שנוצרה לאחר התחשבות בכל הפרמטרים הנדרשים. במשחק שפתח את הסיבוב הנוכחי בפלייאוף בפילדלפיה הקרה, נפגשו האיגלס המקומיים והפאלקונס למפגש בין הראשונה בחטיבה לשישית, כאשר לראשונה אי פעם במפגש בין מדורגות כאלו הסוכנויות קובעות כי הפייבוריטית היא המדורגת שישית.

לעומת המשחק הנפלא במינסוטה, העולה הראשונה לגמר ה-NFC נקבעה במשחק הרבה פחות טוב, אך כזה שעדיין כלל דרמה. האיגלס, ששיחקו פוטבול נפלא לאורך רב העונה עד לרגע שבו נפצע כוכב הקבוצה קרסון וונץ, עלו למשחק עם מוטיבציה מיוחדת – להוכיח לעולם שהם לא אנדרדוג. במחצית הראשונה כנראה שהתזכיר הגיע רק לשחקני ההגנה, שכן ההתקפה ביצעה שלל טעויות. כבר במהלך השני במשחק הרכש ממיאמי, ג'יי אג'איי אבד את הכדור, כאשר בהמשך המחצית ניק פולס, המחליף של וונץ, מפגין יכולת חלשה ומשגר אל עבר התופסים שלו מסירות איומות.

אל המחצית השניה עלה פולס אחר. ההגנה הייתה בשיאה והביטחון חזר. הקוורטרבק הצליח להמיר מספר דאונים שלישיים, ולהוביל דרייב טוב נוסף שנעצר עמוק ברדזון והסתיים ביתרון 5 לאחר שער שדה נוסף של אליוט. כשהזמן מתקתק עמוק ברבע האחרון קיבל ריאן הזדמנות אחרונה להוביל את קבוצתו לטאצ'דאון מנצח. במצבים כאלו הקוורטרבק הוותיק יודע במי כדאי לו לשים את מבטחו – כוכב הקבוצה ואחד התופסים הטובים בליגה, חוליו ג'ונס. פעם אחר פעם מצא ריאן את ג'ונס במהלך הדרייב האחרון, כולל מסירה בדאון רביעי ארוך בתוך חלק המגרש של אטלנטה, כאשר התופס הנהדר מצליח להתגבר על שמירות צמודות ולעזור לפאלקונס להגיע עד קו 9 היארד. עם דקה ורבע על השעון קבלנו דרמה בשיאה – מאבק איתנים בין התקפה איכותית של אלופת החטיבה, להגנה איכותית של הטוענת לכתר. שניים משלושת הדאונים הראשונים כוונו לג'ונס, אך הגנת האיגלס הצליחה למנוע ממנו להיכנס לאנדזון, וכך המשחק התנקז לדאון אחד שיכריע מי תזכה בכרטיס לגמר ה-NFC. הסנאפ יצא, וראיין החל לרוץ ימינה, אך כשהרים את מבטו ראה את ג'ונס מחליק ואת הגנת פילדלפיה שועטת לעברו. ריאן הצליח להתחמק משחקני ההגנה לשנייה, וכאשר נותרה לו רק ברירה אחת השליך תפילה אחרונה אל עבר ג'ונס, אך מגן הפינה של פילדלפיה ג'יילן מילס הצליח להפריע מספיק כדי למנוע מג'ונס לתפוס את הכדור.

פילדלפיה הצליחה להעביר את הדקה שנותרה ולתת אות לחגיגות גדולות בעיר אחוות האחים. בעיצומם של החגיגות, כריס לונג, הדינפנסיב אנד של האיגלס, שלף מסיכה של כלב אותה הרכיב על ראשו כמאותת לסוכנויות ההימורים ולעולם – לעולם אל תזלזלו בנו ותגדירו אותנו כאנדרדוג.

הפאלקונס מסיימים את מסע ההגנה על תואר אלופת החטיבה ויש לתאר שיבצעו איי אילו שינויים בצוות האימון ההתקפי לאחר ירידה באיכות לעומת השנה הקודמת. האיגלס לעומתם יארחו את מינסוטה על הזכות להגיע לסופרבול כנציגת ה-NFC, במה שיהיה קרב ישיר בין שני קוורטרבקים ששיחקו אצל ג'ף פישר בראמס (ללא הצלחה רבה). בסוכנויות ההימורים כבר מסתמן כי מינסוטה תעלה למשחק כפייבוריטית, אך אל למהמרים להמר עליה בקלות, האנדרדוג מפילדלפיה אוהב לנשוך.

במשחק החד צדדי היחיד בסופ"ש האחרון נפגשו בפוקסבורו האלופה, ניו אינגלנד פטריוטס, והקבוצה המפתיעה ביותר בשלב זה , טנסי טייטאנס. הפטריוטס, במשחקם הראשון בפלייאוף הנוכחי, הגיעו לאחר שבוע סוער מחוץ למגרש שכלל בעיקר הכחשות לשמועות על פירוק עתידי של הצמד האלמותי של המועדון בליצ'יק-בריידי, וכאילו בהזמנה קבלו את אחת מקבוצות הפלייאוף החלשות העונה. הטייטאנס אמנם עלו ליתרון מוקדם מטאצ'דאון ראשון בקריירה של הרוקי המבטיח, קורי דייויס, אך מהר מאוד גילו כי למרות שהפתיעו את הצ'יפס המעמד די גדול עליהם.

בריידי החל לנצל את החולשה העיקרית של הגנת הטייטאנס, הגנת המסירה, כאשר הוא מפטם בעיקר את התופס הוותיק, דני אמנדולה, ואת שני הרצים האחוריים, דיון לואיס וג'יימס וויט, כשהאחרון, כנראה מתעורר משנתו כשמגיע ינואר ובהמשך ישיר להופעת הפלייאוף האחרונה שלו בסופרבול האחרון, משיג שני טאצ'דאונים מהירים, בדרך למהפך אלגנטי וליתרון 7:21 במחצית. הטייטאנס, שהיו בפיגור גדול יותר בשבוע שעבר בארוהד, גילו מהר מאוד שקבוצה של בליצ'יק היא לא קבוצה של אנדי ריד. כל ניסיונות התקיפה במחצית השנייה כשלו, כאשר הקו ההתקפי קורס ומאפשר לפטריוטס שיא מועדון של שמונה סאקים. וכשההגנה של הפאטס מתפקדת, העבודה של בריידי הופכת קלילה, ואכן שני טאצ'דונים נוספים, אחד מהם של הרץ האחורי החמישי בהיררכיית הקבוצה, ברנדון בולדן, קבעו יתרון 28 ושיוט אל עבר השלב הבא.

בעוד הטייטאנס מודחים, אך יכולים להיות מרוצים מהמקום אליו הגיעו העונה (אך ממש לא מהיכולת, ולראייה המאמן הראשי, מייק מולארקי פוטר למחרת המשחק), הפטריוטס עולים בפעם השביעית ברציפות (!) לגמר חטיבתי, כאשר דווקא ההגנה שמראה סימני חוזקה כבר תקופה ארוכה מגדילה את סף האופטימיות במסצ'וסטס. בשבוע הבא ההתקפה היא זו שתעמוד למבחן כאשר בריידי והחברים יפגשו את אחת ההגנות הטובות בליגה, הג'אגוארס, לקרב ישיר על הזכות לייצג את ה-AFC בסופרבול.

בפוטבול, כמו בחיים, כדי להתקדם חשוב לחדש. אם קבוצה הצליחה לנצח קבוצה אחרת, קרוב לוודאי שהשנייה תהיה מוכנה למפגש הבא, ועל מנת לנצח גם בו תצטרך הראשונה להביא משהו חדש.

במפגש הקודם השנה בין הגא'גוארס לסטילרס ,ג'קסונוויל התעללה בקוורטרבק של פיטסבורג, בן רות'ליסברגר, כאשר חטפה אותו חמש פעמים בדרך לרמיסת התקפת הסטילרס ונצחון ענק שגרם לביג בן לפקפק בעתידו המקצועי. השבוע נפגשו הקבוצות שוב, באותו מגרש ממש, כאשר הפעם על הכף עמד כרטיס לגמר הAFC- ודייט עם הפטריוטס. למרות שמולם עמדה יריבה שהלמה בהם השנה, הסטילרס הפגינו ביטחון שגובל ביהירות ביכולתם לנצח ואף להשיג נקמה בפטריוטס בשבוע הבא. הג'אגס, שמחזיקים בהגנה המפחידה בליגה, הבינו שכדי להשיג את הכרטיס לשלב הבא הם לא יוכלו להתלות בהגנה בלבד ויצטרכו לחדש, ובהקשר שלהם מדובר בעיקר בהתקפה, שלמרות שיפור מסוים בחלק השני של העונה ולמרות רץ אחורי רוקי נהדר בדמות לאונרד פורנט, עדיין נשענת על קוורטברק בינוני כמו בלייק בורטלס. כדי לנצח קבוצה כמו פיטסבורג הפעם, הג'אגס דרשו הצגה מהקוורטרבק שלהם, ולשמחתם, הוא נענה עם דרייבים מצוינים בפתיחה ובמיוחד בסיום, בדרך לניצחון 42:45.

פיטסבורג מסיימת עוד עונה מלאה בציפיות מוקדם מהצפוי ותצטרך להעריך מחדש את הקשר עם טומלין בקיץ, כאשר לפחות ביג בן כבר הודיע שימשיך כרגיל בעונה הבאה. ג'קסונוויל לעומת זאת, תיסע לפוקסבורו לקרב על הכרטיס לסופרבול במה שאמור להיות בעיקר מאצ'אפ בין הגנת הג'אגס להתקפת הפטריוטס, אך לאחר ההצגה של בורטלס השבוע, כדאי לבליצ'ק וחבריו לא לזלזל בחלק ההתקפי של האורחים, אחרת ייענשו בדיוק כמו הסטילרס.