פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ראש בראש: הערב בו דור פרץ הוכרז רשמית כיורשו של גל אלברמן

        קשר מכבי תל אביב, שותף בכיר ברצף הניצחונות, סיפק עוד הופעה טובה מול האיש אותו החליף בצהוב ומול מכבי חיפה, מולה החל את הקריירה. קשר הירוקים חווה עוד ערב אומלל בעונה קשה

        קאיו שחקן מכבי חיפה מול דור פרץ שחקן מכבי תל אביב (יוסי ציפקיס)
        בקרוב הוא ילבש את החולצה מספר 6? דור פרץ (צילום: יוסי ציפקיס)

        תיקולים מוצלחים: 2
        חטיפות: 2
        איבודים: 3
        עבירות: 1
        סחיטת עבירות: 1
        מסירות מפתח: 0
        איומים: 0

        חצי העונה הראשונה של אלברמן בירוק, שהגיע הערב לסיומו העגום, דומה להפליא לקורותיו בשנתיים הראשונות שלו במכבי תל אביב. לשתי הקבוצות הוא הגיע כרכש מבטיח, אחרי שנים ארוכות ללא אליפות, וכאיש המרכזי במרכז המגרש. בשני המקרים הוא קיבל הרבה קרדיט בפתיחה (בעונה הראשונה בצהוב היה שחקן הרכב קבוע, העונה פתח בכל המשחקים עד מחזור 8), איבד את מקומו בהרכב למרות שהקבוצה דשדשה (בעונה השנייה במכבי ישב לא מעט ביציע וכבר היה בדרך החוצה, העונה לא שותף במחזורים 9-12) וחזר לפתוח לאחר שהיה ברור שהתוצאות לא טובות יותר בלעדיו. אחוזי ההצלחה של מכבי חיפה נוראיים גם עם אלברמן (0.36) אבל טיפה פחות בלעדיו (0.33) ובששת המחזורים האחרונים, לטוב או לרע, הוא חזר לאייש את העמדה המרכזית בקישור. הטוויסט בעלילה בפרק הקודם בקריירה של אלברמן הגיע יחד עם ג'ורדי קרויף, שהפך את אלברמן לאיש המרכזי שלו בדרך לשלוש אליפויות רצופות. יכול להיות שגם הגעתו של מו אלאך תביא למהפך שכזה? כנראה שלא.

        ראשית, אלברמן אולי חזר להרכב אך רגע לפני כן נלקח ממנו סרט הקפטן מבלי ידיעתו (גם בשנתיים הראשונות בצהוב הספיק לקבל את הסרט ולאבד אותו), מהלך שלא מבשר על אמון רב של המערכת בקשר הוותיק. ההרגשה היא שמתייחסים אליו כאל ברירת מחדל, כאל שחקן שלא אמור לשחק תפקיד משמעותי במהפכה שמתכנן (כנראה) אלאך. ככה זה, עונה אחרי עונה הירוקים מוותרים על ישראלים שהגיעו ככוכבים וסיימו כפלופים (לראייה, הערב ורמוט ודמארי לא היו בסגל). יכול להיות שאלברמן משחק באופן קבוע לאחרונה רק חלק מהמגמה של אלאך - לבצע כמה שפחות טלטלות בהרכב. שנית, אלברמן מבוגר בשבע שנים מהבחור שחזר בזמנו רעב מאוד מגרמניה לליגת העל וזה לא סוד שגם היכולת היא לא מה שהייתה. הערב, אלברמן נאלץ להתרוצץ בין קשרי מכבי תל אביב, פעמים רבות ללא הצלחה, מה שהבליט את העובדה ששיאו מאחוריו. על פי נתוני המנהלת, אלברמן הלך הערב 65 אחוזים מזמן המשחק, שזה באמת בלתי נתפס. למרות כל זה, אלברמן נודע לאורך כל הקריירה כמקצוען מהשורה הראשונה, מה שנקרא שחקן אירופאי והוא כבר הוכיח בעבר שהוא מסוגל לצאת ממשברים קשים. גם היום, בכושרו הרעוע, הוא מסוגל להיות נכס בקבוצה רצינית שיודעת מה היא רוצה מעצמה. רק נשאר שמכבי חיפה תבין לאן בדיוק היא הולכת.

        גל אלברמן שחקן מכבי חיפה מול אבי ריקן שחקן מכבי תל אביב (יוסי ציפקיס)
        הוא כבר היה בסרט הזה. גל אלברמן (צילום: יוסי ציפקיס)

        תיקולים מוצלחים: 4
        חטיפות: 2
        איבודים: 5
        עבירות: 0
        סחיטת עבירות: 0
        מסירות מפתח: 1
        איומים: 2

        למרות שאת החולצה מספר 6 במכבי תל אביב לובש העונה חוסה רודריגס, אין ספק שדור פרץ הוא היורש האמיתי והבלתי מעורער של בעל החולצה הקודם, אלברמן. מירב הקרדיט על רצף הניצחונות של הצהובים הולך לשינוי המערך של קרויף, להתעוררות של קיארטנסון ולחזרתם של דסה ומיכה (בעצם, כל הסיבות הללו קשורות אחת לשנייה), אבל אלה לא רק הגורמים הללו. עד לפני חודש, פרץ שותף בארבעה משחקי ליגה בלבד , ואז הוא קיבל את חולצת ההרכב בגמר גביע הטוטו - המשחק בו החל הרצף - ומאז בקושי קיבל דקת מנוחה. הרצף הזה, שצמח הערב לשבעה ניצחונות בכל המסגרות (ו-12 משחקים ללא הפסד) הביא את מכבי תל אביב לשוויון נקודות עם באר שבע ופרץ היה נדבך מרכזי בקאמבק הזה. הערב, דווקא אחרי שמכבי תל אביב עלתה ליתרון מוקדם, פרץ התחיל את המשחק מבולבל ואיבד את הכדור שלוש פעמים בעשר הדקות הראשונות, אבל אז נכנס לעניינים. מעבר לעבודה ההגנתית, הוא ניהל את המשחק מאחור בשקט, דחף קדימה בכל הזדמנות שקיבל וגם היווה איום במצבים נייחים. ההרגשה היא שפרץ התבגר, התעצב והתייצב בעמדה המתאימה לו, ושהוא קרוב לסיום התהליך הארוך והלא פשוט שעבר מאז עלה מהנוער. שהוא עלה על המסלול הנכון.

        קצת קשה להאמין, אבל את הופעת הבכורה שלו בליגה ערך פרץ כבר באוקטובר 2014, כאשר פאקו העניק לו חצי שעה מהספסל מול מכבי חיפה. מאז, כמו שקורה לשחקנים רבים שעולים לקבוצות הבוגרות במועדונים גדולים, הוא חווה לא מעט עליות וירידות, הן במעמד והן מבחינת מיקומו בשדה כאשר שיחק. הוא רשם 19 הופעות בליגה בעונה הראשונה ו-24 בשנייה (וגם שישה משחקים בצ'מפיונס), והכל נראה ורוד, אבל לא לאורך זמן. בעונה שעברה הוא שותף בארבעה משחקי ליגה בלבד לפני שנשלח לתחייה מחדש בהפועל חיפה, שם סוף סוף לא שימש כמגן או כבלם, אלא במקומו הטבעי - כמספר 6 במרכז המגרש. אז החזרה לצהוב אמנם לא הייתה חלקה, אך לאחרונה גם קרויף הבין את מה שקלינגר הבין בעונה שעברה והוא מרוויח מזה בגדול. פרץ (722 דקות ליגה) כבר שיחק יותר מרודריגס (434) ובקרוב מאוד אולי יעקוף גם את מספר הדקות של באטוקיו (1,021). אחרי שצמח לצד אלברמן ולמד ממנו, אך גם מיעט לקבל הזדמנויות בקישור בשל הנוכחות שלו, ואחרי שנראה מצוין גם בקרב ישיר מולו, אפשר להכריז על היורש. יכול מאוד להיות שהמספר 6 יתנוסס על גבו בקרוב מאוד.

        ראש בראש

        הערב, דור פרץ הכריז סופית, גם אם רק באופן סמלי, שהוא האיש הנכון למלא את המקום שהשאיר אלברמן בקישור האחורי של מכבי תל אביב. בקרוב מאוד הם יפגשו שוב, ומכבי חיפה תנסה להציל את העונה דרך הגביע.