פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בדרך לאנדזון: סיכום שלב הוויילד-קארד ב-NFL

        הצ'יפס ואנדי ריד שוב נחנקים בפלייאוף, מאט ריאן והפלקונס מוכיחים שאין תחליף לניסיון, הגנת הג'אגוארס דואגת לסיום מהיר של האופוריה של הבילס, ודרו בריס והסיינטס חוזרים למקורות כדי לנצח את הפנת'רס. תום הראל עם סיכום שלב הווילד קארד

        אוהדי בפאלו בילס (AP)
        נגמר מהר. אוהדי בפאלו בילס בג'קסונוויל (צילום: AP)

        חלום הבלהות של אנדי ריד

        כשמנסים לחשוב על המאמנים הראשיים ברחבי הליגה, קשה למצוא רבים עם מח פוטבול מבריק כמו אנדי ריד. המאמן הוותיק מצליח כמעט בכל שנה להפתיע בדרך שבה הוא משתמש בשחקניו, ולהשיג עבור קבוצתו כרטיס כניסה לפוסט-סיזן, כאשר מתוך 19 עונות כמאמן ראשי בליגה הצליח ריד להוביל את קבוצתו לפלייאוף 13 פעמים. אלא שבפלייאוף, כשם שהיה סינדרלה שהפכה אחר חצות ללכלוכית, פעם אחר פעם מתפקד ריד בצורה רעה וחוטף הפסדים כואבים, בחלקם אף קבוצתו מצליחה למלא את הדלי לחלוטין, רק כדי לשחרר בעיטת וולה אדירה לכיוונו. במפגש הפלייאוף הביתי מול טנסי טייטאנס הראו לנו ריד והצ'יפס דרך מפוארת נוספת לאבד יתרון ולסיים את העונה.

        הטייטאנס הגיעו לאצטדיון ארוהד הרועש כאנדרדוג מוחלט לאחר שחוו עונה בינונית לחלוטין שאיכשהו הסתיימה בכרטיס לפלייאוף, כשמולם התייצבו הצ'יפס, שאמנם נחלשו במהלך העונה לאחר פתיחה מסחררת, אך חזרו לעצמם במחזורי הסיום. המחצית הראשונה התנהלה כמצופה, כאשר הגנת הצ'יפס מתמודדת בקלות עם ניסיונות המסירה של מריוטה, וההתקפה משתמשת בכל הנשקים המרכזיים. שניים מתוך אותם נשקים, הטייט אנד הנפלא טראוויס קלסי והרץ האחורי בעל מספר היארדים הגדול ביותר, קארים האנט, השיגו טאצ'דאון והעלו את הצ'יפס ליתרון 3:14. לצערם של האוהדים בארוהד הם נאלצו לצפות בקלסי יורד מבולבל לחדר ההלבשה לאחר תיקול קשה שספג בראשו מהסייפטי של הטייטאנס, ג'ונתן סיפריאן, אך גם זה לא מנע מאלכס סמית' לנהל דרייב מהיר שהסתיים בטאצד'און הראשון בקריירה של התופס הצעיר דמרקוס רובינסון ממש בשניות הסיום של המחצית, אליה ירדו הצ'יפס ביתרון מבטיח של 18 נקודות.

        אנדי ריד מאמן קנזס סיטי צ'יפס (AP)
        יודע מה צריך כדי להגיע לפלייאוף, לא יודע להתנהל שם. אנדי ריד (צילום: AP)

        מסוחררים מהיתרון המבטיח, ייתכן ששחקני הצ'יפס כבר החלו לחשוב על מפגש בפוקסבורו מול הפטריוטס בשבוע הבא ושכחו לעלות למחצית השנייה. כבר בדרייב הראשון הצליח מריוטה להצעיד את הטייטאנס יותר רחוק מכל המחצית הראשונה, כשהובילם עד קו ה-6 יארד, וכאן הצליח להעניק לצופים באצטדיון ובבית את אחד הרגעים המשעשעים של השנים האחרונות. בדאון שלישי, וכשהוא יודע שבפיגור כזה גדול הוא מוכרח להשיג טאצ'דאון, החל מריוטה לרוץ אל עבר האנדזון, שחרר מסירה שפגעה במגן הפינה הוותיק דארל ריוויס וחזרה היישר לידיו בדרך לטאצ'דאון. זו הפעם השנייה בלבד בתולדות הליגה והראשונה בפלייאוף שבה קוורטרבק תופס מסירה של עצמו לטאצ'דאון. מכאן, תפסו הטייטאנס פיקוד, ותוך שהם מנצלים החלטות רעות של ריד בדאונים שלישיים והחטאת שער שדה, השלימו את הקאמבק ועלו ליתרון 21:22. הצ'יפס עוד חשבו שהצליחו להפוך את המשחק שוב לאחר החזרת פאמבל של דרק הנרי לאנדזון, אבל המהלך בוטל בצדק, כאשר מיד אחריו חותם הנרי את הניצחון עם ריצה מרהיבה ושולח את הטייטאנס למפגש מול האלופה מניו אינגלנד.

        וכך, בפעם השנייה תוך 5 שנים, הצליחו ריד והצ'יפס לאבד יתרון ענק במחצית משחק הווילד קארד, ואם בפעם הקודמת מדובר היה במשחק חוץ מול אנדרו לאק והקולטס, הפעם איבוד היתרון התרחש בבית מול הטייטאנס הבינוניים. הפציעה של קלסי, תופס הכדורים הבכיר של הצ'יפס, ללא ספק השפיעה, אבל קשה להיאחז בה כתירוץ לאיבוד העשתונות של המאמן ושחקניו.

        ההפסד הזה מכניס את ריד לסטטיסטיקה לא נעימה בכלל. לאורך ההיסטוריה, המאזן של קבוצות שהחזיקו ביתרון 18 או יותר במחצית משחק פלייאוף עומד על 4:67, כאשר ריד אחראי על שניים מתוך ארבעת המקרים בהם הקבוצה המובילה הפסידה. העונה של הצ'יפס מסתיימת מוקדם מהצפוי ותשלח כנראה את קברניטי הקבוצה לחשבון נפש, במסגרתו ייתכן שאלכס סמית' יעזוב ואת תפקיד הקוורטרבק הפותח יקבל פטריק מהומס, בתקווה שאיתו יצליח ריד להגיע רחוק יותר בפלייאוף 2019.

        רודי טומג'נוביץ', מאמנה האגדי של יוסטון רוקטס, קבע בעבר את המשפט האלמותי "לעולם אל תמעיט בערך ליבם של האלופים". אז נכון, אטלנטה פלקונס הם רק אלופים חלקיים אחרי שזכו בחטיבת הNFC- בעונה הקודמת, ונכון, הם חטפו חתיכת מכה בסופרבול האחרון, אבל כל עוד העונה שלהם בחיים הם לא יוותרו על הניסיון להגן על תוארם ולהגיע לסופרבול פעם נוספת. למעשה, הפאלקונס הצליחו להשיג את הכרטיס רק במחזור האחרון, אבל אולי דווקא העובדה הזו העצימה את תחושת הדחיפות בג'ורג'יה, תחושה שהעלתה את הרצון של שחקני ומאמני הפאלקונס להוכיח שהם עדיין אחת מקבוצות העילית בליגה. כשהתברר לקבוצה מאטלנטה שמסע הפלייאוף שלהם מתחיל במגרשה הביתי של קבוצת ההתקפה הטובה בליגה, לוס אנג'לס ראמס, ידעו הפאלקונס כי יצטרכו לגייס את כל הניסיון הפלייאוף שצברו בעונה הקודמת.

        הראמס, הקבוצה השנייה הכי צעירה בליגה, התייצבו למשחק פלייאוף ראשון מאז 2004, וראשון בעיר לוס אנג'לס מאז 1985, עם סגל שכולל ששה שחקנים בלבד שלקחו חלק במשחק פלייאוף במהלך הקריירה. גם בעמדת המאמן סבלו הראמס מחוסר ניסיון משווע, כאשר המאמן הצעיר בהיסטוריה של הליגה עלה למשחק הפלייאוף הראשון בחייו. כבר בדקות הראשונות ניתן היה להבחין בהתרגשות של שחקני הקבוצה המארחת מהמעמד, כאשר מחזיר הבעיטות שנבחר לפרובול, פארו קופר, אבד שני כדורים בניסיונות החזרת בעיטה, ומיקם את יריבתו קרוב מאוד לאנדזון של הראמס.

        הפאלקונס, מצדם, ניצלו את איבודי הכדור, ובעזרת משחק התקפה יעיל עלו ליתרון 0:13. בנקודה זו הראמס הצעירים יצאו קצת מההלם הראשוני, ובעזרת ריצות של המועמד לMVP-, טוד גרלי, הצליחו לרדת לחדרי ההלבשה בפיגור 3 נקודות. הפאלקונס, שהרגישו איך המומנטום אובד להם בדומה לסופרבול האחרון, עלו למחצית השנייה חדורי מטרה. ההגנה הצליחה להכריח את הראמס להסתפק בשערי שדה, וההתקפה, בראשות הMVP- של העונה שעברה מאט ריאן, הצליחה לבצע מהלכים בצורה מדויקת. מאמן הקבוצה אף החליט, באופן לא שכיח לעונה הנוכחית, לחפש ברדזון את כוכב הקבוצה, התופס חוליו ג'ונס, אשר השיג טאצ'דאון והעלה את הפאלקונס ליתרון 13 מבטיח (למרות החלטה מוזרה מאוד מצד אטלנטה לא ללכת על המרת שתי נקודות כדי להעלות את ההפרש לשני טאצ'דאונים). גוף עוד הספיק להנדס דרייב מצוין שנראה היה שהסתיים בטאצ'דאון מצמק של הטייט אנד, טיילר היגבי, אשר לצערם של האוהדים בלוס אנג'ס בוטל על ידי השופטים לאחר צפייה בהילוך החוזר ונתן את האות לחגיגות הניצחון של אטלנטה.

        הראמס מסיימים עונה מצוינת עבור המועדון, עונה שבה לא מעט שחקנים צעירים התקדמו ועזרו ליצור בסיס מצוין לשנים הבאות, ולמרות שהפסד בפלייאוף הוא תמיד כואב, הראמס יצטרכו לשאוב ממנו ניסיון לשנים הבאות. הם קרוב לוודאי יוסיפו מספר לא מבוטל של הופעות פלייאוף. הפאלקונס ממשיכים במסע להגנה על התואר והגעה לסופרבול נוסף, אולי בדרך לשחזור הסופרבול הקודם ולניסיון נקמה בפטריוטס. כדי להגיע לשם הם יצטרכו לממש את תחזיות סוכנויות ההימורים אשר קובעות כי הם פייבוריטים לנצח בחוץ עוד קבוצה חסרת ניסיון פלייאוף בשנים האחרונות, פילדלפיה איגלס.

        מאט ריאן שחקן אטלנטה פאלקונס (AP)
        ידע איך לנצל את הטעויות של היריבה. מאט ריאן (צילום: AP)

        קצר ולא לעניין

        סרטים הוליוודיים עם קללה המוטלת על גיבור, לרוב גם כוללים מסע ארוך אותו נאלץ הגיבור לעבור עד שמצליח להסיר את הקללה. העלילה לא מסתפקת בהפסקת ביש מזלו, אלא מובילה אותו עד להשגת המטרות שהציב לעצמו בתחילת הסרט. אם בהוליווד היו מחליטים לעשות סרט כזה על קבוצת NFL, בפאלו בילס הייתה נכנסת היטב למשבצת. לאחר שעברו מסע מייגע במשך 18 שנים במדבר, מסע שכלל שנים מזוויעות ומאמנים חלשים, הצליחו הבילס סוף סוף להסיר את הקללה השנה ולהתברג לפלייאוף. כדי להמשיך ולקדם את העלילה אל עבר הקתרזיס המושלם, ידעו בבפאלו שצריך לדלג מעל משוכה גבוהה מאוד בדמות משחק חוץ אצל הג'אגוארס המאיימים.

        לאחר שראו את הטייטאנס מפתיעים את הצ'יפס בחוץ, הגיעו הבילס לפלורידה, מלווים באלפי אוהדים חוגגים (בחגיגות שהגיעו לשיאם לפני המשחק), ובשחקן העבר הכי מפורסם שלהם, או ג'יי סימפסון, בתקווה להפתיע ולהאריך את מופע החגיגות בשבוע אחד נוסף. מולם התייצבה קבוצת ההגנה הטובה בליגה, שרצתה מצדה להשיג ניצחון פלייאוף שני במילניום הנוכחי. המשחק נפתח בצורה הססנית מצד שתי הקבוצות, כיאה למאבק בין קבוצות שלא רגילות למעמד, כאשר השתיים לא מצליחות לרשום ניקוד על הלוח במשך 28 הדקות הראשונות בדרך לתוצאת מחצית נמוכה של 3:3. בעוד ניכר היה שהנשק העיקרי של הבילס העונה, הרץ האחורי לשון מקוי, עלה לשחק בכשירות חלקית, לג'אגוארס לא ממש היה תירוץ ליכולת ההתקפית החלשה, כאשר קוורטרבק הקבוצה, בלייק בורטלס, מפספס שוב ושוב מטרות פשוטות.

        לשמחתם של אוהדי הג'אגס, בורטלס הסיק את המסקנות מהמחצית הראשונה החלשה, שהגיעה דווקא אחרי מספר משחקים מסירה טובים שלו, והחליט לשנות גישה ולנסות לנצח את המשחק עם רגליו. במקום לנסות למצוא את התופסים, החל הקוורטרבק המקומי לרוץ שוב ושוב תוך שהוא מצעיד את הג'אגס במעלה המגרש. 88 יארד מדהימים השיג בורטלס ב-10 ניסיונות ריצה בלבד, נתון שממקם אותו במקום השביעי בכל הזמנים ביארדים על הקרקע עבור קוורטרבק במשחק פלייאוף, יארד אחד יותר מהכמות אותה השיג בורטלס באוויר, ובכך הוא מצטרף למייקל ויק כשני הקוורטרבקים היחידים בהיסטוריה שהשיגו יותר יארדים על הקרקע מאשר באוויר וניצחו משחק פלייאוף. הריצות האיכותיות של בורטלס הובילו את הג'אגס עד קו ה-1 יארד, אז מצא בדאון רביעי את הטייט אנד בן קויאק לטאצ'דאון ויתרון 3:10 עמוק ברבע השלישי. מכאן ועד הסיום לא הושגו נקודות, כאשר הגנת הג'אגוארס המשיכה את היום הנפלא שלה, כשהחלק הקדמי לוחץ ללא הרף את הקוורטרבק האורח, טיירוד טיילור, והחלק האחורי חונק את תופסי הבילס. באופן סמלי, ולאחר שטיילור נפצע בדקה האחרונה והוחלף על ידי נייתן פיטרמן, המשחק הסתיים עם חטיפה של מגן הפינה שנבחר לפרובול ג'יילן ראמזי, שקבעה את תוצאת הסיום והכניסה את המשחק להיסטוריה בתור משחק הווילד קארד עם מספר הנקודות הנמוך ביותר איי פעם.

        הבילס ואוהדיהם הנלהבים נאלצים לראות סיפור עונת 2017 מסתיים, אך יסתפקו בעצם הסרת הקללה והעלייה לפלייאוף כהישג גדול, במיוחד לאור העסקאות שבצעו בקיץ וגרמו לפרשנים לחזות עוד עונה שחונה בניו יורק. הג'אגס ייסעו לעיר הפלדה למפגש מול הסטילרס, בניסיון לשחזר את המשחק בהיינץ פילד בין הקבוצות מהמחזור החמישי, אז הגנת הברזל של הג'אגס חנקה את הקוורטרבק של פיטסבורג בן רות'לסברגר וחטפה אותו חמש פעמים, בדרך לניצחון מוחץ.

        חוזרים למקורות

        שבחים רבים הורעפו על הסיינטס במהלך השנה הנוכחית בנוגע למשחק הריצה שלהם. לאורך השנים האחרונות, נחשבו הסיינטס כקבוצה שמשתמשת בעיקר במשחק המסירה אשר נשען על יכולותיו של חבר היכל התהילה העתידי וקוורטרבק הקבוצה דרו בריס. לכן, כשהחלו בניו אורלינס להטות את שיטת המשחק לכיוון של התקדמות על הקרקע, רבים הופתעו. לשמחתם של האוהדים, הצליחו הסיינטס לשלב בצורה מצוינת את אלווין קאמארה, המועמד המוביל לתואר הרוקי ההתקפי של העונה, ומארק אינגרם למפלצת דו ראשית שהשיגה ביחד העונה 26 טאצ'דאונים. אך למרות המספרים הללו, מסתבר שכשמגיעים למאני טיים של העונה, בביג איזי יודעים שתמיד אפשר לחזור למקורות.

        את סופ"ש הווילד קארד חתמו הסיינטס במפגש שלישי העונה מול היריבה מקרוליינה, במשחק שהבטיח להיות מעניין וחם וגם קיים. הפנת'רס, שהפסידו בשני המפגשים הראשונים בין הקבוצות העונה, הגיעו למרצדס-בנז ארנה במטרה אחת – לעצור את משחק הריצה של הסיינטס. כבר בדרייבים הראשונים של המשחק ניתן היה להרגיש בהבדל התקפי בצד של ניו אורלינס, כאשר פעם אחר פעם קמארה ואינגרם נתקעו בחומה בצורה של פנתרים. ובעוד שתכנית המשחק המקורית של הסיינטס נתקעה, בצד השני הצליח הקוורטרבק של קרוליינה קאם ניוטון להצעיד את הפנת'רס במעלה המגרש ללא עזרה גדולה ממשחק הריצה, רק כדי לראות את תופסיו מפילים מסירות ואת בועט הקבוצה גרהאם גאנו, שנחשב לאחד האיכותיים בליגה, מחטיא בעיטת שדה נוחה מ-25 יארד.

        דרו בריס שחקן ניו אורלינס סיינטס (AP)
        הסיינטס עברו למסירה והוא, כרגיל, סיפק את הסחורה. דרו בריס (צילום: AP)

        הסיינטס ומאמנם שון פייטון החליטו לזנוח את משחק הריצה ששירת אותם היטב במהלך השנה וללכת על יכולת המסירה של בריס, שבתורו לא אכזב, ומיד מצא את טד גין לטאצ'דאון של 80 יארד במהלך הארוך ביותר של הסיינטס השנה. הפנת'רס ניסו להשיב, אך נאלצו להסתפק שוב ושוב בבעיטות שדה, בעוד בצד השני בריס המשיך למצוא במסירות מדויקות את מטרותיו. מעל כולם ניצב אחד התופסים היציבים בליגה, מייקל תומאס, בדרך לשני טאצ'דאונים נוספים ויתרון 9:21 במחצית. לאחר שהרבע השלישי התנהל בצורה דומה, החליט ניוטון לקחת את העניינים לידיים, והוביל דרייב מעולה בתחילת הרבע האחרון שהסתיים בטאצ'דאון של הטייט אנד, גרג אולסן, ובצמצום הפיגור ל-5 בלבד.

        בצד השני הוביל שוב הצמד בריס-תומאס דרייב מצוין שהסתיים בטאצד'און של קמארה ובהחזרת היתרון ל-12, כאשר נותרו 5 דקות בלבד על השעון. ניוטון, שנפגע בראשו בדרייב הקודם, במה שדי בבירור נראה כמו זעזוע מח, הוחזר למגרש לאחר שנבדק על ידי רופאי הקבוצה בהחלטה נוספת שתעבור ועדת חקירה של הליגה, והצליח למצוא את הרץ האחורי כריסטיאן מקאפרי לטאצ'דאון מהיר שהחזיר את הפנת'רס למשחק. לאחר שההגנה של קרוליינה עצרה את הסיינטס בדרייב הבא בחטיפת כדור טיפשית למדי (נעשתה בדאון רביעי ולמעשה עלתה לקרוליינה ב-17 יארד), קיבל ניוטון את הכדור לידיו בידיעה שרק טאצ'דאון יוביל לניצחון (זכר להחטאת בעיטת השדה של גאנו מתחילת המשחק). הMVP- של עונת 2015 הצליח לקדם את קבוצתו עד לרדזון. כאן, בניגוד אולי למה שהיו עושות רוב ההגנות, התמקדה הגנת הסיינטס בהפעלת לחץ על ניוטון, בראשות הפאס ראשר המצוין קמרון ג'ורדן, במקום לנסות למנוע את התפיסה באנדזון. הלחץ מנע מניוטון למצוא את דווין פאנצ'ס, ואף גרם לניוטון לנוס על נפשו במהלך האחרון של המשחק עד שנכנע וקבל סאק מכריע.

        בעוד הפנת'רס, שכבר הספיקו לפטר את המתאם ההתקפי שלהם, חוזרים לקרוליינה לעשות חשבון נפש ארוך בקיץ בניסיונות לשפר את הגנת המסירה והתקפת הריצה, הסיינטס נוסעים למינסוטה למפגש עם אחת הקבוצות החזקות בליגה, שמציגה לצד משחק התקפה מאוזן ואיכותי גם הגנה חזקה. כדי לנצח את הסיינטס ולהעפיל בגמר החטיבה, הוויקינגס יצטרכו להכין את עצמם לכל התרחישים, שכן גם הם כמו שאר העולם ראו שאם משחק הריצה לא עובד, הסיינטס תמיד יכולים לחזור למקורות.