בווידאו: כך נמצא רכבו הנטוש של ג'ייקוב נג'וקו בספטמבר
"אני חושב לפעמים שהייתי צריך להיות היום עם הפועל חיפה במאבק האליפות בליגה הראשונה, ובמקום זה אני מתחנן שיחזירו אותי לליגה השנייה. עצוב לי, אבל אלה החיים. אתה אף פעם לא יודע מה מצפה לך".
הדובר הוא ג'ייקוב נג'וקו, והסיפור שלו בישראל מצדיק כביכול כל דעה קדומה שיש כאן על הכדורגלן האפריקאי. הוא הגיע כילד תמים שרק רוצה להילחם על הקריירה ולהביא פרנסה למשפחה, אך הצלחה קצרה, מחמאות מכל עבר, התעניינות מצד קבוצות בכירות ויותר מדי אנשי רקע שבלבלו אותו - הפכו אותו לבן אדם אחר. פתאום דיברו עליו כעל כזה ש"משחק אותה כוכב", אחרים קראו לו "טראבל מייקר" או "פרא אדם". כל זה בתקופה של קצת יותר משנה, מאז נבחן במכבי פתח תקוה והחל רשמית את דרכו בישראל כשחקן בית"ר תל אביב רמלה.
לאחר שכיכב בלאומית, הניגרי בן ה-20 קפץ כיתה לעירוני קרית שמונה ובקיץ היה קרוב להפועל חיפה, אך בסופו של דבר מצא עצמו שוב בלאומית, בניסיון להחזיר עצמו לבמה המרכזית. כעת, אחרי שנזרק מהפועל רמת גן והפועל פתח תקוה במדיהן שיחק העונה, הוא לא יכול לשחק בקבוצה שלישית והאפשרויות שלו מוגבלות. רגע לפני שהעונה שלו הולכת לפח, נג'וקו מבקש רק דבר אחד: הזדמנות נוספת בכדורגל הישראלי.
נג'וקו יודע שלא היה בסדר. הוא עדיין מנסה להגן על עצמו, אך מבין היטב שגם אם יקבל צ'אנס נוסף, תקלה אחת תסגור את הדלת באופן סופי. בניסיון להסביר מה עבר עליו העונה, הוא חוזר לקיץ ומתאר: "איזי שרצקי רצה שאשאר בקרית שמונה, המאמן חיים סילבס רצה שחקן כנף עם יותר ניסיון והתחלתי לחפש קבוצה. היו לי כמה הצעות מליגת העל, אבל הפועל חיפה הייתה הכי רצינית. כבר סגרתי שם, אבל אז קרית שמונה החליטה שהיא לא משחררת אותי. איזי התלבט וחשב שאני כן צריך להישאר. עד שקרית שמונה קיבלו החלטה, קלינגר כבר צירף את ראדו גנסארי ולא נשארו קבוצות בליגת העל שצריכות שחקני כנף. נאלצתי ללכת להפועל רמת גן. זה שבר אותי. כשהייתי בבית"ר תל אביב רמלה עשיתי חצי שנה מצוינת והיו כל כך הרבה הצעות מליגת העל. גם בית"ר ירושלים והפועל תל אביב רצו אותו ובסוף הלכתי לקרית שמונה. כבר עשיתי את המעבר לליגה הבכירה, אז לחזור לליגה השניה זה שובר. אני מודה שלא חזרתי מוכן מנטאלית, לא הגעתי טוב לשם".
מה קרה בהפועל רמת גן?
"הם מאוד רצו אותי. אריק בנאדו דיבר איתי ואמר לי שאני אהיה שחקן מוביל ודרך רמת גן אני אחזור תוך חצי שנה או מקסימום שנה לקבוצה בכירה בישראל. זה התחיל טוב, אבל לא הייתי מוכן בראש, הייתי עצבני ומתוסכל ומכל זה יצא שבנאדו ואני לא הסתדרנו ועזבתי את הקבוצה".
זה לא שסתם לא הסתדרתם. התנהגת לא יפה, ענית לו תוך כדי משחק, זרקת בקבוק עם הירידה מהמגרש. יצרת לעצמך תדמית של טראבל מייקר.
"אני עושה את הכי טוב שלי. בנאדו רצה שאני אעשה יותר עבודה טקטית ויותר הגנה. יכול להיות שמה שעשיתי לא היה מספיק, אבל זה מה שהייתי מסוגל נכון לאותו רגע. הוא כעס, היה מאוכזב ממני והחליף אותי. ירדתי ושאלתי בעצבים למה הוא החליף אותי, זרקתי בקבוק ובעטתי במשהו, ומשם החליטו שאני לא ממשיך בקבוצה".
זאת הבעיה, כל ההתנהגות שלך מסביב נתנה תחושה שאתה בלתי נשלט, עושה מה שאתה רוצה.
"יכול להיות. אמרתי לך: לא באתי מוכן בראש והייתי צריך להתנהג אחרת. אמר לי מישהו שהמאמן צודק גם כשהוא לא צודק. יכול להיות שגם אם אני לא מסכים איתו הייתי צריך לבקש שיחה בארבע עיניים או אולי לבקש מהסוכן לא להמשיך בקבוצה, אבל מה שברור לי זה שאסור לי להתנהג איך שהתנהגתי. האמת שגם ביקשתי אחרי זה לדבר עם בנאדו, אבל הוא לא רצה. טעיתי, אבל לא הרגתי אף אחד. אני בטוח שאם הייתי מתנצל אולי הכול היה מסתדר, אבל העדפתי ללכת לקבוצה אחרת כי לא הסתדרתי מקצועית עם המאמן".
בהפועל פתח תקוה זה חזר על עצמו. לקחת רכב שניתן למישהו אחר, נסעת בלי ביטוח ועשית תאונה.
"טעיתי, אבל לא התכוונתי להיות טראבל מייקר. גרנו שלושה שחקנים בדירה של חמישה חדרים. אני, שחקן קמרוני ועוד ערבי-ישראלי בשם ווליד שהרכב היה עבורו. ביקשתי מפתח תקוה שיעשו גם לי ביטוח והם אמרו לי שבקרוב זה יקרה. לא הייתה לי סבלנות, היו לי סידורים ורציתי לפגוש אנשים ולקחתי את הרכב מדי פעם. בפתח תקוה ידעו שאני נוסע והזהירו אותי. בסופו של דבר אני אשם, אין מה לעשות, אבל עושים מזה הרבה יותר ממה שזה. לא התכוונתי להיות פרחח או טראבל מייקר, רק לקחת את הרכב לדברים קטנים".
אומרים שבליל התאונה היית שתוי.
"ממש לא. בילינו עם כמה חברים, אבל זה לא קשור. התאונה לא קשורה לבילוי וכועסים כי לא היה לי ביטוח ורישיון בתוקף לישראל. אפשר להמשיך לדבר על זה, אבל אני הבנתי מה לא עשיתי בסדר ומה אסור לי לעשות. אני מקווה שייתנו לי הזדמנות נוספת להילחם על הקריירה שלי".
אם הפועל רמת גן או הפועל פתח תקוה לא לוקחות אותך, אתה בחוץ עד סוף העונה.
"כן, יש לי אפשרות ללכת לקבוצות בגאנה ובמדינות נוספת באפריקה, אך קרית שמונה לא מוכנה לשחרר אותי. כרגע זה או שאחת מהשתיים תסלח לי ותסכים להחזיר אותי או שבקיץ אני חוזר לקרית שמונה ונראה מה יהיה. למדתי מהטעויות שלי וכשאחזור יקבלו בן אדם אחר. בינתיים מה שיש לי זה לשחק בטורנירים בניגריה ולנסות לשמור על כושר".
באמת למדת? מי שיחזיר אותך יכול לסמוך עליך שלא יהיו עוד בעיות?
כן, למדתי. אני יודע מה עשיתי לא בסדר ואשנה את זה. אכזבתי גם את שלומי הסוכן שלי (שלומי בן עזרא - א.ס) והוא כרגע כועס עליי ובקושי רוצה לדבר איתי. גם בקרית שמונה כועסים עליי, אבל אני רק מבקש שלא יתלו אותי וייתנו לי עוד צ'אנס. הגעתי לכאן לבד בגיל 18, אני עדיין צעיר ולומד מהטעויות שלי. אפשר לשאול את עמיר תורג'מן איך הייתי אצלו בבית"ר תל אביב רמלה. הוא עבד איתי על יסודות, איך לעמוד ואיך להבין את המשחק נכון יותר וגם על האישיות. הוא הבין את הבעיות שלי וגם ידע לוותר לי קצת ולנסות להסביר לי בשיחות אישיות איך להתנהל אחרת. אני באמת רוצה הזדמנות נוספת בישראל. שרפו אותי יותר מדי מהר וזה לא מגיע לי. אין לי איך להתפרנס בחיים ולעזור למשפחה שלי חוץ מכדורגל. זה כל מה שיש לי".
אתה עדיין חולם על ליגות בכירות באירופה?
"כן, אבל מה זה עוזר לי? אני צריך קודם לחזור לישראל או לליגה אחרת ולהוכיח את עצמי. יכול להיות שרציתי שדברים יקרו מהר מדי וזה גרם לי לבוא לא מוכן לשנה הזאת ולעשות טעויות. אני לא בן אדם רע ולא מזיק לאף אחד, רק רוצה להתחיל מחדש ולשחק כדורגל".
