דאון ראשון ו-10:
לפעמים, שחקני פוטבול הם פשוט ילדים קטנים. מייקל קראבטרי ניצב על הקו בצד של אוקלנד ומולו התייצב עבור דנבר מגן הפינה, אקיב טאליב. שלוש דקות בלבד חלפו מפתיחת המשחק בחור השחור וזה היה בסך הכול הדרייב השני של הריידרס והתוצאה עמדה על 0:0. לא בדיוק המצב השגרתי שאמור להוביל לבלגן על המגרש, אבל כשיש היסטוריה, הכל יכול לקרות.
לפני כמעט שנה, ב-1 בינואר, דנבר ניצחה 6:24 בבית את אוקלנד במחזור הסיום של העונה הסדירה. הרגע הכי זכור מאותו משחק היה הרגע בו טאליב, בתום עוד מהלך שגרתי, התקרב לקראבטרי ופשוט תלש מצווארו את שרשרת הזהב של התופס, תוך שהוא קורע אותה לחלוטין: "כל השנה הוא עם השרשרת הזו וזה שיגע אותי. אמרתי לעצמי שאם הוא ישים אותה מולי, אתלוש לו אותה וזה מה שעשיתי", אמר לאחר אותו משחק טאליב, שגם נקלט במצלמות כשהוא צוחק עם חבריו על המקרה.
זזים קדימה, ליום ראשון. הקבוצות כבר נפגשו העונה, ב-1 באוקטובר, אך קראבטרי הפצוע לא שיחק, מה שהעביר את העימות המחודש למפגש באוקלנד. מרשואן לינץ' רץ עם הכדור דרך האמצע ופתאום, כל העיניים, והמצלמות, הוסטו לקווים. בהתחלה לא ממש היה ברור מה קורה שם, אך ההילוך החוזר הראה במהרה: טאליב שוב תלש לקראבטרי את השרשרת והפעם, התופס של אוקלנד לא הבליג. הוא דחף את שחקן דנבר עוד ועוד, מחוץ למגרש ועד שכל החברים משתי הקבוצות הצטרפו למהומה. בינתיים, קראבטרי דווקא התרחק משם, אבל מצא את טאליב שוב באמצע המגרש והשניים החלו להחליף מהלומות.
זה נגמר בהרחקות הדדיות, כאשר מרשואן לינץ' נאלץ ללוות את טאליב דרך הספסל של אוקלנד, בזמן שמגן הפינה ממשיך להתעמת מילולית עם קראבטרי ובעיקר, זה נגמר עם הרבה מחשבות, גם לגבי הפעם הבאה בה השניים הללו ייפגשו, בעונה הבאה כנראה וגם לגבי המצב בליגה העונה. ה-NFL גם כך חווה שנה לא פשוטה, כאשר מחאת השחקנים נתקלת בהתנגדות עזה מצד הנשיא ותומכיו ויש יותר מדי עניינים מחוץ למגרש ומעט מדי פוטבול טוב בתוכו. רק לפני כמה שבועות ראינו את איי ג'יי גרין חונק את ג'יילן ראמזי ואת מייק אוואנס מורחק ממשחק אחרי כניסה מכוערת במרשון לאטימור. אם השחקנים רוצים להראות שהמחאה השקטה שלהם לגיטימית, מוטב שיתחילו להתרכז בפוטבול וימנעו מכל מיני מלחמות מיותרות. בתור התחלה, כמה השעיות מצד הליגה יכולות לעזור לעניין הזה וההרחקה של שני הסוררים לשני משחקים היא התחלה טובה.
לינץ' מונע לינץ' בטאליב
דאון שני ו-2:
אחרי עוד הצגה של אדם ת'ילן הנהדר, הפעם ביום חמישי בניצחון של מינסוטה בדטרויט, הגיעו ביום ראשון צמד התוספים הטובים ביותר בליגה כיום והראו שהם עדיין מסוגלים לייצר דברים מיוחדים.
זה התחיל עם חוליו ג'ונס, שלא חווה עונה מדהימה בסטנדרטים שלו ואחרי שחצה את ה-1,400 יארדים בכל אחת משלוש השנים האחרונות, התייצב הפעם למשחק מול טמפה ביי עם 533 יארד בתשעת המשחקים הראשונים שלו העונה. תוך 12 תפיסות בלבד, הוא השיג כמעט חצי מהכמות הזו ונעצר רק אחרי 253 יארד, תוך שהוא חורך את הגנת הבאקס שוב ושוב ואפילו קולט טאצ'דאון של 51 יארד ממוחמד סאנו. ג'ונס נאבק בפציעות טורדניות לאורך רוב העונה, אבל אם הוא יצטרף בזמן הנכון להתעוררות של אטלנטה (ארבעה ניצחונות בחמשת המשחקים האחרונים), הפאלקונס שוב יכולים להגיע רחוק. בתור התחלה, בשבועיים הקרובים מצפים להם מבחנים גדולים בבית מול מינסוטה וניו אורלינס.
דאון שלישי ו-3:
בסופרבול האחרון, התפיסה של חוליו הייתה אמורה להספיק לאטלנטה לזכייה באליפות. ביום ראשון, אומנם "רק" בסאנדיי נייט, אנטוניו בראון עשה חיקוי נאמן מאוד למקור. התופס של פיטסבורג קלט מבן רות'לסברגר כדור בלתי הגיוני, תוך שהוא גורר את הרגליים על הדשא לפני הנפילה החוצה ומצליח לשמור על הכדור כל הדרך. התפיסה המרהיבה הזו סידרה את שער הניצחון של כריס בוסוול והשאירה את הסטילרס צמודים לניו אינגלנד, אותה יארחו בעוד שלושה שבועות, בראש ה-AFC.
אם פיטסבורג תשיג את שבוע החופש ועוד יותר מכך, את יתרון הביתיות בחטיבה, תזכרו את התפיסה הזו של בראון, שקלט 169 יארד מול הפאקרס ומוביל כרגע את טבלת היארדים בתפיסה עם 1,026, 19 יארדים יותר מת'ילן. חברו לקבוצה ליביון בל סיפק משחק מופרע משלו עם 183 יארד כוללים והתייצב בפסגת היארדים בריצה והצמד הזה גורם לביג בן לשכוח מדיבורי ה"אולי אין לי את זה יותר" שהשמיע אחרי משחק חמשת האיבודים נגד ג'קסונוויל בתחילת העונה. מאז אותו משחק, פיטסבורג כבר עם שישה ניצחונות רצופים והעסק נראה מבטיח מאוד בעיר הפלדה.
דאון רביעי: פרידה ותודה
חברים, במשך שש שנים וחצי בוואלה! ספורט היה לי לכבוד ולעונג להוביל את מדור הספורט האמריקאי, אבל כעת הגיע הזמן להיפרד. אני מתחיל בקרוב מאוד אתגר חדש, במקום אחר ולצערי, המשמעות היא שככל הנראה מדור הספורט האמריקאי ייעלם או במקרה הטוב יותר רק יצטמצם משמעותית, לפחות עד שיימצא לי יורש.
זו גם ההזדמנות שלי לומר תודה לכל מי שתרם והגיב לאורך השנים. לכולכם יש חלק ענק בצמיחה של הספורט האמריקאי בישראל בשנים האחרונות ואני אסיר תודה לכם על כך. אתגעגע מאוד לדיווחי המשחקים, לסיכומי השבוע, לפרויקט פתיחת העונה ועוד, אבל אני בטוח שאוכל למצוא פלטפורמות חדשות ושנמשיך דרכן להעניק חשיפה לפוטבול ולבייסבול.