בווידאו: תקציר המשחק בין ברצלונה לולנסיה
"תחתוך אותה!" הורה קסטיליו לרופאו. ד"ר פאס בארטו נותר המום לחלוטין. ימים ספורים קודם לכן, הוא הציע שתי דרכי טיפול לאצבע הקטנה הפגועה בידו השמאלית של שוער פלומיננזה. כל אחת מהן היתה אמורה להימשך כחודשיים, אבל זה לא היה טוב מספיק מבחינת השחקן. קבוצתו היתה בעיצומו של מאבק על אליפות ריו ב-1957, והיעדרות כה ממושכת לא היתה רלוונטית מבחינתו. בנוסף, נמאס לו מהפציעה הכרונית שהטרידה אותו כבר ארבע פעמים בעבר. אז הוא בחר באופציה הפשוטה ביותר לפתור את הבעיה אחת ולתמיד להסיר חצי מהאצבע.
"הבנתי שלא אוכל להזיז את האצבע אם אבחר לטפל בה, וזה יפגע בבטחון העצמי שלי במשחקים. אם אחתוך אותה, ארגיש שוב כמו שצריך. אישתי התנגדה, וגם הרופאים לא היו מרוצים, ולכן התלבטתי במשך 48 שעות, אבל לבסוף הלכתי עם האמונה שלי. רציתי לשחק כדורגל כמו שצריך", הסביר בדיעבד קסטיליו את ההחלטה שהדהימה את ברזיל. הוא התייצב בשעת בוקר מוקדמת במפראה, וד"ר בארטו דאג שיחזור למגרשים במהרה. "אתה משוגע לגמרי", הוא אמר לפציינט שלו. בגמר אליפות ריו, אגב, הובסה פלומיננזה 6:2 במרקאנה בידי בוטאפוגו של גרינצ'ה, אבל קסטיליו ממש לא הצטער, והאוהדים עדיין קראו בשמו של הגיבור הבלתי מעורער שלהם.
עוד בנושא:
חואן אנטוניו פיצי מונה למאמן נבחרת ערב הסעודית
ונגר הודיע: "מסוט אוזיל ואלכסיס סאנצ'ס לא יעזבו את ארסנל בינואר"
"הארי קיין אמר לחבריו שהוא רוצה לעבור לריאל מדריד"
המציא את החולצה האפורה לשוערים
ביום שני ציינו אוהדי פלומיננזה את יום הולדתו ה-90 של השוער האגדי. מחוץ לברזיל לא מכירים את שמו, אבל בריו דה ז'ניירו הוא זכור כאחד הגדולים בכל הזמנים. עם תשע וחצי אצבעות הוא הניף פעמיים את גביע העולם, ב-1958 וב-1962, גם אם ישב בשני המקרים על הספסל במשך הטורניר ולא שיחק דקה. קסטיליו היה השוער המחליף גם ב-1950, וראה את מואסיר בארבוסה האומלל סופג פעמיים בהפסד הגורלי לאורוגוואי במרקאנה אשר גזל את התואר מהמארחת והפך את האיש בין הקורות לאויב העם לשארית חייו. ב-1954 קסטיליו דווקא שיחק, וספג ביקורת נוקבת בעצמו כאשר הונגריה הגדולה הדיחה את ברזיל ברבע הגמר, עם 2:4 מוחץ במשחק האלים בברן. שאנדור קוצ'יש הבקיע אז צמד, והשוער מיעט ללבוש את המדים הלאומיים לאחר מכן.
29 הופעות בלבד היו לו בנבחרת מהלך הקריירה. לעומת זאת, בפלומיננזה הוא שיאן כל הזמנים, עם 699 משחקים על פני 18 שנה. הכל החל ב-1945, כאשר פלומיננזה ספגה שביעיה בדרבי הגדול מול פלמנגו והחליטה שהיא זקוקה לשוער חדש. בהיעדר כסף בקופה, נערכו החיפושים בקבוצות הקטנות בסביבה, ונער בן 18 אותר במועדון אולאריה הצנוע. הוא הובא להתרשמות, הדהים באינסטינקסטים נהדרים והוחתם. רק מאוחר יותר גילו במועדון שהשוער שלהם עיוור צבעים, אך באופן פרדוקסלי זה פעל לטובתו.
בברזיל נהגו לשחק אז עם כדורים כתומים, ודווקא קסטיליו ראה אותם טוב יותר לפחות בשעות היום, כי בערבים הקושי היה משמעותי. בנוסף, הוא התעמק בסוגיית הנראות והגיע למסקנה שהשוערים עוזרים בשוגג לחלוצים כאשר הם משחקים בחולצות כהות. "שוער שלובש שחור או כחול כהה מסייע לחלוץ לאפס כוונות למסגרת", הסביר קסטיליו לאנשי הצוות, וביקש לתפור לו מדים בצבע אפור בהיר. כך הוא "הסתתר" על רקע קירות הבטון של מרקאנה, ושחקני היריב דייקו פחות. למעשה, הרבה פחות. מספר ההחמצות מול השער של קסטיליו היה כה גדול שהוא נחשב לבר מזל. כך גם נולד הכינוי שלו.
החבר הכי טוב של טלה סנטאנה
אי שם בתחילת שנות ה-50', זכה חלבן אחד בהגרלה גדולה שנערכה בריו דה ז'ניירו. הוא התעשר, אבל לא הפסיק להמר וזכה שוב בהגרלה גדולה נוספת. המקרה המוזר הזה גרם לכך שכל אדם עם מנת מזל גדושה כונה "חלבן", וזה היה התואר שהודבק לקסטיליו. הוא התאים לו במיוחד, כי בילדותו הוא באמת עבד כחלבן, מחלק את הסחורה לשכניו כשהוא רוכב על חמור. אימו מתה כאשר היה בן 15, אביו התקשה לפרנס את המשפחה, וכל הילדים נדרשו לסייע. הכדורגל היווה עבורו מפלט, והמזל הלך איתו לאורך כל הדרך.
דיווחי העיתונים היו מלאים על מקרים מוזרים במשחקי פלומיננזה. העונה המופלאה מכולן היתה ב-1951 כאשר פלומיננזה נאלצה לרענן את הסגל בשל בעיות תקציביות, גייסה שחקנים צעירים בלבד, והשאירה את קסטיליו בין הקורות. שחקני היריבה הגיעו לאינספור הזדמנויות, אבל השוער התעלה על בסיס שבועי, אבל נהנה גם מהחמצות תכופות. בסופו של דבר, ספגה פלומיננזה רק 22 שערים ב-30 משחקים וזכתה באליפות ריו האליפות הראשונה של קסטיליו. יחד איתו, חגג הקשר בן ה-20 טלה סנטאנה, בעונתו הראשונה במועדון. המאמן הדגול לעתיד התיידד מיד עם קסטיליו, והם היו החברים הקרובים ביותר, לא רק על המגרש. במשך עשור הם שיחקו יחדיו, וזכו באליפות ריו נוספת ב-1957. כאשר עבר סנטאנה לגוארנה ב-1960, הוא התגעגע מאוד לעמיתו, ושמר איתו על הקשר. ב-1964, כאשר הקשר כבר פרש, הוא צפה מהיציע כיצד קסטיליו זוכה באליפות השלישית שלו בגיל 37.
היה זה אקורד הסיום שלו במועדון, אותו אהב יותר מכל. במהלך השנים, רשם קסטיליו 255 משחקים במדי פלומיננזה עם רשת נקיה, כולל הקרב הביזארי מול אמריקה ב-1958 בו פגעו ארבעה כדורים בקורות. לצד המזל הטהור, היתה לו גם גישה ייחודית שעזרה לו לעצור את רוב הבעיטות. "שוער חייב להתמקד אך ורק בכדור. הוא היריב היחיד שלנו, והשחקנים הם רק תפאורה", הוא אמר. כושר המנהיגות, ההקרבה והכריזמה תרמו להילה סביבו, ואחרי שחתך את האצבע למען הקבוצה האוהדים כבר לא יכלו לבקר אותו. הוא הפך לדמות מיתולוגית עוד כאשר כיכב על הדשא. עבורם הוא היה תמיד קסטיליו הקדוש.
קפיצה מהקומה השביעית
קסטיליו היה ידוע באישיות ססגונית, פיזר חיוכים ועודד את חבריו. אנשים שהכירו אותו קיבלו תחושה שהמזל מאיר תמיד פנים ל"חלבן", שנראה תמיד מאושר בחלקו. ואולם, אנשים מסוג זה נוטים לנצור את הרגשות השליליים בתוכם, והדבר מסוכן לבריאותם הנפשית. בפברואר 1987, בעיצומה של קריירה מעורבת כמאמן, קפץ קסטיליו אל מותו מקומה שביעית כאשר ביקר את גרושתו, והוא בן 59 בלבד. השוער עם הכי הרבה מזל בתולדות הכדורגל הברזילאי סבל באותה תקופה מדכאון קליני.
התאבדותו גרמה לזעזוע גדול בברזיל, וטלה סנטאנה הושפע מהטרגדיה יותר מכל. המאמן, שעזב את הנבחרת אחרי ההדחה ברבע גמר מונדיאל 1986, היה שרוי בעצמו בדכאון אחרי מות חברו, ולקח פסק זמן קצר מאימון. ב-1989, הוא שב לספסל פלומיננזה לתקופה קצרה, וראה בכך סוג של מחווה לזכרו של קסטיליו. "המועדון חייב להקים פסל לזכרו", אמר סנטאנה, וכך אכן קרה ב-2006. באי אסטדיו דס לרנז'יירס בריו דה ז'ניירו יכולים כעת לצפות בפסלו של קסטיליו, אוחז בכדור עם תשע וחצי אצבעות. השבוע, לרגל יום הולדתו, הניחו האוהדים פרחים לזכר אלוף העולם יוצא הדופן.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק