ההתרחשות המרכזית ב-NBA בשבוע האחרון הייתה הטרייד ששלח את אריק בלדסו להטיל את אימתו על המספרות במילווקי. הגארד שהושעה על ידי פיניקס היה מבוקש בכמה קבוצות, אך המחיר שהוצע ככל הנראה לא היה גבוה במיוחד ומילווקי קיבלה אותו עם הצעה לא מאוד מרשימה. הבאקס שלחו לסאנס את החוזה הגמור של גרג מונרו, בחירת סיבוב ראשון שבסמסטר הבא ייפתח קורס במכללות נבחרות כדי להסביר את התנאים שלה ובחירת סיבוב שני עם הגבלות משלה.
הבאקס קיבלו בטרייד הזה את השחקן היוצר הנוסף שהם חיפשו. בקיץ היו דיווחים על כך שהם הציעו את מלקולם ברוגדון וקריס מידלטון עבור קיירי אירווינג, הצעה שאלמלא בוסטון אולי גם הייתה מתקבלת. עכשיו הם קיבלו את בלדסו תמורת שום דבר שמשמעותי עבורם. התלות ההתקפית של מילווקי ביאניס אנטטוקומפו גבוהה מאוד, אך מידלטון (7.2 אסיסטים על 1.6 איבודים בחמשת המשחקים האחרונים) וברוגדון מוסיפים ניהול משחק ויכולת להגיע למצבי זריקה ברמה גבוהה שהולכת ומשתפרת. הבעיה היא שסביבם יש כמעט רק שחקני משלימים שהיכולות שלהם עם הכדור מוגבלות מאוד. מספיק שאחד מהשלושה נח כדי שהתקפת הבאקס תקרוס.
בעצם, הנקודה הזו נכונה במידה רבה גם עבור ההגנה. השחקנים הבכירים של ג'ייסון קיד בנויים נהדר ליישום עקרונות ההגנה האגרסיבית שלו, אך ברגע שעולים מחליפים פחות אתלטיים או עם קבלת החלטות פחות טובה המבנה ההגנתי מתרסק, הוא לא בנוי להכיל חוליות חלשות. החמישייה הראשונה, עם טוני סנל ות'ון מייקר לצד השלושה האלה, מציגה מספרים התקפיים והגנתיים נהדרים, והמצב אפילו משתפר כאשר מחליפים את מייקר בג'ון הנסון שנראה חד העונה. הבעיה של קיד היא שהוא עוד לא מצא אף חמישייה אחרת שעובדת. נכון ליום שישי, שתי החמישיות האלה שיחקו מעל ל-80 דקות כל אחת, חמישייה נוספת שיחקה 22 דקות ואף חמישייה אחרת לא שיחקה יותר מ-12 דקות משותפות בעשרת משחקי הבאקס.
לכן, עוד לפני שנכנסים לשאלה עד כמה בלדסו טוב באמת, ההגעה שלו משדרגת את מילווקי באופן מיידי, כי הדקות שהוא יקבל יגיעו על חשבון שחקני המשנה בסגל המצומצם של הבאקס, שחקנים שלא יוצרים בהתקפה ו/או לא מתאימים לשיטה ההגנתית. יהיה מעניין לבדוק אם קיד יכניס אותו מיד לחמישייה, אולי על חשבון סנל היעיל, או שייתן לחמישייה שרצה טוב להמשיך וישתמש בבלדסו כשחקן שישי עם איכויות גבוהות מהרגיל. בלדסו יוכל לספק ניצוץ התקפי לדקות של המחליפים ולאפשר לקיד להימנע מדקות בהן אין לו לפחות שני שחקנים יוצרים ברמה גבוהה על הפרקט, והוא כמובן צפוי לשחק לא מעט לצד שחקני החמישייה בכל מקרה.
בלדסו מתאים מאוד לסכמה של מילווקי. הוא אמנם נמוך אפילו יחסית לפוינט גארד (1.85 מטר), אך מוטת הגפיים שלו עצומה ביחס לגובה שלו בדיוק כפי שהנהלת הבאקס אוהבת. הידיים הארוכות והמבנה הפיזי יאפשרו לו לשמור גם על שחקנים גבוהים ממנו. הוא שחקן הגנה תזזיתי שאוהב ללחוץ ולכפות איבודים, מה שיושב כמו כפפה על השיטה של קיד. לתת לו לשמור על רכזים מחליפים בשיטה של מילווקי זו סוג של התעללות. מי שביצע את התפקיד הזה עד עכשיו הוא מתיו דלבדובה, דוקטור להצקות, אך אין לו את הנתונים האתלטיים ואת מוטת הגפיים של בלדסו.
אז עד כמה בלדסו טוב? בגיל 27, היו לו מעט מאוד הזדמנויות לענות על השאלה הזו. הוא החל את הקריירה כמחליף של כריס פול בקליפרס, סיטואציה בה התפקיד שלו היה מוגבל מאוד. בפיניקס הוא לקח חלק בעונה אחת גדולה שהגיעה לגמרי במקרה, עונת 48 הניצחונות בה שיתף פעולה עם גוראן דראגיץ', אך הוא סיים אותה עם פציעה בערך בנקודת האמצע. את העונות הבאות הוא העביר באחת מנמושות הליגה עם חשק שהלך ודעך. גם ללא חשק הוא סיפק מספרים נהדרים של 21.1 נקודות, 4.8 ריבאונדים ו-6.3 אסיסטים בעונה החולפת, אך היעילות לא הייתה מרשימה.
במילווקי בלדסו ייכנס לסיטואציה חדשה לחלוטין, בה הוא יצטרך להיות עוד שחקן טוב בקבוצה עולה ששייכת למישהו אחר, קבוצה שאמורה להגיע לפלייאוף באופן עקבי. זו הסיטואציה בה נוכל לדעת באמת אם מדובר בשחקן שהוא יותר מרכז ממוצע בליגה, שחקן שיכול להפוך קבוצה טובה לטובה מאוד. הוא יצטרך לעבוד הרבה ללא הכדור, משהו שהוא לא רגיל לעשות ולא ברור עד כמה זה נמצא ברפרטואר שלו. תידרש ממנו רמה אחרת של קבלת החלטות, כזו שמתאימה לקבוצה שחושבת בגדול ולמעמד שלו בתוכה. הוא נחשב לקלע חוץ בינוני ומטה וניתן להניח שהגנות שיחפשו כל אופציה אפשרית לצופף מול יאניס יהמרו על הקליעה שלו. הוא זרק מעט מאוד זריקות בקאץ' אנד שוט לאורך השנים, אך הראה שיפור עקבי בתחום ובעונה החולפת קלע שלשות כאלה ב-37.9 אחוזים. אם הוא יתמיד בכך, ובטח אם ימשיך להשתפר קצת, להגנות היריבות יהיה קשה להתעלם ממנו.
למרות סימני השאלה, אין ספק שיש לבלדסו פוטנציאל גבוה להיות שחקן איכותי שמשמש כמספר 2-3 בקבוצה גדולה. יכולת החדירה שלו היא ברמה הגבוהה ביותר, הוא מגיע לטבעת, סוחט עבירות ומוציא כדור לקלעים, הוא שומר ברמה גבוהה שיוכל לאמלל את הפוינט גארדים הבכירים שיש לכל יריבה במזרח וכאמור, הוא צפוי להתאים מאוד לסגנון של מילווקי ומספק צורך הכרחי עבורה.
ההגעה של בלדסו תהפוך את הבאקס לקבוצה שיכולה להשתמש בהרכבים נמוכים איכותיים. יהיה מעניין במיוחד אם וכאשר ג'בארי פרקר יחזור וישתלב מחדש. אוהדי מילווקי יכולים להתחיל לפנטז על החמישייה של בלדסו, ברוגדון, מידלטון, פארקר ויאניס. זו חמישייה של חמישה שחקנים יוצרים עם יכולת חדירה ומסירה ברמה גבוהה, חמישייה שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לעצור, אפילו לחמישיית המוות של גולדן סטייט יש חוליה חלשה התקפית בדמות אנדרה איגודלה ולחמישייה כזו לא תהיה חוליה חלשה כזו. זו תהיה ההזדמנות של קיד להשתמש בגריק פריק כפוינט סנטר, משהו שברור שבסופו של דבר יגיע. ניתן רק לקוות שהמצב הבריאותי יאפשר לכל החמישה לשחק ביחד, כי שלושה מהם עברו פציעות משמעותיות במהלך הקריירה.
כדי לאפשר לחמישייה כזו לרוץ לאורך כמה שנים, הנהלת הבאקס תצטרך לתת חוזים גבוהים מאוד לשחקנים הבכירים. פארקר מסיים חוזה בקיץ וכבר הצהיר שירצה חוזה מקסימום. החוזים של בלדסו, ברוגדון ומידלטון מסתיימים כולם ב-2019 ובעלי הבית יצטרכו לפתוח את הארנק כדי להשאיר את כל השלושה. מילווקי היא כבר עכשיו אחת הקבוצות עם סך המשכורות הגבוה בליגה, וניתן להניח שהיא תרצה להיפטר מכמה שיותר חוזים של שחקנים שלא תורמים לה. את דלבדובה ומירזה טלטוביץ', שניים שנראים מיותרים עכשיו במילווקי אך יכולים להיות מחליפים טובים בסיטואציה אחרת, הבאקס כנראה ישמחו לתת תמורת כלום ואולי אפילו לשלם בבחירת דראפט או שחקן צעיר שולי כדי שייקחו אותם ממנה. זו כנראה תהיה המטרה המרכזית של הג'נרל מנג'ר ג'ון הורסט בהמשך העונה.
ומה לגבי פיניקס? באופן מפתיע, לאחר ההשעיה של בלדסו ופיטורי ארל ווטסון פיניקס התחילה להיראות כמו קבוצת NBA וניצחה כמה משחקים. אך זה לא צפוי להמשיך לאורך זמן. מדובר באחת מנמושות הליגה, קבוצה ללא פוינט גארד סביר שמתבססת על הסקורר החד מימדי דווין בוקר ועל חבורת פורוורדים צעירים שעוד לא מוכנים ל-NBA. הם נמצאים בתחילתו של תהליך בנייה והטרייד הזה הוא חלק משלב אגירת הנכסים שלהם. זו לא תהיה הפתעה גדולה אם בהמשך העונה יהיה טרייד דומה על טייסון צ'נדלר.
מונרו לא נמצא בתוכניות שלהם. הם יחפשו טרייד בו הפיתוי יהיה החוזה הגמור שלו, אולי לקבוצה שמוכנה לשלם בשחקן צעיר או בחירת דראפט כדי להיפטר מחוזה ארוך (הלייקרס, למשל, עשויים לתת משהו כדי שפיניקס תיקח את לואל דנג). אם הם לא ימצאו טרייד כזה הם ייאלצו לשחרר את מונרו דרך ביי-אאוט. בכל מקרה, מונרו אמור למצוא את עצמו שחקן חופשי בסופו של דבר וכנראה יחפש קבוצה גדולה להשתלב בה כמחליף בכיר, מהסוג שהיה במילווקי בעונה שעברה, כדי להוכיח שיש לו מה לתרום גם בליגה שהפכה שחקנים מהסוג שלו שחקני פנים כבדים בלי קליעה מבחוץ, למוקצים. בין הקבוצות שעשויות להתעניין ניתן למנות את סן אנטוניו ו-OKC. לשתיהן אין סנטר מחליף אמיתי כרגע.