דאון ראשון ו-10:
ביתרון 7:10 צנוע, הדרייב השלישי של לוס אנג'לס ראמס במשחק החוץ במדולנדס מול הג'איינטס ביום ראשון התחיל בצורה סבירה. אחרי שכבר השיגו טאצ'דאון ושער שדה, השחקנים של שון מקביי קיוו להמשיך במומנטום ולנצל את הפאמבל השני שההגנה כפתה על ניו יורק. אלא שאחרי שקופר קאפ השיג דאון ראשון בתפיסה ל-19 יארד, הוא טעה במהלך הבא וביצע עבירה שהחזירה את LA עשרה יארד לאחור. בדאון ראשון ו-20, ריצה של טוד גרלי לא השיגה כלום ובדאון שני ו-20, עבירה נוספת שלח את הראמס בחזרה לחצי המגרש שלהם. גרלי שוב ניסה לרוץ והפעם השיג יארד בודד וכעת, ג'ארד גוף ניצב בפני דאון שלישי ו"רק" 33 יארד לעבור. בום.
גוף מצא את רוברט וודס, שחרך את הגנת ניו יורק החולמנית ובעזרת כמה חסימות, רשם טאצ'דאון אדיר של 52 יארד. זה היה הטאצ'דאון הראשון שהושג בליגה במצב של דאון שלישי ויותר מ-30 יארד לעבור מאז עשתה זאת בפאלו ב-2001 והוא סלל את הדרך לעוד משהו שקרה לאחרונה אי שם בשנת 2001: פתיחת 2:6 של הראמס. יודעים מה עוד קרה ב-2001? הראמס הגיעו בפעם האחרונה לסופרבול. הטאצ'דאון הפרוע הזה חיסל את הג'איינטס המפורקים גם כך. הם הרחיקו כדור, חטפו פצצה של גוף לסמי ווטקינס (הוא בחיים!) וראו איך המשחק בורח להם במהרה, בדרך להשפלה כואבת, כאשר מתוך תשעת הדרייבים הראשונים של לוס אנג'לס במשחק, היא משיגה שישה טאצ'דאונים ועוד שני שערי שדה.
הראמס לא היו בפלייאוף מאז 2004, שנה אחרי שסיימו עונה במאזן חיובי בפעם האחרונה. כבר עכשיו הם עם שני ניצחונות יותר מהעונה שעברה, בה ג'ף פישר הצליח איכשהו לקחת כמעט את אותה קבוצה ולדרדר אותה אל פי תהום. השילוב בין מקביי הצעיר לווייד פיליפס קשישא מתגלה כמושלם, גוף נראה לפתע כמו בחירה גבוהה הגיונית בדראפט (אולי לא 1, אבל גם לא רחוק משם) וההייפ המוגזם של התקשורת בעיר המלאכים מראה שהפוטבול חזר להיות רלוונטי. בפעם הקודמת העונה בה הראמס הגיעו למשחק כשהם מלאים בהייפ, אחרי הניצחון בדאלאס, הם חטפו סטירה מצלצלת מסיאטל. מאז חלפו שלושה ניצחונות רצופים וההתקפה, שבעונה שעברה הייתה אחרונה בליגה עם 14 נקודות בממוצע למשחק, מובילה כעת עם 32.9 וכעת, בלוס אנג'לס יצטרכו ללמוד את הלקח ולהישאר צנועים. השבוע עוד יש להם משחק קל, בבית מול יוסטון, אך לאחר מכן הם יוצאים למינסוטה. כרגע לוס אנג'לס מושלמת בחוץ ואם תצלח את השבועיים הקרובים, כולל הביקור במיניאפוליס, הפלייאוף הראשון מזה 13 שנים יהיה כמעט מובטח.
דאון שני ו-7:
גוף הסתפק ב-14 מסירות מדויקות בניצחון של לוס אנג'לס, ועדיין הצליח למסור לארבעה טאצ'דאונים. השחקן שנבחר כמה דקות אחריו בדראפט הקודם, קרסון וונץ, אומנם נזקק להשלמה אחת יותר, אבל גם הוא מצא ארבע פעמים שחקן באנדזון וממש כמו הקבוצה של גוף, גם זו של וונץ המטירה 51 נקודות ביום ראשון, ועוד מול ההגנה המפחידה של דנבר. מאז 2010, אז חטפו 59 נקודות מהריידרס, הברונקוס לא ספגו כמות כזו, אך מול הקבוצה הטובה בליגה העונה, שרשמה ניצחון שביעי ברציפות, הם פשוט נראו חסרי אונים.
בניגוד לראמס, השנים האחרונות בפילדלפיה לא היו עד כדי כך עגומות, אבל גם שם יציינו בקרוב עשור לניצחון הפלייאוף האחרון של הקבוצה. פילי, שפתחה את העונה עם יחס של 1 ל-65 לזכייה באליפות, סגרה בסכנויות ההימורים של וגאס כמעט את כל הפער מהמועמדת הבכירה ניו אינגלנד וכעת היא על 2 ל-7 לעומת ה-1 ל-4 של הפאטס ורק 1 ל-2 לזכייה ב-NFC, שתשלח את הקבוצה לסופרבול ראשון מאז 2004, אז הפסידה לאותה ניו אינגלנד ממש: "זו קבוצה 'על אמת', מאוד מאומנת ועם קוורטרבק שעושה את העבודה", אמר אחד ממנהלי הסכנויות ל-ESPN ומדהים לגלות שבתחילת העונה, יותר אנשים הימרו על הניינרס, הג'איינטס והבאקס לזכייה באליפות מאשר על האיגלס. במשחק מול דנבר בראשון, התמונה כבר נראתה אחרת ו-80 אחוז מהמהרים הלכו על ניצחון של פילדלפיה, הנתון הכי חד צדדי מבין משחקי המחזור הזה.
"התחלתם כאן משהו מיוחד", אמר המאמן דאג פידרסן, שעדיין לא זוכה ליותר מדי קרדיט על ההצלחה, לשחקנים שלו בחדר ההלבשה מיד לאחר המשחק וברחבי הרשת ניסו לנתח מי יותר טוב, גוף או וונץ ומי יותר נפיצה, ההתקפה של לוס אנג'לס או זו של פילדלפיה. אם שתי הקבוצות הללו, משניים מהשווקים הגדולים ביותר בליגה ייפגשו למשחק מכריע על הסופרבול, צפו לשגעת גדולה עוד יותר.
דאון שלישי ו-6:
ועוד קצת NFC, כי מי שמקווה למנוע מפילדלפיה ו/או הראמס להגיע רחוק העונה היא ניו אורלינס, שבעצמה זוכה לסוג של רנסנס. הסיינטס נתפסים כקבוצה בכירה, אבל המציאות מגלה שמאז 2013 הם לא היו בפלייאוף ולא סיימו עם מאזן חיובי. 9:7, 9:7, 9:7. השנה לעומת זאת, הכל נראה הרבה יותר טוב וניו אורלינס, שחיסלה ביום ראשון בקלות את טמפה ביי, הפכה לקבוצה השלישית בלבד ב"עידן הסופרבול", אחרי דאלאס של 1993 והג'איינטס של 2007, שפותחת את העונה עם שני הפסדים ומיד מנצחת שישה משחקים ברציפות. הקאובויס ההם זכו באליפות בסיום אותה עונה, גם הג'איינטס ההם. בניו אורלינס שואלים איפה חותמים.
אם כבר דיברנו על הבלואאוט שהתקיים בביג איזי, חייבים גם מילה על טמפה. דירק קוטר אולי היה אחלה מתאם התקפה ב-2015 עבור הבאקס, ועזר לרוקי ג'יימיס ווינסטון להשתלב בצורה לא רעה בליגה, אבל כמאמן ראשי הוא נראה אבוד לחלוטין, בעיקר העונה וקשה לראות אותו שורד עוד הרבה זמן בתפקיד. מאז שג'ון גרודן עזב, הבאקס לא מוצאים יציבות על הקווים. ראחים מוריס שרד שלוש שנים, גרג שיאנו ולאבי סמית' רק שנתיים כל אחד וכעת גם קוטר בדרך החוצה אחרי השנה השנייה שלו. בטמפה לא נוטים לפטר מאמנים באמצע העונה (היחיד שפוטר בתולדות המועדון היה ריי פרקינס, ב-1990), כך שקוטר כנראה יקבל צ'אנס עד לסוף העונה, אך אם הוא קיווה להציל את עצמו איכשהו, זה יהיה עוד יותר מסובך כעת, כשווינסטון מושבת. הקוורטרבק הקולני החל את המשחק עם שיחת מוטיבציה ביזארית לחבריו, המשיך עם פגיעה בכתף ולאחר מכן, כאשר כבר עמד מחוץ למגרש, הציק לרוקי של הסיינטס, מרשון לאטימור, מה שהוביל להתפרצות המוגזמת של מייק אוואנס, שעלתה לתופס בהרחקה ממשחק נוסף (יש דרך טובה יותר לבטא את התסכול של אוואנס ושל איי ג'יי גרין בסינסי מהשטויות שהם עשו ביום ראשון?).
התחושה סביב טמפה היא שכולם רק רוצים שהעונה המסויטת הזו, שהחלה עם הארד נוקס והרבה תקוות, תיגמר כמה שיותר מהר כדי להבין מחדש איפה הם עומדים. עד שהם יעשו זאת, ניו אורלינס, שנלחמת מול קרוליינה על ה-NFC דרום, תמשיך לחלום בגדול.
דאון רביעי ו-23:
עם כל הכבוד להצלחה הנהדרת של הראמס, ושל האיגלס, ושל הסיינטס, המנצחת הגדולה האמיתית של המחזור האחרון היא ג'קסונוויל, שגם השיגה 7:23 מרשים על סינסינטי וגם הצליחה לקבוע תרבות ברורה למועדון, מבלי להיפגע על המגרש. ההשעייה הפנימית המפתיעה רגע לפני המשחק מול הבנגאלס, של לאונרד פורנט, אחד הרוקים הכי מלהיבים העונה, שעבר את הגבול ופספס את התמונה הקבוצתית, כמו גם סשן של שיקום ומסאז'ים אחרי משחק ועוד כמה דברים, הייתה מאסטרפיס לחינוך קבוצתי ואישי מצד המאמן דאג מארון וסגן הנשיא והאיש החזק בג'אגוארס, טום קופלין. בג'קסונוויל לא מצפים לקחת אליפות העונה, אבל עם מאזן 3:5 וכמה ניצחונות מאוד מרשימים, הם כן מאמינים שאפשר לבנות משהו יפה והמשהו הזה ייבנה אך ורק אם יהיו קווי התנהגות ברורים, בטח ובטח שעבור השחקנים הצעירים.
מיני הייל מרי:
לסיום, חייבים להזכיר את הטאצ'דאון של הצ'יפס, שאומנם הפסידו בדאלאס והמשיכו בדעיכה, אך סיפקו רגע לפני ההפסקה מהלך שכולו גאונות, תכנון ואימון נכון. אפילו טוני רומו, שהגיע לראשונה לשדר את קבוצתו לשעבר וסיפק לאורך העונה לא מעט רגעים "נבואיים", הודה שהוא בחיים לא ראה דבר כזה ואכן, קנזס סיטי השאירה את הגנת ה"prevent" של הקאובויס חסרת אונים ועשתה זאת אפילו בלי להזדקק לאיזה נס. רק ביצוע נכון וניצול מושלם של המהירות המטורפת של טייריק היל.