כששגב השאיר אבק לספאנוליס: הלילה בו מכבי תל אביב גילתה את אזור הצבע

כשסימונה פיאניג'אני נכנס הערב (חמישי) בשערי ההיכל ביד אליהו, הוא בוודאי הצליח לשכוח לרגע את טראומות העבר. הוא הצליח להותיר מאחוריו את ששת ההפסדים שחווה במקום הזה כעוזר מאמן מונטפסקי סיינה, ואת שלושת ההפסדים שספג כמאמן סיינה, פנרבחצ'ה והפועל ירושלים. כי בביקורו האחרון - בפיינל פור הישראלי, אשתקד - הוא הסיר, או חשב שהסיר, את הכישוף: פעמיים ספג 76 נקודות, פעמיים ניצח והביא אליפות לבירה. רק דבר אחד חסר לו: את מכבי תל אביב בצד הנגדי.

אז הפעם מכבי הגיעה, וחצתה בסל אחד את גבול ה-76. זה הספיק לה כדי לנצח, ואפילו בקלות. לפרקים נראו מחזות שכבר כמעט נשכחו ברחוב יגאל אלון פינת השלושה: הקבוצה בצהוב רצה למתפרצות, שטפה את המגרש ולא הותירה ליריבתה אוויר לנשימה. לראשונה מאז מי יודע מתי, מכבי צעדה ב-20 נקודות יתרון מול יריבה אירופית. ורגע לפני שמתפזרים הביתה, כשרק האוהדים השרופים נותרו במושביהם, נשמעו זמירות עתיקות - הקהל בהיכל עודד את המאמן וקרא בשמו של נבן ספאחיה. שומעים את הקולות, גירסת 2017/18.

בחודש הבא ימלאו 30 שנים לניצחונה האחרון של אולימפיה מילאנו ביד אליהו. זה קרה ב-17 בדצמבר 1987, כשבוב מקאדו סיים עוד ליל חמישי במשרד עם 35 נקודות וניצל יום חלש של קווין מגי וקן בארלו כדי להצעיד את האלופה היוצאת (והנכנסת) ל-93:99 על סגניתה היוצאת (והנכנסת). מאז חלפה ונעלמה היריבות המיתולוגית הזו מן העולם, ולא בגלל הצד הישראלי.

עוד בנושא:

יורוליג: מכבי תל אביב ניצחה 68:79 את מילאנו
נבן ספאחיה: "היינו מדהימים בריבאונד, התכוננו למשחק היטב"

אבל כשבאוויר ההיכל מרחפות האגדות שנרקמו סביב ההתמרפקויות מתחת לסלים, בין דינו מנגין ללבאן מרסר, ובין מקאדו למגי המנוח, משהו כנראה מחלחל. והמשחק הערב הפך, בניגוד גמור להלך הרוחות בשתי הקבוצות, לקרב ענק בין הסנטרים בשני הצדדים.

מכבי תל אביב, זו שהביקורת העיקרית נגדה טוענת לחוסר איזון בין הקו האחורי העמוס לקו הקדמי הדליל, סיימה את המשחק עם שורה בלתי נתפסת: היא שיגרה 44 זריקות מתוך הצבע, וקיבלה 52 נקודות מהטווח הזה. היא קטפה 49 ריבאונדים, אחד מתחת לשיא המועדון ביורוליג; והשוותה את השיא שלה בכדורים חוזרים בהתקפה - עם לא פחות מ-19.

זה לא בא לה בטבעיות. הרי בלא מעט מקרים נראים הסנטרים בצהוב, אלכס טיוס וארט פראחוסקי, כמשוטטים ללא מטרה. לא תמיד באשמתם; יש מי שצריך להפעיל אותם, ושוכח. בשלושת המשחקים האחרונים יחד קיבלה מכבי 12 סלי שדה ב-120 דקות מעמדת הסנטר שלה; הערב ניפקו טיוס ופראחוסקי, מחוזקים באיתי שגב, עוד 12 סלים ב-40 דקות.

טיוס הסיר את סימני השאלה שהתיישבו על גבו מאז חזר לקדנציה השנייה ביד אליהו. עיקר החששות לגביו נגעו לגישה, למחויבות, למה שנראה לעיתים כפינוק יתר. והסנטר המתאזרח, בגירסתו הבוגרת, מנסה להרוויח את הדקות בדיוק היכן שסומנו נקודות התורפה שלו. הוא שומר, הוא מרחף מעל הטבעות כהרגלו וגם משתטח לעבר האותיות בניגוד להרגלו. הערב, אחרי שמונה דקות על הפרקט, הוא כבר עמד על שמונה נקודות ושמונה ריבאונדים; בשניות הראשונות של המחצית השנייה הגיע לדאבל דאבל ראשון העונה; ובסיום סגר על שיא קריירה בריבאונדים (15).

אחרי תצוגת התכלית של טיילור רוצ'סטי בשבוע שעבר, המתינו כולם להצגת ההמשך של אנדרו גאודלוק. אפילו הכרזות שהפיצה מכבי לקראת המשחק נשאו את דמותו. "הוא שחקן נהדר", החמיא והזהיר אתמול פייר ג'קסון, "צוות האימון הכין תוכנית משחק עבורו ונצטרך לדבוק בה". התוכנית עבדה: ג'ון דיברתולומאו ודיאנדרה קיין לא נתנו לו מבט פנוי לעבר הסל, אבל גם כשנעזב לנפשו, התקשה מספר 0 לייצר משהו. אף שכולם עסקו בגאודלוק, איש לא הצליח לעסוק בו כמו הוא בעצמו.

אם אפשר וצריך להחמיא לספאחיה על ההתאמות הטקטיות שביצע בהתאם ליריבה, ועל ההחלטה היזומה ללכת פנימה בכל הזדמנות, אז מבחינתו של פיאניג'אני היה מדובר בברירת מחדל. הרי זה הכדורסל של פיאניג'אני, לטוב ולרע: כפי שהניח אשתקד את המפתחות ההתקפיים בידיהם של קרטיס ג'רלס וג'רום דייסון, כך הוא עושה העונה עם גאודלוק וג'ורדן תיאודור. ובערב שבו שני הגארדים הללו יותר מזיקים מאשר מועילים (5 מ-22 מהשדה, שלוש נקודות מדד ב-59 דקות), לא נותרה לו כתובת אחרת.

את תקרת הזכוכית ביורוקאפ ניפץ פיאניג'אני אשתקד בטופ 16, כשהקבוצה באדום החלה לעבוד למען אמארה ססטודמאייר והייתה בשיאה. מעניין מתי, אם בכלל, יגיע השלב בו ארתוראס גודאיטיס הנפלא יזכה למעמד דומה. 16 נקודות ב-13 דקות הוא העמיד מול נבחרת ישראל ביורובאסקט, 16 נקודות מדד ב-16 דקות העמיד הערב מול מכבי. ובכלל, שחקן של 12 נקודות ושישה ריבאונדים בפחות מ-20 דקות, ראוי להיות קצת יותר מברירת מחדל. מי יודע כמה יתרום כשיקבל 27 או 28 דקות.

המאמן הזה, יש לומר וחובה לציין, פשוט אינו מאמין בשחקן המקומי. שלושה מחניכיו, היחידים שמגיעים מארץ המוצא של המועדון, סופסלו מתחילת המשחק ועד סופו, ולא קיבלו הזדמנות. אפילו לא לשנייה.

זה מה שקרה לאיטלקים במילאנו. בינתיים, הכדורסל העברי בפריחה: שגב עלה להופעת בכורה על הפרקט, קלע את הסל היחיד ליליד ישראל העונה ביורוליג (בינתיים, בינתיים), והותיר את ואסיליס ספאנוליס הפצוע בתור הקפטן היחיד שעדיין לא שותף העונה. היסטוריה. בערך.