הנכס של מכבי חיפה

לכל תבשיל מצוין יש את הסוד שלו. זה הדבר הקטן הנוסף, שלא מופיע בספר המתכונים, אבל עושה את כל ההבדל. בספר המתכונים של הכדורגל, ברשימת המצרכים המופיעים תחת "מועדון מצליח", מופיעים חומרים כמו ניהול, ידע, כסף, קהל. לא מופיע שם צמד המילים פנחס זהבי. האלמנט.

זהבי הוא סוכן שחקנים בעיסוקו המרכזי, עם רקורד קודם של עיתונאי בכיר. עשרות שנים הוא בעסק, בארץ ובחו"ל. הניסיון שלו עצום וקשרי הכדורגל שלו חובקי עולם. הוא מחובר במדינות חבר העמים, הוא מקושר בניגריה, קיגן וסונס אחים שלו, ריו פרדינדד שחקן שלו, אלכס פרגוסון חבר שלו. לסוכני השחקנים הבכירים יש כוח עצום בכדורגל העולמי. אם נמשיל את המועדונים למדינות, סוכני השחקנים משולים לתאגידים הבינלאומיים. זהבי, מבכירי הסוכנים באירופה, הוא למעשה איש הכדורגל הישראלי המצליח ביותר בכל הזמנים. מוזר אבל נכון.

זהבי מחובר ליענקל'ה שחר מילדות. הם גדלו יחד בנס-ציונה, שיחקו שם יחד כדורגל. זהבי סמוך אל שחר מאז שזה הגיע למכבי חיפה. כששחר עוד לא באמת ידע איך נראה מועדון כדורגל אמיתי מבפנים, זהבי כבר הכיר את הכדורגל האירופאי לעומקו. הידע הזה, כמו שאמרו חכמינו, לא יסולא בפז. שווה יותר מזהב. הידע של זהבי הוא הצינור שמחבר את מכבי חיפה לכדורגל האירופאי. את ההבנות שראשי המועדונים האחרים בישראל מצליחים לרכוש (במקרה הטוב) אחרי התנסויות כואבות, זהבי מעניק לשחר כבר שנים על מגש זהב.

הקשרים של זהבי במדינות חבר העמים הביאו לחיפה שחקני מפתח במעבר של המועדון למקצוענות אמיתית - אגדות כמו ויקטור צ'אנוב, רומן פץ וסרגיי קנדאורוב. הקשרים שלו בניגריה הביאו את יעקובו, אג'יפור ועוד כמה סוסים צעירים שמגודלים היום בחווה של שחר. גידולים כאלה הם שהופכים מועדון אירופאי קטן לבינוני. מועדון אירופאי בינוני זה חלום בישראל. מכבי חיפה מגשימה אותו.

זהבי, סוכן השחקנים, הוא זה שהחדיר למכבי חיפה את הגישה לפיה מועדון בסדר הגודל הזה הוא חווה להשבחת שחקנים. קונים, משביחים, מוכרים. בכסף מנסים להתקדם, להצליח באירופה, למכור ביוקר, לעלות מדרגה כלכלית. וחוזר חלילה. כששחר סופר את רווחי העונה הנוכחית, הוא לא מונה את המיליונים, בדולרים, שיבואו ממכירתם של יעקובו, קטן, ואולי שחקנים נוספים. מפה ימשיכו הלאה. זהבי לא המציא את הגישה הזו, הוא כן הביא אותה לחיפה. קנדאורוב היה הנציג הבולט בשלב הראשון, יעקובו זה הדור הבא. והמגמה תימשך.

קשה להאמין ששחר לקח החלטה גדולה כלשהי בשנותיו במועדון מבלי לשמוע את דעתו של זהבי. לזהבי יש עין לשחקנים, תבונה כלכלית, והיכרות קרובה עם הכדורגל העולמי, שמאפשרת לו לזהות תהליכים עתידיים בשוק הכדורגל (לראייה, כבר לפני כמה שנים הוא הקים את חברת צ'ארלטון, שעיקר עיסוקה הוא רכישה ומכירה של זכויות שידור). במידה רבה הודות לו, מכבי חיפה מקדימה מזה עשור את שאר המועדונים בישראל בקריאת מפת הכדורגל. העונה זה כבר נושא פירות אמיתיים.

ניהול מועדון כדורגל משלב בין יכולת ארגונית להבנה מקצועית. בהפועל תל אביב, למשל, הבעלים מתעסקים בניהול הממשי, והסמכות הבלעדית בכדורגל מופקדת לטווח ארוך בידי איש מקצוע, קשטן, שמחויב רק לכמה עקרונות יסוד (כמו שילוב ופיתוח שחקני בית). במכבי תל אביב העסק פחות ברור. שם עדיין אין איש מקצוע בכיר שמתווה מדיניות למועדון לטווח ארוך. למכבי חיפה יש את שחר ואנשיו בתחום הארגוני-כלכלי, הסמכות המקצועית ניתנת בידי המאמן - אבל החוליה המחברת, זו שמסוגלת לראות את התמונה כולה, החל באבחון יכולת מסירה של שחקן נוער, דרך קשרים באפריקה שמביאים את יעקובו, ועד לפוטנציאל הכלכלי של השתתפות בערוץ הקבוצות, עונה לשם פנחס זהבי. יש מעטים כאלה, בארץ ובכלל.

יש אבות רבים להצלחה הגדולה של מועדון מכבי חיפה. שלמה שרף שהביא לה את האליפויות הראשונות, גיורא שפיגל שהרים אותה לאירופה, אלי כהן והזרים שלו, אוהרין והיניב קטן שלו, גרנט וצמד האליפויות, שום וליגת האלופות, שחקנים כמו ראובן עטר ואיל ברקוביץ', ובקודקוד כמובן יעקב שחר, שבלעדיו כל זה לא היה קורה. פנחס זהבי הוא רק התבלין הנוסף. זה שלא רשום בספר המתכונים. זה שעושה את כל ההבדל.