32) קליבלנד (המיקום במד הכוח של העונה שעברה: 32)
מזל טוב לבראונס, ששקועים בקרקעית הדירוג בפעם השנייה ברציפות. בקליבלנד ניסו ללכת לכיוון הסייברמטריקס ולבנות משהו אחר, שונה, חכם, מה שלא תרצו. בינתיים זה בעיקר מייצר תבוסות, ומוביל לוויתור על קוורטרבקים צעירים ונהדרים בדראפט בשביל לקחת בסוף את דשון קייזר. עונת 16:0 בדרך?
31) אינדיאנפוליס (18)
אף אחד, כולל הקולטס עצמם כנראה, לא יודע מה קורה עם אנדרו לאק והציפייה לחזרתו של הקוורטרבק מתישהו העונה הפכה את השנה הזו למסטיק עבור אינדי המאכזבת, שנתקעה עם ג'קובי בריסט הצעיר ובינתיים ניצחה (בקושי) רק את קליבלנד והניינרס. אם לאק יחזור לעונה הבאה (או מתישהו), הוא לפחות יהנה מעוד בחירת דראפט גבוהה לקבוצה שלו.
30) סן פרנסיסקו (31)
הניינרס סבלו מרצף חמשת ההפסדים הצמודים אי פעם, כך שה-8:0 שלהם בהחלט יכול היה להראות אחרת. בניגוד לקבוצות אחרות בתחתית הליגה, הם מנסים להראות שהם ממש לא מוותרים ואחרי שקייל שנאהאן הגיע בקיץ, כעת הם שמו את ידם על היהלום העונה לשם ג'ימי גארופולו. הוא אמור להוציא אותם מהאפס, ואחר כך אולי להפוך לכוכב החדש של המועדון.
29) טמפה ביי (27)
כבר בהופעה שלהם בהארד נוקס במהלך קדם העונה, משהו הרגיש חשוד לגבי הבאקס, שהיו אמורים לבצע העונה את קפיצת המדרגה תחת ג'יימיס ווינסטון ובמקום, לא מפסיקים לספוג הפסדים ונפרדו כנראה מחלום הפלייאוף. משהו במנטליות של טמפה, ואולי גם בצוות האימון, יהיה חייב להשתנות כדי שלא יתבזבזו להן עוד עונות כמו זו.
28) ניו יורק ג'איינטס (9)
עוד קבוצה שחשבה בגדול ואיבדה את העונה מהר מהציפיות. הכל התרסק בצד הכחול של התפוח הגדול כמעט מהרגע הראשון, כאשר בין היתר הקבוצה איבדה את כל התופסים הראויים שלה ובראשם אודל בקהאם ג'וניור כמובן, ולרגע לא עמדה בקצב של היריבות החזקות מה-NFC מזרח. אם זו העונה האחרונה של איליי, זו תהיה פרידה מאוד עצובה.
27) אוקלנד (3)
אכזבת העונה ב-NFL. אוקלנד נראתה לפני כמה חודשים כמו קבוצה שצריכה ויכולה להגיע לסופרבול, אבל הפציעה האכזרית של דרק קאר ברגע האחרון של העונה חיסלה את החלומות האלה והקבוצה לא הצליחה להתאושש גם בחצי העונה הזו. הריידרס עוד פתחו עם שני ניצחונות מרשימים, אך מאז גם איבדו את קאר לתקופה קצרה וגם איבדו את עצמם. ג'ק דל ריו מתחיל להרגיש את הלחץ.
26) אריזונה (23)
הקארדס לא איומים, אבל הם ממש לא מספיק טובים ובעיקר, לא יציבים. העונה שלהם, עד עכשיו, נראית ככה: הפסד-ניצחון-הפסד-ניצחון-הפסד-ניצחון-הפסד, מה שלא מאפשר להם לייצר שום מומנטום. המהלך המעניין עם אדריאן פיטרסון הצליח למשחק אחד ומשחק הריצה עדיין אחרות בליגה, כאשר גם ההגנה לא ממש מתפקדת. עם שני כוכבים ומאמן מזדקנים, נראה שאריזונה צריכה זעזוע בקרוב.
25) שיקגו (29)
הנה קבוצה שממצה הרבה יותר מהפוטנציאל שלה כרגע. הברס עשו מהלך ביזארי בפגרה, עם ההחתמה של מייק גלנון בכסף גדול והבחירה במיטשל טרוביסקי במקום השני בדראפט, מה שיצר מתח מיותר. גלנון קיבל צ'אנס, הסריח והקבוצה עברה לטרוביסקי, שבעיקר משתדל לא להפריע להגנה לייצר נקודות. שיקגו חלשה בהרבה עמדות ועדיין, מצליחה להיות תחרותית וזה, כשלעצמו, מרשים.
24) סינסינטי (20)
הבנגאלס פתחו רע מאוד, עם שלושה הפסדים, כולל שני משחקים בהם לא שמו טאצ'דאון. מאז ניכר שיפור קל, עם שלושה ניצחונות בארבעה משחקים ועדיין, היריבה הכי רצינית שהם ראו בחודש הזה הייתה פיטסבורג, שלא הותירה להם צ'אנס. קשה לראות את סינסי עושה משהו העונה, למרות שיש לה כוכב בדמות איי ג'יי גרין, כך שמדובר בסוג של אכזבה.
23) ניו יורק ג'טס (28)
אחרי ניקוי האורוות העצום בפגרה, היה מי שחשב שהג'טס עלולים לסיים בלי אף ניצחון. בינתיים, יש להם שלושה והם לא היו רחוקים בכלל מעוד כמה, כולל מול הפאטס, הדולפינס והפאלקונס. ניו יורק מוציאה מעצמה הרבה יותר ממה שבאמת יש לה ועל כך מגיעות המחמאות לצוות של טוד בואלס, שהפך את ג'וש מקאון הקשיש לקוורטרבק לגיטימי ומסתדר כמעט בלי כלים.
22) דנבר (7)
ההגנה האדירה של הברונקוס אפשרה להם לשרוד את העונה שאחרי האליפות, אבל הפרידה מווייד פיליפס מתגלה כקשה מדי ובלי קוורטרבק נורמלי (טרבור סימיאן הולך לאבד את הג'וב, לברוק אוסווילר!!!) זה כבר הופך לבלתי אפשרי. דנבר עוד שרדה את החודש הראשון, אבל לא מתפקדת בתקופה האחרונה ותצטרך כנראה לחשוב בקיץ איך היא רוצה להראות בעתיד ואיך היא לא מבזבזת את השנים הטובות של וון מילר.
21) טנסי (25)
המאזן של הטייטאנס משקר מעט. הם אומנם השיגו בתחילת העונה ניצחונות נאים בג'קסונוויל ועל סיאטל, אבל שני הניצחונות האחרונים היו נגד הקולטס ובשיניים גם נגד הבראונס ובין לבין הייתה השפלה עם 57:14 אצל יוסטון, כך שאל תבנו על ריצה של טנסי בהמשך הדרך. משהו לא מתחבר בקבוצה שהייתה אמורה להתחבר ומבזבזת את החלון שנוצר לה ב-AFC דרום החלש (אותו היא עדיין מובילה, איכשהו).
20) לוס אנג'לס צ'ארג'רס (10)
הבעיה הגדולה של הצ'ארג'רס היא שפשוט אין להם שום יתרון ביתיות. המעבר המיותר ללוס אנג'לס, לאצטדיון הקטן בקרסון, מתגלה כטעות מדי משחק בית, כאשר היציעים מלאים בעיקר באוהדי היריבות. ככה, לפיליפ ריוורס הרבה יותר קשה והחזיזים עדיין מנסים לסגור את הבור הגדול שנוצר להם בחודש הראשון של העונה. יש שיפור, אבל לא מספיק.
19) מיאמי (24)
היונקים הם אולי הקבוצה הכי משונה בליגה העונה. מצד אחד, הם ניצחו באטלנטה ומסוגלים לחזור מפיגור 14 ברבע האחרון מול הג'טס. מצד שני, בשניים משלושת ההפסדים שלהם הם לא שמו נקודות בכלל ובשלישי שמו טאצ'דאון בשנייה האחרונה וזהו. ההעברה של ג'יי אג'אי, לצד חוסר היכולת למצוא קוורטרבק שיחליף כמו שצריך את ריאן טניהיל הפצוע (ג'יי קאטלר היה הרעיון הכי טוב שיכולתם לחשוב עליו? באימא שלכם? ועכשיו גם מאט מור עצבני בגלל זה) מראים שמיאמי כנראה ויתרה על השנה ומכוונת קדימה. הבסיס נראה לא רע בשביל זה.
18) וושינגטון (11)
בכל שנה, הרדסקינס לא מצליחים להחליט לגבי קירק קאזינס. אולי העונה הזו תעזור להם. הקבוצה מהבירה יכולה וצריכה לשחק הרבה יותר טוב, בעיקר התקפית והמאזן השלישי אחרי שעברה כמעט חצי ממשחקיה הוא בלתי מתקבל על הדעת. הרדסקינס נראים פחות טוב משמעותית גם מפילדלפיה וגם מדאלאס ויצטרכו לשנות משהו בסיום העונה המאכזבת הזו. כאמור, המשהו הזה כנראה יתחיל בעמדת הקוורטרבק.
17) בולטימור (22)
גם אצל השכנה יש בעיות. ההגנה של הרייבנס, לצד שני משחקים בהם עצרה את היריבות על האפס (בסינסינטי במחזור הפתיחה ואת מיאמי בחמישי האחרון) יכולה גם לחטוף בראש (44 נקודות מהג'אגס בלונדון) והכי גרוע מבחינת העורבים זו העובדה שבקרב הישיר מול פיטסבורג, בבית, הם נראו נחותים בצורה בולטת. העונה הזו עדיין יכולה להסתיים עם פלייאוף, למרות שאחרי הפצצה שג'ו פלאקו קיבל מול הדולפינס מי יודע איך הוא יחזור.
16) גרין ביי (16)
בפעם השנייה ברציפות, גרין ביי פותחת את החצי העליון של הדירוג, אבל אם בעונה שעברה זה נבע מיכולת בינונית, עד שארון רוג'רס הרים את הרמה והטיס את הפאקרס לגמר החטיבה, הרי שהעונה זה בגלל הפציעה של הקוורטרבק, שכנראה חיסלה את העונה המבטיחה הזו עבור האורזים. לפרקים, גרין ביי נראתה כמו הקבוצה הכי טובה בליגה, אבל בלי מספר 12 היא לא צפויה להגיע רחוק. חבל.
15) דטרויט (12)
מקום אחד מעל גרין ביי נמצאת דטרויט, שתתארח בלמבו פילד במחזור הקרוב ומריחה אפשרות להשאיר את האורזים מאחור. הליונס היו מצוינים בחודש הראשון של העונה וספגו מאז שלושה הפסדים רצופים, מה שסיבך אותם מאוד. מת'יו סטאפורד מייצר פחות יארדים מבעונות קודמות, אך גם אחרי החוזה הענק היד ממשיכה לעבוד, כאשר כרגע הריצה וההגנה הן הבעיות שמונעות מדטרויט לרוץ לעוד הופעת פלייאוף מפתיעה.
14) ג'קסונוויל (30)
ממעמקים, ג'קסונוויל סופסוף חוזרת אלינו. הקבוצה שלא הייתה בפלייאוף בדיוק עשור מאמינה בכוחה לעשות זאת הפעם וגם אם זה לא יקרה, העתיד נראה מבטיח, בעיקר אם היא תימצא כבר מישהו טוב יותר מבלייק בורטלס. ג'קסונוויל מאוד לא יציבה כרגע ולצד ניצחונות אדירים היא סופגת הפסדים מיותרים לחלוטין, אבל עם בסיס צעיר, נראה שזה משהו שאפשר לשנות בעתיד הקרוב.
13) דאלאס (2)
ארגון השחקנים עדיין מנסה להציל ברגע האחרון את אזיקייל אליוט מהשעייה של שישה משחקים, אבל הסיכויים לכך יורדים ובמקביל, נראה שגם העונה של הבוקרים עומדת להיגמר. דאלאס הייתה אדירה אשתקד וקבעה שיא מועדון של ניצחונות רצופים, אבל שני הכוכבים הצעירים שלה, דאק פרסקוט ואליוט, מגלים העונה שהחיים בליגה לא תמיד נוצצים. הניצחון המרשים בוושינגטון בהחלט יכול לעזור, אבל בלי אליוט ועם הגנה כל כך בינונית, לדאלאס יהיה קשה לצלוח אפילו את החודש הקרוב (צ'יפס בבית, באטלנטה, פילי בבית).
12) אטלנטה (4)
עוד אחת שחווה ירידה בולטת לעומת העונה שעברה. אחרי העזיבה של קייל שנאהאן, כל זכר להתקפה ההיסטורית של הפאלקונס נעלם ומאט ריאן מייצר דברים דרך האינרציה והחוליו ג'ונס ופחות דרך הברקות מכיוון הקווים. בשבועות הראשונים עוד נדמה היה שטראומת הסופרבול חלפה, אבל אטלנטה לא נראית טוב וקשה לראות אותה רצה כל הדרך לעוד הופעה בריקוד הגדול.
11) קרוליינה (19)
ואם כבר טראומות סופרבול. הפנת'רס התקשו אשתקד להתמודד עם ההאנגאובר וקרסו, אבל הם חוזרים לעצמם לאט לאט והעונה, למרות נפילות כמו בשיקגו לפני שבועיים, זה כבר נראה הרבה יותר טוב, הגנתית והתקפית. הטרייד שהעביר את קלווין בנג'מין היה מפתיע מאוד וההתעקשות על כריסטיאן מקאפרי בתופס קצת מוזרה, אבל בגדול נראה שקרוליינה על המסלול הנכון.
10) יוסטון (14)
בלי ג'יי ג'יי וואט, בלי וויטני מרסילוס, בלי מאמן טוב, בלי מאזן חיובי ועם כל הבלגן שהיה ביוסטון בתחילת העונה בגלל הוריקן הארווי, עדיין התחושה היא שהטקסאנס ייצאו מעודדים מהעונה הזו, גם אם תסתיים בלי פלייאוף. התחושה הזו נובעת בעיקר מהרוקי הסנסציוני דשון ווטסון, שנראה כמו קוורטרבק העתיד של המועדון (שמעולם לא החזיק בפרנצ'ייז קוורטרבק). לצד החזרה לחיים של דיאנדרה הופקינס והשיפור של הצעירים בהגנה, יוסטון מרגישה כמו קבוצה שתוכל לאיים בקרוב על האליפות.
9) ניו אורלינס (17)
אחרי שבועיים, כולם מחקו את הסיינטס, אבל חמישה ניצחונות רצופים הזכירו שלדרו בריס ושון פייטון יש עיין הרבה מה למכור. לניו אורלינס יש גם היום, למרות הרצף המצוין, המון חורים וממש לא בטוח שהיא תצא מה-NFC דרום הצפוף עם ידה על העליונה, אבל לפחות, אחרי כמה שנים מאוד מתסכלות, יש קצת סימני חיים בביג איזי.
8) לוס אנג'לס ראמס (26)
הראמס חיברו בפגרה בין המאמן הצעיר בתולדות הליגה (שון מקביי) למתאם ההגנה הקשיש וייד פיליפס ובינתיים לפחות, זה עובד ושנת הבכורה האיומה בעיר המלאכים, תחת ג'ף פישר, נשכחה כלא הייתה. פתאום, ג'ארד גוף נראה כמו קוורטרבק סביר פלוס, אולי לא לבחירה 1 בדראפט, אבל משהו שאפשר לעבוד איתו והקבוצה מייצרת ניצחונות מרשימים. בתוספת האצטדיון המדהים שבדרך, העתיד נראה ורוד בצד הזה של LA.
7) בפאלו (21)
כל כך הרבה דברים קרו במילניום הזה חוץ מאחד: בפאלו טרם שיחקה בפלייאוף. השנה, אם לא יקרה משהו לא צפוי, זה אמור סוף כל סוף להשתנות. הבילס הלכו "אול אין" וצירפו את קלווין בנג'מין ברגע האחרון של מועד ההעברות, הכל במטרה לשחק בינואר. ההגנה האדירה שלהם סוחבת את הקבוצה ולשון מקוי סוחף את ההתקפה. ב-NFL הנוכחית, ועם מאמן מוצלח בדמות שון מקדרמוט, זה יותר ממספיק.
6) פיטסבורג (15)
המאזן של פיטסבורג מרשים, ההגנה מרשימה ועדיין, התחושה היא שהמצב קצת יותר מדי תלוי באוויר בעיר הפלדה. קשה לשכוח את משחק חמשת האיבודים של ביג בן, אחריו תהה האם אין לו "את זה יותר". מאז, פיטסבורג כבר עם שלושה ניצחונות בהם ספגה 13, 14 ו-15 נקודות בלבד, כך שיש מי שיוביל אותה קדימה, בטח ב-AFC צפון המאכזב השנה, אבל בלי שיפור אצל הטריו ההתקפי, ביג בן, ליביון בל ואנטוניו בראון, יהיה קשה להגיע לסופרבול העונה.
5) מינסוטה (8)
האם הווייקינגס יכולים להגיע לסופרבול הביתי בעוד שלושה חודשים? זה לא יהיה קל, אבל רצף של ארבעה ניצחונות ושליטה די ברורה ב-NFC צפון מראים שהכיוון הוא נכון. במינסוטה חולמים בענק וינסו להימנע מעוד רגע מקולל בהיסטוריה עשירה בתסכולים. בינתיים, הם יצטרכו להחליט האם להמשיך עם קייס קינום או ללכת לטדי ברידג'ווטר, שבשעה טובה חוזר למגרשים אחרי שנה וחצי. לשמחתה של מינסוטה, עד שהיא תחליט, ההגנה תעשה את העבודה בינתיים.
4) סיאטל (5)
לסיהוקס היו כמה נפילות לא מוסברות העונה, אבל בסך הכל נדמה שראסל ווילסון נמצא בכושר מספיק טוב והקבוצה סביבו מספיק איכותית, בהגנה ובהתקפה, כדי לעשות את הדרך לעוד סופרבול, שלישי בחמש שנים. האופי שהראתה סיאטל בניצחון על יוסטון במחזור האחרון הזכיר לכל הליגה ממה היא בנויה ואם ג'ימי גרהאם ימשיך במגמת ההתעוררות, עוד יהיה שם שמח.
3) ניו אינגלנד (1)
אחרי שנתיים רצופות בפסגת מד הכוח של אמצע העונה, ניו אינגלנד "הידרדרה". האלופה פשוט לא נראית מספיק טובה כרגע, בטח לא כמו שנראתה בעונה שעברה כאשר בריידי חזר מההשעייה. הפציעות הרבות, ובעיקר זו של ג'וליאן אדלמן, מקשות על ניו אינגלנד לפתח משהו ולפחות ההגנה השתפרה אחרי חודש גרוע ברמות היסטוריות. אה, וטום בריידי עדיין שם, והוא לא מתכוון לפרוש בקרוב, כך מסתבר (ביי ביי גארופולו), אז תמיד כדאי לספור את הפאטס.
2) קנזס סיטי (6)
העונה של הצ'יפס התחילה עם הצגה כבירה בפוקסבורו, שהפכה למאזן 0:5. משם, קנזס סיטי פתאום נבלמה והפסידה פעמיים ברציפות, כולל סיום הזוי באוקלנד ולשמחתה, ידעה לחזור לעצמה במחזור האחרון ועם הניצחון על דנבר, להשתלט סופית על ה-AFC מערב. קנזס סיטי כבר יכולה להתחיל לחשוב על הפלייאוף, שם אנדי ריד ינסה סופסוף לחזור לסופרבול. הצ'יפס עשויים להגיע עם יתרון הביתיות ולמרות שיהיה קשה להמר עליהם בקרב ישיר מול ניו אינגלנד או פיטסבורג, הרי שקארים האנט וחבריו כבר הראו השנה שהם מסוגלים לייצר יארדים בכמויות מסחריות.
1) פילדלפיה (13)
ומהקבוצה הנוכחית של אנדי ריד לאקסית המיתולוגית, שגם מעמידה את המאזן הטוב בליגה, גם מעמידה את אחד משחקני העונה (קרסון וונץ) וגם הראתה שהיא מאמינה בעצמה עם הטרייד שהביא את ג'יי אג'אי. הכל מתחבר בפילדלפיה הנוכחית והיא מנצחת משחקים בצורה מרשימה. כרגע הרצף עומד על שישה ניצחונות והביקור בדאלאס בעוד שלושה שבועות יכול להבטיח כמעט רשמית את הזכייה ב-NFC מזרח. משם, השמיים הם הגבול ובנקודת האמצע של העונה, פילי נראית כמו המועמדת הבכירה של ה-NFC להגיע לסופרבול.