קוסם בנעלי בית: אנדרה ברייטנרייטר וההצלחה המסחררת של האנובר

אחד הימים המרגשים בחייו של אנדרה ברייטנרייטר היה ב-3 בסטפמבר 1991. חודש לפני יום הולדתו ה-18, הנער הצעיר קיבל הזדמנות נדירה לשחק מול אחת הקבוצות הטובות בגרמניה. הוא בסך הכל עשה את צעדיו הראשונים בהאנובר, המועדון הביתי והאהוד ששיחק אז בליגה השניה. לא כל האוהדים המקומיים הכירו אותו, אבל המאמן מיכאל לורקובסקי סמך עליו.

הקבוצה היתה בפיגור 2:0 מול סוללת הכוכבים של בורוסיה דורטמנוד כאשר ברייטנרייטר נשלח לדשא בפתיחת המחצית השניה. הסיכוי לחולל סנסציה במשחק החוץ נראה אפסי, אולם בהאנובר ידעו על הבעיות בעורף של הצהובים-שחורים בתחילת הקדנציה של המאמן הטירון אוטמאר היצפלד שהגיע זה עתה מהליגה השווייצרית. אז הם הימרו על התקפה בכל מחיר ושלחו את כולם למעלה. ברייטנרייטר הצעיר, גבוה וחסון, היה הכתובת האידיאלית לכדורים ארוכים שהביכו את הגנת המארחת. וזה עבד. בדקה ה-71 הובקע השער המצמק, ואז הפציץ ברייטנרייטר את השיוויון בדקה ה-82. עוד שבע דקות חלפו, וגם השער השלישי הגיע. 2:3 להאנובר! הכיסא של היצפלד התנדנד בעוצמה. הוא היה על סף פיטורים.

בסופו של דבר, דורטמונד דווקא התאוששה, סיפקה עונה אדירה, והחמיצה אליפות לטובת שטוטגרט רק בגלל הפרש שערים, אבל האנובר חגגה אפילו יותר. אחרי הקאמבק הגדול בתולדותיה, היא המשיכה עד לזכיה והפכה לקבוצה היחידה מחוץ לבונדסליגה שמניפה את הגביע. ברייטנרייטר אמנם לא שותף בגמר, בו הוכנעה מנשנגלדבאך בפנדלים אחרי 120 דקות מאופסות, אבל הוא זוכר את השמחה האדירה ברחובות עירו כאילו זה היה היום. 25 שנה חלפו מאז, ובכל זאת זה הגביע היחיד, והתואר האחרון של האנובר. היה זה כבוד גדול להיות שותף להישג בגיל 18, וכבוד גדול לא פחות לחזור לקבוצה בגיל 43 על תקן המושיע.

בעונה שעברה שוב היתה האנובר בליגה השניה, אחרי ירידה טראומטית. היא ציפתה לשוב באופן מיידי, אך העניינים הסתבכו, ותשעה מחזורים לסיום העונה היא מצאה את עצמה רק במקום הרביעי. המנהל הספורטיבי החדש הורסט הלדט הרים טלפון לברייטנרייטר ושאל אם הוא מוכן להציל את המצב. "תן לי זמן לחשוב", השיב המאמן. הוא חשב שש שניות והתקשר חזרה. פחות מדקה לאחר מכן, כל הפרטים כבר סוכמו.

כאשר הוצג לתקשורת במקומו של דניאל שטנדל המפוטר, סיפר ברייטנרייטר כיצד תיכנן לטפח את הגינה בביתו. והוא לא ביטל את התוכניות. הוא "חזר הביתה" לקבוצה בלי לצאת מהבית. "זו איכות חיים אמיתית. אני שמח לאכול ארוחות בוקר וארוחות ערב עם משפחתי", הוא אומר. אחרי נצחונות, הוא נוהג לעשות ברביקיו על האש עם שכניו הטובים, אותם הוא מכיר עשרות שנים. ויש הרבה נצחונות כאלה. האנובר לא רק הבטיחה בזכותו את העליה, אלא גם צועדת בצמרת הגבוהה של הבונדסליגה. אתמול היא טיפסה למקום הרביעי אחרי 2:4 מפואר על בורוסיה דורטמונד. המעגל הפרטי נסגר.

לאן זה יוביל? למיכאל באלאק היתה תחזית הזויה אחרי שהאנובר פתחה את העונה עם שני נצחונות. "למה שלא תזכה באליפות? אחרי שלסטר לקחה את התואר באנגליה, הכל אפשרי. אני זוכר כיצד זכינו עם קייזרסלאוטרן כעולה חדשה ב-1998", הצהיר הכוכב, ספק בהומור. באלאק באמת היה שותף לתואר המופלא של לאוטרן עם אוטו רהאגל, אבל ישב לרוב לצד המאמן על הספסל. שנתיים מאוחר יותר, הוא כבר היה שחקן מפתח בלברקוזן של כריסטוף דאום, שהיתה קרובה מאוד לאליפות היסטורית, אך הפגישה עם ברייטנרייטר הסתיימה רע מאוד.

הקריירה של החלוץ התמיר על המגרש לא היתה מבריקה אחרי שעזב את האנובר ב-1994. בעונה המדוברת, הוא מצא את עצמו באונטרהאכינג הצנועה, קבוצה מעיירה קטנה בפרברי מינכן שהסתננה לבונדסליגה. היתה זו יחידה מגובשת ולוחמת שנהנתה לתסכל את היריבות עם בונקר ולצאת להתקפות מתפרצות קטלניות. במחזור הנעילה, היתה זקוקה לברקוזן לתיקו בלבד באונטרכהאכינג על מנת להקדים את באיירן בפסגה. אלא שבאלאק הבקיע שער עצמי טרגי, המובילה כשלה בנסיונותיה לפרוץ את ההגנה המעובה והפסידה 2:0. ברייטנרייטר היה שותף לנס, והוא מומחה לסיפורים מהסוג הזה.

כמאמן, הוא אחראי לסיפור סינדרלה יפה אפילו יותר, כי פדרובן באה משום מקום והציתה את הדמיון כשהיא מציגה סגנון הרפתקני, בניגוד מוחלט לאונטרהאכינג. ברייטנרייטר הגיע למועדון בקיץ 2013, כאשר הציפיות האופטימיות היו לשרוד בליגה השניה. במקום זאת, דהרה פאדרבורן לעליה ראשונה והיסטורית לבונדסליגה. המאמן הצעיר הצליח ליצור אווירה פנומנלית בחדר ההלבשה עמוס בשחקנים עם אופי בעייתי, החדיר בהם אמונה וסחף אותם להישג חסר תקדים.
"ברייטנרייטר עשה עבודה מדהימה ברמה הטקטית וברמה האישית. הוא מכין את השחקנים בדקדקנות ועוזר להם להשתפר. התלכיד הקבוצתי בעונת העליה היה נדיר.

פדרבורן היתה ממושמעת, ושיחקה עם המון התלהבות ותשוקה. אי אפשר להגזים בהערכת תרומתו", מספר העיתונאי המקומי מתיאס רייכשטיין. וזה לא נעצר שם. אחרי שעשרות אלפים חגגו עליה ברחובות פדרבורן, המרוחקת כ-150 ק"מ בלבד מהאנובר, היתה להם סיבה טובה אפילו יותר לשמוח. בתום ארבעה מחזורים בתחילת עונת 2014/15, עלתה הקבוצה לפסגת הבונדסליגה.

קשה לחשוב על תסריט מטורף יותר, והטיפוס מעל באיירן מינכן נקבע בזכות השער מהמרחק הגדול ביותר בתולדות הליגה הגרמנית. באופן סמלי ואירוני, זה קרה נגד האנובר. פדרבורן הובילה 0:1 בזמן פציעות כאשר היריבה שלחה את השוער רון-רוברט צילר לעלות לקרן. ההרחקה הגיעה לרגליו של מוריץ שטופלקאמפ שלא התמהמה והטיס כדור לרשת החשופה משפת הרחבה שלו, ממרחק 82.3 מטרים. האירוע היה כה מכונן, עד שליד איצטדיונה של פאדרבורן בנו שדרה על שמו של שטופלקאמפ, באורך 82.3 מטרים בדיוק.

בשלב מסוים, בתוך כל האופוריה, איבדה פאדרבורן את הקשר עם המציאות. במחנה האימונים בפגרת החורף כבר הריח המאמן את הפיאסקו ואמר לקפטן אובה הונמייר: "אם נמשיך כך, אנחנו עלולים לרדת ליגה". והוא צדק. הסיבוב השני הקטסטרופלי דירדר את הסינדרלה למקום האחרון, וברייטנרייטר חיפש אתגר חדש. הלדט, בתפקידו כמנהל הספורטיבי של שאלקה, שיכנע אותו לחתום בגלזנקירשן בקיץ 2015. החוויה הזו שינתה את המאמן – לראשונה בקריירה הוא נאלץ להתמודד עם לחץ של מועדון צמרת.

הציפיות היו גבוהות מדי, במיוחד אחרי חמישה נצחונות בשבעה מחזורי הפתיחה. שאלקה, שמעולם לא זכתה באליפות בונדסליגה, היא מועדון ענק ומטורלל שחי ממשבר למשבר. מספר הפסדים עירערו את מעמדו של ברייטנרייטר, והמקום החמישי בטבלה הסופית לא היה טוב מספיק, במיוחד כי הלדט התפטר. מחליפו המיועד בתפקיד המנהל הספורטיבי, כריסטיאן היידל, הודיע לברייטנרייטר על פיטוריו הצפויים בשיחת טלפון עוד לפני סיום העונה. לצד האכזבה, חש המאמן גם הקלה. הוא לא הרגיש נוח בתוך הגיהנום הזה, וחיפש אווירה קצת יותר רגועה.

האנובר אינה מועדון פשוט, אך עם הלדט כבוס החדש הוא הרגיש שקט, והפיתוי לעבוד בקבוצה האהובה, במרחק הליכה מהבית, היה גדול במיוחד. הנסיון בשתי קבוצותיו הקודמות לימד את ברייטרייטר כי פתיחה מעולה לא בהכרח מובילה לעונה טובה. לכן כאשר שואלים את ברייטנרייטר לגבי המטרות, הוא עונה בציניות: "אנחנו לא שאלקה. אנחנו מציאותיים". תוכנית המינימום לא השתנתה – האנובר שואפת קודם כל להישאר בליגה. "22 נקודות לפני חג המולד יהיו תוצאה טובה", קבע ברייטנרייטר. יש לו 18 בתום 10 מחזורים, אז הוא בדרך הנכונה. את שאלקה הוא כבר ניצח, 0:1 עם חיוך רחב על הפנים, במחזור השני.

אתמול גם דורטמונד נפלה קורבן, כאשר ברייטנרייטר מביס שוק על ירך את פטר בוס בקרב המוחות הטקטי. היה זה נצחונו הראשון על הצהובים-שחורים כמאמן, והזכרונות מהיום הגדול של נער בן 17 ב-1991 צפו. כעת ממתינים בהאנובר לנס נוסף, וגם אם ההימור של באלאק מופרך, הרי שכרטיס לאירופה אינו בלתי אפשרי לחלוטין. השכנים יהיו מרוצים עד הגג.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק