מוליכות שולל: חזרה למוליכות המפתיעות של הליגה הבכירה מאז 1990

בווידאו: מסיבת העיתונאים של הפועל חיפה לקראת הפועל רעננה

בעונת האליפות ההיסטורית שלה, עירוני קרית שמונה הגיחה מאחור. במחזור החמישי של עונת 2011/12 היא דורגה במקום ה-12, לניצחונה השני חיכתה עד המחזור השביעי ורק בסיום הסיבוב עלתה לראשונה לפסגה ולא ירדה משם בדרך לזכייה המפתיעה. האופוריה לא הגיעה בשלב מוקדם.

בית"ר תל אביב של יצחק שום ושלישיית הכהנים הדהימה את הליגה הלאומית מודל 1990/91 כשהתייצבה בפסגה במחזור השביעי. הכדורגל האטרקטיבי החל לפתע לייצר ציפיות, אך הבית"רים לא חזרו להוביל והסתפקו במקום השלישי המכובד, בפער של 20 נקודות ממאבק האליפות של מכבי חיפה וסגניתה הפועל פתח תקוה. מקרה דומה קרה לעירוני ראשון לציון, שהתכבדה להוביל את הטבלה פעם אחת (מחזור שישי) בעונת 2001/02. הקסם של גיורא שפיגל, אייל בן עמי, חיים חג'ג' ושאר החבורה פג מהר מאוד. הקבוצה סיימה במקום התשיעי ועונה לאחר מכן ירדה ליגה.

בניגוד לשתיים הללו, הפועל חיפה הנוכחית היא כבר לא "וואן היט וונדר". היא החזיקה באותו מספר נקודות כמו המוליכה בית"ר ירושלים בחמשת המחזורים הראשונים, והחל מהמחזור השישי מובילה לבדה את הטבלה. מה יעלה בגורלה? חזרנו לחמש קבוצות שהתברגו במפתיע במקום הראשון בניגוד לתחזיות ולפרק זמן של יותר ממחזור אחד, ובעזרת גיבוריהן גילינו שעדיף לא לשגות באשליות.

מחזורים בפסגה: 1-8

מיקום בסיום העונה: 2

אחרי שניצחה רק שניים מ-18 משחקיה האחרונים בעונה הקודמת וסיימה שמינית, מכרה שניים משחקניה המובילים (אופיר קופל ואדורם קייסי) למכבי חיפה והציבה את ניר לוין כמאמן ראשי לראשונה בקריירה שלו, גם להפועל פתח תקוה לא היו ציפיות גבוהות מעצמה. הסגל היה חסר ניסיון והרכש צנוע למדי, אבל בניגוד לתחזיות - הכול התחבר למלאבסים. הפועל פתח תקוה פתחה עונה עם שבעה ניצחונות רצופים, כשהסקורר מוטי קקון והתגלית משמשון יניב עופרי מככבים עם שישה שערים כל אחד.

"הקהל היה החוויה הכי גדולה בריצה שלנו", נזכר העיט קקון. "היה לנו קהל גדול שבא ותמך, שחקנים מהתקופה היפה שאברהם גרנט אימן היו מדברים איתנו והתחושה בעיר הייתה מדהימה. זה גם קרה במשך כמה עונות ולא אחת. גם אני בתור שחקן בדרך כלל התחלתי טוב ואז דעכתי, אז כנראה זה השפיע (צוחק). בתחילת הסיבוב השני כבר הבנו לאן זה הולך. השופטים לא היו איתנו גם בדברים הקטנים וזה היה משמעותי".

לאחר המחזור השביעי החזיקה הפועל פתח תקוה ביתרון של ארבע נקודות בפסגה, ובמחזור השמיני הרצף נעצר עם 1:1 מול מכבי תל אביב. שבוע לאחר מכן, הגיעה התבוסה 3:0 לבית"ר ירושלים שהשתלטה על המקום הראשון ודהרה לאליפות. קקון סיים כמלך שערי הליגה וקבוצתו כסגנית המפתיעה: "בתוך תוכנו ידענו שאנחנו יותר טובים מהיריבות, אבל לא באמת האמנו שיש לנו סיכוי לזכות באליפות".

מחזורים בפסגה: 4-5

מיקום בסיום העונה: 11

במוסף הספורט של יום ראשון, ב-7 בספטמבר 1997, אוהדי הפועל ירושלים הביטו על טבלת הליגה הלאומית ושפשפו את עיניהם בתדהמה. הקבוצה שלהם ניצבה בפסגה (כבשה יותר מהפועל תל אביב השנייה) ועם ארבע נקודות יתרון על פני היריבה העירונית, האלופה בית"ר ירושלים. שבוע לאחר מכן, אסי טובי כבש מחזור שני ברציפות והמצב נותר בעינו אחרי 1:1 ביתי מול מכבי חיפה. יוסי מזרחי ושחקניו, שעונה קודם לכן סיימו במקום ה-12 (מתוך 16 קבוצות) השקיפו לפתע על כל הליגה מלמעלה.

השוער לירן שטראובר, שהגיע מבני יהודה בתחילת אותה עונה, מבהיר: "מלכתחילה לא חשבנו על אליפות או משהו כזה. הבנו שבעונה של יותר מ-30 משחקים, לקבוצה בסדר גודל שלנו יהיה קשה מאוד. אגרנו נקודות לקראת מאבקי התחתית. לא הייתה אשליה. הפציעה של מישל דיין ורצף של משחקי תיקו והפסדים גרמו לכולם להבין, שגם אם הייתה איזו תקווה, היא לא באמת קיימת".

החלום הזה נגמר במחזור השישי והקבוצה חזרה לבסוף למקומה הצפוי (11) אך ניצלה את המומנטום גם בגביע המדינה, שם הגיעה לגמר. "החוויה הכי גדולה הייתה בגביע", מדגיש שטראובר. "כל הזמן שאלנו את עצמנו מתי זה ייעצר, אבל פתאום עברנו עוד שלב ועוד שלב, ואם לא ההחטאה של שלומי דנינו גם היינו לוקחים את הגביע. היה מדהים להביא קבוצה קטנה למעמד כזה". שנתיים לאחר מכן, מאוויר הפסגות של ספטמבר 97' לא נותר זכר. הפועל ירושלים ירדה ליגה ומאז לא חזרה.

מחזורים בפסגה: 4-5, 7-8 ו-14-15

מיקום בסיום העונה: 6

בשלב מסוים, קשה היה להתעלם מהדמיון לעונת האליפות ההיסטורית. שוב בני יהודה הגיעה אחרי עונה בה נלחמה על הירידה, שוב אחרי קיץ שכולו חוסר ודאות, שוב היא סיימה סיבוב עם 20 נקודות והפסד בודד לאותה יריבה (מכבי חיפה) ושוב עושה המשחק הגיע מהפועל תל אביב (בן לוז בתפקיד משה סיני). ניצן שירזי החליף אז את גיא לוי שפוטר רגע לפני פתיחת העונה, ובני יהודה עלתה על הגל בניצוחם של לוז, מאטה בטורינה, כפיר אודי ואסי בלדוט, עד כדי כך שהיו"ר החדש יובל גפני הצהיר שהקבוצה רצה לאליפות.

"אני זוכר את הטירוף של אותה עונה", אומר בלדוט. "לא רק שפתחנו עם ניצחונות, אלא גם שיחקנו כדורגל טוב והרגשנו שיש קבוצה חזקה. היו רגעים שמיד בסיום משחק אחד, כבר היינו מחכים למשחק הבא כאילו הוא הכי חשוב בעולם. רק רוצים לעלות ולאכול את הדשא. בני יהודה שיחקה עדיין בשכונה ויותר ויותר אוהדים חזרו למגרש עם הניצחונות. הייתה הרגשה של משהו גדול. לא חשבנו רחוק מדי. על אליפות לא דיברנו, אבל ידענו שיש קבוצה חזקה ושאנחנו טובים יותר מבני יהודה של השנים בתחתית. לא הגענו לשלב שאפשר לפנטז".

גם הקהל כאמור החל להאמין וחזר לשכונת התקווה, אך בסיבוב השני לוז נפצע, הקבוצה נתקעה ובסופו של דבר סיימה במקום השישי. המיקום הכי גבוה שלה מאז ימי ניקולאי קודריצקי, אבל הרחק ממאבק האליפות. "בפציעה של בן לוז בקרית אליעזר, אני חושב שהבנו פחות או יותר שזה נגמר", מתאר בלדוט. "גם ככה היה סגל קצר יחסית ולאורך זמן הסגלים של המועדונים עם הכסף הגדול מדברים. ברגע ששחקן מרכזי כמו בן לוז נפצע והתחלנו לדשדש, הבנו שהתקופה המדהימה נגמרה".

מחזורים בפסגה: 4-7 ו-10-12

מיקום בסיום העונה: 5

מיד עם שובה לליגת העל, קרית שמונה פתחה את העונה בסערה ולא הפסידה בשבעת המחזורים הראשונים. השיא הגיע במחזור הרביעי, עם שלושער של ויאם עמאשה ב-2:4 על האלופה הפועל תל אביב בבלומפילד, בעזרתו עלתה הקבוצה לפסגה. "זה היה רגע מיוחד בשבילי", מספר עמאשה בהתרגשות. "הם היו כמה ימים לפני משחק בליגת האלופות ובאותם ימים כל המדינה דיברה עליהם. נתנו משחק של החיים וכבשתי שלושער, זה היה המשחק הכי טוב שלי בקריירה. נתתי במכבי חיפה רביעיות, אבל משחק כזה לא היה לי".

הפסד הבכורה הגיע במחזור השמיני בעכו (משחקו האחרון בקריירה של המגן הימני והמאמן העתידי, ברק בכר) אלא שאז הגיעה התאוששות נוספת ועוד שלושה שבועות בפסגה, במהלכם עוד ניצחון יוקרתי בבלומפילד - 0:1 על מכבי תל אביב. "אגיד את האמת - לא חשבנו על אליפות או על להגיע עד הסוף", מוסיף עמאשה. "נהנינו מהרגע. כבר אז הקבוצה הייתה מגובשת והשחקנים היו שמחים, כולם אהבו אחד את השני. לא חשבנו שנסיים במקום הראשון או השני, אבל פשוט נהנינו".

הדעיכה הטבעית הגיעה והקבוצה סיימה את העונה במקום החמישי, אבל עם זכייה בגביע הטוטו, הופעה היסטורית בחצי גמר גביע המדינה ובסיס איתן שהתגבר על המכירות של אלרואי כהן ועמאשה. כזה שהיה שווה אליפות היסטורית תוך שנה. אדריאן רוצ'ט מסביר: "תמיד דיברו על זה שקבוצה בעונה ראשונה יכולה להפתיע, אבל לא באמת חשבנו ללכת עד הסוף. לא היינו באשליה אף פעם, תמיד נהנינו מהרגע. העונה הזו גיבשה את הסגל, כולנו זכינו לטעום את טעם ההצלחה והניצחון. זה עזר לנו לקחת אליפות עונה אחר כך".

מחזורים בפסגה: 1-3, 5-7 ו-10-11

מיקום בסיום העונה: 7

15 שנה אחרי הפועל ירושלים, יוסי מזרחי שוב לקח קבוצה קטנה עם ציפיות נמוכות למקום הכי גבוה. בתום ארבעה מחזורים היה למ.ס. אשדוד מאזן מושלם של 12 נקודות, ובמחזור החמישי הנחיתה שלישייה על הראש של מכבי נתניה, חגגה את פתיחת העונה הטובה בתולדותיה ונפרדה ממכבי תל אביב שמעדה. הריצה היפה נמשכה, מוראד אבו ענזה היה הלהיט התורן של הליגה ופתאום לאשדוד היו שלושה נציגים בנבחרת ישראל (אופיר מרציאנו ועופר ורטה הצטרפו לניר ביטון) לראשונה מאז ימי חיים רביבו, אלון חזן ושי הולצמן ב-2004.

"כל 19 המחזורים הראשונים היו חוויה מטורפת, אחרי כל משחק הרגשנו בתוך חלום", נזכר דוד רביבו. "הריצה הזו בצמרת הגבוהה, זה היה תענוג. האמנו ככל שהמחזורים התקדמו, הבנו שאנחנו קבוצה חזקה וחשבנו קדימה".

אלא שאז הגיע ינואר. "במחזור 20 הבנו שיש לנו הרכב חזק, אבל הסגל לא מספיק עמוק", אומר רביבו. "אז התחילו גם פציעות והגיע רק שחקן חיזוק אחד בינואר. כל פעם שיצאו מההרכב שחקנים מרכזיים, כל האיזון של הקבוצה הופר". האשדודים נחתו לקרקע ולאותו מקום שביעי בו סיימו עונה קודם לכן. רק שהפעם זה היה בפלייאוף התחתון. שנתיים אחרי, הגיעה גם הירידה הלאומית.

*** סייעו בהכנת הכתבה: אורן יוסיפוביץ, אופיר סער