קשה לחשוב על דרך מבאסת יותר לפתוח את עונת ה-NBA מאשר הפציעה המחרידה של גורדון הייוורד. זו הייתה תזכורת מהירה, כואבת וגרפית במיוחד לשבריריות של כל העסק מגלגל המיליארדים הזה, לקלות בה כל התוכניות המוקדמות, הציפיות והתחזיות נזרקות לפח. הייוורד נחשב לאחת הדמויות החיוביות בליגה, שחקן שבזכות עבודה קשה ושיפור הדרגתי בנה לעצמו מעמד של כוכב אמיתי ב-NBA, שחקן שהדגים הקיץ איך ניתן להיפרד מהקבוצה שהוא הפך לסמל שלה בלי להשאיר אדמה חרוכה. אני בטוח שגם רוב האוהדים ביוטה עצובים כרגע עבור הייוורד.
כמובן, ההשלכות של הפציעה הזו חורגות הרבה מעבר לממד האישי של הייוורד. חמש דקות לתוך פתיחתה, העונה הנוכחית של בוסטון איבדה משמעות והמזרח כנראה איבד את הנרטיב המרכזי שלו. בקיץ בו ארבעה שחקנים בכירים עברו מהמזרח למערב, הייוורד היה היחיד שעשה את הדרך ההפוכה בדרך ליצור את הקבוצה המעניינת ביותר בקונפרנס הזה בשנים האחרונות שלא כוללת את לברון ג'יימס.
בוסטון הייתה אמורה להיות האלטרנטיבה, והקרב בין לברון לקיירי אירווינג היה אמור להיות אחד משיאי העונה. עכשיו הרבה יותר קשה לדמיין קרב תחרותי כזה. כדי להביא את קיירי והייוורד בוסטון ויתרה על רוב החמישייה שהביאה אותה לגמר המזרח בעונה חולפת, ובלי הייוורד במקומם יהיה קשה מאוד לקבוצה של בראד סטיבנס לשחזר את הישגי העונה שעברה.
עוד בנושא:
סוכנו של גורדון הייוורד: "הוא לא צפוי לחזור לשחק העונה"
לא רק הייוורד: גם ג'רמי לין סיים את העונה עם פציעה קשה
הלילה: ניצחון ראשון לווריירס, קליבלנד גברה על מילווקי
אך עבור הסלטיקס עצמם, זו מכה הרבה פחות כואבת מהנדמה במבט ראשון. דני איינג' בנה קבוצה עם מחשבה על העתיד, העונה הנוכחית בכל מקרה הייתה אמורה להיות רק בונוס. לעומת קבוצות כמו וושינגטון וטורונטו, שהדור הנוכחי שלהן נמצא כרגע בשיאו, בוסטון רק מתחילה לבנות את הקבוצה הגדולה שלה. אני בטוח שאחרי ההלם הראשוני של הפציעה, כל מי שקשור לבוסטון היה מוכן לחתום על תסריט מהסוג של פול ג'ורג' לאחר הפציעה הקשה שלו: שהייוורד יחמיץ את העונה הנוכחית ויחזור כשיר לחלוטין לעונה הבאה. עבור המועדון שהחתים בקיץ את הייוורד לארבע שנים, שאלת העונה הנוכחית הפכה לשולית לחלוטין. שאלת המפתח היא לא מתי הוא יחזור, אלא האם הפציעה הזאת תמנע ממנו לחזור להיות השחקן שהיה. אם ג'ורג' מהווה את התסריט האופטימי, את התסריט הפסימי בוסטון ראתה מקרוב על הפרקט בקליבלנד בדמותו של דרק רוז, שלא הצליח לחזור לעצמו לאחר פציעת הברך שעבר בתחילת פלייאוף 2012.
הנתונים הראשוניים נשמעים מעודדים. לעומת רוז ובדומה לג'ורג', אין להייוורד היסטוריה בעייתית של פציעות. כמו במקרה של ג'ורג', הדיווחים הם על שבר נקי, מה שאומר שלא היה נזק לרקמות עדינות ועצמות קטנות, ועל ציפייה להתאוששות מלאה. הפציעה הספציפית של הייוורד שבר בשוקית ופריקת קרסול, נחשבת נדירה, לכן קשה יותר להעריך את יכולת ההתאוששות שלו ממנה. הדוגמא המוכרת היחידה לפציעה הזו ב-NBA היא של שבליק רנדולף, שהיה שחקן שולי עוד לפניה לכן קשה לדעת כיצד היא השפיעה על הקריירה שלו. רנדולף עצמו נשמע אופטימי לגבי סיכויי ההחלמה של הייוורד: "עברתי פציעה דומה, ועם כמה רע שזה נראה, ההחלמה היא של 100 אחוז ומתרחשת מהר מהצפוי. אני חושב שיש סיכוי שהוא יחזור העונה אם הוא ידחוף לכך".
בוסטון, כאמור, לא צפויה לדחוף לכך, ולפי דברי הסוכן של הייוורד גם הוא כנראה יעדיף לקחת שנה שלמה להתאוששות ולא יסכן את עצמו בחזרה מוקדמת. בהנחה שזה אכן יהיה המצב, הסטטוס של בוסטון לעונה הנוכחית משתנה. במזרח היא עדיין אמורה להיות אחת מארבע-חמש הקבוצות הבכירות, אך המטרה המרכזית של העונה הזו תהיה פיתוח הצעירים והסתגלות של כולם, כולל קיירי אירווינג, לשיטה של בראד סטיבנס.
ללא הייוורד, וגם ללא מרכוס מוריס שהחמיץ את המשחקים הראשונים בעקבות פציעה קלה, קל היה לשים לב עד כמה הסגל של סטיבנס צעיר ולא מנוסה. במשחק השני של העונה, בהפסד למילווקי, סטיבנס השתמש בעשרה שחקנים, ארבעה מתוכם היו רוקיז ושלושה נוספים היו שחקני שנה שנייה, שלישית ורביעית. החבורה הצעירה הזאת תצבור בעונה הקרובה ניסיון משמעותי בקבוצה עם ציפיות לחצי העליון של הפלייאוף.
שני הצעירים המסקרנים ביותר הם כמובן ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום, השניים שנבחרו במקום השלישי בשני הדראפטים האחרונים. הם השניים שיקבלו הרבה מהדקות ומהנגיעות בכדור של הייוורד. בראון נראה מוכן לעונת פריצה בשנה השנייה שלו. הוא לא שחקן יוצר כמו הייוורד והקליעה שלו מבחוץ בעייתית, אך הוא יודע להשיג נקודות רבות במשחק ריצה ובתנועה עם ובלי הכדור לטבעת, איזור בו הוא מסיים נהדר. טייטום הוא שחקן מלוטש יותר שנמצא בשלב התפתחותי מוקדם יותר ופתאום מוצא את עצמו בתפקיד חשוב בקבוצה איכותית.
בגזרת הגארדים, מרכוס סמארט וטרי רוז'יר יקפצו מקום אחד קדימה בהיררכיה. סמארט נראה כמו שחקן שישי קלאסי, אך לפחות בינתיים יעלה בחמישייה שתכלול יותר מדי קלעי חוץ לא מספיק טובים. הוא צפוי לשמור על הכוכבים היריבים ולספק את השילוב המוכר שלו בין עוצמה לחוכמת משחק. רוזייר הוא עוד שחקן הגנה איכותי עם יכולות התקפיות, הוא אמור היה להסתפק בדקות המנוחה של קיירי ועכשיו יקבל גם דקות משמעותיות לצידו.
המצב החדש ייצור הזדמנויות גם עבור הרוקיז האלמוניים שהיו אמורים להשלים את הסגל ואולי להיאבק על דקות בודדות ברוטציה. סמי אוג'ליי ינסה להוכיח שהוא שחקן 3-and-d ראוי שבשל לדקות משמעותיות; עבדול ניידר, יליד מצרים שגדל בארצות הברית, ינסה להביא לידי ביטוי את יכולות ניהול המשחק המשחק שהפכו אותו לכוכב בליגת הפיתוח בעונה החולפת; הגרמני דניאל טייס ינסה להראות שהיכולות שלו כשחקן פנים מגוון מיתרגמות ל-NBA. השלושה האלה קיבלו 28 דקות משותפות מול מילווקי. ניתן להניח שכאשר מוריס יחזור הוא יקבל את רוב הדקות האלה, אך במהלך העונה צפויות עוד הזדמנויות לחבורת הספסל המעניינת הזו. רוקי נוסף, גרשון יבוסלה, לא שיחק עקב מחלה, וגם הוא צפוי לקבל דקות במהלך העונה.
במילים אחרות, הפציעה של הייוורד מעבירה את הזרקור לפרוייקט הבנייה של הסלטיקס, כאשר השחקנים הצעירים ייאלצו לקחת על עצמם יותר מהצפוי, מה שיוכל לתרום לניסיון שלהם. בוסטון תמשיך להיות אחת הקבוצות המעניינות בליגה, אך פחות בהקשר של העונה הנוכחית ויותר בהקשר של מה שהסגל הזה יוכל להתפתח להיות בעוד שנתיים-שלוש, בעיקר מתוך תקווה שהייוורד יתאושש באופן מלא ויהיה לו חלק מרכזי בקבוצה הזאת. לעומת שאר השחקנים החדשים בסגל, הייוורד מכיר מצוין את השיטות של סטיבנס. אם הגוף שלו יאפשר זאת, הוא יקבל הזדמנות שנייה להתחלה בדיוק בעוד שנה, והפעם עם קבוצה מוכנה יותר.