משחק העונה? אולי בשבוע הבא...

אתמול לא שיחקו את משחק העונה. לא במדריד, לא בבואנוס-איירס, לא בלונדון, ובטח ובטח שלא ביפו. רק תסריטאי-פרומואים ציני במיוחד יכול היה לכנות אפילו אחד מהמשחקים ששוחקו (ושודרו) במהלך סוף השבוע החולף בתואר משחק העונה.

קחו למשל את "משחק העונה" של ישראל: להזכירכם (אם שכחתם) שמדובר אך ורק במחזור התשיעי מתוך שלושים ושלושה מחזורים (בקופה יש עוד 72 נקודות!), הפועל ת"א אפילו לא הייתה מדורגת במקום השני (וגם נצחון כנראה לא היה מעלה אותה למקום הראשון). מה גם שהמפגש של אתמול היה רק הראשון מבין שלושה מפגשים מתוכננים בין שתי הקבוצות בליגה (כל זה מבלי שנידרש להזכיר את הרמה הירודה של כדורגל שנראתה אתמול רוב הזמן על המגרש, מול המינון הגבוה מדי של אלימות, התבכיינות, פציעות מדומות וראיונות סיכום אנטיפתים ומצטדקים).

הלב נכמר למראה השופטים הנלהבים, שדרי הטלוויזיה המשתלהבים והאוהדים המתלהבים, כולם בטוחים שהם נוטלים חלק באירוע משמעותי, שהם משחקים תפקיד משמעותי בתצוגת ספורט חד-פעמית ורבת-חשיבות... מסכנים הילדים שסתם איפרו אתמול את פניהם בצבעי-מלחמה, מסכנים כל אלה שקנו אתמול לשווא צעיפים ירוקים או אדומים, לבנים או כחולים, מסכנים החוליגאנים שבזבזו אתמול לריק את רימוני העשן וההלם שלהם... אם רק היו טורחים לספר להם את האמת, אם רק היו מסבירים לתסריטאי-הפרומואים ולכותבי הטורים בעיתונים היומיים מהו באמת משחק העונה.

כי מה לעשות, משחק העונה הוא מין משחק כזה, אשר משוחק בדר"כ בשלהי העונה, בין שתי קבוצות שמתחרות ביניהן על האליפות, כשלנקודות שיושגו במשחק יש משמעות אמיתית במירוץ הנ"ל (דוגמה טובה למשחק עונה כזה, הוא המשחק שישוחק בשבוע הבא בליגה הארגנטינאית בין אינדפנדיינטה לבוקה ג'וניורס, המדורגות, הפלא ופלא, במקומות הראשון והשני, ההפרש ביניהן הוא של שלוש נקודות וכשבקופה יש שש נקודות).

עוד אפשרות, אחרונה ודי, למשחק עונה, הוא מפגש בין שתי קבוצות גדולות שביניהן שוררת יריבות ארוכת שנים ועקובת דם, שאולי התחילה על כר-הדשא, אבל מצאה עם הזמן את מקומה ואת ביטויה בתחומים שחורגים בהרבה מתחרות ספורטיבית (דוגמה מצויינת למשחק עונה כזה תזכו לראות, אם תהיו ילדים טובים, בשבת הבאה, עת יפגשו בקמפ-נואו שתי הצ'ילבות הגדולות של עולם הכדורגל: בארסה וריאל).

אולם אין ספק שהמשחקים ששוחקו אתמול לא עמדו בתנאי המכרז הנ"ל למשחק העונה. היריבות בין ארסנל לטוטנהאם לא מספיק אמוציונלית עבורנו (בעלי התיאבון לדם לטיני לוהט), המשחק בין שתי הריאליות (מדריד וסוסיאדד) לא הפגיש בין שתי קבוצות שרצות בצמרת, המשחק בין הפועל ת"א למכבי חיפה הוא אולי משחק מעניין מבחינה לוקאלית, אך חסר הן את הדחיפות הדוחקת של מאבקי סוף-עונה, והן את אותה יריבות פתולוגית הנחוצה כל-כך במשחקי עונה, ואילו קבוצת באנפילד הצנועה, שהתמודדה אתמול מול אינדפנדיינטה, עדיין לא הרוויחה את הזכות להשתתף במשחק עונה של ממש.

אז אם אתם באמת לחוצים על משחק עונה שיסעיר את דמכם, אתם יכולים לחכות עוד כמה חודשים לשלבי ההכרעה בליגות השונות באירופה ובזו הישראלית. או פשוט לפתוח את מקלט הטלויזיה שלכם בסוף-השבוע ולראות את בארסה-ריאל ואת אינדפנדיינטה-בוקה.

זה משחק עונה אמיתי. פעמיים!

המאמן הצרפתי של ריאל סוסיאדד הבאסקית לא ניצח אתמול את ריאל מדריד של ויסנטה דל-בוסקה, אבל הקבוצה שלו הראתה אתמול שהמקום הראשון בטבלת ליגת-הכוכבים שייך לה בזכות ולא בחסד. גם כששני הסקוררים של ריאל סוסיאדד (קובאצ'ביץ' וניהאט) לא איפסו את הכוונות שעל הרגליים שלהם, הקבוצה של דנואה הראתה שהיא אכן קודם כל קבוצה ורק אח"כ אסופה של כוכבים (כפי שנראתה אתמול הקבוצה המדרידיסטית), וזה כנראה ההישג הגדול ביותר של דנואה עד כה, לחבר יחדיו לכדי מכונת כדורגל משומנת, טקטית להפליא ויציבה עד כדי שעמום, חבורה של באסקים אפרוריים, ספרדי צנוע אחד וכמה שחקני חיזוק שקובצו יחד ממקומות לא צפויים (טורקיה, רוסיה, הולנד...).

דנואה מנצל עד תום את החולשה שתקפה את המועדונים הגדולים של ספרד (מדריד, בארסה, דפור וואלנסיה) אשר לעת עתה מתנחמים איש בהפסדים של רעהו, נוקטים בטקטיקה של רוכבי-אופניים ומסתפקים במקום טוב בדבוקה המובילה. אולם לעת עתה הקבוצה של דנואה נראית כמי שתהיה לא רק ההפתעה הגדולה של העונה, אלא גם המנצחת הכי גדולה שלה.

1. קובאצ'ביץ' (סוסיאדד)- 7 שערים.
2. מקאיי (דפורטיבו)- 7 שערים.
3. חוליו אלבארס (ראיו)- 7 שערים.
4. וולטר פאנדיאני (מיורקה)- 6 שערים.
5. ניהאט (סוסיאדד)- 6 שערים.

1. קאניסארס (ולנסיה)- 7 שערים.
2. קבאז'רו (סלטה)- 8 שערים.
3. נוטאריו (סביליה)- 9 שערים.
4. קסייאס (ריאל מדריד)- 10 שערים.
5. פראטס (בטיס)- 11 שערים.

יוסי בניון התלונן בשבוע שעבר שבעקבות חבטה שספג במהלך המשחק מול סביליה, הוא לא זוכר כמעט כלום ממה שקרה לו על המגרש. אתרע מזלו של יוסי ואתמול הוא לא קיבל שום מכה, והמחצית הכמעט-שלמה והלגמרי-חלשה שהוא שיחק אתמול והיכולת החלשה של קבוצתו לא תימחה בכזאת קלות מהזכרון שלו ושל אוהדי ראסינג.

איסמעל אורזאיס כבש חמישה שערים בשלושת המשחקים האחרונים של אתלטיק בילבאו. הענק הבאסקי התעורר סוף-סוף משנת הקיץ שלו והעיר יחד אתו את כל הרוחיבלנקוס של יופ היינקס, שצברו עשר נקודות, משתים-עשרה האפשריות, בארבעת המשחקים האחרונים (אחרי התבוסה לואלנסיה).