פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        גאווה ודעה קדומה: על איפסוויץ' נגד נוריץ', הדרבי הכי מופרע באנגליה

        הן לא באמת מאותה עיר, מה שרק מעצים את השנאה. הן רחוקות מימי התהילה שלהם, מה שרק מעביר את האקשן אל מחוץ למגרש. הן משחקות על הזכות לזכות בתואר "הגאווה של אנגליה". איפסוויץ' ונוריץ' שוב נפגשות לדרבי של מזרח אנגליה וכרגיל, יהיה שם מטורף

        גאווה ודעה קדומה: על איפסוויץ' נגד נוריץ', הדרבי הכי מופרע באנגליה

        "אחות שלכם היא אימא שלכם
        הדוד שלכם הוא אח שלכם
        כולכם מז... אחד את השני
        משפחת נוריץ'"

        (על פי הלחן של "משפחת אדאמס", וברור שבאנגלית זה נשמע טוב יותר. תראו בסרטון למעלה)

        הפנינה הזו היא לא תיאור עץ משפחת לאניסטר ב"משחקי הכס", אלא השיר החביב על אוהדי איפסוויץ' טאון, אותו הם שרים בקולי קולות בעיקר ב"דרבי של מזרח אנגליה" מול היריבה השנואה נוריץ' סיטי.

        בשבת שעברה, ליברפול אירחה את מנצ'סטר יונייטד ובראשון, אינטר גברה על מילאן במשחק מרתק. ביום ראשון הקרוב, מארסיי מחכה לפריס סן ז'רמן ב"קלאסיק" של צרפת ואייאקס יוצאת לרוטרדם, למפגש מול פיינורד ועדיין, למרות כל אלה, המאבק הכי סוער יהיה כנראה בפורטמן רואד סטדיום (14:00 שעון ישראל). בכל זאת, "הגאווה של אנגליה" עומדת על הפרק.

        קמרון ג'רום נוריץ' מול יונאס קנודסן אופסוויץ' (GettyImages)
        הקרב על "גאוות אנגליה" מבטיח להיות סוער (צילום: GettyImages)

        במאה החמישית לספירה החלו גרמנים משבט האנגלן ליישב את מה שהיום הוא חצי האי המרכיב את מזרח אנגליה. חלקם התיישבו באזור צפוני יותר של חצי האי וזכו לשם "North Folk" (העם הצפוני) וחלקם פנו קצת יותר דרומה וכונו "South Folk". יחד, הם הקימו את האזור שבפי המקומיים נקרא "אנגליה" (שיבוש של אנגלן) והודות למבטא הכבד, הפכו בחלוף השנים לשני מחוזות בשם נורפוק וסאפוק.

        בנורפוק הוקמה העיר הגדולה נוריץ' ובמרחק 64 קילומטרים דרומה ממנה, הקימו בסאפוק את איפסוויץ'. לא לקח יותר מדי זמן עד ששני המחוזות החלקאיים הללו הפכו ליריבים גדולים וכאשר הם החלו, ב-1902 (הדרבי המקצועני הראשון נערך ב-2 בספטמבר 1939, יום אחרי פריצת מלחמת העולם השנייה), להיפגש עם קבוצות הכדורגל שלהם, היריבות עלתה מדרגה.

        110 מפגשים רשמיים נערכו עד היום בין שני המועדונים. כל אחד מהם, ניצח בדיוק 45 (ועוד 20 הסתיימו בתיקו). בשנים האחרונות הן שוהות לא מעט באותה ליגה (במילניום הנוכחי הן היו באותה ליגה בעשר עונות שונות כולל זו) והדרבי ביניהן, שנחשב לשני הכי סוער באנגליה (אחרי וולבס נגד ווסט ברומיץ', אבל הדרבי הזה לא מרבה להתקיים בשנים האחרונות), הופך לטעון ולוהט יותר ויותר. העובדה שלא מדובר בדרבי ישיר, של שתי קבוצות מאותה עיר, רק מוסיפה לאקשן, שכן אנשי שני המחוזות כמעט ולא באים במגע זה עם זה ולרוב לא מחזיקים בחברים שאוהדים את היריבה. השנאה הספורטיבית כאן היא טהורה. "זה היה המשחק עם האווירה הכי אגרסיבית שנתקלתי בה, תאמינו או לא", סיפר פעם השופט האנגלי קית' האקט על הדרבי אותו ניהל, "יש משחקי דרבי מוכרים יותר, אבל זה של מזרח אנגליה מתעלה על כולם. השחקנים יצאו מהמנהרה כאילו הם באו לקרב איגרוף. הרעש היה משוגע". האחריות הפעם תיפול על כתפיו של טים רובינסון בן ה-33, שנחשב לשופט קשוח במיוחד בממלכה.

        על הכף כאמור, ניצבת "גאוות אנגליה", תואר בלתי רשמי שחוגגים האוהדים ובו מחזיקה או זו שניצחה אחרונה את הדרבי או למי שסיימה את העונה האחרונה במקום גבוה יותר בטבלה. שני הדרבים האחרונים הסתיימו ב-1:1 וההכרעה האחרונה נפלה במאי 2015, בחצי גמר פלייאוף העלייה לפרמיירליג, לא פחות, כאשר "הקנריות" ניצחו את "הטרקטור בויז" 1:3 ביתי. אם לא די בכך, הרי שבעונה שעברה נוריץ' סיימה שמינית בצ'מפיונשיפ ואיפסוויץ' רק 16, כך שהתואר ללא ספק שייך לה כרגע, משהו שהמארחת של הדרבי הקרוב, שלא גברה על יריבתה הגדולה מאז 2009, תשמח מאוד לשנות. אגב, אם אתם חושבים שמדובר בבדיחה, מומלץ לכם לצפוץ בטקס שערכה תחנת טלוויזיה מקומית לקולצ'סטר יונייטד, המשחקת באסקס (מחוז נוסף במזרח אנגליה) כאשר זו סיימה עשירית בצ'מפיונשיפ והפכה ל"גאוות אנגליה".

        האיכות לא משהו, אבל המסר ברור: "גאוות אנגליה"

        בימים אלה הדרבי, שזכה בחיוך גם לכינוי "The Old Farm", משחק מילים על ה"אולד פירם" בין ריינג'רס לסלטיק ורמז לאזור החקלאי המאפיין את מזרח אנגליה, מתקיים כאמור בעיקר בליגת המשנה, כך שהרמה לא בשמיים. בטח לא כמו ב-1962 למשל, אז נוריץ' העיפה את איפסוויץ' מהגביע ומנעה ממנה להשלים דאבל, כאשר הכחולים זכו באליפות באותה עונה או ב-1985, אז שוב ידם של הקנריות הייתה על העליונה, הפעם בחצי גמר גביע הליגה עם שער ניצחון דרמטי של סטיב ברוס, בדרך לזכייה בתואר האחרון שלהם עד היום. או אפילו 1992/93, בה שתיהן שיחקו בפרמיירליג הצעירה ונוריץ' נאבקה על האליפות לאורך לא מעט מחזורים וסיימה שלישית. וכשעל המגרש הרמה בינונית, האקשן עובר למקומות אחרים.

        מסוק משטרתי ועשרות שוטרים ופרשים ישמרו על הסדר בדרבי הקרוב, כך הודיעה המשטרה המקומית באיפסוויץ'. הבארים סביב האצטדיון יהיו פתוחים החל מ-10:30 בבוקר שעון מקומי, 90 דקות בלבד לפני שריקת הפתיחה, שתהיה בדיוק באמצע היום, בהמשך למסורת של השנים האחרונות שמטרתה למנוע מיותר מדי אוהדים להשתכר, לעשות בלגן ולהיתקל אלה באלה לפני המשחק. במשטרה קראו לאוהדים להקדים כמה שיותר את בואם, שכן כל התיקים והחפצים האישיים ייבדקו: "כמו תמיד בדרבי הזה, המשטרה תתייצב עם כוחות גדולים במטרה לאפשר משחק מהנה ובטיחותי", אמר מפקד משטרת איפסוויץ', סיימון פארקס, "לא נסבול כל סוג של אלימות, או קריאות גזעניות". בדרבי שנערך באוגוסט לפני שנה וקצת, ערכה המשטרה מעצרים מקדימים של כאלה שנחשדו כמי שיעוררו התפרעויות.

        אלא שבזמן שהמשטרה מנסה להרגיע, שני הצדדים דווקא מחממים את המצב לקראת המפגש הגדול, אליו יגיעו האורחים כשהם במקום השמיני בטבלה עם 19 נקודות מ-12 משחקים, נקודה יותר מאיפסוויץ' העשירית, לה יש משחק חסר. חלוץ נוריץ', הפורטוגלי נלסון אוליביירה, הכריז: "אנחנו מועדון טוב יותר, עם שחקנים טובים יותר" ומיד זכה לתגובה מגחכת מצד ריי קרופורד, שבשתי קדנציות באיפסוויץ' לאורך שנות ה-60 רשם למעלה מ-300 הופעות ו-200 שערים והוביל את הקבוצה לאותה אליפות היסטורית: "נוריץ' בחיים, בחיים לא תהיה מועדון גדול יותר מאיפסוויץ'. נו באמת, זכינו באליפות בתור האנדרדוג הכי גדול בתולדות הכדורגל האנגלי. זכינו בגביע, כבשנו את אירופה וזכינו בגביע אופ"א, ייצרנו כוכבים בינלאומיים ומאמנים שהגיעו היישר מאיתנו לנבחרת, כמו אלף ראמזי ובובי רובסון. זה שנוריץ' היו כמה פעמים בשנים האחרונות בפרמיירליג לא משנה כלום". קרופורד נזכר גם בדרבי הראשון בו שיחק: "לא הצלחנו להיכנס למגרש, כי שישה אוהדים שלהם חסמו אותנו כשהם מחזיקים ארון קבורה עליו נכתב 'נקבור את איפסוויץ' היום'. ניצחנו 1:4".

        שוטרים במשחק בין איפסוויץ' נוריץ' 2015 (GettyImages)
        המשטרה תגיע מוכנה, כרגיל (צילום: GettyImages)

        העיתונאי המקומי סטיוארט ווטסון מאמין במארחת, שהתחילה את העונה נהדר, אך הפסידה חמישה משבעת משחקי הליגה האחרונים שלה: "תשכחו מהכושר הנוכחי של שתי הקבוצות. זו ההזדמנות של איפסוויץ' לקחת את הדרבי סופסוף. היא כבר 16 שנים ברציפות בליגת המשנה, בזמן שאחרות זוכות לרגעי תהילה וסובלות מרגעי עצב בתקופה הזו. הליגה השנייה הפכה ל'איפסוויץ' וחברים', אבל במשחק הקרוב ממש לא יהיו חברים שיגיעו לביקור בפורטמן רואד, אלא אויבים". המנג'ר לשעבר ג'ורג' ברלי מסכים: "זה הצ'אנס הכי טוב מזה שנים של איפסוויץ' לנצח את נוריץ'", הוא אמר, "הרמה של שתי הקבוצות שווה כמו שלא הייתה הרבה מאוד זמן". בדרבי הנשים שנערך לפני כחודש, איפסוויץ' חגגה עם 0:5, מה שאולי ייתן לגברים מעט השראה.

        ב"איפסוויץ' סטאר" שאלו את האוהדים איזה מכוכבי היריבה הם היו שמחים לראות אצלם ומעבר לעובדה שלא יותר מדי גולשים הצביעו לסקר (שגם לגביו נכתב "תצביעו באנונימיות, אבל 'אף אופציה' היא לא אופציה כאן", כאילו כדי להקטין את הבושה), אתם יכולים לנחש מה היו התגובות לעצם השאלה הזו בכלל. אחד מאותם אוהדי איפסוויץ' הוא הזמר המפורסם אד שירן. מוסתר מתחת לכובע, הוא התייצב ביציע ל"אל טרקטיקו" אותו אירחה נוריץ' בפברואר החולף. כצפוי, התגובות ברשתות החברתיות, של אוהדים משני עברי המתרס, היו סוערות במיוחד.

        כאשר החלוץ הצפון אירי קייל לאפרטי החליט לעזוב בקיץ האחרון את נוריץ' אחרי שלוש עונות מאכזבות, המאמן האירי של איפסוויץ' בחמש השנים האחרונות, מיק מקארת'י (המוכר לחובבי הכדורגל בעיקר כמאמן נבחרת אירלנד במונדיאל 2002, שהיה מתייצב על הקווים אז עם בגדי משחק ונעלי כדורגל), ניסה לשכנע אותו לחצות את הקווים ולהגיע לקבוצה מסאפוק. לאפרטי התלבט כמה ימים, שמע את הרחשים שהגיעו מכיוון אוהדי הקנריות והחליט לוותר על התענוג ולחתום במקום זאת בהארטס הסקוטית.

        גם בצד השני מוכנים. המאמן הגרמני של נוריץ', דניאל פארקה, הגיע בקיץ מדורטמונד ב' ונהנה עד כה מפתיחה מוצלחת של דרכו במועדון. לדרבי הוא יגיע אחרי שבשבת הקבוצה שלו השיגה בדקה ה-96 נקודה ביתית מול האל סיטי וכמו כולם, גם הוא מבין את משמעות וגודל האירוע ונשמע בטוח: "ברור לנו שעומדת בפנינו משימה ענקית ושלא יהיה קל, אבל כל כך קשה לנצח את השחקנים שלי. אנחנו בכושר מצוין, לא הפסדנו שמונה משחקים. צברנו בהם 17 נקודות וספגנו בהם רק שלוש פעמים. נגיע לאיפסוויץ' עם מצב רוח נהדר בזכות השער הדרמטי הזה. לא קל מולנו". בתקשורת של איפסוויץ' אגב, הציגו את הציטוטים הללו כשייכים ל"מאמן הביריון של נוריץ'".


        "38.39 מיילים. זה בדיוק המרחק בין האצטדיונים", כתב לפני כמה שנים אנדרו וודס על הדרבי של אנגליה, "רבים לא מבינים איך שתי ערים עם מרחק כזה יכולות לשנוא כל כך זו את זו, אבל אנחנו, אנחנו צוחקים מיריבויות בין-עירוניות. איך אתה יכול לתעב קבוצה אם אתה פוגש את האוהדים שלה ביומיום? אוהדי סלטיק וריינג'רס עובדים ושותים יחד כל דקה, בכל יום. אוהד של הקבוצה האורחת, שיוצא מהדרבי של גלזגו, תופס מונית הביתה. אצלנו זה לא המצב. בגלל זה, אין כמו הדרבי שלנו. עבורנו, 'הגאווה של אנגליה' היא מאבק בין ההבדלים שלנו, בין המבטאים השונים שרק אוזן מיומנת יכולה להבחין בהם. כשאנחנו פוגשים את אוהדי היריבה ביום הדרבי, אנחנו יודעים שלא נראה אותם שוב למשך כמה חודשים לפחות. מבחינתנו, הם חייזרים וכמו עם כל החייזרים, צריך להתייחס אליהם בשיא הזהירות".

        הופמן, טלפז וסגל בפרק חדש של 'הפודיום': טופ 10 אירופי וחזרת ה-NBA