דאון ראשון ו-10:
באוגוסט 1961, כשהוא כמעט בן 35 ואחרי עשור בסן פרנסיסקו פורטי ניינרס, נשלח הקוורטרבק ווי איי טייטל בטרייד לניו יורק ג'איינטס. זה היה טרייד שהסעיר את הליגה, שכן בקבוצה מהמפרץ קבעו שהוא "איטי מדי וזקן מדי" והשיגו תמורתו את הבחירה 12 בדראפט הקודם, גארד נשכח בשם לו קורדילאונה, שאמר: "אתם צוחקים עליי? העבירו אותי בטרייד תמורת קוורטרבק בן 42". הג'איינטס, שלקחו הימור על מי שבפיפטיז נבחר ארבע פעמים לפרו בול, לא הצטערו לרגע.
טייטל שיחק בתפוח הגדול רק ארבע עונות לפני שפרש, אך שלוש הראשונות היו קסומות, עם מאזן של 8:33 ושלוש הופעות רצופות במשחק הגמר של הליגה (שני הפסדים לגרין ביי ואחד לשיקגו). אתמול (שני), בגיל 90, ליבו של טייטל נדם ובאופן סמלי משהו, זה קרה יממה אחת בלבד אחרי שהקבוצה בה זכה לעדנה בשלהי הקריירה הגיע לקצה, למצב בו היא זקוקה לשינוי יצירתי ונואש כדי לחזור לרלוונטיות. היא זקוקה לווי איי טייטל חדש.
הג'איינטס הצליחו להפסיד ביום ראשון משחק צמוד לקבוצה שמתמחה יותר מכל אחת אחרת בליגה בהפסדים של משחקים צמודים - הצ'ארג'רס. לראשונה אי פעם, נפגשו שני קוורטרבקים שנבחרו באותו דראפט ומסרו למעלה מ-300 טאצ'דאונים, כאשר פיליפ ריוורס התייצב מול איליי מאנינג וכל אחד מהם חיפש ניצחון ראשון העונה. האמת, בשביל משחק בין שתי קבוצות במאזן 4:0, במדולנדס התפתחה אחלה התמודדות, אבל בסופה, אחרי שההפסד הפך לרשמי, איליי חטף בוז אדיר ולא רק מהקהל המועט של אוהדי צ'ארג'רס שהגיעו לאצטדיון וזכרו לו את ההברזה בדראפט ההוא, לפני למעלה מ-13 שנים.
ההפסד הזה, במשחק שהיה כמה פעמים בידיים של הג'איינטס (הובילו 0:9, 10:16 ו-17:22) היה רק סמל ההתרסקות של הקבוצה מהתפוח הגדול, שבעונה שעברה עוד הייתה בפלייאוף וכעת, מתחילה לחשוב על הבחירה 1 בדראפט, שהייתה אמורה להיות שמורה בכלל לשכנה המפתיעה. לפי ESPN, בתחילת העונה לג'איינטס היה סיכוי של 2.1 אחוז לזכות בסופרבול, כרגע הם עם 3.8 אחוז לקחת את הבחירה 1 בדראפט.
בזה אחר זה נפצעו לניו יורק במשחק כל התופסים שלה, כאשר לא פחות משלושה מהם, אודל בקהאם ג'וניור, ברנדון מרשל ודוויין האריס, סיימו את העונה, מה שיקשה עוד יותר על איליי המזדקן לייצר ניצחונות. בשבועות הקרובים יש לניו יורק משחק חוץ בדנבר ומשחקי בית נגד ההגנות הקשוחות של סיאטל והראמס והמצב לא נראה מעודד, עד כדי כך שאולי עוד נראה את ג'ינו סמית' או הרוקי דייויס ווב מאחורי הסנטר בקרוב. "העונה של הג'איינטס הסתיימה, ארבע דקות לסיום המשחק ביום ראשון", כתב ביל ברנוול מ-ESPN, "איכשהו, במהלך הבא, המצב הפך לגרוע עוד יותר. גם 5:0 וגם לאבד את אודל? אפילו הפסימי ביותר מבין אוהדי הג'איינטס לא חשב על סיוט כזה לפני העונה".
כל הבנייה של ניו יורק בעייתית והיא מחזיקה בסגל רק ארבעה שחקנים אותם בחרה בדראפטים שבין 2009 ל-2013, כלומר לא מצליחה לייצר ולשמר כישרונות. המצב הזה, לפי ברנוול, לצד יותר מדי כסף שנשפך על פרי אייג'נטס מאכזבים והציפיות שעלו אחרי העונה המפתיעה אשתקד, הכניסו את הקבוצה לסחרור. כמובן שכל זה חוכמה בדיעבד, אבל בניו יורק מחפשים את האשמים והאצבע מופנית גם למאמן בן מקאדו, שעלול לאבד את תפקידו בקרוב וגם לאיליי, שמחזיק ב-QBR ה-20 בטיבו בליגה, קצת אחרי ג'וש מקאון מהיריבה העירונית. וכל זה עוד ביום בו פייטון זוכה לפסל פלוס טקס מרגש באינדיאנפוליס (בחייאת, מייק פנס, מה חשבת שיקרה שם?).
דאון שני ו-5:
אם כבר הזכרנו את האיחוד המרגש בין שני הקוורטרבקים המתעייפים שנבחרו 1 ו-4 בדראפט 2004, הרי שגם הקוורטרבק הגדול השלישי מאותו מחזור, הבחירה 11 בן רות'לסברגר, עלה לכותרת ביום ראשון מהסיבות הלא נכונות. כמו שני חבריו לאותו דראפט, גם ביג בן נראה העונה זקן ועייף מאי פעם והמחשבות שעברו לו בסיום השנה שעברה, על פרישה אפשרית, כנראה הואצו אחרי התצוגה הגרועה בקריירה שלו, בתבוסה הביתית 30:9 מול ג'קסונוויל.
באף אחד מ-209 משחקי העונה הסדירה והפלייאוף שלו, לפני זה מול הג'אגס, לא מסר רות'לסברגר חמישה כדורים לידיים של היריבות, דבר שלא קרה לקוורטרבק של הסטילרס בדיוק 30 שנה. הפעם, ועוד בבית, זה קרה לו, כולל שני פיק סיקס שחרצו את גורלה של פיטסבורג והורידו אותה לקרקע, שבוע אחרי הניצחון הדומיננטי בבולטימור. ב-AFC צפון המג'עג'ע, קשה לראות מי תתן לסטילרס פייט אמיתי (למרות שהרייבנס פתאום נראו כמו קבוצה וגם סינסי התעוררה), אבל הבעיות בעיר הפלדה ברורות.
אנטוניו בראון התעצבן בשבוע שעבר שלא קיבל כדורים, ליביון בל מתקשה לפרוץ ואחרי שקיבל רק 15 נשיאות בזמן משחק הנפל של הקוורטרבק שלו (שמסר 55 כדורים), הוא כבר שלח עקיצה למאמנו: "אני לא חושב שקיבלתי מספיק הזדמנויות" ואילו רות'לסברגר עצמו הודה בפשטות: "אולי פשוט אין לי את זה יותר". קצה הדרך מתקרבת במהירות שיא עבור ביג בן, שינסה לסחוב בכל זאת את פיטסבורג עד סוף העונה הזו. בתור התחלה, השבוע יש לו על הראש דווקא את הצ'יפס המושלמים, בחוץ. נצטרך לראות האם ומתי הוא יתייאש סופית.
דאון שלישי ו-11:
15 בדצמבר 2013: דאלאס מובילה בבית 31:36 על גרין ביי. טוני רומו מאבד כדור במחצית המגרש. מאט פלין נכנס, 2:58 לסיום ותוך 75 שניות מייצר דרייב מנצח. 36:37 לפאקרס בסיום.
15 בינואר 2017: חצי גמר ה-NFC. דאלאס משווה בבית ל-31:31 מול גרין ביי, אחרי דרייב של 58 שניות ושער שדה. ארון רוג'רס נכנס, 35 שניות לסיום ומספיק לייצר דרייב מנצח על הבאזר. 31:34 לפאקרס בסיום.
8 באוקטובר 2017: דאלאס מובילה 28:31 אחרי טאצ'דאון, בתום דרייב של 8:43 דקות ו-17 מהלכים. ארון רוג'רס נכנס, 1:13 לסיום ומייצר דרייב מנצח שנגמר בטאצ'דאון, 11 שניות לבאזר. 31:35 לפאקרס בסיום.
שלושה משחקים, שלושה שברונות לב כמעט בתוצאה זהה. אפשר לנתח עד מחר את הסיבות להפסד של דאלאס, להאשים (בצדק) את ג'ייסון גארט בעוד ניהול שעון כושל או את ההגנה ששוב הגיעה לא מוכנה וביצעה מול רוג'רס בדיוק את אותן טעויות שביצעה מולו במאני טיים בפלייאוף האחרון. ואפשר פשוט להתמוגג, כי כרגע, אחרי בערך שליש עונה, ארון רוג'רס נראה כמו MVP וגרין ביי נראית כמו ה"טים-טו-ביט" בדרך לסופרבול.
דאון רביעי ו-5:
ה"טים-טו-ביט" בצד השני, ב-AFC, לפחות כרגע, היא ללא ספק קנזס סיטי, שמפגינה כוח אש בכל עמדה במגרש כמעט. הצ'יפס כבר שמו העונה 42 נקודות בפוקסבורו וכעת עוד 42 ביוסטון והריצות של טייריק היל לאנדזון, עם האצבעות מונפות בצורת V, יהפכו בקרוב מאוד לחולצה שתימכר בכל פינה במיזורי.
שתי נורות אזהרה, בכל זאת: בעונה שעברה, מינסוטה פתחה עם 0:5 והתרסקה במהרה. ב-2013, אנדי ריד התחיל את עונת הבכורה שלו בקבוצה עם 0:9, אבל הפסיד חמישה משבעת המשחקים האחרונים ואף בווילד קארד עם אותו קאמבק מטורף של אנדרו לאק והקולטס. כך שההתלהבות מהצ'יפס היא בהחלט במקום, אך כדאי לשמור עליה בפרופורציות. בינתיים, לפחות, השילוב בין אלכס סמית' (שלישי ביארדים באוויר) לקארים האנט הבלתי עציר (ראשון ביארדים על הקרקע), להיל וטראוויס קלסי (11 ו-12 ביארדים באוויר) נראה מושלם ובהגנה, ג'סטין יוסטון ממשיך להטיל את אימתו על הליגה.