גל אלברמן בראיון בלעדי: "מהצד ראיתי שלמכבי חיפה יש סף שבירה נמוך"

בווידאו: מסיבת העיתונאים של גיא לוזון לקראת מכבי פתח תקוה

גל אלברמן לא התכוון לתת למישהו אחר להיות אחראי לעתידו. מכבי תל אביב לא הראתה לו את הדרך החוצה אחרי שבע שנים ושלוש אליפויות, אלא הוא החליט להיות אדון לגורלו ועשה צעד שהפתיע רבים, כשחתם לשנתיים במכבי חיפה בתחילת הקיץ. "היה למכבי תל אביב המון זמן, ומבחינתי היה 'דדליין' ברור", הוא מסביר בראיון בלעדי לוואלה! ספורט. "ידעתי מה התאריך הסופי שבו הם יכולים להגיש הצעה. זה לא קרה, ואז הגיעה מכבי חיפה. אם הייתי מקבל חוזה מג'ורדי או לא? זה פחות רלוונטי. לעולם לא אדע מה היו התכניות של מכבי תל אביב לגביי, אבל צריך לזכור – בסופו של דבר, אני זה שקיבל את ההחלטה ולא הם. הדדליין היה משחק הגביע".

בגיל 34, הוא בחר להיכנס לסיר לחץ חדש. קלחת ממנה רבים וטובים נחלצו בשנים האחרונות רק עם כוויות וצלקות. אבל אלברמן מפוכח, למד את מכבי חיפה הרבה לפני המעבר. "מהצד נראה היה שמכבי חיפה הייתה קבוצה שהרימה ידיים מהר מאוד, שסף השבירה שלה נמוך מאוד. ברגע שהדברים לא הלכו מהרגע הראשון כמו שהקבוצה חולמת, הם היו נשברים ומאבדים עניין בליגה בשלב מוקדם. העונה לא אתן לזה לקרות. מכבי חיפה צריכה אופי שהיה חסר לה, צריכה להיות קבוצה שלא נשברת מהר. הסתכלתי עליהם מהצד כשהייתי במכבי תל אביב וראיתי את הפרטים הקטנים. מכבי חיפה זקוקה לאופי, לשחקנים עם אופי. לבוא עכשיו ולומר שנצליח לנטרל את הכול? אני לא יכול. אבל לשם אנחנו שואפים".

בוא נתמקד לרגע בקיץ. אתה הראשון שהחליט לא לחכות למכבי תל אביב ולהמשיך הלאה. יכול להיות שהדברים היו נראים אחרת אם היית ממתין כמו טל בן חיים או ברק יצחקי?

"אתה יודע אם היו להם הצעות חוץ ממכבי תל אביב? אני לא. צריך לשפוט כל מקרה לגופו. כל שחקן עושה את השיקולים שלו. באותה תקופה, לא ישבתי ואמרתי 'טל, ברק ויוסי בניון עושים ככה, ואני אעשה ככה'. התייחסתי למקרה שלי לגופו. אם היו מציעים לברק חוזה לארבע שנים, לא הייתי בא ואומר שמגיע לי גם. החלטתי לעזוב בתום התקופה הזאת, ובזה זה נגמר. ההחלטה לעזוב הגיעה כשהבנתי שכנראה לא אקבל חוזה חדש. מכבי חיפה הייתה שם - בזמן ובמקום הנכון. החלטתי שאני הולך על זה. ברור שלא קל לעזוב אחרי שבע עונות במכבי תל אביב".

לא חששת מהצעד הזה? שיחקו איתך במכבי תל אביב ובנבחרת שחקנים שהתקופה במכבי חיפה הזיקה לקריירה שלהם. זאת לא בדיוק קרקע נוחה לפריחת שחקנים ישראלים בשנים האחרונות.

"אני שחקן עם הרבה ניסיון, הייתה לי סיטואציה דומה לפני שחתמתי במכבי תל אביב. הגעתי אליהם אחרי שבע שנים ללא אליפות, חזרתי לבית"ר בתקופת גאידמק אחרי תקופה ארוכה שהקבוצה לא הצליחה. זכיתי באליפות בעונה הראשונה, בעונה השנייה הבאנו דאבל. מה שקורה היום עם מכבי חיפה לא זר לי. מי שספורטאי בנשמה שלו לא מחפש את המקום הקל והנוח, הוא מחפש את האתגר הגדול. ומכבי חיפה זה אתגר. לוקחים בחשבון שזה לא בהכרח הולך להיות מעבר שהוא פשוט, שלא בטוח שההתאקלמות תהיה מהירה. לא תמיד זה מסתדר כמו שחלמת. אבל לא נרתעתי כי אני אחד שאוהב לאתגר את עצמו, בטח במועדון כזה. בעיניי זה רק עניין של זמן עד שמכבי חיפה תביא אליפות. אני לא רואה סרט אחר".

מצד שני, אתה לא יכול לשים את האצבע על נקודת זמן.

"בדינמיקה של ספורט יש סוג של מחזוריות. היא תחזור לטופ, זאת רק שאלה של טיימינג. השאלה היא מי יהיו השחקנים והאנשים שיובילו אותה לשם. לא זכור לי מקרה בכדורגל המודרני שבו קבוצה זכתה בעשר אליפויות ברציפות. תראה, אני לא חזק בסטטיסטיקה, ואם היו לי תשובות לשאלות מתי זה יקרה במכבי חיפה, הנוסחה להצלחה הייתה כמו במעבדה: הייתי מכניס X, מכניס Y, ואז יודע מה יוצא. כל עולם הספורט היה נוהג ככה. אולי זה פילוסופי, אבל אם זו הייתה דרכו של הספורט לא היינו מרוויחים את הספורט הטהור. הגעתי לכאן והשאיפה שלי היא להיות חלק מהצוות הזה, להוביל את המועדון לימים יותר טובים. לומר בוודאות שזה יקרה השנה? בעוד שנתיים? קשה לי. אין לי תחזית לזה. הגעתי באמונה שאני מסוגל להיות חלק מהשינוי הזה. לשם כולם מכוונים את האנרגיות".

כמה השינוי העונה משמעותי כדי ליצור בסיס לאליפות בשנים הבאות?

"לא הייתי מעורב בשנים האחרונות כדי לומר כמה השינוי משמעותי, אבל אני יכול לומר שמנסים לשנות הרבה דברים ביחס למה שהיה פה. כמובן שהתוצאות בראש הרשימה. רוצים כאן תוצאות ויכולת. יש הרבה מאוד דברים שחשובים לנו כמועדון, אבל יש דברים כמו מוסר עבודה. רוצים לבנות פה בסיס של שינוי. מה הבסיס? שחקנים ואנשי צוות, ובכלל אנשים לא מפונקים ולא בכיינים. במכבי חיפה של היום יש שחקנים חרוצים שאוהבים לעבוד, אנשים עם אופי חזק, עם מוסר עבודה גבוה. גיא והשחקנים לא מחפשים קיצורי דרך. אני יודע שהקהל לא יאהב את זה, ולא יהיה סבלני לגבי זה, ולכן אני לא משתמש במילים כמו בנייה ותהליך. מצד שני, הם רוצים ליצור בסיס ותשתית שונה מאשר בשנים האחרונות".

עד כמה לגיא לוזון היה משקל בהחלטה שלך להצטרף למכבי חיפה?

"אני צריך לחשוב על השאלה הזאת. אני חושב שהיה משקל כי אני מעריך אותו כמאמן. יש לי היכרות רבת שנים איתו. אני חושב שגיא הוא אחד המאמנים הכי טובים בכדורגל הישראלי. הוא מאמן שמאמין בדרך העבודה שלו. באחוזים, לא יודע לענות על זה, אבל אין ספק שזה הגביר את הרצון שלי להגיע. גיא העלה אותי לבוגרים של מכבי פתח תקוה. קשה להשוות אותו לאז, אבל הוא צבר הרבה מאוד ניסיון כמאמן. אני חושב שמאז ומעולם הוא היה חרוץ, הוא מאמן עם הרבה מאוד דרישות. הוא דורש מחויבות ועבודה קשה כקבוצה. עקבתי אחרי גיא כמו כולם, וכן, יש סגירת מעגל – אבל הנושא הוא לא אני וגיא לוזון, רומנטיקה, אלא החיבור ביני לבין מכבי חיפה. שנינו רוצים להוביל את מכבי חיפה להצלחה שלה. זה הסיפור".

אחרי ארבעה חודשים, אתה כבר יכול לשים את האצבע על הבעיות של הקבוצה בשנים האחרונות?

"אם יורשה לי, אציג את הדברים כמו שאני רואה אותם. בלי התייחסות לביקורות מסביב, כי תקשורת עושה את העבודה שלה, היא יכולה לדבר, לשבח מהיום ועד מחר, אבל המציאות שלי שונה. ככדורגלן יש לי ביקורת עצמית וגם ביקורת לקבוצה. אז אני עונה, אבל לא כאוהד או פרשן. מבחינת רמת המשחק, מכבי חיפה צריכה לשחק כדורגל יותר טוב. מצד שני, אנחנו מגלים חוסר יציבות ולכן לצד תוצאות טובות איבדנו נקודות שלא היינו צריכים לאבד. אני חושב שכדי להתקדם משמעותית צריך קודם להביא תוצאות, רצף של צבירת נקודות, ואז זה יתחבר על יכולת טובה יותר. מכבי חיפה צריכה ביטחון, אני פחות יכול לדבר על מה קרה בעונה שעברה, אבל שים לב: תשעה שחקני הרכב מהמשחק האחרון שלנו לא היו פה. אז זה רלוונטי?".

מכבי חיפה לא התקדמה מבחינה התקפית, למשל. אפשר לרוץ לאליפות כשמעל 50 אחוז מהמשחקים מסתיימים בלי כדור ברשת?

"אני לא בא ממקום של להתגונן, סטטיסטיקה זה טוב ויפה, אבל איך אפשר לייחס את העונה הקודמת לנוכחית? אנחנו צריכים להרים את רמת המשחק כקבוצה, בכל אספקט של המשחק. הגנה והתקפה".

בוא נדבר על מרכיבים בתוך המשחק. מכבי חיפה מתאמנת שלושה חודשים כדי לגבש שיטה, וזה קרה מאוחר. היא לא יודעת לשחק נגד צפיפות. למה?

"יכול להיות שזה אחד הקשיים שלנו כרגע. בוא נגיד שמה שאתה רואה והצופה רואה, זה לא משהו שאנחנו לא מודעים אליו. אם אתה אומר שאנחנו מתקשים נגד בני יהודה ועכו, מן הסתם גם אנחנו רואים את זה. מה בדיוק צריכים לשפר? אני יכול לתת את המשנה שלי. קודם כל, לעבוד קשה. גיא עובד על פתרונות, עובד קשה. מה זה אומר? שהאחריות היא לא תמיד על המאמן. הוא הכין את הקבוצה ברוב המשחקים בצורה טובה, אבל לא הצלחנו ליישם את ההוראות בצורה טובה. למה? כי יש עניין של תיאום, עניין של כושר משחק, יכולות להיות הרבה סיבות. מכבי חיפה, עובדתית, היא קבוצה שבה כל משחק שחקן חדש עורך הופעת בכורה. בעיניי זה לא משהו שהוא פשוט, לפחות מבחינת תיאום".

זה תפקיד של המאמן. אבל השינוי הוא לא רק בתוך ההרכב, אלא גם בסגל. אלה שינויים בריאים לקבוצה?

"אנחנו קבוצה חדשה, עם הרבה שחקנים טובים וחדשים. גיא עדיין בשלבי למידה. זה לא שאתה נכנס למעבדה ויש לך נוסחה. יש דברים שאתה פחות אוהב אתה מנסה לשנות דרך העברת מסרים שונה. הוא מנסה ליצור קבוצה מגוונת, לשחק כדורגל אטרקטיבי. זה לא פשוט, ויש גם אילוצים. שלומי אזולאי ורמי גרשון הצטרפו מאוחר. אנחנו לא מתלוננים, אבל עברנו שוק העברות עם הרבה מאוד תנועות פנימה והחוצה. עזבו שחקנים ונאלצנו לעשות תיאומים".

ובכל זאת, לקהל אין סבלנות. הוא קרא לו להתפטר.

"כולנו חיים את המקצוע הזה. תמיד כשקבוצה מצליחה זה שחקנים וכשקבוצה לא משחקת טוב והתקשורת לא מרוצה אז המאמן הוא המטרה הראשונה. לשחקנים יש אחריות לא פחות גדולה ממנו. הוא יכול לבוא ולעשות הכנה מדויקת ולעבוד הכי קשה, בסופו של דבר הם לא מצליחים להביא את השלב המעשי. גם בסיטואציה כרגע, כולנו אחראים למצב הלא טוב - לרמת הכדורגל שהיא לא בשיאה".

גיא אומר שה'עליהום' עליו מוגזם.

"יש הרבה אמת במה שהוא אומר".

טענה רווחת של שחקנים במכבי חיפה נגעה לחוסר היררכיה בתוך הקבוצה. לגרסתם, בהפועל באר שבע ומכבי תל אביב, המצב שונה. "ההבדל בין חיפה ותל אביב הוא שיש בסיס שונה", מדגיש אלברמן. "ג'ורדי ובכר נמצאים הרבה יותר זמן במערכת. בכר עונה שלישית, ג'ורדי נמצא הרבה יותר. כלומר, יש שם בסיס קצת יותר יציב מבחינת ותק של מאמנים וגם שחקנים. מצד שני, אין להם כמות גדולה של שחקנים כמו שיש כמו במכבי חיפה. התקשורת מבקרת אותנו וזאת זכותה, והקהל במשחק האחרון הביע מחאה וזאת זכותו כי הוא מאוכזב, אבל לדעתי הוא צריך להיות במקום יותר רגוע. לא ליפול למלכודת - ואני לא מתבכיין - של התקשורת שמייצרת הרבה רעש מסביב".

שוב התקשורת אשמה?

"הקהל נופל למלכודת שלה. ואגב, זאת זכותו. הוא הוכיח את עצמו ברגעים הכי קשים של המועדון, הוא תמך כשלמכבי חיפה היה קשה. אנחנו צריכים אותו יותר היום. תראה, המצב שלנו די סביר ביחס לליגה, אם אתה חושב שהשריקות והקריאות יעזרו לנו להיות קבוצה יותר טובה, אתה טועה. מכבי חיפה זה מועדון לחוץ. כשהגעתי לכאן, בראייה שלי ובשיחות שלי עם אנשים, היה לי חשוב מאוד להבהיר שכדי להצליח כל המועדון צריך ללכת לכיוון אחד. להיות חיוביים ולדחוף קדימה. הקהל הוכיח בעבר שהוא מסוגל, גם ברגעים קשים. ברגע שהקהל ואנחנו נתנתק מהתקשורת, למרות שהיא עושה את העבודה שלה, יהיה יותר קל".

הנושא של התקשורת מעסיק מאוד את מכבי חיפה?

"יש אנשים שיבואו ויגידו לך שהם לא רואים ולא קוראים את מה שאתם כותבים, שזה לא מעניין. אני קורא, אני מודע למה שקורה. אני לא עובר על כך כתבה, אבל יודע. אם אני שומע גם את כל תכניות הרדיו? לא. אנשים קוראים".

אפשר להשוות את מד הלחץ במכבי חיפה למכבי תל אביב? במה הוא דומה? במה הוא שונה?

"יש לחץ בכל אחד מהמועדונים הגדולים, גם בנבחרת ישראל יש לחץ מאוד גדול. זה משהו שהלך וגבר עם השנים. התקשורת גורם מאוד משפיע. אני לא מתלונן, אבל אומר שזה עוד דבר שצריך לדעת להתמודד איתו. הסיטואציות שונות. אין לי מד לחץ, אבל בגדול הלחץ קיים בקבוצות שיוצרות עניין. זה קורה במכבי חיפה, מכבי תל אביב, וגם באנגליה ובספרד. השחקנים צריכים ללמוד לחיות עם זה. תראה מה קורה בריאל מדריד, תראה איך הקהל מגיב כשלא הולך, כמה שריקות בוז".

אז למה שזה לא יהיה לגיטימי גם במכבי חיפה?

"ריאל מדריד מביאה תארים למרות השריקות. היא יודעת להתמודד עם זה. הזמן יגיד אם השחקנים כאן מספיק חזקים להתמודד עם הלחץ. אני חושב שזה התפקיד שלנו. הקיץ הגיעו שחקנים טובים למכבי חיפה וכולם ידעו מראש שהולך להיות לחוץ. זה לא הולך להיות פשוט, אבל שחקנים ידעו. אנחנו נתמודד עם זה".

איזה מסר אתה רוצה להעביר לאוהדים?

"שיידעו שאנחנו עובדים מאוד קשה. שאנחנו רוצים, באמת רוצים - יחד כקבוצה וכצוות. חשוב לי שיבינו שאנחנו מאוד מגובשים, שאנחנו רוצים להוביל את מכבי חיפה למקום טוב יותר. שיהיו איתנו ולא יקשיבו לרחשים מבחוץ. אנחנו רוצים לשחק כדורגל טוב בעיקר עבורם, אבל צריכים דחיפה. אם הם יעשו את זה, נעלה את רמת המשחק".

בסגל מלא מתחילת העונה, שכולל את גרשון ובוזגלו, מכבי חיפה יכולה לקחת אליפות? לאן הקבוצה הזאת יכולה להגיע?

"אני מציין עובדות: אנחנו עדיין קבוצה שלא התגבשה. הביאו לכאן שחקנים עם הרבה מאוד אופי, שחקנים שלא יישברו ברגעים האלה. אנחנו חזקים, אבל צריכים לצבור יותר נקודות. הליגה כרגע פתוחה לחלוטין, אף קבוצה לא ברחה ויותר מזה - אף קבוצה בליגה הזאת לא מציגה יכולת מסחררת לאורך זמן. אנחנו רוצים להיות בצמרת הגבוהה, מכבי חיפה של השנים האחרונות לא הצליחה לעשות את זה לאורך זמן. אני רוצה שהיא תהיה פונקציה בליגה הזאת. אפשר לדבר על אליפות עד מחר, אבל מכבי חיפה של השנים האחרונות לא באמת הייתה פונקציה. היו אולי שנים שהיא הייתה קצת יותר בצמרת, או קצת פחות, אבל לא הייתה באמת עד סוף העונה במאבקי אליפות. לפחות לא בשש השנים האחרונות. אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו ראויים לזה. אני לא חותם על שום דבר עכשיו".

דיברנו על הסגל הרחב, השינויים בהרכב, על שחקנים שמרגישים מחוץ ללופ, כמו מוחמד עוואד ולעתים גם נטע לביא. עברת את התקופה הזאת גם במכבי תל אביב, אצל איוניר. מה העצה הכי טובה לשחקנים האלה?

"זה לא קל. הייתי קרוב לחצי עונה מחוץ מוץ לתמונה אצל איוניר וביום בהיר אחד, כשניר לוין הגיע, נכנסתי להיות אחד השחקנים ששיחקו הכי הרבה. כמובן, אני לא אומר ששחקנים מחוץ לסגל צריכים לחכות לחילופי מאמנים, אבל אני יכול לתת את הדוגמה הכי טובה - אופיר מזרחי. אחרי מכבי תל אביב דיברתי איתו, אמרתי: 'תשמע, אתה לא יכול לדעת מה יקרה. משחק אחד אתה לא מתלבש, משחק אחרי אתה בפנים. הכול יכול להתהפך'. אופיר הכין את עצמו. הוא הבין שיש רגע שבו יקבל הזדמנות, עלה בהרכב ונתן גול ניצחון. תמיד יהיו כאלה שייפגעו, אבל לא כולם יכולים לשחק. שחקנים צריכים לא להיעלב, לא להיכנס למרה שחורה, הם צריכים להבין את זה. בניסיון שלי למדתי, ורואים בכל מקום בעולם, שכשיש הרבה שחקנים טובים יש כאלה שנפגעים. במכבי חיפה הם יהיו יום בהרכב ויום בספסל או ביציע. השאיפה הייתה ליצור סגל תחרותי, אז איפה הבעיה? מהרגע הראשון הבהירו לנו שמי שטוב ישחק, הם היו מוכנים. בסופו של דבר זה מחשל את השחקנים הצעירים. אם הקבוצה תצליח, אני מוכן לחתום שכולם ישחקו. חלק יותר וחלק פחות, אבל כולם ייהנו מזה. דיברתי עם אופיר והסברתי לו שהייתי שם. אני לא לוקח קרדיט. אבל עובדה, הוא הכריע את המשחק".

האמנת שתקבל את סרט הקפטן? הדבר הראשון שעשית, זה לבלות יותר זמן עם הזרים.

"הגיע הזמן שנשים דברים על דיוקם: דקל קינן הוא קפטן מכבי חיפה, אני רק ממלא מקום. נוצר מצב שרצו שאשמש כקפטן בגלל הניסיון שלי, כי יש לי מה לתת. אני שמח וגאה על הבחירה הזאת. אני רוצה לבוא ולהוביל את הקבוצה, לדחוף אותה קדימה. אם אני מנהיג? אצטרך להוכיח את זה. לגבי הצעדים שלי, תראה... בשנים האחרונות היו הרבה דיבורים על חדר ההלבשה של מכבי חיפה, בעיקר שאין חיבור בין ישראלים לזרים. היו שני חדרי הלבשה, אז החליטו לאחד אותם. כרגע יש חיבור מצוין בין כולם, אבל לא עשיתי משהו חריג. באתי להשפיע מהניסיון שלי. משם גם האנרגיות שלי".

לקראת תום העונה תהיה בן 35. אתה רואה את עצמך בענף גם אחרי הפרישה? יש מחשבות על מעבר לאימון או ניהול?

"כן, אני חושב על זה. הספורט והכדורגל הוא חלק ממני, אנחנו מדברים ואתה בוודאי מרגיש את התשוקה שלי לספורט. אני בא מבית של ספורטאים. אמשיך בכדורגל גם אחרי הפרישה, אכנס לנישה שמתאימה לי. לא יודע לומר כרגע אם זה בקטע ניהולי או מקצועי. עשיתי קורס מאמנים. אם תהיה לי הזדמנות, אמשיך עם זה. מתי אפרוש? לא חושב יותר מדי קדימה. בסוף העונה אעשה הערכת מצב מחודשת. קשה מאוד לקבל החלטה עכשיו".

קריירת הנבחרת היא פספוס?

"לא. כשקיבלתי החלטה היא הייתה סופית. הייתי חלק מהנבחרת הרבה מאוד שנים, הייתי חלק מהרבה כישלונות שהנבחרת עברה. באיזה מקום הגיע הזמן לפנות את הדרך ולתת צ'אנס ומקום לשחקנים אחרים. הגעתי למצב שבגיל 32 הרגשתי שמיציתי את עצמי בנבחרת, עשיתי הכול ולא הצלחתי. פיניתי את הדרך לדור חדש וצעיר כדי להיות מרוכז בקריירת מועדונים. בזמנו, הקריירה במכבי תל אביב גבתה ממני המון משחקים במהלך השנה, תחילה באירופה ואחר כך בבתים. העומס היה שיקול מרכזי בהחלטה שלי לפרוש מהנבחרת. לא פרשתי בגיל 27, אלא 32. זה לא שחזיתי מה שהולך לקרות בנבחרת ופרשתי. הייתי שלם אז ואני שלם היום. אני אדם מאוד שקול ומחושב, לוקח החלטות אחרי מחשבה, בקור רוח ולא כאקט כזה או אחר. הפרישה שלי לא נבעה מאמוציות".

בוא נחזור ליום שלוזון העלה אותך לקבוצה הבוגרת של מכבי פתח תקוה. ציפית שכך תתפתח הקריירה שלך?

"הרף בהתחלה לא היה גבוה, הייתי שחקן צעיר וחסר ביטחון, בלי חלומות גדולים מדי. לאט לאט התחלתי לחלום, הגעתי לליגה השנייה בספרד, אחר כך זכיתי בתואר שחקן העונה בבית"ר. אם היית אומר לי שאגיע לבונדסליגה כמה שנים לפני שזה קרה, הייתי צוחק. הקריירה שלי הלכה והתפתחה מעבר למה שציפיתי. אני ריאלי, פחות חולם רחוק, אבל ראיתי שהמטרות מתקדמות והצלחתי לדחוף את עצמי קדימה וכבשתי פסגה אחרי פסגה. יש לי עוד חלומות להגשים, עם מכבי חיפה. אני רוצה לעשות מה שעשיתי בבית"ר, במכבי תל אביב. אני חולם להשפיע על עוד קבוצה גדולה בישראל".