דברים שבלב: מבט על הקריירה של שמעון גרשון, לכבוד יום הולדתו ה-40

הפנדל שהוציא מחושך לאור, המעבר מסמל של הפועל לשכיר חרב של בית"ר ("אפשר היה להשאירו, זה לא היה עניין של כסף", משוכנע עד היום שביט אלימלך). כשאריק איינשטיין נותר בהלם, דרור קשטן התרגש והלב נשבר. שמעון גרשון חוגג 40 עם "אהבה ענקית להפועל תל אביב"

דור רומנו
05/10/2017
ברני ארדוב

וידאו מהארכיון: מסיבת העיתונאים בה שמעון גרשון הודיע על פרישה

עוד בוואלה!

הקוסמטיקאית של הסלבס עם 5 טיפים מנצחים לאנטי אייג'ינג

בשיתוף קליניק

"אף שחקן כדורגל לא מאמין שיגיע הרגע בו יפרוש", אמר שמעון גרשון במסיבת העיתונאים המרגשת בה נפרד מדמעות מהמגרש. אבל גם הוא לא שיער שהקריירה שלו, מוצלחת ככל שתהיה, תסתיים כבר בגיל 33. אוהדי הפועל תל אביב שלא סלחו לו מעולם על עזיבתו, כתבו בציניות בפורומים השונים שזה צדק פואטי שהאיש ששבר לרבבות אוהדים את הלב - פורש מכדורגל בגלל בעיה בלב.

אלא שהסיפור מורכב הרבה יותר, כמו הקריירה הלא-שגרתית של גרשון. שתי זכיות היסטוריות בדאבל וסך הכול שלוש אליפויות וחמישה גביעי מדינה. 400 הופעות בליגת העל, 50 משחקים בנבחרת ישראל. חלק מקבוצה שעשתה אולי את המסע המרשים ביותר באירופה, קריירה שלמה שהעביר בשני מועדונים פאר כמו הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים, ותמיד כשחקן חשוב ומשמעותי. עם רזומה כזה גרשון נבחר בפרויקט של וואלה! ספורט במקום הרביעי מבין שחקני העשור (2000-2010). לפני אבוקסיס, לפני נמני, לפני בנאדו.

כשעדכנתי את גרשון בדבר הבחירה, הוא הגיב מיד: "יפה, אבל למה בצהוב של בית"ר (התמונה) ולא באדום של הפועל?". וזו תמצית הסיפור. גרשון היה שלם לחלוטין עם המעבר לבית"ר, אבל לא שכח לרגע לאהוב את הפועל תל אביב. כפי ששמר על פאסון בכל ראיון, לפני כל משחק נגד האקסית, כפי שהזכיר בפרישתו וגם המשפט היחיד שהסכים להגיד לכתבה הזו, לכבוד יום הולדתו ה-40 שחל מחר: "יש לי אהבה ענקית להפועל והיא לא תלויה בדבר. אינסוף זיכרונות ורגעים שעיצבו אותי כשחקן וכאדם".

"יש לי אהבה ענקית להפועל והיא לא תלויה בדבר". שמעון גרשון(צילום: עמי שומן)
"הפנדל המוצלח שלו הוציא את הפועל תל אביב מחושך לאור", נזכר השריף אלי כהן. "גרשון היה שחקן יוצא דופן עם סגנון משחק שונה. הוא היה אלגנטי ודחף קדימה"

שמעון גרשון נולד ביפו ותמיד היה ילד שמח, חרף הטרגדיה המשפחתית (כשהיה בן 3, אביו נהרג במסגרת תפקידו כשוטר). אחיו סבי סיפר ששמעון היה שר במדרגות וכך תמיד ידעו שהגיע הביתה. כבר בגיל צעיר החל הרומן עם המוזיקה. גרשון החל לשחק בהפועל תל אביב בגיל 10, אבל הקריירה שנראית כמו סיפור סינדרלה הייתה יכולה שלא להתרחש. על סף המעבר לקבוצה הבוגרת הוא חווה משבר. כשישב על הספסל החליט לפרוש כדי להשקיע בלימודים. לאחר שסיים את הבגרויות בהצטיינות ושבתאי לוי מונה למאמן קבוצת הנוער, דברים הסתדרו.

גרשון קיבל את סרט הקפטן והפך לשחקן הרכב. את הבכורה בקבוצה הבוגרת ערך בדצמבר 1995 נגד בני יהודה, אם כי רק עונה לאחר מכן הפך לשחקן סגל קבוע כשהמאמן משה סיני, אגדה עצומה בפני עצמה , קידם אותו. הפועל תל אביב נקלעה לתחתית ודרור קשטן הגיע כדי לייצב את הספינה. גרשון, כמו לאורך כל הקריירה, הפגין קשיחות וקור רוח דווקא ברגעים הקשים. הקבוצה שרדה ועשור מוצלח החל. אלי כהן מונה למאמן ובנה קבוצה חזקה שהציגה הגנת ברזל (הציוות גרשון את דומב) והייתה קרובה לזכות בתואר, אך הסתפקה ב"אליפות השרוכים". שנה אחרי טראומת בית שאן הזכורה לשמצה, הגיעה הנקמה המושלמת.

הפועל תל אביב הייתה רחוקה ממאבק האליפות, אבל התקדמה יפה בגביע המדינה. ואחרי כל שלב שהקבוצה עברה, גרשון דאג להתקשר לאחיו ששהה בטיול ארוך באוסטרליה ובמזרח הרחוק. סבי התחייב שאם הפועל תגיע לגמר – הוא חוזר לארץ. היריבה בגמר הייתה האלופה היוצאת בית"ר ירושלים. ימים ספורים לפני הגמר נחת סבי בארץ ויחד עם שמעון כתבו שיר לכבוד זכייה בגביע, ולילה לפני המשחק הגיע סבי למלון יחד עם גיטרה. אייל בן עמי, שותפו של שמעון לחדר, היה בהלם מוחלט. "אמרנו לו שיש לנו תחושה טובה, זה יהיה הגמר שלנו ולא יעזור שום דבר", סיפר שמעון. בית"ר עלתה ליתרון, אבל שלום תקווה השווה והמשחק הגיע לדו-קרב פנדלים. כמו בתסריט הוליוודי, ניגש גרשון הצעיר לפנדל המכריע ובעט מכל הלב אל הרשת. ימים ספורים אחר כך, כל החבר'ה באדום הגיעו להקלטת השיר: "כולם שרים כולם רוקדים, כולם אדומים – הפועל תל אביב מחזיקת הגביע".

"הפנדל המוצלח שלו הוציא את הפועל תל אביב מחושך לאור", נזכר השריף אלי כהן. "גרשון היה שחקן יוצא דופן עם סגנון משחק שונה. הוא היה אלגנטי ודחף קדימה כמו אבי כהן". על גלי הגביע, הפועל תל אביב התבססה כקבוצת צמרת וכעבור שנה, עם קשטן על הקווים, היא זכתה בדאבל היסטורי כשגרשון עצמו מונה לקפטן במקום פליקס חלפון שעזב. הבלם שוב הנהיג את ההגנה האדומה והוסיף גם שבעה שערים, כולל אחד יוצא מן הכלל לרשת מכבי נתניה. הוא הבקיע פנדלים חשובים בחצי הגמר ובגמר הגביע, שם ביצע מחווה יפה והזמין את שלום תקווה הוותיק לרגע ההנפה.

מחווה במעמד הגמר. שמעון גרשון מניף עם שלום תקווה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

גם בנבחרת היה פנדל אחד זכור במיוחד. חיים רביבו, אבי נמני ואיל ברקוביץ' היו על כר הדשא במשחק המכריע נגד אוסטריה במוקדמות המונדיאל, אבל האחרון קרא אליו את גרשון וזה הצדיק את ההגדרה "הפנדליסט הטוב בליגה" עם בעיטה רכה למרכז השער. "איך בעטתי ככה דווקא מול 40 אלף איש? השראה של רגע", אמר גרשון בראיון ל"הארץ" לפני שנתיים.

זה היה הקדימון לקראת העונה הגדולה בקריירה של הבלם. כל הדרך לרבע גמר גביע אופ"א. אחרי שעברה את השלבים הראשונים, הפועל תל אביב פגשה את צ'לסי. שתי דקות לסיום, האדומים קיבלו פנדל וגרשון בעט מכל הלב לחיבורים של מארק בוסניץ'. יוסי אבוקסיס עוד הספיק לבשל לסרגיי קלשצ'נקו את השני, והפועל תל אביב המשיכה במסע בו ספגה רק שישה שערים ב-12 משחקים ושמרה על שער נקי לפחות פעם אחת מול כל יריבה. היא גברה פעמיים על לוקומוטיב מוסקבה, עברה בצורה הירואית את פארמה ונעצרה רק על ידי מילאן, בהפסד הראשון שלה באותו קמפיין אירופי, אחרי ניצחון "ביתי" 0:1 בקפריסין. "זו הייתה העונה הכי גדולה של כל אחד ואחד מאיתנו", נזכר השבוע אבוקסיס. ודווקא גרשון היה הגיבור הטראגי, עם שער עצמי בנגיחה בגומלין בסן סירו.

בעקבות המסע האירופי המוצלח, גרשון קיווה לנסות את מזלו בחו"ל, אך לא מצא קבוצה באנגליה וחתם על חוזה חדש לארבע שנים. ב-2004/05 הקבוצה כמעט ירדה ליגה, אך הסוף היה טוב ובקיץ קשטן חזר, ביצע שינויים והאדומים סיימו עם זכייה בגביע המדינה. הפועל תל אביב לא ספגה שער בדרך לתואר וגרשון סיכם עוד עונה מוצלחת, האחרונה בחוזה שלו, כשברקע דיבורים על מעבר אפשרי לבית"ר של ארקדי גאידמק. בגמר הגביע, לאחר הניצחון על בני יהודה, אבוקסיס ביקש להיות שותף להנפה, אך גרשון סירב בנימוס. הפעם שמר את הגביע לעצמו. כמי שיודע שזה התואר האחרון באדום.

הפעם הלך על הנפת סולו. שמעון גרשון ב-2006(צילום: ברני ארדוב)
"הרגשנו אז שמשהו קורה וגרשון עשוי לעזוב, והיינו מבואסים", משחזר שביט אלימלך. "שמעון היה השחקן הטוב ביותר ששיחקתי איתו. רק אני יודע כמה הוא אהב את הפועל. ההנהלה הייתה יכולה להשאירו, זה לא היה עניין של כסף"

ב-29 במאי 2006, כשלושה שבועות אחרי גמר הגביע, הרעיד גרשון את הכדורגל הישראלי. הקפטן האדום קיבל הצעה מפתה מבית"ר ירושלים ושבר לאוהדי הפועל תל אביב את הלב. הם חשבו שאם יש סמל בכדורגל הישראלי - אדם שיפעל מהלב ולא מהראש - זה שמעון גרשון. תום עידן התמימות. במסיבת עיתונאים מיוחדת הודיע גרשון על המעבר, וכשקטע את דבריו אחרי פרץ קל של דמעות, זכה ללעג בטענה כי מדובר בדמעות תנין.

"הרגשנו אז שמשהו קורה וגרשון עשוי לעזוב, והיינו מבואסים", משחזר שביט אלימלך. "שמעון היה השחקן הטוב ביותר ששיחקתי איתו. רק אני יודע כמה הוא אהב את הפועל. ההנהלה הייתה יכולה להשאירו, זה לא היה עניין של כסף". גרשון אכן טען לפאסיביות מצד ההנהלה האדומה, אבל לאוהדים זה כבר לא שינה. הוא הפך בן רגע מגיבור לנבל. העיתונאי אביעד פוהורילס מספר: "כתבתי אז לאריק איינשטיין שזהו, גרשון עזב. הוא אמר לי: 'מה, אתה דפוק? אתה עובד עליי'".

השחקן שהיה כל כך שנוא בבירה רק מעצם היותו סמל אדום, החליף צד. גרשון חזר לבלומפילד די מהר, כבר במסגרת גביע הטוטו, והקהל האדום לא שכח ובטח שלא סלח. שטרות עם הדיוקן של גרשון פוזרו באצטדיון ונתלו שלטים בגנותו. במרוצת השנים פגש גרשון שוב ושוב את האקסית, ותמיד נהג בכבוד. בגמר הגביע מול הפועל תל אביב ב-2008, אחרי שחבריו בבית"ר התחמקו מאחריות, היה זה גרשון שלקח אחריות בבעיטה המכרעת למרות שביקש תחילה לא לבעוט, והכניע את וינסנט אניימה כדי להשלים דאבל בית"רי.

סוף עידן התמימות. שמעון גרשון במסיבת העיתונאים בה הודיע על המעבר לבית"ר ירושלים(צילום: ברני ארדוב)

בתקופתו בבירה גרשון קטף תארים. הוא זכה בדאבל ועוד אליפות וגביע, היה שחקן משמעותי וגם חשבון הבנק התמלא. אבל הרגע הכי זכור שלו בירושלים היה כשהחמיץ פנדל מול מכבי תל אביב והבעלים גאידמק לא שלט בעצמו וזעק לעיני המצלמות: "פוצ'ימו (למה) גרשון? למה הוא משחק פה עדיין?". גם במקרה הזה, גרשון בלע את הגלולה המרה והפגין קלאסה.

הידיעה על הפרישה של גרשון הגיעה ערב משחק הבכורה של הפועל תל אביב בליגת האלופות. רק תארו לכם את התסריט הבא: השופט שורק לפנדל על איתי שכטר, כפי שהיה צריך להיות, ושמעון גרשון, הקפטן והפנדליסט הקבוע, שולח בעיטה מדויקת לפינה ומעלה את האדומים ליתרון. מסתבר שגרשון היה עובר בכל שנה בדיקות קפדניות מאוד, אך הפעם הקשיחו את התנאים. הוא נאלץ לפרוש.

במסיבת עיתונאים נרגשת ב-15 בספטמבר 2010, גרשון לא שכח את הפועל תל אביב והודה גם לאוהדים שעדיין בוחרים לכעוס עליי". אפילו קשטן, לא אדם שחושף רגשות, נתן דרור לסנטימנטליות: "אני יכול להבין את הדמעות במסיבת העיתונאים וזו התחושה שמלווה את כל מי שחלק איתו דרך בקריירה".

במשחק הראשון נגד הפועל תל אביב בגביע הטוטו. שמעון גרשון מול סלים טועמה(צילום: ברני ארדוב)

בית"ר ירושלים רצתה את גרשון כחלק מהצוות המקצועי ולתקופה קצרה הוא שימש כפרשן בערוץ הספורט, אך מאז לא שב לכדורגל. הוא משתקע בבית הקפה שלו ברמת החייל, משקיע בנדל"ן וגם במוסיקה ובכתיבה. הדשא הוא ירוק, אבל השמיים כחולים, כמו הסינגל שהוציא ב-2003. "הוא היה קלאסה בכל. בדיבור, במשחקים, בשירה", מדגיש אלימלך.

למרות הריחוק מהענף, גרשון כאב את מצבה של הפועל תל אביב ולפני אחד המשחקים האחרונים בעונה הקודמת העלה תמונה שלו באדום לאינסטגרם ואיחל הצלחה לקבוצה. לא מזמן גם היה שותף לאיחוד מרגש של הפועל תל אביב מודל 2002. משאלת הלב בדבר עונת פרישה באדום, לא יצאה לפועל כמובן. אולי הבן נעם יזכה לסגור מעגל. "הוא מכיר את ההיסטוריה שלי, הכי טבעי שישחק שם", אמר בראיון ל"הארץ" ב-2015.

גרשון תמיד הלך עם האמת שלו. זו הייתה הקריירה שלו, זה סיפור חייו. הוא לא היה אוהד שרוף שהגשים חלום והפך לכדורגלן, אלא בכלל אחד שלא צפה במשחקים כי זה היה ארוך ומשעמם מדי, כפי שהעיד בעצמו. הוא שיחק בתפקיד שדורש קשיחות, אך לא התלכלך והודה שלא נתן הכול באימונים. הוא לא חשש לעמוד מול קשטן ולהגיד לו: "היי דרור, הוצאתי דיסק, מוזיקה", בידיעה שישלם מחיר. לא חשש לעבור לבית"ר ועדיין להצהיר על אהבתו להפועל תל אביב, גם אם מעמדו ישתנה מסמל לשכיר חרב. עם האמת. עד הסוף. בגלל ולמרות הלב.

שמעון גרשון שחקן בית"ר ירושלים במסיבת עיתונאים בה הוא מודיע על פרישתו. ברני ארדוב
"קלאסה בכל". שמעון גרשון ברגע הפרישה(צילום: ברני ארדוב)
  • שמעון גרשון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully