רוסיה תסלח לו? אלכסנדר קוקורין לוהט במדי זניט וחוזר לנבחרת

השערורייה האחרונה בכיכובו של אלכסנדר קוקורין התרחשה בסוף יוני, כאשר רוסיה הודחה בשלב הבתים מגביע הקונפדרציות הביתי. חלוץ זניט סנט פטרסבורג חגג את האירוע עם פרסום סרטום קצרצר באינסטגרם, בו הופיע לצד חברו לקבוצה ארטיום דזיובה. השניים עשו תנועות של שפם, הסמל המסחרי של המאמן הלאומי סטניסלאב צ'רצ'סוב, והעניקו ליצירה את הכותרת message באנגלית – המילה האהובה של הבוס. "המסר" היה ברור – שמחה לאידו של צ'רצ'סוב שהעדיף לא לכלול אותם בסגל לטורניר. זה חמור מספיק, אך האוהדים ראו בכך גם שמחה לאידה של הנבחרת כולה. מאידך, לא היו להם ציפיות אחרות מקוקוקין. מבחינת רוב חובבי הכדורגל במדינה, הוא היה מחוק מזמן. ואם מישהו היה מנבא אז, בסך הכל לפני שלושה חודשים, כי החלוץ צפוי לקבל במהרה זימון מצ'רצ'סוב, היו ממליצים לו להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי.

עוד בנושא

אלכסנדר קוקורין כבש צמד, זניט ניצחה 1:3 את סוסיאדד בליגה האירופית
ברוסיה זועמים: ממאייב וקוקורין ביזו את ההמנון במסיבה ראוותנית

ואולם, זה קרה. לקראת משחקי הידידות מול דרום קוריאה ואיראן בפגרת הנבחרות הקרובה, הוחזר הכוכב הסורר על ידי המאמן שסירב להשתמש עד כה בשירותיו. צ'רצ'סוב עבד עם קוקורין בדינמו מוסקבה ממש לא מזמן, בעונת 2014/15, והוא מכיר אותו היטב מכל הכיוונים. ההיכרות הזו גרמה לו להדיח אותו מיד כאשר קיבל את השרביט מידיו של ליאוניד סלוצקי בתום יורו 2016, והגיבוי הציבורי היה מוחלט. ברוסיה נהנים לשנוא כדורגלנים, שנתפסים כילדי שמנת מפונקים וחסרי מוסר באופן כללי, אבל הסלידה מקוקורין חזקה הרבה יותר בהשוואה לכל היתר. מעלליו אחרי ההדחה המשפילה מאליפות אירופה בצרפת שברו את הכלים וחצו את כל הקווים האדומים.

מיד אחרי התבוסה 3:0 לוויילס, שחרצה את גורלה של רוסיה ביורו באחד המשחקים החלשים ביותר בתולדותיה, נסעו קוקורין וחברו הטוב פאבל ממאייב למונטה קרלו. שם, כך דווח באתר אינטרנט צהוב במיוחד, הם בילו במועדון פאר עם נשותיהם והזמינו בקבוקי שמפניה בשווי 250 אלף יורו. לחדשות אף צורף סרטון מפליל, בו המלצריות מגישות את היין לצלילי ההמנון הרוסי, וההד היה עצום. הידיעה אפילו פתחה את מהדורות החדשות, וכל הזעם שהצטבר אצל האוהדים נפלט על ראשיהם של קוקורין וממאייב. קחו את תקרית סרט הקפטן של ערן זהבי ותכפילו אותה פי אלף. השחקנים טענו כי הסכום מוגזם ולא נכון, והבקבוקים בכלל הוענקו להם במתנה על ידי מעריצים מהשולחן הסמוך, אך זה לא עזר.

כי במקרה של קוקורין, אנשים מסוגלים להאמין לכל דבר. לאורך הקריירה הוא הרוויח את תדמית השחקן הטיפש והנהנתן ביותר. הפוטנציאל שלו היה ברור מגיל צעיר – שילוב של מהירות, שליטה טובה בכדור תוך כדי תנועה, בעיטה אימתנית ונגיחה מצוינת. כאשר המוזה נחה עליו, קוקורין היה בלתי ניתן לעצירה. כך הוא גם קיבל בדינמו שכר חלומי של 5 מיליון יורו לשנה. לרוע המזל, הוא לא קרא למוזה כמעט אף פעם, והכישרון העצום נשאר על הנייר. התרומה רק הלכה ופחתה עם השנים, מאז הבקיע קוקורין בשני המשחקים מול ישראל בקמפיין מוקדמות מונדיאל 2014. המאמנים המשיכו לסמוך עליו, והוא המשיך לאכזב אותם.

את דינמו עזב קוקורין בינואר 2016, חצי שנה לפני תום חוזהו, כשהיא היתה בדרך לירידה היסטורית. אוהדי זניט לא הבינו מדוע קיבל חוזה שמן של 3.5 מיליון יורו לעונה, ותרומתו היתה זעירה בשתי עונות כושלות, אשר שתיהן הסתיימו רק במקום השלישי, מחוץ לליגת האלופות – אסון ספורטיבי עבור המועדון העשיר ברוסיה. אנדרה וילאש בואש בקושי השתמש בו כאשר קוקורין הגיע לקבוצה, ואז – אחרי ההופעה העלובה באליפות אירופה ופרשת השמפניה – האוהדים כבר זרקו לו בוז בכל הזדמנות.

היחסים עם המאמן מירצ'ה לוצ'סקו, שמונה בקיץ שעבר, עלו במהרה על שרטון, והרומני הוותיק אף ביקר פומבית את קוקורין על עצלנותו. זניט אמנם ביצעה את המהפך הזכור מול מכבי תל אביב בנתניה בספטמבר 2016, עם ארבעה שערים ברבע השעה האחרונה בניצוחו של ז'וליאנו הברזילאי, אבל לוצ'סקו היה מתוסכל מ-75 הדקות הראשונות, וסימן את החלוץ כאחד הגורמים לכישלון במסיבת העיתונאים. "הוא שחקן כמעט ללא חסרונות, אבל לצערי עדיין לא מימש כלום. אני מצפה ממנו ליותר", הוא אמר – ונותר מאוכזב עד לסיום העונה. חמישה שערי ליגה בלבד היו לקוקורין אשתקד, ואיש לא חשב שמגיע לו לקבל מחילה ולהשתתף בגביע הקונפדרציות.

לכן, כאשר לוצ'סקו פוטר ורוברטו מנצ'יני מונה במקומו, הדעה המקובלת בתקשורת הרוסית היתה כי אין לקוקורין עתיד בזניט. החלוץ הצעיר סבסטיאן דריוסי נרכש מריבר פלייט תמורת 16 מיליון יורו, המהפכה האיטלקית-ארגנטינית הגדולה יצאה לדרך, ושנוא האוהדים המפונק היה צפוי לזוז הצידה ולחפש קבוצה אחרת. אחרי שנה וחצי של אכזבות, הבוס החדש לא היה אמור לבנות עליו. ואולם, מנצ'יני הפתיע. "קוקורין ודזיובה צריכים להבקיע ביחד 35 שערים", הוא הצהיר. ואז דווקא דזיובה, חלוץ מרכזי עם התאמה טובה יותר על הנייר לדריוסי הזריז, נותר על הספסל, בעוד קוקורין החל לקרוע רשתות בקצב מסחרר.

"הוא כובש עבור שניהם. אני מקווה שירשום 35 שערים לבדו", התלוצץ האיטלקי באוגוסט, אבל עכשיו זו כבר לא בדיחה. לקוקורין 14 שערים בכל המסגרות – שבעה בליגה ושבעה בליגה האירופית. זה החל בשערים קלים בשתי הזירות – בחבארובסק במחזור הפתיחה, ומול בני יהודה באיצטדיון המושבה, ולא נעצר. החלוץ הפגין יכולת נהדרת עם שער ובישול ב-1:5 על האלופה ספרטק מוסקבה, הציל את זניט עם צמד מול אוטרכט בפלייאוף העליה לשלב הבתים באירופה, וחגג גם אתמול עם צמד בניצחון 1:3 על ריאל סוסיאדד החזקה. בחודשיים וחצי הוא כבש יותר מאשר בכל הקריירה הקודמת בזניט, ואפילו צ'רצ'סוב לא יכול היה להתעלם – על אף שהיה רוצה. אחרי יותר משנה בחוץ, קוקורין שב לנבחרת.

לא ידוע מה אמר מנצ'יני לקוקורין בפגישתם הראשונה בארבע עיניים, אבל היו אלה דברי טעם. אולי החלוץ הבין שמעמדו בקבוצה בסכנה ממשית, אולי הוא הפנים עד כמה ההשתתפות במונדיאל הביתי חשובה עבורו, אולי המאמן מצא את המפתח לנפש שהיתה נעולה בפני כל קודמיו. כך או כך, השתנתה גישתו של הכוכב המושמץ ב-180 מעלות. הוא כבר לא עצלן, אלא להיפך – המשקיען הכי גדול, שורף שטחים ללא הפסקה ויורד להגנה. הוא נע מאגף לאגף, מפגין חוסר אנוכיות, מגלה ראיית משחק משובחת שלא נצפתה בעבר, שיתוף הפעולה עם דריוסי עולה על התחזיות האופטימיות ביותר, וגם החיוך שלו שונה. פעם היה זה מבט שחצני, ועכשיו פניו נראות מעט תמימות, עם הנאה אמיתית. בגיל 26, נער הזהב לשעבר של הכדורגל הרוסי, סוף כל סוף מצא את עצמו.

"קוקורין הוא החלוץ הטוב בליגה", קובע מנצ'יני. על סמך הביצועים, זה בהחלט נכון, ואפילו האוהדים ביציעי אצטדיון קרסטובסקי החדיש שינו מעט את היחס. קוקורין לא לוקח אותם ברצינות בכל מקרה. "כל עוד אני מבקיע, הם שותקים. כשאפסיק לכבוש, הם שוב ישרקו לי. אני לא מפחד מהם", הוא אמר אתמול, אחרי שקיבל שבחים נוספים מהמאמן שהגדיר את משחקו כפנומנלי.

אוהדי זניט מתאפקים, אבל מה יהיה עם שאר הקהל הרוסי? רובם עדיין מסרבים לעכל את השינוי הנדיר של קוקורין, ורואים בו אפיזודה חולפת. הם בטוחים שאנשים מסוגו לא מסוגלים להתמיד ולהשקיע לאורך זמן, שהשכר הגבוה הרס את נפשם, שהשערורייה הבאה היא רק עניין של זמן. הם מחכים למעידה, ולא מוכנים לסלוח – לא על אליפות אירופה, ולא על רבע מיליון יורו תמורת בקבוקי שמפניה, ולא על המסר עם השפם. וקוקורין הרי טרם התנצל על דבר. הוא משוכנע שהוא תמיד צודק.

ואלה, אם כך, השאלות הגדולות ביותר של רוסיה לקראת גביע העולם הביתי שמתקרב בצעדי ענק. האם קוקורין ישמור על היכולת לאורך העונה כולה? והאם האוהדים מסוגלים להזדהות איתו במידה ויהפוך לבורג משמעותי בטורניר המכונן? איש לא יודע את התשובות, אבל מנצ'יני – כך מסתבר – עשוי לתרום לנבחרת הרוסית הרבה יותר מאשר פאביו קאפלו בכל הקדנציה הכושלת. ייתכן שהוא החזיר למסלול הנכון את הכשרון הטהור הגדול ביותר בדורו. האמנם?

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק