דאון ראשון ו-10:
היה חם בפוקסבורו ביום ראשון. כמה חם? 30 המעלות, מזג אוויר לא אופייני לתקופה זו של השנה במסצ'וסטס, שלחו את עשרות אלפי האוהדים לקנות את כל בקבוקי המים המינרלים באצטדיון, למרות שהקבוצה נערכה מראש והביאה פי ארבעה בקבוקים מאשר במשחק רגיל בתקופה מקבילה (התחממות כדור הארץ, מישהו?). מה עשו הגאונים בעמדות המכירה? מילאו מים מהברז, ומכרו אותם לאותם אוהדים תמורת לא פחות מ-4.5 דולר. התלונות והשיימינג בעניין נפוצו במהרה ברשתות החברתיות והובילו את הדובר של הפטריוטס לפרסם הודעת התנצלות ולהבטיח ש"זה לא יקרה שוב". ככה זה. יותר קל להתנצל כשנושמים.
גם על הדשא בפוקסבורו היה חם, אבל לא רק בגלל מזג האוויר, אלא בזכות אחד ממשחקי העונה ב-NFL. אם השבועיים הראשונים הובילו את קווין קלארק מ"The Ringer" לתהות בתום המחזור הקודם "איך הפוטבול הפסיק להיות כיף?" ולמה קשה מתמיד לצפות במשחקים, הרי שיום ראשון היה מלא בכסיסות ציפורניים ברחבי הליגה וניו אינגלנד ויוסטון לא נשארו מאחור.
עם טום בריידי במשחק מלא על המגרש, הפאטס לא נוטים להפסיד בבית. בעונה שעברה וב-2015 זה קרה להם פעם אחת (ג'קובי בריסט הפסיד עוד משחק אחד), ב-2014 וב-2013 בכלל לא (הפסד ביתי רק לבילס במשחק לפרוטוקול) ולמעשה, צריך ללכת חמש שנים אחורה כדי למצוא את הפעם האחרונה בה בריידי הפסיד שני משחקי בית באותה עונה. כדי למצוא את הפעם האחרונה בה הקוורטרבק האגדי הפסיד שני משחקי בית רצופים צריך לחזור כל הדרך לנובמבר 2006, אז פייטון מאנינג והקולטס ושבוע לאחר מכן גם הג'טס חגגו בפוקסבורו.
דשון ווטסון כמעט שינה את המצב הזה. אחרי ההפסד הצורב במשחק פתיחת העונה מול קנזס סיטי, האלופה התאוששה בניו אורלינס, אבל בבית, מול ווטסון המובילי והשביעייה הקדמית הנהדרת של הטקסאנס בראשות ג'יי ג'יי וואט, היה לה שוב קשה מאוד. המספרים של ווטסון עוד קצת משקרים לרעתו, עם שני איבודים, שאחד מהם הגיע בהייל מארי בסיום ומראים שגם היה לו קצת מזל, עם שני פאמבלים שלא הלכו לאיבוד, אבל מי שראה את המשחק ראה שליוסטון סופסוף, אחרי הרבה יותר מדי שנים, יש קוורטרבק שנותן לה סיכוי לנצח.
סיכוי הוא מילת המפתח כאן, כי לניו אינגלנד יש קוורטרבק שמנצח עבורה משחקים כבר כמעט שני עשורים. כמו כל הקבוצה שלו, בריידי נראה רע במשחק הראשון של העונה. מה הוא עשה מאז? 72 נקודות, שמונה טאצ'דאונים, אפס איבודים, פאמבל בודד, 815 יארד באוויר ב-74.2 אחוזי השלמה ורייטינג ממוצע של 142.9. מאסטרפיס. למרות קו התקפה פצוע לגמרי ולמרות שהוא בן 40 פלוס, בריידי מוביל את הליגה כרגע בטאצ'דאונים ויארדים ושני ברייטינג והדרייב שלו בשתי הדקות האחרונות, כולל המסירה ב-3 ו-18 והמסירה המנצחת לברנדין קוקס היו שיעור בפוטבול. "טום בריידי הוא פלא חסר גיל, תהנו ממנו כל עוד אתם יכולים", סיכם אלברט בריר מ"SI".
ואף מילה על דונלד טראמפ.
דאון שני ו-2:
בכלל, זה היה השבוע של הקוורטרבקים האגדיים הזקנים, אלה שבעוד כמה שנים יתמסרו בהיכל התהילה בקנטון. ארון רוג'רס אומנם זרק לפיק סיקס נדיר, אבל גם ידע להחזיר את הפאקרס מבור גדול בדרך לניצחון הכרחי בהארכה נגד סינסינטי, כאשר את תוספת הזמן הוא מכריע בעיקר בזכות מסירה גאונית בדאון שלישי לג'רונימו אליסון, שהובילה להתקדמות של 72 יארד, כל זאת אחרי שגם הוא הוביל דרייב פנטסטי ומשווה בשתי דקות הסיום.
דרומה משם, דרו בריס הוביל את ה-2:0 ניו אורלינס שלו לקרוליינה, שהגיעה עם מאזן נקי מהפסדים וכל כך רצתה לחסל לסיינטס את העונה. אלא שלבריס היו תכניות אחרות והוא סיפק משחק כמעט מושלם, גם בלי להשתולל יותר מדי. 220 יארד מדויקים מאוד (22 מ-29) ושלושה טאצ'דאונים בלי איבוד הם הנוסחה המושלמת לניצחון חוץ גדול, בטח כשקאם ניוטון מחרב את המשחק מנגד עם אפס טאצ'דאונים, שלושה איבודים ו-167 יארד בלבד. במפגשים ישירים, רוג'רס ובריס הראו לבני הדור הצעיר, אנדי דלטון וניוטון, שיש להם עוד הרבה מה ללמוד. היי, אפילו טוני רומו נהנה בימים אלה מתהילה בעמדת הפרשן.
ואף מילה על דונלד טראמפ.
דאון שלישי ו-70:
"כריס בוסוול מנסה בעיטת שדה מ-35 יארד. נחסם. נתפס על ידי מרקוס קופר משיקגו על קו ה-29. מרקוס קופר רץ אל קו ה-1 של פיטסבורג ל-70 יארד. ואנס מקדונלד גורם לפאמבל. הכדור יוצא מהאנדזון החוצה, טאצ'בק. השופטים בוחנים את המהלך בהילוך חוזר. ההחלטה משתנה. כריס בוסוול ניסה בעיטת שדה מ-35 יארד. נחסם. נתפס על ידי מרקוס קופר משיקגו על קו ה-26. מרקוס קופר רץ אל קו ה-1 של פיטסבורג ל-73 יארד. ואנס מקדונלד גורם לפאמבל. הכדור יוצא מהאנדזון החוצה, טאצ'בק. עבירה נשרקת נגד ג'ורדן ברי מפיטסבורג על מכה לא חוקית לכדור. 0 יארדים. המהלך הבא יתחיל מקו ה-1 של פיטסבורג".
התיאור הצנוע הזה, שנראה כמו מהלך סיום באליפות העולם בשחמט, הוא ההסבר (המדעי?) למה שהתרחש בשניות הסיום של המחצית הראשונה בסולג'ר פילד, במפגש בין הברס לסטילרס. המהלך הביזארי של השנה, בחסותו של מרקוס קופר, שהשתלט על בעיטת השדה הכושלת, דהר לצד השני של המגרש ומשום מה החליט להוריד את הקצב ולהתחיל לחגוג עשרה יארד לפני האנדזון, רק כדי לאבד את הכדור והטאצ'דאון הבטוח, שלח את השופטים להתייעצות שנמשכה כמעט שמונה דקות וחצי ובמהלכה שחקני הסטילרס כבר ירדו לחדרי ההלבשה רק כדי לחזור, בעוד פרשן המשחק מפנק את קופר במילים כמו: "זה היה מהלך מטומטם לחלוטין, פשוט רגע נורא".
למזלו הרב של קופר, ריצות גדולות בהארכה, הן של טאריק כהן והן של ג'ורדן הווארד, סידרו לברס ניצחון מפתיע ואפשרו לו לעצום אין בליל ראשון, אחרת הוא היה כועס על עצמו עוד יותר: "זו פשוט הייתה טעות גדולה שלי", הודה בסיום, "לא חשבתי שהשחקן שלהם היה כל כך קרוב אליי והאטתי. הוא עשה מהלך גדול והוציא לי את הכדור". בארה"ב נזכרו כמובן בליאון לט, שהעצירה שלו לפני האנדזון אחרי שאסף פאמבל בסופרבול של 1993 נחברה בעבר למהלך המטופש בתולדות הספורט ב-ESPN. עכשיו הוא כבר לא לבד ורק נותר לתהות: עד כמה קשה להתחיל לחגוג -בתוך- האנדזון?
ואף מילה על דונלד טראמפ.
דאון רביעי ו-3:
אנחנו נכנסים לשבוע הרביעי, סוף הרבע הראשון של העונה, עם שתי קבוצות מושלמות (וחמש שטרם ניצחו משחק).
אטלנטה נראית כאילו הסופרבול הקודם לא היה ולא נברא, או לפחות לא נמשך מעבר לרבע השלישי. ההגנה קצת רעועה אומנם (22 נקודות בממוצע למשחק), אבל ההתקפה ממשיכה לייצר נקודות, מה שהספיק גם לניצחון חוץ גדול ודרמטי בדטרויט, שם ההגנה דווקא התעלתה במהלך האחרון ועצרה את גולדן טייט רגע לפני שהוא נכנס לאנדזון. השבוע הפאלקונס מול הבילס בבית ואז שבוע חופש ועוד משחק בית, נגד מיאמי. או במילים אחרות, אין סיבה שלא יגיעו למשחק הענק בפוקסבורו, שחזור הסופרבול מול הפטריוטס ב-22 באוקטובר, כשהם עדיין על מאזן מושלם.
המושלמת של ה-AFC היא קנזס סיטי, שלא התרגשה מהניצחון הגדול על הפאטס וידעה לשמור על המומנטום עם תצוגות סולידיות בבית מול פילדלפיה ובעיקר בחוץ נגד הצ'ארג'רס השבוע. הקבוצה של אנדי ריד כבר עם 12 ניצחונות רצופים נגד יריבות מבית המערב שלה, הרצף הארוך ביותר של הצ'יפס מאז 1994-1996 ומאז שהפלייאוף הורחב ל-12 קבוצות (1990), כמעט שלושת-רבעי מאלה שפתחו עם 0:3 גם הגיעו אליו. השבוע וושינגטון מגיעה לארוהד, מה שיתחיל עבור קנזס סיטי סדרת משחקים קשה מאוד (יוסטון בחוץ, סטילרס בבית, אוקלנד בחוץ). בעוד חודש נוכל לדעת עד כמה רחוק החבורה הזו, עם קארים האנט המופלא שכבר מתחיל לאיים לאיטו על ה-MVP, יכולה להגיע.
ואף מילה על דונלד טראמפ.