תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 41:41
סיימה את העונה: מקום 9 במזרח, מחוץ לפלייאוף.
התיאורים היבשים של עונת 2016/17 לא עושים חסד מבחינת מיאמי. בדרך כלל קבוצה שמסיימת עם מאזן חצוי ומפספסת את הפלייאוף בפוטו פיניש היא קבוצה די מדכדכת ואפורה, אבל ההיט היו ההפך הגמור מזה. עד קו האמצע של העונה הם לא ממש הגיעו לעונה ונראה היה שהגעגועים לדוויין וייד מפריעים לקבוצה לתפקד. בשלב הזה הם היו במרתפי המזרח עם מאזן 30:11 וג'סטיס ווינסלו, אחד הצעירים הכישרוניים של הקבוצה, נפצע וגמר את העונה. זה היה זמן קלאסי לקפל את הפקלאות ולהכריז על טנקינג. לעזאזל, זה פחות או יותר מה שפט ריילי עשה. אלא שאז קרה משהו מוזר.
ההיט פתאום הפכו להיות אחת הקבוצות הכי טובות בליגה. ב-41 המשחקים האחרונים של העונה הם העמידו מאזן מדהים של 11:30, כולל רצף בלתי מוסבר של 13 ניצחונות רצופים, כולל ניצחון על הבאזר על הווריירס משלשה של דיון ווייטרס. בחודשים הללו הייתה תחושה שאריק ספולסטרה הוא מכשף ושמשהו על-טבעי קורה בפלורידה. גוראן דראגיץ' הזכיר לכולם את הימים היפים מפיניקס, ג'יימס ג'ונסון הפך לאחד השחקנים הכי קטלניים בליגה וחסן ווייטסייד שלט מתחת לסלים. ההיט סיימו את החצי השני של העונה עם Net Rating של 5.6+, השני בטיבו בליגה אחרי גולדן סטייט. הם באמת היו קבוצה מיוחדת אבל למרבה הצער, גם זה לא הספיק כדי לכפר על פתיחת העונה החלשה והם נאלצו לראות את הפלייאוף מהבית.
אחרי שפספסו את הפלייאוף, במסיבת העיתונאים של סוף העונה, אריק ספולסטרה אמר בעיניים בורקות כי "מעולם לא רציתי משהו כל כך כמו שרציתי להגיע לפלייאוף עם הקבוצה הזו". בעונה הבאה אולי תהיה לו הזדמנות לעשות זאת.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: קלי אוליניק (שחקן חופשי, בוסטון), בם אדבאיו, מאט וויליאמס (דראפט), איי ג'יי האמונס (טרייד, דאלאס), ג'ורדן מיקיי (שחקן חופשי, בוסטון).
עזבו: כריס בוש (נחתך רשמית), ג'וש מקרוברטס (טרייד, דאלאס).
ההצלחה בחצי השני של העונה פתחה את התיאבון של ההיט. הווייבים הטובים שהקבוצה שידרה בתוספת המקום הפנוי שהיה לה מתחת לתקרת השכר הפכו אותה למתחרה רצינית על שירותיהם של גורדון הייוורד ובלייק גריפין. אולם בסופו של דבר בלייק בחר להישאר בקליפרס והייוורד העדיף את הסלטיקס. ההיט מצאו את עצמם עם הרבה כסף שצריך לנצל ועם הרבה שחקנים שהוכיחו את עצמם בעונה שעברה ושהיו נטולי חוזה.
אז הם החתימו מחדש את דיון ווייטרס והחתימו מחדש את ג'יימס ג'ונסון והביאו גם את קלי אוליניק מבוסטון. לכאורה, הם מחזירים את אותה להקה אהובה מהחצי השני של העונה שעברה עם חיזוק של המן-באן של אוליניק, שאמור להתאים מצוין ליד ווייטסייד. זו אחלה תוכנית, הבעיה היא שהיא די מגבילה את כל התוכניות העתידיות של ההיט. ההחתמות של ווייטרס (52 מיליון לארבע עונות) וג'ונסון (60 מיליון לארבע עונות) היו במחירים של 2016, לא 2017, וגם ההחתמה של אוליניק (50 מיליון לארבע עונות) טומנת בחובה איזושהי פרמיה על אותו משחק 7 מהולל שלו מול וושינגטון.
ההחתמות הללו, ביחד עם הכסף הגדול שההיט חייבים לווייטסייד, טיילר ג'ונסון ודראגיץ', גורמות לתקרת השכר של ההיט להיראות כמו הסרט "The Room". זה כל כך נורא שאי אפשר להפסיק להסתכל על זה. במצב הנוכחי, תקרת השכר של ההיט סתומה עד 2020, כך שזו הקבוצה של ההיט לשנים הקרובות. כנראה שפט ריילי מניח שמה שקרה בחצי השני של העונה שעברה ימשיך אל תוך העונה הזו, אבל בהתחשב בחומר הגלם של הקבוצה שלו, זו הנחה מאוד בעייתית.
מה מי מו
חמישייה: גוראן דראגיץ', דיון ווייטרס, ג'סטיס ווינסלו/ג'יימס ג'ונסון, קלי אוליניק/ג'יימס ג'ונסון, חסן ווייטסייד.
ספסל: ווינסלו/ג'ונסון/אוליניק, טיילר ג'ונסון, ג'וש ריצ'רדסון, אוקרו ווייט, בם אדבאיו, וויין אלינגטון, ג'ורדן מיקיי, רודני מקגרודר, איי ג'יי האמונס, מאט וויליאמס.
מאמן: אריק ספולסטרה, עונה 10 כמאמן ראשי.
מועמד לפריצה: ג'וש ריצ'רדסון. הבחירה המובנת מאליה היא ווינסלו, שהוא האב-טיפוס של השחקנים המועדים לפריצה, גם מבחינת הגיל וגם מבחינת הדקות שהוא צפוי לקבל, אבל הפציעה שלו בכתף מדאיגה קצת וגם בלי הפציעה הזו נראה שיש לו בעיית קליעה (40% מהשדה, 25.8% מהשלוש עד כה בקריירה) ששמה תקרה מסוימת על הפוטנציאל שלו. לעומתו, לריצ'רדסון יש ידית לא רעה מבחוץ (46.1% מהשלוש לפני שנתיים, 36.6% בחצי השני של העונה שעברה) והוא הוכיח את עצמו בעונה שעברה כחוטף לא רע וכחוסם מפתיע. אם וייטרס יאבד את המקום שלו בחמישייה (לא כזה קשה לדמיין את זה קורה, נכון?) ריצ'רדסון צפוי להיות זה שירוויח הכי הרבה.
גולת הכותרת: הניסיון לשמר את ההצלחה מהעונה שעברה. החצי השני של העונה שעברה היה באמת נדיר והוא הופך את מיאמי לווילד קארד של המזרח. אם הם ימשיכו באותה יכולת, הם אמורים להיות בצמרת הגבוהה של הקונפרנס. עם זאת, זה לא כזה פשוט לתחזק יכולת כזו לאורך זמן. למיאמי אין שחקן טופ 5 או אפילו טופ 15, וקשה לדעת איזה חצי של העונה שעברה היה סטיית התקן, הראשון או השני. כנראה שהתשובה היא איפשהו באמצע, אבל יהיה מרתק לעקוב אחרי הקבוצה הזו העונה ולגלות אותה.
האקס פקטור: עונת הפוסט-חוזה של ווייטרס וג'ונסון. יש סיבה לכך שווייטרס וג'ונסון לא קיבלו חוזה גדול בליגה עד כה. היה ברור לכולם שהם מוכשרים מאוד אבל היו ספקות גדולים לגבי הבגרות שלהם ויכולת קבלת ההחלטות שלהם. בעונה שעברה שניהם עשו קפיצת מדרגה משמעותית קדימה ופט ריילי נתן בהם אמון עם הרבה מאוד כסף בקיץ. העונה שלאחר החוזה הגדול היא קריטית עבור שחקנים מהסוג הזה. דוגמאות כמו שון קמפ או וין בייקר קופצות לראש ויכול להיות שקובי בריאנט היה צריך לתת לווייטרס ו-JJ אתגר בטוויטר לעמוד בגודל של החוזה שלהם. בהתחשב בחשיבות שהייתה להם בריצה הנהדרת של ההיט בעונה שעברה, זה יהיה אתגר משמעותי מאוד.
המפתח: משחק החדירות. ההיט נשענים מאוד על משחק החדירה והוצאה (דרייב-אנד-קיק) שלהם כדי לשבור את ההגנה. זו הסיבה שג'יימס ג'ונסון הוא חיוני להצלחה של מיאמי וזו הסיבה שספולסטרה אוהב לשים על הפרקט מספר שחקנים שיודעים ליצור. זה עוזר להם לשלוט בקצב המשחק ומאפשר לגוראן דראגיץ' (חוץ מאייזאה תומאס ודניס שרודר הוא חדר הכי הרבה לסל בעונה שעברה) להציג את ארסנל היכולות שלו בצורה הטובה ביותר.
בעונה שעברה ההיט הצליחו לתפוס את הליגה עם המכנסיים למטה בחצי השני של העונה וגם האחוזים שלהם משלוש היו גבוהים מהרגיל (38.3% אחרי האולסטאר לעומת 35.6% לפניו). האם הם יצליחו לשמר את היעילות של משחק החדירות שלהם גם העונה? האם ההגנות של היריבות יהיו מוכנות יותר? האם האחוזים יתיישרו למטה? לאלמנטים הללו תהיה השפעה אדירה על ההצלחה של הסגנון של ההיט, ועל היכולת שלהם לאיים על הצמרת של הקונפרנס.
ולכדור הבדולח
מחוץ לחמישייה הדי באנקרית של המזרח (אני מרשה לעצמי להגיד שמילווקי היא באנקר) מיאמי היא ללא ספק האיום הכי גדול. לאף קבוצה אין כוח אש כמו שלה ואף קבוצה לא הראתה יעילות לאורך זמן כמו הקבוצה של ספולסטרה. אם הם ימשיכו מאיפה שהם הפסיקו בעונה שעברה הם לחלוטין יכולים להשיג יתרון ביתיות בפלייאוף, אבל יש יותר מדי גורמים שצריכים להסתדר. החוזים הגדולים של ווייטרס וג'ונסון ישנו את הדינמיקה, החזרה של ווינסלו תפגע בריווח ומומנטום באופן כללי הוא דבר די הפכפך. ההיט עדיין יגיעו לפלייאוף כי המזרח נחלש ביחס לעונה שעברה, אבל הם לא ינצחו באותו קצב כמו בחצי השני של העונה שעברה. 38:44, מקום 6 במזרח, הדחה בסיבוב הראשון.
