הייתם מתים (שהפועל תנצח)

1. משחק עונה, עלק.
עד רביעי ב-12 בלילה האדומים היחידים שעניינו את מכבי חיפה היו השחקנים של סרקו קטאנץ. עד חמישי בלילה ב-11 בלילה, כל מה שעניין את הפועל תל אביב היו הקללות של אלן סמית. המשחק ביום ראשון, גם אם לא יודו בזה, הזיז לשום ולקשטן את הביצה השמאלית, אבל עכשיו הכל מתהפך. גביע אופ"א הופך לבונוס. מי שיפסיד בבלומפילד הולך לקבל קונוס. כי פתאום לקלינגר יש קבוצה, שאמנם מתקשה נגד הגדולות, אבל מתעללת ומפרקת בקלילות את הקטנות ומחכה לנפילה של הירוקי והאדומים.

2. גרנט וקשטן.
משחקי העונה המשעממים של השנתיים שעברו, בהפקתם הפחדנית והשבלונית של גרנט וקשטן, עם שישה בלמים בפועל בכל קבוצה וחלוץ שלא מומלץ לו לצאת מעיגול האמצע, לא יחזרו על עצמם. לא אם זה יהיה תלוי בשום, כי גרנט, כמו קשטן, חיפש במשחקים האלה את התיקו. הסתפק בתיקו. ושימות העולם. 20 אלף צופים באו לראות כדורגל? שיתפוצצו. הטלוויזיה לא מפסיקה לשדר פרומואים? שייחנקו. לנו יש דרך. דרך שבא לידי ביטוי בשלושה בלמים נגד מלטה.

3. שום ושחר.
מכבי חיפה גדולה על הליגה. כולל הפועל ומכבי תל אביב. בחיפה יש את הכסף הכי גדול, השחקנים הכי טובים, האווירה הכי אירופאית. שום ושחר יודעים את זה, גברי יודע את זה, אפילו תאומים יודע את זה. אבל בשביל למנוע ליגה של קבוצה אחת, שתהפוך למפלצת מרובת ראשים וזרועות, הפועל חייבת לנצח. איך? תסמכו על דודו.

4. רוסו וקטן.
ג'ובאני, למרות התיזוזים של אלי ישי, נמצא כעת בשיא כושרו. השנה שעברה, שבה נבחר לשחקן העונה, היתה כנראה ההקדמה למה שהקרואטי באמת מסוגל לעשות. גולים, בישולים, גליצ'ים, תשעים דקות ריצה. האוטו של באריץ'. גם קטן בשיא כושרו. אחרי שנת ייבוש אצל אלי כהן ושנתיים של הסתייגות מצד גרנט, קטן פורח. עד הגליץ' הרצחני הראשון של בוקסיס, האיש עם הקרחת. והתחת.

5. אדום עולה?
ניצחון של חיפה והאליפות נסגרת במחזור ה-25. ניצחון של הפועל? הייתם מתים. למרות דודו.