"אני יודע בדיוק מה אני רוצה לעשות. בניתי תוכנית עוד בילדותי. המשפחה והמועדון הכינו אותי למסע הזה. אני יודע לאן אני הולך, ולא אתן לשום דבר להפריע לי", הכריז קיליאן אמבפה בינואר. הוא לא חשף אז את המסלול המדויק, אך ריאל מדריד הוזכרה כיעד לא פעם, אפילו כאשר היה בן חמש. מעבר לכך, ההדגיש אמבפה במפורש את כוונתו להישאר במונאקו בעתיד הקרוב. "עוד לא עשיתי כאן כלום, ושחקנים גדולים צריכים להותיר מורשת גדולה. זה מה שאני רוצה לעשות במונאקו. אני צריך להוכיח את עצמי כאן", הטען החלוץ בן ה-18.
אז נכון, מאז נאמרו הדברים עשה אמבפה כמה דברים. הוא קיבל מקום קבוע בהרכב, נטל חלק פעיל מאוד בזכיה באליפות צרפת, ואף הבקיע שישה שערים בליגת האלופות בדרך לחצי הגמר. זה מכובד, אך עדיין לא ניתן להגדיר זאת כ"מורשת גדולה". אחרי הכל, אמבפה בקושי השלים עונה בסגל הראשון בנסיכות, ופתח אשתקד ב-17 משחקי ליגה בלבד. 26 שערים בכל המסגרות מהווים מאזן פנומנלי בכל קנה מידה, והגדרתו כאחד הכשרונות המבטיחים ביותר בדורו מוצדקת ביותר, אך זה עדיין לא הופך אותו לכוכב על בהווה, אלא רק לכוכב על פוטנציאל בעתיד הקרוב. אין מנוס מלקבוע כי הוא לא עמד במילתו. הצרפתי נתן למישהו להפריע לו בדרכו לתהילה, כאשר אילץ את מונאקו לשלוח אותו לפריז סן ז'רמן.
עוד בנושא
אמבפה מחק את מונאקו מעמודיו ברשתות החברתיות
באלדה קייטה וסטבן יובטיץ' חתמו במונאקו
בלי אמבפה: מונאקו דרסה 1:6 את מארסיי
מקרה מרסיאל כמשל
להנהלת האלופה לא היתה כוונה מקורית להיפרד מנער הפלא. "נעשה הכל על מנת להשאיר את אמבפה. הוא הילד של המועדון, הוא מגלם את איכות האקדמיה שלנו. הוריו מבינים את עולם הכדורגל, ואני לא רואה סיבה שיעזוב. מבחינתנו, אנחנו לא צריכים למכור אותו. כאשר אנתוני מרסיאל עזב למנצ'סטר יונייטד ב-2015 המצב היה שונה, והייתי זקוקים להכנסות כדי לעמוד בפייר פליי הפיננסי. אנחנו לא זקוקים לכסף כעת, והפרויקט שלנו בנוי סביב קיליאן", הכריז במרץ סגן הנשיא ואדים ואסילייב, האיש הקובע את הכל, אשר אחראי בין היתר לשינוי האסטרטגיה שהצעידה את המועדון להישגים תוך שמירה על איזון תקציבי.
אזכורו של מרסיאל לא מקרי כאן. תסריט הקריירה של הרכש הסנסציוני של מנצ'סטר יונייטד מלפני שנתיים הוא תמרור אזהרה ברור. אי אפשר לומר, כמובן, שמרסיאל נכשל באולד טראפורד, אך ברור שהוא קיווה למעמד אחר לגמרי. עומס הציפיות היה כבד מדי, וכיום הוא שחקן ספסל אצל ז'וזה מוריניו. זה לא אסון בקנה מידה משמעותי, והכל עדיין לפניו בגיל 21, אולם אי אפשר להתעלם מהתחושה כי הנסיקה שלו היתה מהירה יותר לו היה ממשיך במונאקו שנה אחת נוספת לפחות. הוא מיהר, הסוכנים לחצו, וגם המועדון כפי שמעיד ואסילייב רצה לממש את הנכס. במקרה של אמבפה אין דחיפות, ולא היתה לו בעיה להמשיך בתוכנית שהגה.
בנזמה וטרזגה המליצו לא למהר
אלא שהוא לא המשיך, למרות העצות שקיבל מכל עבר. הדיווחים על העניין הרב מצד ריאל מדריד ריחפו מעל אמבפה במשך חודשים, וכוכבים צרפתים רבים התגייסו כדי לשכנע אותו להמתין. אף אחד לא טען כי הוא צריך לוותר על החלום ולסיים את הקריירה במונאקו. רק להמתין ולהבשיל. "אסור לקיליאן למהר. נכון לעכשיו הכל הולך לו, אבל הבעיות יתחילו כאשר משהו לא יסתדר. איך תתמודד עם לחץ וביקורת בגיל 18? הכדורגל הוא עסק קשה, במיוחד במועדונים הגדולים. הגעתי לריאל בגיל 21, אחרי שעשיתי המון בליון, ובכל זאת הסטירה היתה חזקה. העונה הראשונה היתה קשה. זה לא אותו דבר הרחק מהמשפחה", אמר קארים בנזמה.
כוכב העבר רובר פירס המליץ: "הכי חשוב מבחינתו להישאר במונאקו למשך שתי עונות לפחות, כי הוא צעיר וחייב לשחק. היציבות קריטית, והוא לא יוכל לקבל אותה בלחץ של מועדון כמו ריאל מדריד". גם דויד טרזגה, שהחל את הקריירה האירופית במונאקו ושיחק במדיה במשך חמש שנים לפני המעבר ליובנטוס, קבע: "קיליאן מסוגל להפוך לכוכב, אבל צריך לתת לו זמן. אני מקווה שיישאר במונאקו לעונה אחת נוספת. כולם רוצים לשחק ביובנטוס, ריאל או ברצלונה, אבל לא קל לצאת מחוץ למדינה, ומריסאל יכול להעיד על כך".
מונאקו נוהגת בשוק בתבונה
השיקולים האלה עשו חצי עבודה. אמבפה הבין היטב שלא כדאי לו לעזוב לריאל בשלב זה, אבל זה רק פתח את הדלת למועדון העשיר היחיד בצרפת. הקטארים זיהו את ההזדמנות מזמן, ונכנסו להילוך גבוה בתחילת הקיץ. המאמן אונאי אמרי הגיע על מנת לנהל שיחות אישיות עם החלוץ ולשכנע אותו לעבור. הלחץ גבר עם כל שבוע שחלף, וכך גם ההצעות הכספיות. מונאקו עמדה בקלות בפיתוי כאשר הוזכרו סכומים בסדר גודל של 100 מיליון יורו, אך כאשר הם האמירו ל-150 מיליון בתוספת שחקנים, ואז 180 מיליון, בעוד אמבפה עצמו הבהיר כי אינו מעוניין להישאר, גם התוכניות של ואסילייב השתנו. הרוסי הוא איש עסקים מופלא שלא מפספס הזדמנות לעשות רווח אמיתי. חוזהו של אמבפה היה אמור להסתיים בקיץ 2019, ולכן סכום המכירה בעוד שנה לא יכול היה לעלות על הצעתם הנוכחית של הפריזאים.
לכן הסכימה מונאקו אפילו לתרגיל החשבונאי של פ.ס.ז' על מנת להתגבר על המכשולים של אופ"א. לפי הסיכום, יושאל החלוץ לעונה הקרובה, והקטארים מחוייבים לרכוש אותו בעונה הבאה. כך לא יחרגו מהגבלות פייר פליי פיננסי בעקבות הרכישה של ניימאר תמורת 222 מיליון יורו. "המסלול העוקף" הזה שם ללעג את התקנות, ונשיא אופ"א אלכסנדר צ'פרין כבר הצהיר חד משמעית כי יפעל לאכיפה טובה יותר ויעניש את העבריינים. הפרשה עוד עלולה להסתיים בעונש כבד על פ.ס.ז', אך זה לא העניין שלנו בשלב זה. העובדה כי מונאקו משתפת פעולה עם המזימה מדגישה שהיא דבקה במדיניות שלה. היא משוכנעת שאפשר להצליח גם בלי אמבפה, ופתיחת העוהנ הנוכחית בצרפת רומזת שזה נכון.
הסכנות רבות, התפקיד הטקטי לא ברור
עם זאת, הפתיחה של פ.ס.ז', שכבשה 12 שערים בשלושה משחקים מאז נכלל ניימאר בהרכב, לא מבשרת טובות לתחרותיות בצרפת, וזה גם מדגיש את הבעייתיות המקצועית במעברו של אמבפה. מצד אחד, הוא יהיה בצילו של הסופר-סטאר הברזילאי, בניגוד לבמה המרכזית שיכול היה לקבל במונאקו. מצד שני, האתגר המקצועי בסגל עמוס הכוכבים יהיה נמוך יחסית, והוא לא באמת יצטרך להתעלות ולהשתפר על מנת שהפריזאים ינצחו קבוצות כמו דיז'ון. מצד שלישי, עומס הציפיות יהיה עצום בעקבות תג המחיר הגבוה, במיוחד בליגת האלופות שם גם פוטנציאל הקריסה גדול הרבה יותר. הבחירה מגדירה אותו בעיני רבים כרודף בצע, וזו לא עמדה נוחה עבור שחקן בגילו. ממי שעולה כמעט כמו ניימאר, מצפים לתפוקה דומה לניימאר, וספק גדול אם אמבפה מסוגל לעמוד בכך בשלב הנוכחי בקריירה.
ועוד לא דיברנו על הסוגיה הטקטית. אמבפה מרגיש מצוין במונאקו כחלוץ שני, והוכיח את יכולתו גם באגף השמאלי. העמדה הראשונה לא קיימת בפ.ס.ז' במתכונת הנוכחית, והשניה תפוסה על ידי ניימאר. האם מתכוון אמרי לשבץ את הרכש הצעיר במרכז ההתקפה על חשבון אדינסון קבאני? או אולי הוא ישולב באגף הימני, הפחות נוח מבחינתו, במקום אנחל די מריה? אם האורוגוואי והארגנטינאי יישארו בעיר האורות, אמבפה גם עלול למצוא את עצמו על הספסל. השכנועים של אמרי תרמו, אבל המאמן הבאסקי גם הביא לסן ז'רמן את גז'גוז' קריכוביאק הפולני, הבאנקר שלו במרכז המגרש בסביליה. זה נגמר רע מאוד מבחינת הפולני.
בקיצור, קצב ההתקדמות המקצועית של אמבפה עלול להיות נמוך יותר בהשוואה להישארוות במונאקו (ואולי גם בהשוואה למעבר למועדון גדול מחוץ לצרפת). התדמית שלו נפגעה יותר בהשוואה לתסריטים האחרים. הסיכון לקראת המונדיאל, בו צפוי לו מאבק קשה מאוד בסגל עשיר בכוכבים מנוסים, גדול יותר. החודשים הראשונים באור הזרקורים סינוורו אותו, והתוכנית שבנה לעצמו נזנחה. יש לקוות, למענו או למען חובבי הכדורגל שכמהים לכוכבים כמוהו, כי הבחירה השנויה במחלוקת לא תפגע משמעותית בהמשך דרכו, אבל חייבים לומר כי האפשרות הפסימית ריאלית בהחלט.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק