מאזן בעונה שעברה: 3:13, הפסד בחצי גמר ה-NFC לפאקרס
מאמן: ג'ייסון גארט (עונה שישית)
עזיבות בולטות: טוני רומו (קוורטרבק, לתא השידור), מוריס קלייבורן (קורנר, לג'טס), בארי צ'רץ' (סייפטי, לג'קסונוויל), רונלד לירי (גארד, לדנבר), דאג פרי (תאקל, פרש)
הגעות בולטות: נולאן קארול (קורנר, מפילדלפיה), ג'ונתן קופר (גארד, מקליבלנד)
בחירות דראפט משמעותיות: טאקו צ'רלטון (קיצוני הגנתי, מישיגן), צ'ידובה אווזיאה (קורנר, קולורדו), ג'ורדן לואיס (קורנר, מישיגן)
איזו עונה משוגעת עברה על דאלאס. אוהדי הקאובויס כבר ראו את הסיוטים הכי גרועים שלהם מתממשים עם עוד פציעה של טוני רומו במשחק קדם עונה ופתאום, הגיעו אזיקייל אליוט ודאק פרסקוט. 11 ניצחונות רצופים ויכולת סנסציונית של שני הרוקים הובילו את הקבוצה לזכייה בבית, ואפילו ההפסד בפלייאוף לא צינן את ההייפ העצום שנוצר בעקבות עונת הבכורה של השניים.
השאלה הגדולה היא כמובן האם ההצלחה של זיק ודאק תשוחזר גם השנה, כשהפעם, גם עול הציפיות וקיר השנה השנייה ניצבים ממול. ההשעיה של אליוט לשישה משחקים טרפה את הקלפים ובהיעדרו ייפול הנטל על אלפרד מוריס ודארן מקפאדן, כמו גם אחריות יתרה על פרסקוט. הסיטואציה שנוצרה אולי גם תתן תשובה חלקית (או תוסיף מטען) לוויכוח שניטש בין האוהדים, האם אליוט באמת טוב כל כך או רק בגלל שהוא רץ מאחורי קו ההתקפה האימתני של דאלאס, ללא ספק המרכיב החשוב ביותר בהתקפת הקאובויס. קו ההתקפה הזה אמור היה להיחלש על הנייר, עם עזיבתם של פרי ולירי, אבל לאל קולינס וג'ונתן קופר נראים כמחליפים ראויים. הם יצטרפו אל הטריו האדיר של טראוויס פרדריק, זאק מרטין וטיירון סמית', שלושת שחקני הקו הטובים בליגה, כל אחד בתפקידו.
בהגנה לעומת זאת, לא חסר צרות. גל העזיבות בסקנדרי (שגם ככה לא היה מדהים) הותיר אדמה חרוכה והבנייה מחדש החלה בעיקר דרך הדראפט. החוליה האחורית תהיה כנראה נקודת התורפה העיקרית וגם הקו הקדמי לא במצב מזהיר ונעדר כוכב אמיתי. קצת אופטימיות יכולה לבוא מכיוונם של שון לי וג'יילון סמית', שיערוך את עונת הבכורה שלו בליגה, אבל זו בערך נקודת האור היחידה. למתאם ההגנה רוד מרינלי תהיה הרבה עבודה, במיוחד לאור הלו"ז הקשוח של הקבוצה, במסגרתו כמעט כל משחק יכול היה להשתבץ בפריים טיים.
התחזית: הצמד-חמד יצליח גם בשנה השנייה. 10 ניצחונות ומקום בווילד קארד.