פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        דויד סילבה החדש: היהלום הרב גוני קרלוס סולר פורח בוולנסיה

        עם יכולת לשחק בכל עמדה בקישור ובהתקפה, הפך קרלוס סולר מאוהד במסטאייה לאליל האוהדים בעצמו. הבלוג של יוכין על אחד הצעירים המלהיבים ביותר בספרד, שחולק עם סילבה לא רק את הכינוי

        דויד סילבה החדש: היהלום הרב גוני קרלוס סולר פורח בוולנסיה

        צפו בתקציר ה-2:2 של ולנסיה עם ריאל מדריד אתמול

        מרקו אסנסיו גנב אתמול (ראשון) שוב את כל הכותרות, וכבר מזמן אפשר להגדיר את היהלום של ריאל מדריד ככוכב על, אבל האלופה איבדה נקודות בתיקו 2:2 ביתי מול ולנסיה, ואחד האחראים הבכירים לכך הוא חברו לנבחרת הצעירה. קרלוס סולר היה רק שחקן ספסל באליפות אירופה עד גיל 21 בפולין לפני חודשיים, וזה אפילו הגיוני בהתחשב בעושר העצום של הכשרונות הצומחים במדינה, אולם על סמך ביצועיו בשני המחזורים הראשונים של העונה אולי כדאי היה למאמן אלברט סלאדס לשלב אותו בהרכב בכל זאת.

        במקום מי? זו שאלה קשה במיוחד כאשר בגמר מול גרמניה, אשר הסתיים בהפסד 1:0, שיחקו לצד אסנסיו גם סאול, דני סבאיוס, מרקוס יורנטה, ג'רארד דאולופאו וסנדרו, אך העבודה הפשוטה היא כי סולר מסוגל להיכנס לכל אחת מהמשבצות האלה. רב גוניותו לא פחות ממדהימה, והיא הופכת אותו לפוטנציאל כה עצום. הנער רק בן 20, אך הוא התנסה ברוב התפקידים בקישור ובהתקפה, והצטיין בכל אחד מהם.

        עוד בנושא

        סולר כבש, ריאל מדריד חילצה 2:2 ביתי מול ולנסיה
        מרסלו מאשים את ולנסיה: "נראתה והתנהגה כמו קבוצה קטנה"

        קרלוס סולר שחקן ולנסיה מול מרקו אסנסיו שחקן ריאל מדריד (AP)
        גנב לו את ההצגה. קרלוס סולר מול אסנסיו (צילום: AP)

        יותר מ-500 שערים בקבוצות הילדים

        קחו, למשל, את פתיחת העונה הנוכחית. במחזור הפתיחה נגד לאס פלמאס, שיבץ אותו המאמן מרסלינו באגף השמאלי ב-2-4-4 המסורתי שלו, כמו ברוב משחקי ההכנה, והקשר סיפק בישול לשער הניצחון של סימונה זאזה. אתמול, בסנטיאגו ברנבאו, בחר הבוס להציב אותו דווקא מימין, על מנת לצוות את טוני לאטו לחוסה גאייה משמאל. והרי התוצאה – גאייה ולאטו חברו יחדיו כדי לארגן לסולר את השער, בעוד הכוכב בן ה-20 התגנב מאחורי כולם לשטח מת וגילגל בקלילות לרשת.

        המיקום ליד תיבת השוער ממש לא זר לו. בתחילת דרכו באקדמיה של ולנסיה, תופקד סולר כחלוץ מרכזי ותרם יותר מ-500 שערים תוך שמונה שנים, לצד יותר מ-100 בישולים. הוא התאפיין בקור רוח מופתי מול הרשת, אך עם הזמן הבינו המאמנים כי הוא מסוגל לתרום רבות גם ליצירת ההזדמנויות בזכות ראיית המשחק המשובחת שלו. הם החליטו להסיט אותו לקישור, וכך החל סולר לנדוד בין התפקידים השונים. הוא היה פליימייקר, נוסה בשני האגפים, ובשלב מסוים אף הוריד אותו מאמן הנוער דאז רובן בראחה, קשר אחורי מעולה בעצמו לשעבר, לעמדה שלו.

        "לא משנה לי היכן אשחק, כל עוד אתרום להצלחה", אמר סולר בקבוצות הצעירות, והוא חוזר על כך מאז קודם לקבוצת המילואים ב-2015 ולסגל הקבוצה הבכירה לפני שנה. הוא התרגש לשבת על הספסל של צ'זארה פראנדלי במחזור הראשון אשתקד, במפגש שהתקיים באופן אירוני מול לאס פלמאס, כמו העונה, אלא הסתיים בהפסד 4:2. הוא כמעט בכה מאושר כאשר ערך את הופעת הבכורה כמחליף במשחק הגביע מול לגאנס בדצמבר. "זה חלום שהתגשם, תמיד רציתי ללבוש את החולצה הלבנה של העטלפים. הכדורגל המקצועני יפה יותר מהציפיות. לשחק במסטאייה זו חוויה מדהימה", הוא הצהיר. וזה לא יכול להיות אחרת, כי סולר הוא יליד ולנסיה ואוהד שרוף של הקבוצה מאז שהוא זוכר את עצמו. הוא גם הצטרף לאקדמיה בגיל שש, בנסיבות מרתקות למדי.

        דויד סילבה, ולנסיה, חוגג שער (רויטרס)
        המודל. דויד סילבה (צילום: רויטרס)

        התמונה עם סילבה בגיל 10 עדיין באלבום

        אלכס, אחיו הגדול של קרלוס, נחשב לכשרון הבולט במשפחה והחל להתאמן בקבוצת הילדים המרכזית של השכונה, בונפרוס. האח הקטן הלך לצפות במשחקים עם סבא, ובהפסקות נהג הסב לעמוד בשער ולתת לקרלוס לנסות להבקיע. עוצמת הבעיטות הפתיעה את מאמני בונרפוס שהציעו לו לנסות את מזלו בכדורגל, אבל הילד היה מופנם מדי. הוא התבייש לשחק עם אחרים והתעקש להיות אך ורק לצד סבו. שכנועים רבים נדרשו, ולבסוף נמצא הפתרון – משחק מחשב הובטח לקרלוס בן החמש אם יסכים לרוץ אחרי הכדור עם החבר'ה. תוך שבועות, הבינו בבונרפוס שאין לו מה לעשות עם בני גילו – הוא פשוט לא ראה אותם ממטר. בגיל שש שובץ קרלוס לקבוצה עם ילדים בני שמונה, וכך התייצב למשחק מול ולנסיה והבקיע שלושער. "כאשר שמעו אנשי ולנסיה בן כמה הוא באמת, הם כמעט התעלפו", סיפר בדיעבד מאמנו.

        אחרי ביצועים כאלה, הדרך לשורות העטלפים היתה סלולה, והעובדה כי הקבוצה הבוגרת בדיוק היתה בדרך לדאבל בעונת 2003/04 עם רפא בניטס על הקווים ממש לא הזיקה. האהבה התחזקה, וקרלוס הקפיד ללכת לכל המשחקים הביתיים וקרלוס החל לקרוע רשתות בקצב מסחרר. הוא גם המשיך ללכת לכל המשחקים הביתיים עם משפחתו, ואהב להמתין בסבלנות לשחקנים כדי לקבל חתימות. הכוכב הנערץ ביותר מבחינתו מאז 2006 היה דויד סילבה, התחבולן עם החיוך הכובש. הילד צפה בשקיקה בכל מהלך של "אל צ'ינו", ויום אחד – כאשר אבא של אחד החברים לקח אותו ליציע הכבוד במסטאייה – הוא זכה לפגוש אותו.

        את התמונה המשותפת שצולמה בהזדמנות המרגשת שומר סולר באלבום עד היום. היא קדושה מבחינתו, ואפשר לראות בה את הדמיון החיצוני בין השניים. אימו של סילבה ממוצא יפני, וכך קיבל כוכב מנצ'סטר סיטי את העיניים המלוכסנות ואת הכינוי. גם לסולר יש צורת עיניים דומה, וגם לו החלו לקרוא באקדמיה "אל צ'ינו". היש מחמאה גדולה יותר? עם הזמן, בחלוף מספר שנים, כאשר עזב את עמדת החלוץ המרכזי, החלו לראות בוולנסיה גם קווי דמיון מסוימים בסגנון המשחק. אמנם סולר מכדרר פחות מסילבה, אבל יש לו נגיעה רכה ועדינה בכדור, והוא מסוגל לקבל החלטות יצירתיות ובלתי צפויות תוך שבריר שניה.

        קרלוס סולר שחקן ולנסיה מול מרקו אסנסיו שחקן ריאל מדריד (רויטרס)
        מנצ'סטר יונייטד תחטוף אותו? קרלוס סולר (צילום: רויטרס)

        סעיף השחרור – 80 מיליון יורו. זול?

        את התכונות האלה ביקש לפתח וורו, המאמן שהחליף באמצע העונה שעברה את פראנדלי. בלם העבר לקח את סולר תחת חסותו, הפך אותו לבאנקר בהרכב ונתן לו יד חופשית לבטא את כשרונו. התוצאה היתה פנומנלית. כבר במשחקו השלישי בהרכב כבר הקשר הצעיר בדרבי מול ויאריאל. הניצחון הוציא את העטלפים לדרך חדשה, הם עזבו את התחתית הבוערת וסיימו ללא דאגות מיוחדות במרכז הטבלה. הנצחון המתוק ביותר מבחינת סולר הושג נגד סלטה ויגו באפריל – הוא כבש את השער המכריע בדקה ה-85 בהקפצה אמנותית סטייל סילבה, וכל האיצטדיון שאג את שמו.

        אז גם דווח לראשונה על העניין שמגלה בו מנצ'סטר יונייטד. לא ברור עד כמה השדים האדומים היו רציניים, אבל סולר עצמו יודע עד כמה מוקדם לעזוב את הבית החם. ולנסיה היא האהבה שלו, וקבוצות אחרות לא מעניינות אותו בשלב זה. "ממש לא אכפת לי מי תנצח בקלאסיקו", הוא הצהיר לאחרונה. בגיל 20, הוא רק מתחיל למצות חלק קטן מהפוטנציאל האדיר, וחשוב להישאר במסטאייה על מנת לא לעצור את הנסיקה. הוא לא היסס לרגע כאשר חתם במאי על חוזה חדש עד 2021. כמקובל בימינו, צורף למסמך סעיף שחרור שנשמע דמיוני, 80 מיליון יורו.

        אבל האם הוא באמת כה מטורף? מאז החתימה, השוק איבד לחלוטין את הפרופורציות, ואין לדעת כיצד יאמירו הסכומים בעתיד הנראה לעין. ייתכן כי יום יבוא והסכום הזה יוגדר כמחיר מציאה כאשר מנצ'סטר סיטי תשים את הצ'ק על השולחן ותעביר לשורותיה את היורש של דויד סילבה. יש עוד זמן עד אז, אבל שימו לב לכשרון הנפלא הזה, ולוולנסיה כולה. ההפתעה בברנבאו לא אמורה להיות האחרונה. הם נמצאים בדרך למעלה, וסולר עשוי לככב לצד אסנסיו בנבחרת ספרד הבוגרת. רק צריך לבחור באיזה תפקיד.

        עקבו אחרי יוכין בפייסבוק