108 קמ"ש זו היתה מהירות הכדור ששיחרר נורי שאהין לרשת של הרטה ברלין. השער המרהיב קבע 0:2, הבטיח את הנקודות עבור בורוסיה דורטמונד וקיבע את מעמדו של הגרמני-טורקי ככוכב האולטימטיבי של ההתמודדות. הרי הוא גם בישל את השער הראשון של פייר אמריק אובמיאנג, ובאופן כללי הכתיב את הקצב במרכז המגרש עבור הצהובים-שחורים. המנצח על התזמורת, כמו בימים הטובים הם, בעונת 2010/11, כאשר היה בורג כה קריטי במכונה של יורגן קלופ בדרך לאליפות הראשונה שלו. האליפות הטהורה, הכייפית, הסנסציונית. האליפות עם רוברט לבנדובסקי על הספסל, ולוקאס באריוס האימתני בחוד.
שאהין הוא השינוי הגדול והבולט ביותר של פטר בוס בתחילת הקדנציה שלו בדורטמונד. השנתיים בעידן תומאס טוכל היו אבודות מבחינתו, ולא רק בגלל הפציעות הקשות שהשביתו אותו במשך חודשים ארוכים. גם כאשר היה כשיר, המאמן לא ספר אותו. בכמחצית מהמשחקים בהם ניתן היה להשתמש בשירותיו, שאהין בכלל ישב ביציע. טוכל בחר לתת את המפתחות בקישור ליוליאן וייגל הצעיר, עליו סמך בעיניים עצומות, אבל העלבון של שאהין היה קשה במיוחד כאשר נותר מחוץ לסגל בגמר הגביע, בעוד וייגל היה פצוע.
ההחלטה הזו הרגיזה רבים וחשפה את הקרעים בין טוכל לחלק נכבד משחקני הסגל הוותיקים. מאחר והיה זה משחקו האחרון של המאמן בתפקיד, חניכיו אף הרשו לעצמם למתוח ביקורת פומבית וגלויה. "הופתעתי מאוד שנורי לא נטל חלק בגמר. לא היה בכך שום הגיון. כולנו עומדים מאחורי החבר שלנו", הצהיר הקפטן מרסל שמלצר, חברו הקרוב של הקשר. ואכן, הפופולריות של שאהין בחדר ההלבשה היתה גדולה באופן ניכר מזו של טוכל, וכולם שמחו לראות אותו זוכה ליחס הוגן במחנה טרום העונה, עם מאמן מכבי תל אביב לשעבר על הקווים.
קלופ הבטיח חברות נצחית וקיים
פריחת היחסים המהירה בין השניים טבעית, כי הם הכירו זה את זה כבר מזמן. ב-2007 הושאל שאהין בן ה-18 מדורטמונד לפיינורד על מנת לקבל נסיון, והאיש שקיבל החלטה על כך היה בוס, בתפקידו כמנהל הספורטיבי של המועדון מרוטרדאם. שניהם מעידים כי לא היו בקשר יומיומי בעונה המדוברת, אבל הערכה הדדית רבה כבר היתה להם במיוחד מצידו של המאמן. "נורי הוא שחקן אינטליגנטי מאוד", שיבח בוס כבר אחרי האימון הראשון. בכך, יש לו הסכמה מלאה עם קלופ.
כי הרי שאהין שב מפיינורד לקבוצתו האהובה בדיוק כשקלופו החל את הקדנציה המופלאה שלו, והמאמן לקח את הנער תחת חסותו כדי להפוך אותו למנהיג ולאדריכל. האידיליה היתה כה גדולה שאפילו כאשר התלבט הקשר אם לעזוב לריאל מדריד בקיץ 2011, השיב לו המנטור הממושקף: "זו הבחירה שלך, אבל גם אם תלך, דע לך שתמיד אהיה לצידך. אתה החבר שלי לנצח". ואז אמר לו קלופ ללכת בעקבות הלב.
למה העדיף שאהין את מדריד? במאמר מופלא שפורסם לפני שבועיים באתר The Players Tribune, אשר מעניק את הבמה לספורטאים לכתוב בעצמם, סיפור הכוכב כיצד נשבע בקסמה של התלבושת הלבנה של ריאל אשר ביקרה בדורטמונד בליגת האלופות עם רונאלדו, זינדין זידאן, לואיס פיגו ורוברטו קרלוס. שאהין היה אז בסך הכל מביא הכדורים, כחלק מחובותיו באקדמיה של בורוסיה, אך הוא הוסיף לעצמו חלום ללבוש את החולצה הלבנה הזו, לצד השאיפה להפוך למקצוען בדורטמונד. את החלק הגרמני הוא הגשים כבר ביל 16, ובגיל 22 הרגיש שאסור לו לפספס הזדמנות שעלולה לא לחזור. "לא רציתי להתחרט על כך כל כחיי", מספר בדיעבד שאהין.
30 משחקים בלבד בשלוש שנים
אלא שפציעה הרסה את פתיחת הקריירה שלו בסנטיאגו ברנבאו, והדרך להרכב היתה חסומה מאז. ההשאלה לליברפול התבררה כהרפתקה כושלת, ושאהין הרגיש שהוא חייב לשוב הביתה. "משהו לא הסתדר לי בליברפול, אבל אז הבנתי שזה לא המשחק. היה חסר לי חלק מחיי. הייתי צריך להיות חלק מהמשפחה בדורטמונד. האנשים שם הם אלה שגרמו לי לשחק כדורגל כמו שאני יודע", הוא כתב. אז הסוכן הרים טלפון, וקלופ קיבל את החבר בזרועות פתוחות, בדיוק כפי שהבטיח. החיוך חזר לפניו, וביציעים קיבלו אותו בתשואות למרות העזיבה הכואבת. הכל היה מוכן לנסיקה חדשה.
אלא שאז, בדיוק אחרי שדורטמונד רכשה מחדש את כרטיסו בקיץ 2014, החלה סדרת הפציעות. קלופ התפטר בחלוף שנה, ושאהין הפך לשחקן שולי ביותר בסגל. העובדה כי בילה זמן רב מאוד על שולחן הטיפולים של הרופאים גרמה לאוהדים לשכוח מקיומו כאשר כאשר היה כשיר. יש כוכבים שהופכים תודעתית לשחקני עבר על אף שהם עדיין צעירים ומלאי מוטיבציה. הנחת היסוד האכזרית היתה כי שאהין, במצבו הבריאותי הנוכחי, לעולם לא יחזור ליכולת המזהירה מתחילת העשור אשר הזניקה אותו למעמד של אחד הטובים ביבשת בתפקידו.
היו שסברו כי אחרי ששיחק 30 פעמים בלבד במשך שלוש שנים בכל המסגרות, כדאי לו לעזוב לקבוצה קטנה יותר ולהתאים את הציפיות למציאות החדשה, אבל הוא מאוהב עד עמקי נשמתו באוהדים בצהוב-שחור ממש לא חשב בכיוון.
"לבוס יש השקפת עולם ברורה"
ולמה, בעצם, היה חייב שאהין להוריד את הראש ולוותר על התקווה בגיל 28 בלבד? הוא רק היה זקוק למאמן שיסמוך עליו כמו קלופ, ומצא בבוס את החבר החדש. בנוסף, הוא מרגיש סוף כל סוף משוחרר לחלוטין פיזית, ולא החמיץ דקת אימונים בקיץ. הוא היה מוכן לעונה החדשה, והמנהל הספורטיבי מיכאל צורק העיר: "נורי עושה עבודה מעולה", ובוס קבע: "הוא מבין בדיוק את הדרישות בתפקיד, והמשבצת הזו חשובה מאוד עבורנו".
ואם זה לא מספיק, הרי שהגדרת התפקיד הזה דומה אצל בוס לזו של קלופ, בניגוד לזו של טוכל. "אני משחק עכשיו בעמדה התקפית יותר, 15 מטרים קרוב יותר לשער היריבה בהשוואה לעונה שעברה", אמר שאהין, ולא הפסיק להתלהב מהשיטה החדשה. "יש לי רושם חיובי מאוד מהמאמן. הוא יסודי, ויש לו השקפת עולם ברורה מאוד כיצד צריך לשחק כדורגל. הוא מעביר לנו אותה, ואנחנו מבינים כבר עכשיו כיצד נשחק בעונה הקרובה", הוא אמר ביולי. וייגל עדיין פצוע, וזה רק הקל על הכניסה המיידית לכושר שיא. שאהין הפך לבאנקר של בוס בהרכב, בערך כמו בימים העליזים של קלופ.
אז הוא היה מצוין בסופר-קאפ נגד באיירן מינכן, בו היתה דורטמונד רחוקה שתי דקות מניצחון. הוא סיפק הופעה משכנעת ב-0:3 בוולפסבורג במחזור הראשון בבונדסליגה. הקאמבק המפואר הזה גרם לעיתון בילד לצאת שלשום בכותרת: "לפתע, שאהין הוא המנהיג של בורוסיה". העיתוי לא יכול היה להיות מוצלח יותר, כי ההצגה נגד הרטה אתמול התעלתה גם על הסטנדרטים הגבוהים. שער ליגה ראשון מאז אפריל 2015, כלומר מאז תקופת קלופ, היה הדובדבן שבקצפת ועוד איזה שער. בזכות בוס ובתמיכת הקהל האדירה, חוזר שאהין לאור הזרקורים במהירות 108 קמ"ש, ושמישהו ינסה לעצור אותו.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק