דן רומן: "המשחק בין מרמורק לשעריים יותר מלחיץ מברצלונה - ריאל"

דן רומן היה ומאז ומתמיד אחד השחקנים היותר מעניינים בכדורגל הישראלי וזה נמשך גם כיום, שנתיים אחרי שפרש ממשחק פעיל ופנה לאפיקים חדשים. אחרי תקופה קצרה במחלקת הנוער של מכבי תל אביב, שחקן העבר בן ה-34 קיבל לאחרונה תפקיד חדש כאנליסט/סקאוט של דינמו דרזדן מהליגה השנייה בגרמניה. השבוע הוא התארח בפודיום הפודקאסט, וסיפר בשיחה מברלין על החיים החדשים בגרמניה ועל הקורס המיוחד שעבר באופ"א עם קולגות כמו ז'וניניו, ראי, כריסטיאן קראמבו ואריק אבידל.

הנה החלק הטוב ביותר מתוך הראיון, בו רומן מסביר במונולוג מרתק על הלחץ העצום בכדורגל הישראלי. "חלק מהחוויות שאני לוקח איתי מהתואר שעשיתי באופ"א זה להבין שוואלה, גם בארץ אפשר לעשות דברים, וזה לא שבליגה הראשונה בגרמניה עובדים אנשים שהם פי אלף יותר מוכשרים", הוא אומר.

"יש הבדל שחייבים להתייחס אליו כשמדברים על הכדורגל בארץ, עם או בלי קשר לכדורגל האחר, וזו התרבות. אני חושב שהכדורגל בארץ זה המקום הכי לחוץ בעולם. יש לחץ ויש פאניקה ולכולם מאוד קשה כל הזמן. כל מי שמעורב בכדורגל בארץ - יש איזשהי תפישה שהוא פועל בתוך שדה בלתי אפשרי. כולם, כולם נמצאים בתחושה הזו. אתה נמצא בתחושה הזו כשחקן, אתה נמצא בתחושה הזו כמאמן, וגם כמנהל. כולם, יש להם תחושה שהם פועלים במן עולם בו הכול נגדך וזה מאוד קשה לשנות דברים והכל חרא".

"דיברתי עם אבידל. שאלתי אותו איך הם מתכוננים למשחק. איך למשל התכוננתם לקלאסיקו בו ניצחתם 0-5? (נובמבר 2010). שאלתי אותו 'מה עשיתם?'.

"והוא סיפר לי שהם פשוט באו ב-10 בבוקר, עשו קצת רונדו, 20 דקות, ואז הלכו הביתה, ואז הוא ישב עם חברים שלו כל היום בבית, צחקו, והוא היה מבסוט. ואז הוא הגיע לקמפ נואו שעתיים לפני המשחק. גווארדיולה דיבר איתם שמונה דקות, זהו, ואז הם עלו ושיחקו, וזהו (ונגמר 0-5…).

"כשאני הייתי בשעריים, בעונה האחרונה שלי, היה לנו דרבי מול מרמורק. יום לפני זה דיברו איתנו ארבעה חברי הנהלה, והביאו עוד איזה שני אנשים מבחוץ ושחקן עבר וכולם אמרו לנו שכל העיר, והמצב רוח, והחיים של כל התושבים בעיר על הכתפיים שלנו ושזה חיים ומוות ואם זה ואם זה.

"התפישה בארץ מאוד שונה. בארץ הכול קשה, הכול מלא לחץ. וכשאתה פועל בסביבה כזו זה באמת מאוד בעייתי. וכשאתה רואה אימון בגרמניה, פה, אתה רואה שקל להם. כשהייתי בהולנד, בסך הכול ליגה שנייה, אבל היה קל, הכול היה קל. אתה בא לאימון וקל לך, הכול מסודר, מחייכים אליך ומדברים אליך בצורה מכובדת ומסבירים לך לאן אתה צריך לרוץ. מעריכים את המאמץ שלך. וכשהאוהדים מדברים איתך, גם אם הפסדת, מדברים אליך בכבוד. ובארץ לצערי אנחנו לא שם, הסביבה מאוד קשה ולכן…לכן הולך קשה".