מאזן בעונה שעברה: 12:4, מקום שלישי בבית
מאמן: שון מקביי (עונה ראשונה)
עזבו: קני בריט (תופס), בריאן קוויק (תופס), לאנס קנדריקס (טייט אנד), טים בארנס (סנטר), גרג רובינסון (תאקל התקפי)
הצטרפו: סמי ווטקינס (תופס), רוברט וודס (תופס), ג'ון סאליבן (סנטר), אנדרו וויטוורת' (תאקל התקפי), קונור בארווין (ליינבקר)
בחירות דראפט משמעותיות: ג'רלד אוורט (טייט אנד), קופר קאפ (תופס), ג'ון ג'ונסון (סייפטי)
עונת החזרה של הראמס מסנט לואיס ללוס אנג'לס לא עבדה כמתוכנן. הקבוצה האפורה התקשתה למשוך קהל, סיימה אחרונה ביארדים התקפיים בממוצע למשחק ולא הצליחה לקדם את הבחירה 1 בדראפט, ג'ארד גוף, שעד שכבר נכנס להרכב, נראה די אבוד.
לא בטוח שגוף הוא האיש שיוביל את לוס אנג'לס קדימה, בטח לא כשהחל מהעונה, הקבוצה צריכה להיאבק על העיר גם מול הצ'ארג'רס, אבל קשה להאשים רק אותו בחוסר ההצלחה אשתקד, שכן לא ממש היה לו למי למסור או עם מי לעבוד. בלוס אנג'לס החליפו כמעט את כל האפשרויות ההתקפיות של גוף, בחרו שחקני התקפה בדראפט ובעיקר, הביאו בטרייד את סמי ווטקינס והחתימו את וודס, הטרוג'אן לשעבר שישחק במגרש בו כיכב במכללות, על חוזה די מופרך. בקבוצה מקווים שמקביי, המאמן הצעיר בתולדות הליגה, יצליח להפעיל על הקוורטרבק קצת מהקסם שהפעיל על קירק קאזינס בוושינגטון. כדי שזה יצליח, מקביי גם יהיה חייב לקבל בחזרה את טוד גרלי, שאחרי עונת רוקי טובה מאוד נתקל חזק בקיר העונה השנייה והיה גרוע ב-2016.
בהגנה יש קצת פחות דאגות, בעיקר כי ארון דונלד, אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, עדיין שם. הרכש הכי משמעותי להגנה הוא ללא ספק וייד פיליפס, ארכיטקט ההגנה המופלאה של דנבר בשנתיים האחרונות. אם הוא יצליח לעשות בראמס את מה שעשה במייל היי סיטי, הקבוצה הזו באמת עשויה להפוך לכוח משמעותי בקרוב. מעבר לכך, בלוס אנג'לס כדאי גם להזכיר את הספיישל טימס ובעיקר את גרג "דה לג" זורליין, שהתאושש מתקופה לא טובה וחזר להיות בועט אמין ואיכותי עם רגל ברזל ואת הפאנטר ג'וני האקר, שבאופן משעשע משהו, מהווה כנראה את האיום ההתקפי הגדול ביותר של LA ופעם אחר פעם תוקע את היריבה הרחק בחצי המגרש שלה.
התחזית: מקביי ופיליפס נראים כמו צמד מבטיח, גוף אמור להשתפר, גם בזכות התופסים שלו ודונלד ימשיך להנהיג את ההגנה. עוד שני ניצחונות ו-10:6.