מאזן בעונה שעברה: 9:7, מקום שלישי בבית
מאמן: שון פייטון (עונה 12)
עזבו: ברנדין קוקס (רסיבר), ג'רי אוואנס (תאקל התקפי), טים הייטאוור (רץ אחורי)
הצטרפו: אדריאן פיטרסון (רץ אחורי), טד גין ג'וניור (רסיבר), לארי וורפורד השלישי (גארד התקפי)
בחירות דראפט משמעותיות: מרשון לאטימור (קורנרבק), ריאן רמצ'יק (תאקל התקפי), מרקוס וויליאמס (סייפטי), טריי הנדריקסון (תאקל הגנתי)
גם בגיל 38, העקביות והיכולת של דרו בריס לא נעלמות ובשנה שעברה, הוא נהנה ממשחק ריצה לא רע, עם מארק אינגרם (5.1 יארד לנשיאה) ומתופס טוב בדמות ברנדין קוקס הנפיץ, כמו גם מצמד טייט אנדים אמינים ביותר. אז מה השתבש ואיך בריס לא הוביל את הסיינטס לפלייאוף? התשובה נמצאת בצד השני של המטבע, בהגנה.
למרות שעמדת הסייפטי הייתה סולידית, עם ג'אריס בירד ו-וון בל, הגנת הסיינטס הייתה זוועתית ב-2016 כמעט בכל פרמטר שניתן למדוד: היא הייתה במקום ה-31 בליגה בנקודות נגדה, היא הרשתה יותר משישה יארד בממוצע למהלך (אחת משלוש קבוצות בלבד בליגה) והיא דורגה מתחת לממוצע גם ביארדים נגד הריצה. הבעיה? לא נדמה שזה הולך להשתפר. הקדושים בחרו את מרשון לאטימור, שהרשים רבים בקפיצה שלו משחקן ספסל באוהיו סטייט למקום ה-11 בדראפט והוא עשוי לעזור בזכות מסת הגוף והפיזיות שלו, אבל כרוקי הוא לא יגרום שינוי מאסיבי. למרות בחירה קצת מוזרה בסייפטי כבר בסיבוב השני, בסך הכול הדראפט של הסיינטס היה טוב מאוד והגעתו של אדריאן פיטרסון, אם יצליח לשמור את עצמו מחוץ לצרות ועל המגרש אחרי כמה שנים קשות, תתרום להתקפה.
התחזית: הגנה מנצחת משחקים וכרגע בניו אורלינס, ההגנה לא מספיק טובה, במיוחד לא בבית כזה חזק. 10:6.