טום בריידי עולה למגרש ראשון. בלי קסדה, בניגוד לרוב חבריו וכנראה שכדי להראות לכל מי ששכח בטעות בזמן הפגרה שהוא טום בריידי, מספר 12 מוביל את חבריו מחדר ההלבשה דרך מנהרת השחקנים בפוקסבורו. יממה לפני משחק קדם העונה הראשון של ניו אינגלנד, בבית נגד ג'קסונוויל, כבר הוחלט שבריידי, כמו גם שאר הכוכבים של האלופה הטרייה, יקבלו מנוחה אחרי שבועיים קשוחים של מחנה אימונים, אבל זה לא מפריע לקוורטרבק, שזה עתה חגג 40, להיות פעיל על הקווים ולדבר ולייעץ בלי הפסקה לשני המחליפים הצעירים שלו ג'ימי גארופולו וג'קובי בריסט, שזוכים לצ'אנס.
בעידודו של בריידי, גארופולו משלים בשלב מסוים 13 מסירות רצופות ונראה מצוין. הוא יושב כבר כמה שנים על הספסל, מחכה לצ'אנס שלו ובריידי מסרב להוריד קצב. בחורף הבא יהפוך גארופולו בן ה-25 לשחקן חופשי ואם לא יישלח בטרייד עד אז, הוא יצטרך להחליט האם לקחת מיליונים מקבוצה כלשהי ולנסות להוביל אותה, או להמשיך לחכות להזדמנות שלו להיות הקוורטרבק של הפטריוטס.
בריידי יודע היטב שגם כשהוא לא משחק, כל העיניים עליו, בעיקר לאור העובדה שבמשחק האחרון שלו, סופרבול 51, הוא הוביל את הקאמבק הגדול בתולדות הפוטבול, אולי בתולדות הספורט האמריקאי כולו. ברחבי ניו אינגלנד יש מי שמייעץ, בשקט אבל בביטחון, "לעשות דפלייטגייט", כלומר להעניק לקוורטרבק המזדקן מנוחה ארוכה, במשך כל החודש של משחקי קדם העונה וכל החודש הראשון של העונה הסדירה, משהו דומה למה שקרה בשנה שעברה. אז הוא היה מושעה כמובן, וחזר עצבני ובעיקר טרי למאני טיים. בהתחשב בגיל ובקילומטרז' שעבר, אולי לא מדובר ברעיון רע כל כך.
כיוון שבריידי והכוכבים בחוץ, וג'קסונוויל היא ג'קסונוויל (שיהיה בהצלחה עם בלייק בורטלס וצ'אד הני כקוורטרבקים העונה, אה?), כולם מתעסקים בעיקר במה שמסביב ואם זה לא בריידי, אז זה מי שהשעה אותו. רוג'ר גודל הגיע לפוקסבורו לכבוד משחק פתיחת העונה של הפטריוטס. מדובר בביקור הראשון של הקומישינר המושמץ באצטדיון הביתי של ניו אינגלנד אחרי למעלה משנתיים וחצי. הפעם האחרונה שלו הייתה גמר ה-AFC בינואר 2015, אותו משחק אדיר בין ניו אינגלנד לבולטימור.
מאז עברו הרבה מים בנהר צ'ארלס והרבה עימותים בבתי משפט, אבל האוהדים המקומיים הצטלמו עם גודל (שחתך לפני ההפסקה) והבעלים רוברט קראפט נראה משוחח איתו בחמימות בתא הצפייה שלו. יכול להיות שהזכייה בסופרבול הרגיעה מעט את הרוחות בין הקבוצה הטובה בליגה בשני העשורים האחרונים לבין האיש שמנהל את החגיגה העשירה בעולם הספורט. אם זה אכן כך, הרי שמדובר בצעד טוב עבור כולם.
עוד בנושא:
ימי הטום: חידון מיוחד לכבוד יום ההולדת ה-40 של טום בריידי
טום בריידי בן 40: מיטב הציטוטים עליו לאורך השנים
ואם כבר קראפט. במחצית מקרינים באצטדיון ותחנת הטלוויזיה המשדרת את המשחק לתושבי ניו אינגלנד סרטון ארוך על הביקור של הבעלים של הפטריוטס בישראל לפני כחודשיים. בזה אחר זה נראים ג'ו מונטנה, ג'ים בראון, ג'רום בטיס וכל שאר אגדות העבר שקראפט הנחית כאן כשהם מבקרים בכותל, בתל אביב ובמצדה ומדברים בחמימות על ישראל. אם כל זה לא מספיק, הרי שבתוכניה הרשמית של המשחק יש לא פחות משישה עמודים (!) בנושא. בזמן שהפוליטיקאים שלנו עושים בעיקר בושות ובלגן, קשה לחשוב על יח"צ טוב יותר למדינה הצנועה שלנו.
כהרגלו של משחק קדם עונה, בעיקר משחק ראשון, העסק מתנהל על מי מנוחות. שתי הקבוצות ערכו שני ימי אימונים משותפים לפני המשחק, המשך למסורת שהפטריוטס פיתחו בחמש השנים הקודמות עם כל מיני קבוצות בליגה. ימי אימונים כאלה יכולים להוביל למתח בין שחקנים משתי הקבוצות, אבל במקרה הזה נראה שדווקא נוצר חיבור וטראש טוק בקושי נרשם על כר הדשא, בעוד חיבוקים וטפיחות הדדיות על הקסדה מצד כחולים ללבנים ולהיפך נראים כמעט בתום כל מהלך.
הג'אגס, שרוצים לצאת מקרקעית הליגה אחרי יותר מדי שנים, מציגים כמה כישרונות צעירים, ששורפים שוב ושוב את ההגנה המארחת (שגם היא חסרה כמה מהשמות הבולטים שלה) עם כמה מהלכים גדולים, כולל טאצ'דאון של 97 יארד שתופס קילן קול (על הראש של סיריוס ג'ונס, ש"נשרף" בשני מהלכים גדולים ולא ישרוד יותר מדי זמן בסגל ככה). בג'קסונוויל עשו כמה צעדים מבורכים, כולל החלפתו של גאס בראדלי הכושל בדאג מארון, מאמן לא רע בכלל והחזרתו של מי שהוביל את הפרנצ'ייז בימיו הראשונים לפני כשני עשורים, טום קופלין, אחד שיודע דבר או שניים על ניצחונות מול ניו אינגלנד והפך ל"איש החזק במועדון". משחקי קדם העונה הם ההזדמנות הגדולה של החבר'ה הצעירים של שתי הקבוצות לתפוס את מקומם בסגל, לקראת הקיצוץ הראשוני שיגיע בקרוב ונראים רוב הזמן כמו אודישנים.
בשל כך, האווירה על המגרש הפוכה לחלוטין מזו ביציעים ובעוד שהאוהדים נוטשים בהמוניהם ככל שהמשחק מתקרב לסיומו, השחקנים, המחליפים של המחליפים של המחליפים, מעלים קצב ונותנים כל מה שהם יכולים בתקווה לצוד את עינו של מאמן כזה או אחר. חוץ מהצוותים של ניו אינגלנד וג'קסונוויל, שעומדים על הקווים, אפשר למצוא מעל תא העיתונות עוד אנשי מקצוע מ-11 קבוצות אחרות בליגה. מי שיפלט מכאן, עוד עשוי להשיג לעצמו עבודה בעיר אחרת.
הפטריוטס עוד מנסים לעשות בסיום איזשהו קאמבק ולשלוח את המשחק להארכה וכולם נושמים לרווחה כשהם לא מצליחים, כי גם האוהדים הכי שרופים כנראה יעדיפו הפסד במשחק קדם עונה ביתי ראשון מאשר עוד חצי שעה ביציעים בזמן שהטמפרטורות יורדות בקצב מסחרר. ג'קסונוויל, שמעולם לא ניצחה את בריידי במשחק אמיתי, יוצאת מהביקור הארוך שלה בניו אינגלנד עם הרגשה טובה וגם ביל בליצ'יק נשמע מרוצה כשהוא מדבר על החבר'ה שבכל זאת שיחקו אצלו והפגינו כמה מהלכי התקפה לא רעים. האיש וה-Do Your Job עוד ידאג להבהיר לכל אחד בדיוק איפה הוא טעה, אבל הראש שלו כבר חושב חודש קדימה, לרגע בו העונה האמיתית תצא לדרך. שם, הפטריוטס ינסו בפעם השנייה בתולדותיהם לעשות 0:19, מאזן מושלם, הפעם כולל הסופרבול. האם הם מסוגלים? בקרוב נגלה.