להיות פטיש ולא מסמר: ג'ו הארט שב לפרמיירליג בתקווה לחזור לעצמו

כאשר נופה על ידי פפ גווארדיולה לפני כשנה, התלונן ג'ו הארט כי ההודעה של מאמן מנצ'סטר סיטי הגיעה בשלב מאוחר מדי בחלון ההעברות, ולכן לא התאפשר לו לחפש קבוצה חדשה בשקט. ובכל זאת, היו בפניו מספר אלטרנטיבות, בין היתר אופציית סביליה שנפלה ברגע האחרון. באנגליה, החלופה הריאלית ביותר היתה סנדרלנד, ודייויד מויס עשה מאמצים לשכנע את השוער להגיע לצפון-מזרח. זה לא עלה בידו, והכוכב העדיף הרפתקה ייחודית בטורינו.

ההחלטה הזו אפשרה למעשה את הפריחה של ג'ורדן פיקפורד. השוער האלמוני פרץ לתודעה בסערה, הצטיין למרות הירידה של החתולים השחורים לליגת המשנה והפך לשוער השלישי הכי יקר בהיסטוריה כאשר נמכר לאברטון תמורת 25 מיליון ליש"ט. כעת הוא מאיים, יחד עם טום היטון, ג'ק באטלנד ופרייזר פורסטר על האפודה של הארט בנבחרת אנגליה, ויש פרשנים הדורשים מגארת' סאות'גייט להעניק לפיקפורד הזדמנות הוגנת לפני המונדיאל. ואכן, המאמן הלאומי רמז שהכל פתוח לקראת העונה החדשה: "אנחנו לא יודעים מי ישחק היכן, ומי יהיה בכושר. התרומה של הארט היתה חשובה מאוד מאז קיבלתי את התפקיד, אבל אני לא רוצה ששחקן כלשהו יהיה בטוח במקומו. זה לא מועיל. אנחנו רוצים תחרות בכל עמדה".

השיקול הזה היה קריטי עבור השוער בן ה-30 שחתם אתמול (שלישי) בהשאלה בווסטהאם. הארט היה רק השוער השלישי בדרום אפריקה ב-2010, ולכן גביע העולם בברזיל הוא היחיד ברזומה שלו עד כה. גם הוא הסתיים מוקדם מהצפוי, כבר בשלב הבתים. הטורניר ברוסיה עשוי להיות האחרון מבחינתו, והוא משתוקק להיות שם. אז הוא בחר בפטישים כדי להיות באור הזרקורים, אך זאת מבלי להתפשר על שכרו שעומד על 175 אלף ליש"ט בשבוע. ווסטהאם תשלם לו רק 4.5 מיליון לעונה, וסיטי תשלים את היתרה – זו הפשרה לה הסכים המועדון של גווארדיולה שרכש בינתיים את אדרסון הברזילאי מבנפיקה תמורת 34 מיליון ליש"ט, וממש לא זקוק עוד להארט.

ואולם, נשאלת השאלה מדוע שינה מנג'ר ווסטהאם סלאבן ביליץ' את העמדה הנחרצת עליה הכריז בפברואר. כאשר הגיב לספקולציות אודות צירופו האפשרי של הארט, טען הקרואטי: "אני מעריך אותו מאוד, אבל תמיד אמרתי שאין לנו עניין בחיזוק עמדת השוער. יש לנו שני שוערים מעולים, והם ימשיכו להתחרות זה עם זה". מדובר באדריאן הספרדי ודארן ראנדולף האירי, אשר הציגו יכולת ראויה בעונה שעברה. שניהם בני 30, בדיוק כמו הארט. שניהם נמצאים בפסגת הקריירה. שניהם זוכים לאהדה רבה מאוד ביציעים. מדוע, אם כך, שילמו בכל זאת הפטישים סכום לא מבוטל על מנת להביא שוער חדש בהשאלה, דווקא כאשר מניותיו בירידה?

עוד בנושא:

ווסטהאם הודיעה: ג'ו הארט מצטרף בהשאלה לעונה ממנצ'סטר סיטי
היום בחלון ההעברות: מנצ'סטר יונייטד הצטרפה למאבק על מרקו וראטי
אמש: שער בכורה לרומלו לוקאקו במדי מנצ'סטר יונייטד ב-1:2 על סולט לייק

הארט ספג ביקורות רבות במהלך השנה ההפכפכה בטורינו. היו לו משחקים גדולים באיטליה, אך בשורה התחתונה הוא ספג 62 שערים ב-36 משחקיו, חלקם נבעו משגיאות בוטות שלו. כך, למשל, הוא פספס לחלוטין כדורי הגבהה אליהם יצא בפזיזות במשחקים מול אטאלנטה בינואר, אינטר במרץ וקרוטונה באפריל. בשלב מסוים, המחדלים עלו על העצבים של העיתונאים, וחלקם דרשו להעיף את הארט לכל הרוחות. "כל מחליף יתקבל בברכה", כתב ג'יג'י גראנציני, הפרשן הוותיק בעיתון "לה סטאמפה". לקראת סיום העונה, אפילו נשיא טורינו אורבנו קאירו הודה שלא הכל הלך לפי התוכניות. "לא ציפינו למספר כה גדול של טעויות משוער נבחרת אנגליה, אבל הוא עשה גם דברים טובים", הוא אמר.

מאידך, אוהדי טורינו נותרו מאוחדים מאחורי הארט. הם סלחו לו על הטעויות, עודדו אותו עם כרזות בכל משחק ביתי וביקשו ממנו להישאר. הם רצו להמשיך את החוויה הזו גם בעונת 2017/18, והצטערו לשמוע כי המועדון לא מסוגל לעמוד כלכלית במחיר שמנצ'סטר סיטי דרשה עבור החתמתו, כ-15 מיליון ליש"ט. למי שלא מכיר את האישיות של הארט זה עשוי להיראות מוזר, אבל ביציעים ממש לא ראו בו פלופ. הם העדיפו לראות את הצדדים החיוביים, ויש המון כאלה. גם כאשר גילה הארט חוסר יציבות על הדשא, הוא היה ונותר מנהיג אמיתי, עם חיוך על הפנים והשפעה עצומה בחדר ההלבשה.

כי הארט הוא קודם כל מקצוען למופת. עם הגעתו לארץ המגף, הוא למד בשקיקה את ההיסטוריה של המועדון. הוא ביקר באתר התרסקות מטוסה של טורינו בהר סופרגה. הוא השתדל לדבר איטלקית. מבחינת האוהדים, הוא היה סמל – כוכב גדול שהסכים לשחק עבור המועדון שלהם ודיבר תמיד בשבחו. "ההצעה של טורינו הייתה הדבר הנכון בזמן הנכון. אני גאה לשחק בליגה החזקה שלכם שהצמיחה המון שוערים טובים. אני משוכנע שאוכל ללמוד כאן הרבה. טורינו מאמינה בשחקנים צנועים ושאפתנים, וזה מתאים לי מאוד", הוא אמר כאשר חתם לפני שנה. הגישה הזו לא השתנתה, ולכן גם מעידות וספיגות לא שינו את היחס כלפיו – מה גם שהוא הפגין יכולת פנטסטית בחלק ניכר מהמשחקים.

זו כנראה הסיבה לבחירה בווסטהאם. "אני מצפה לשחק במועדון כה גדול. תמיד אהבתי אותו, ואני חושב שיהיה קשה למצוא מישהו שלא אוהב אותו, פרט לאוהדי הקבוצות היריבות בלונדון. יש בו משהו מיוחד, ויש לו היסטוריה מפוארת", אמר הארט אתמול. הוא יודע לנסח את הדברים כך שאי אפשר לעמוד בקסמו. הכריזמה האישית שלו תרמה לא מעט לקידום הקריירה, בין היתר במדים הלאומיים. לאורך השנים, הוא שידר בטחון עצמי מיוחד במינו, וזכור היטב החיוך הרחב על פניו לפני דו קרב הפנדלים מול איטליה ברבע גמר יורו 2012. לאנגלים מסורת של הפסדים בפנדלים, ולכן השוערים שלה תמיד מצפים לגרוע מכל. לא הארט. הוא האמין, באמת ובתמים, שיעשה היסטוריה. זה לא עלה בידו אחרי ההקפצה של אנדראה פירלו ששינתה את המומנטום, אך איש לא בא אליו בטענות.

הביטחון העצמי הזה קצת הלך לאיבוד בשנה האחרונה. הטעות הקשה בשמינית גמר יורו 2016 הביאה להדחת אנגליה בידי איסלנד, ומיד לאחר מכן נאלץ הארט להתמודד עם יחס בעייתי מאוד מצד גווארדיולה. אפילו לשחקנים חסונים מנטלית כמוהו זה לא פשוט. הרצון להוכיח את עצמך עלול להזיק בסיטואציה זו, ואת הדוגמאות לכך אפשר היה לראות בטורינו. אלא שמוקדם להספיד אותו. שוער בן 30 הוא שוער צעיר יחסית, ושנים ארוכות עוד לפניו. צריך רק למלא מצברים ולצאת לדרך חדשה, והארט מאמין שיוכל לעשות זאת בווסטהאם.

הניסיון הזה יספק את אחת העלילות המרתקות ביותר של העונה הקרובה בליגה האנגלית. הארט חוזר מאיטליה כדי להתמודד בקרב ישיר מול הטוענים לאפודה שלו בנבחרת, ולהתעלות על פיקפורד, היטון ובאטלנד. הוא גם עשוי לפגוש את סיטי וגווארדיולה – הביקור באיצטדיון הביתי לשעבר מתוכנן לתחילת דצמבר. ותהיו בטוחים שכל אנגליה תשמח בשמחתו אם הקאמבק הזה יוכתר בהצלחה.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק