בירם כיאל ייצא בשבת עם ברייטון למחנה אימון באוסטריה, לפני העונה הראשונה שלו בפרמיירליג. השבוע הוא הגיע להתארח בפודקאסט "הפודיום", כדי לדבר, בין היתר, על ההעפלה המרגשת לליגה הבכירה באנגליה, התגובות בכפר, היחסים עם מאמניו השונים, הזוגיות עם תומר חמד, הפחד מפציעות, מכבי חיפה, הבן פירלו ואיך יקראו לבן השני ולמה אנחנו כועסים על הנבחרת.
להאזנה באייפון / אייטונס
לו"ז האזנה:
ההעפלה לפרמיירליג (02:00), החגיגות בג'דיידה (07:00), חידון פרמיירליג ואל תנסו לגרום לו לדבר על הימורים! (13:00), המלחמה על דקות משחק בליגה הבכירה (18:00), רוני-אלישע-לנון-יוטון (22:00), מערכת היחסים עם תומר חמד (26:00), יוצאי מכבי חיפה, ומכבי חיפה בכלל (33:00), זיכרונות כעוסים מהקיזוז של 2010 (35:30), הפחד מפציעות - אחרי 7 ניתוחים (41:00), הבן פירלו מגיע מהגן, ופירלו המקורי (46:30), מה לעזאזל קורה עם הנבחרת? (50:00)
ציטוטים נבחרים
המתנה המרגשת מהמשפחה:
"לפני משחק העלייה שלנו מול וויגאן, הנשים שלנו ארגנו לכל שחקן דגל של הקבוצה ועליו ברכות של המשפחה, החברים, הסוכנים
היו שחקנים שבכו, היו עם דמעות בעיניים. אני אחד מהם. כשאתה רואה שאבא שלך כתב לך: 'התחלת מכפר ג'דיידה והחלום תמיד היה להגיע לרמות האלה, אנחנו גאים בך'; או כשהאישה רושמת ש'מהרגע הראשון המטרה היתה להגיע לכאן'; או חברים שכותבים 'לא שכחנו איך עזבת את בית הספר כל יום באחת בצהריים כדי להגיע לקצף'. אלה דברים שמחזירים אותך לאיך שהיית בתור ילד, ילד שהגיע מג'דיידה עד ברייטון ועכשיו הוא צעד אחד מלהגשים את החלום. הדגל הזה אצלי בבית עכשיו, אתלה אותו על הקיר לצד כל החולצות שאספתי בקריירה".
מערכת היחסים עם תומר חמד:
"שאלו אותי עליו, גם המאמן וגם המנכ"ל וגם הסקאוט שלנו, ואמרתי מה שאני חושב. תומר הוא פלוס גדול לכל קבוצה. מה שהוא עבר בקריירה שלו מראה איזה אופי חזק יש לו ואני שמח שהצלחתי לקבל את האחוזים שלי מהעסקה הזו
והאחוזים שלי זה הגולים שהוא נתן, זה שהוא העלה אותי לפרמיירליג, זה האחוזים שלי, לא כסף
".
"זה משהו שמעורר עניין פה. האוהדים, העיתונאים, כולם שואלים עלינו. בכל ראיון אנשים שואלים על שנינו. אני ערבי ישראלי, ותומר יהודי ישראלי, שנינו משחקים בנבחרת - יש כאן סיפור טוב שהאנגלים אוהבים לשמוע. 'איך בדיוק אתה ערבי מוסלמי שמשחק בנבחרת?', יש את השאלות האלו ששואלים אותנו בכל יום. מבחינתי, תומר ואני שגרירים של העניין הזה, יכולים לתת תמונה מאוד טובה של מה שקורה בארץ. עברנו הרבה דברים ביחד וזה גדול פי כמה מכל שחקן אחר או מכל דבר אחר שקורה בברייטון".
"גדלנו ביחד במחלקת הנוער של מכבי חיפה, כל אחד יצא לדרכו באירופה ובסוף התחברנו שוב. גם לפני שעזבתי הייתי עם תומר בחדר באוסטריה, עם מכבי חיפה. לא נרדמתי שני לילות, והוא שאל 'מה קורה?', ואמרתי שאני לא יודע מה לעשות כי יש לי הצעה מסלטיק ואני לא יודע איך לדבר עם אלישע".
- מה הוא המליץ לך לעשות?
"המליץ לי לעבור לאחי נצרת
".
אובדן האליפות עם מכבי חיפה ב-2010:
"אני עדיין אומר שאנחנו לקחנו אליפות, מבחינת נקודות והכל אנחנו אלופים. אם לא הקיזוז הזה, שאני לא יודע מאיפה זה בא ומי חשב על זה
זה היה הזוי, זה היה לא פייר, וראינו שהזיזו את זה עונה אחרי זה. זה היה מגוחך, ואני לא רוצה להשתמש במילים אחרות. לעשות עונה כזו טובה ולראות שאנחנו לא אלופים, זה פשוט לא הגיוני. אנשים שאין להם ידע לעשות דבר כזה, ולהרוס למכבי חיפה עונה כל כך חלומית. אם הקיזוז הזה היה נשאר עד היום והיו עושים את זה לעשר שנים, 15 שנים, הייתי מקבל גם את הצד הלא טוב. אבל לעשות את זה ככה ולחזור לשיטה הרגילה - זה אומר שיש משהו לא פייר. הכי נוראי זה שאתה יודע שעשית הכול, אפילו יותר ממה שאצלנו ציפו מבחינת נקודות, ואתה יודע שאתה לא אלוף. זה היה יותר קשה מכל דבר. זה רגע עצוב בקריירה ועד עכשיו אני מרגיש שמישהו לקח את זה ממני, לא שאני הפסדתי את זה".
נבחרת ישראל - מה לא דופק?
"גם אנחנו גם ואתם בתקשורת מרימים ציפיות כל הזמן
אנחנו חייבים לדעת שאנחנו לא ברמה של הנבחרות הגדולות. אנחנו לא נבחרת גדולה, אנחנו לא נבחרת שיש לה שחקנים בליגות הכי טובות באירופה. אני זוכר שזלזלנו כאן בוויילס, אבל אין לנו כוכב אחד כמו גארת' בייל. אנחנו חושבים שאנחנו יותר טובים במקום להירגע ולדעת מה אנחנו שווים ואז רמת הציפיות תתאם את רמת השחקנים ורמת הנבחרת. בינתיים זה לא נראה ככה. אנחנו מרגישים שאנחנו יותר טובים, שאנחנו נבחרת שזכתה במונדיאל לפני כמה שנים ועכשיו, פתאום, אנחנו לא מצליחים. זו הבעיה של האוהד הישראלי וגם של התקשורת הישראלית. אני זוכר לפני ווילס, וחשבתי שאני חולם, שאני רואה דברים לא אמיתיים. אתה רואה אצלם את ראמזי ומתחתו לדלי והבלם אשלי וויליאמס והמגן הימני של סוונסי - שחקנים בליגה הכי טובה בעולם - ואנחנו אמורים לתת להם 0:3! זה עצבן אותי. זה היה נראה לא הגיוני".
האכזבה של אלו שלא משחקים, ההשעיות של חמד והרוש:
"כל שחקן שלא משחק, מתוסכל. אני אחד כזה. מצד שני, כולנו באותה רמה בנבחרת וכולנו מגיעים עם ציפיות להיות שחקנים מובילים ואז זה נופל על המאמן. היתה לנו שיחה מאוד ארוכה אחרי הסיפור עם אריאל הרוש ותומר. השחקנים, אלישע, הדובר. להגיד שאני לא מאוכזב זה שקר. יש מאמנים שכן מקבלים ביקורות - ככה זה המאמן שלנו בברייטון - ויש מאמנים שלא רוצים לקבל דעה של שחקן. אני לא אומר שזה ככה בנבחרת, אבל רצינו לדעת איפה אנחנו עומדים. מול איזה מאמן; מה אתה יכול לקבל ממנו; מה האינסטיקנט שלו כשאתה אומר לו 'למה אני לא פותח? אני משחק טוב בקבוצה', סתם לדוגמה".
"אני לא חושב שתומר אמר משהו לא נכון. זה שזה היה בתקשורת - כמובן שאלישע לא קיבל את זה ובגלל זה הוא קיבל שני משחקים מחוץ לסגל, וזה גם לא טוב לתומר וגם לא טוב לנבחרת כי ראינו שהנבחרת כן צריכה את תומר ואת הגולים שלו".
- ממה שאתה יודע, הריאיונות האלו עשו בעיות בתוך הנבחרת?
"כלום. כלום. כלום. שום דבר. תומר דיבר עם השמות שהוציאו, אחד אחד, כדי להסביר שזו לא הכוונה, ואם תקרא את הכתבה הזו אתה תראה שתומר אמר שהוא מאוכזב, אבל לא בגלל מישהו ספציפי ששיחק לפניו. גם אני הייתי מאוכזב אחרי שלא שיחקתי נגד אלבניה, ובחיים שלי לא ראיתי תקשורת מתנפלת כזו שמיד אחרי המשחק רוצה לקבל ממני תגובה למה לא שיחקתי. אני חשבתי והרבה שחקנים חשבו שהייתי אמור לפתוח, כי נגד מולדובה נכנסתי והיה משחק די טוב, אבל המאמן החליט אחרת. והם רצו לדעת למה בכלל לא שותפתי. אמרתי בדיוק מה שאני אומר: מאכזב לא לשחק, אבל אלו השיקולים של המאמן. את מה שהיה לי להגיד לאלישע אמרתי בארבע עיניים, ואנחנו משדרים על אותו גל".
orenjos@walla.co.il