12 בנובמבר: קים

שיחקה אותה, קלייסטרס. הניצחון שלה על סרינה וויליאמס בגמר המאסטרס לנשים הוא שמחה גדולה. טניס הנשים הוא אחד מענפי הספורט שהצליחו לשמור על רמת עניין גבוהה, יחד עם עלייה מתמדת בפופולריות, במשך הרבה שנים. זה ענף איכותי מאוד, שמציג ספורטאיות ברמות גבוהות ביותר של אתלטיות וטכניקה. יש מעט ענפים שבהם היכולת של הנשים באמת מרשימה כמו זו של הגברים. בטניס, לא פעם, היא מרשימה יותר.

בעוד טניס הגברים תקוע כבר הרבה שנים עם יותר מדי שחקנים משמימים (לפחות נפטרנו מסמפראס), טניס הנשים ממשיך להעלות אין ספור דמויות ססגוניות. רשימה חלקית מהעשורים האחרונים – איבון גולאגונג, כריס אברט, מרטינה נברטילובה , סטפי גראף, גבריאלה סבאטיני (הו סבאטיני), ג'ניפר קפריאטי, מרטינה הינגיס, אנה קורניקובה, האחיות וויליאמס.

חלק מהטניסאיות היו בעלות השפעה מרחיקת לכת גם בתחומים חברתיים. איבון גולאגונג היא אוסטרלית ממוצא אבוריג'יני, בת לרועה צאן, שפירוש שם משפחתה הוא "העצים הגבוהים ליד המים הזורמים". הזכייה שלה בווימבלדון 1971, כשהיא מנצחת בגמר את האוסטרלית הלבנה מרגרט קורט, קידמה באופן משמעותי את מאבק בני עמה לזכויות אדם (לא הרבה שנים לפני כן עוד היו האבוריג'ינים מותרים לציד לפי החוק האוסטרלי). מרטינה נברטילובה, אולי הטניסאית הגדולה בכל הזמנים, היא גיבורת תרבות בקרב לסביות, משום שלא הסתירה את העדפותיה בשנים בהן היה נהוג כך (ולפעמים עדיין נהוג). ואילו האחיות וויליאמס הן סמל להשתלבות האדם השחור באחד מענפי הספורט הלבנים ביותר. טניס, "הספורט הלבן".

השתלבות היא דבר יפה, השתלטות פחות. טניס הנשים חי בחרדה מפני המוצר הכפול של אבא וויליאמס. שליטה מתמשכת לאורך שנים של ספורטאי אחד או שניים (או קבוצה אחת) היא בדרך-כלל מכה לענף הספורט הרלבנטי. כששתי השליטות הן אחיות, מוצר מתוכנת מאותה משפחה, זו מכה שיכול להיות קשה להתאושש ממנה.

ופתאום קלייסטרס באה, ומחרבת את הסיפור. היא שוללת מסרינה את תואר הבלתי-מנוצחת (ונוס גם ככה קצת צולעת לאחרונה), והיא עושה את זה דווקא בתחרות הגדולה האחרונה של השנה. והיא עוד בכלל בלגית. הרי הצמד הבלגי הזה, קלייסטרס והנין, נשמע כמו יציאה מופרעת. מישהו מדמיין, למשל, שתי טניסאיות יווניות בפסגה העולמית? בלגית?

ולא רק שקלייסטרס היא בלגית, היא גם בת 19, ולך תדע איך וכמה היא תמשיך להתפתח. יכול להיות שהיא תעקוף את האחיות וויליאמס? יכול להיות שהן הגיעו לפסגה מהר מדי? יכול להיות שההתבשלות האיטית יותר של קלייסטרס רק מתחילה להשתלם? ואולי זו סתם הבלחה נדירה, והאחיות וויליאמס ימשיכו לשלוט לעד? את זה עוד נראה. אבל בינתיים ברור דבר אחד: כל הפסד של סרינה (או ונוס) וויליאמס הוא בשורה טובה לספורט התחרותי. בדיוק כמו כל הפסד או תיקו של ריאל מדריד. ויש עוד דוגמאות, אתם יודעים.