באביב אתה תשוב בחזרה: על תופעת המאמנים החוזרים למכבי תל אביב

בווידאו: נבן ספאחיה נוחת בישראל לקראת הקדנציה השנייה במכבי תל אביב

עקבו אחרי יוסיפון בפייסבוק

איש וואלה א': מתי ספאחיה חותם? אתה קולט שזו תהיה הפעם ה-13 בתולדות מכבי תל אביב שהיא החתימה מאמן שכבר אימן בקבוצה בעבר?

איש וואלה ב': 13?? ואוו. מדהים.

איש וואלה א': כן. אכתוב בטור שבמקום תבנית ה-"Welcome" שכל קבוצה משתמשת בה על החתמה בשנים האחרונות, מכבי תל אביב צריכה להכין טמפלט קבוע של "Welcome Back".

איש וואלה ב': חחח.

איש וואלה א': תחשוב על זה.
Welcome Back Alex, Welcome Back Jake, Welcome back Neven, Welcome Back!

מכבי תל אביב: מממ… ככה?

(החלק היחיד בשיחה שלא באמת קרה)

אז הנה, גם אלכס טיוס חזר וגם ג'ייק כהן וגם גודס חזר וגם בורשטיין (ועד קריאת שורות אלו, האם גם טייריס?). אבל הפעם אנחנו נעסוק בעמדת המאמן.

המאמן הראשון של מכבי בזמן הקמת הליגה הישראלית היה יהושע רוזין, והוא עשה זאת זמן רב. ב-1970 הגיע רלף קליין, וכשמכבי רצתה מאמן חדש לאחר שלוש עונות, היא הלכה אל הישן והמוכר והטוב, רוזין; זה היה המינוי החוזר הראשון. שלוש שנים לאחר מכן קליין חזר, וב-77' הביא לקבוצה גביע אירופה. דאמיקו עשה זאת ב-81', ואז - שוב חזר רלף. ב-1984 המכבים סוף סוף פנו לאפיקים חדשים וצביקה שרף הצעיר (אז בן 32) הגיע - לקדנציה ראשונה מתוך חמש. בגיחה השנייה שלו אל מחוץ המועדון, מי בא? שוב רלף (גם הוא ירשום חמישה מינויים באותו המועדון) ומי החליף את קליין? שוב צביקה. אחרי ששרף עזב ב-97' מכבי שוב ניסתה לרעות בשדות זרים. אחד השדות היה פיני גרשון, שאחרי זכייה בסופרוליג עזב ופינה את המקום לדיוויד בלאט. עם בלאט היה בסדר אבל לא מצוין כמו עם גרשון, אז גרשון חזר, והחזיר את מכבי לטופ האירופי. כשגרשון שוב עזב שוב בא מאמן זר - נבן ספאחיה. אבל מיד הלך. וכשהנסיך החדש עודד קטש פוטר, מי שוב שב? צביקה! רק שצביקה הפסיד אליפות, ואפי המחליף לא הצליח, אז מכבי עשו חושבים: חייביים להחזיר את… פיני! אבל גם זה לא היה כמו פעם. אז ב-2011 מכבי מינתה את בלאט. כן, אותו בלאט; גודס היה עוזרו. וכשבלאט עזב לאוהיו גודס קודם לא בלי עזרה של… פיני (שוב פיני?!). גם זה נגמר מהר, ואז הגיעה תקפות הגלות, עם שלוש עונות רצופות ורעות וללא אליפות. ומכבי ניסתה, באמת שניסתה, לעשות את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: להחזיר עטרה ליושנה.

אבל הפעם דייויד אמר "לא".

אז יאללה, ננסה עוד מאמן זר. מממ… כל כך הרבה אופציות… במה נבחר? בנבן! וולקאם בק נבן!
(ועל הדרך נחזיר גם את העוזר של בלאט, גודס, זוכרים, כן?)…

וכך, מאז הסבנטיז ועד היום, מכבי תל אביב ביצעה 13 מינויים חוזרים של מאמנים. אדם חכם בפייסבוק, וסליחה שאיני זוכר למי מגיע הקרדיט, הגדיר זאת כ"לחשוב בתוך הקופסה". יש מצב שזו ההגדרה הנכונה ביותר שאי פעם ניתנה על המועדון הבכיר בתולדות הספורט הישראלי.

בפנאתינייקוס, למשל, היו 6 החזרות מאמנים. בצסק"א 4, בברצלונה ובאולימפיאקוס רק 2. כנ"ל בלייקרס, בניקס ובגולדן סטייט. ועכשיו תגידו - ככה היה פעם - ולא תטעו. כי פעם זה היה עידן לא מקצועי עם שכר לא גבוה ועם שוק מאוד מצומצם. וכך, לא רק שקל היה למחזר אלא שזה היה הכרח. אבל מכבי סל, לעומת שאר המועדונים שנבדקו, ממשיכה באקט גם בעידן המודרני. שימו לב לנתונים במילניום הנוכחי - המכבים החזירו 5 מאמנים מאז 2003! פסיכי.

מאז שרוזין חזר להיכל בפעם הראשונה עברו 44 שנים. 13 החזרות ב-44 שנים? כלומר, בכל 3.8 שנים בממוצע, מכבי נתקעת בחשיבה וחוזרת למוכר והטוב (לא תמיד). בכך, מכבי תל אביב בעצם דומה לקבוצות כמו פאלרמו, גרסת הכדורגל. שם מ-1980 נרשמו גם 13 החתמות מאמנים חוזרות. ואני מניח ששמעון מזרחי לא יאהב שהוא ולוקו-בוס כמו זמפריני שטים באותה הסירה. גם מכבי ראשון לציון שלנו עשתה זאת כבר 10 פעמים. מה שטוב לפרי טוב לפדרמן? לא ולא. ואל תדאגו, מעל כולכם ממילא נמצא האיש וההזיה ג'יג'י בקאלי, שסטיאווה בוקרשט שלו הספיקה להחתים בתולדותיה כבר 26 מאמנים חוזרים!

נכון, לפעמים זה מצליח. ברור שיש גם טוב במוכר. אבל נראה שמכבי נפרדת מהר מדי או הולכת צעד אחד רחוק מדי, החזרה אחת מיותרת, החתמה אחת מעבר לשיא. כאילו הפחד משתק ואי אפשר להמר על חדש כי חייבים לנצח כאן ועכשיו, ופיני הרי ניצח, פעם, ודייויד גם, וצביקה הגיע לגמר מול יוגופלסטיקה.

אבל העניין המרכזי הוא ההתאקלמות ההדדית הקשה במועדון הזה. לדוגמה: אם הבית שלכם היה מבולגן או שהמשפחה שלכם היתה קצת מוזרה, הייתם מעדיפים להציגם בפני אורח או בן משפחה?

ההחזרות המרובות מספרות על ההסתגלות הנדרשת למאמן חדש במכבי. האקט הזה מסמן שבניגוד להנהלות אחרות, נורמטיביות יותר, במכבי תל אביב מודים בעצם שיש במערכת הזו - לטוב ולרע - משהו קשה לעיכול. משהו שגורם לבכיריה לתעדף אנשים שכבר היו, שכבר מכירים את השגעונות של זה ואת הקריזות של ההוא, שלהם לא צריך להסביר שום דבר. שאיתם אפשר לדלג על "היי, זה שמעון" ו"דייויד ודני מאמינים בישיבות ליליות". במכבי בעצם מודים: קשה להם להסתגל אלינו, באותה מידה שלנו קשה להסתגל אליהם.

ולראיה: מאז 1995 ועד היום, אף מאמן שהוא לא פיני גרשון או דיוויד בלאט הצליח למשוך שנתיים מלאות במועדון. זה לא פחות ממדהים. ב-22 שנות כדורסל מולי קצורין השלים שתי עונות במכבי ומאז התאבדו על המזח קליין ושרף המוכרים, אבל בעיקר ילובאץ, חרוש, ספאחיה, קטש, שוב שרף, בירנבוים, גודס, טבק, אבן, אדלשטיין, הדר, בגאצקיס ושיבק. ככה זה, זהו עידן של גרשון-בלאט ומכבי לא מצליחה לצאת ממנו. 15 מינויים יעידו. כאילו מכבי מודה: אם אתם לא באמת יודעים מה הולך כאן, אין סיכוי שזה ישרוד.

אז עכשיו בא ספאחיה. זר, כאילו מינוי מרענן, אבל זה שכבר היה פה לפני עשור והלך. למה הלך? היתה סיבה. מה קרה מאז? הניסיון באטלנטה הכריע? אולי, אבל נראה שהיתרון הכי גדול של ספאחיה על פני שאר המועמדים הזרים לתפקיד - טובים יותר וטובים פחות - נמצא בסעיף אחד: הוא כבר היה כאן. הוא יודע לאן הוא מגיע, יודע מי זה מי, יודע שאם מפסידים לנס ציונה יש ישיבה לילית ושאם לא לוקחים אליפות כל הסגל הולך הביתה וכנראה שגם הוא. ואז?

ואז יפנו שוב לדיוויד.