אדריאנה, אלסנדרה ואנדריאה דנטאס הוכתרו לאלופות בתחרות הגדולה בברזיל לפיתוח גוף - וזו הפעם הראשונה ששלוש אחיות זהות לחלוטין זוכות בכל שלוש המדליות וגם זה קרה רק כי לשופטים לא הייתה שום דרך להבדיל ביניהן. למעשה, הן עצמן לא יודעות אם זו שזכתה במקום הראשון הצליחה להתעלות על אחיותיה - או שהבחירה ביניהן הייתה רנדומלית.
האחיות מתעקשות שלא משנה להן מי זכתה במקום הראשון מאחר שגם הן עצמן לא מבדילות ביניהן. זאת אומרת, הן כל כך דומות שאם אחת מהן זוכה - המשמעות היא שכולן זוכות. מאחר שהן גם עושות הכול ביחד, כשאחת מהן החליטה להירשם לתחרות פיתוח גוף - גם האחרות הצטרפו. האחיות בנות ה-35, שהן למעשה 3 מתוך 4 אחים (יש להן אח נוסף בשם אלכסנדר), מתגוררות כיום במדינות אחרות אבל לא נותנות למרחק לשנות את אורח חייהן הזהה כמעט.
עוד בנושא:
למקרה שתיהתם - אדריאנה סיימה ראשונה, אנדריאה שנייה ואלסנדרה שלישית. הזכייה בתחרות אולי הייתה בשבילן הפתעה, אך העובדה שלא הצליחו להבדיל ביניהן קצת פחות, "אנחנו זהות. תמיד היינו. כשנפגשנו לקראת התחרות המשכנו לעשות הכול ביחד", אמרה אנדריאה, "אכלנו בדיוק אותו דבר, בדיוק באותו זמן. התאמנו יחד באותו חדר כושר, עשינו בדיוק את אותם התרגילים באותו זמן. כשהגיע הרגע לעמוד על המשקל מול השופטים היה אפשר לראות את הלסת שלהם נשמטת. הגוף שלנו זהה ושקלנו כמעט אותו דבר, עם הבדל של פחות מקילו בינינו. הם מעולם לא ראו דבר כזה".
אנדריאה, שגרה עם בן זוגה האיטלקי ובנם בן ה-3 בטוסקנה שבאיטליה אמרה: "יש לנו קשר חזק מאוד. מעולם לא עבר יום בלי שדיברנו אחת עם השנייה. אם הטלפון שלי לא עובד ואני לא מצליחה ליצור איתן קשר, אני נכנסת לפאניקה. אנחנו צריכות לשמוע אחת את השנייה כל יום. מה שאחת מאתנו תעשה - גם האחרות יעשו. אם אחת תלך להסתפר, שתי האחרות יעשו את אותו הדבר. ככה זה היה תמיד". שלושתן גם עברו הגדלת חזה בידי אותו מנתח פלסטי. אלסנדרה סיפרה: "לכולנו היה חזה מאוד שטוח והרופא הופתע. הוא אמר שזה הרגיש כאילו הוא עשה את אותו ניתוח 3 פעמים כי הגוף שלנו זהה לגמרי".
כולנו ניצחנו
אדריאנה, המתגוררת בסאו פאולו עם שני בניה, בני 7 ו-4, סיפרה כי היא ואחיותיה לא ציפו לקחת אפילו את המקום השלישי בתחרות, כשלצידן התחרו נשים עם הרבה יותר ניסיון משלהן. "כשהודיעו על המנצחות לא האמנתי שכולנו ניצחנו", אמרה אדריאנה שהוכתרה לזוכה, "השופטים אמרו שהם לא מצליחים למצוא שום הבדל בינינו. הם מעולם לא הסבירו מדוע בחרו בנו דווקא בסדר הזה".
היא הוסיפה: "אני רק יכולה לשער שהפגנתי קצת יותר בטחון מאנדריאה ואלסנדרה, שהיו קצת יותר לחוצות, אבל זה לא משנה מי הגיעה לאיזה מקום כי הקשר ביננו כל כך חזק שכולנו מרגישות שאנחנו אותה אחת. אם אחת מנצחת כולן מנצחות. גם כשאנדריאה הגיעה למקום השני בתחרות דומה באיטליה, אלסנדרה ואני הרגשנו שניצחנו. זה תמיד היה ככה. זה מה שאנחנו. כשאחת מאיתנו מאושרת, כולנו מאושרות. אם מישהי נמצאת בבעיה או בקשיים, כולנו בזה יחד איתה".
תוצאה של בריונות
האחיות עברו חיים לא פשוטים, עוד מלידתן אפילו. הן נולדו בטרם עת בחודש השביעי ואנדריאה, שנולדה עם ריאות לא מפותחות מספיק, כמעט מתה. ההיריון היה בלתי מתוכנן והוריהם, שכבר הביאו לעולם בן אחד, נאבקו בעוני כדי לגדל אותם בביתם הצנוע בסיילנדיה, שבאזור המטרופוליני של ברזיליה, בירת ברזיל. ההורים נפרדו כשהאחיות היו רק בנות 5 ובבית הספר הן סבלו מבריונות. אדריאנה, המתמחה כיום באפיית עוגות, אמרה: "סבלנו הרבה בילדות. הבנות בבית הספר שנאו אותנו כי תמיד היינו במרכז תשומת הלב. הן היו כותבות עלינו דברים בשירותים, הן הציקו לנו כי היינו ממש רזות וקראו לנו בשמות כמו 'קיסמי שיניים'. כשהיינו בנות 16, קבוצת בנות תקפה את אנדריאה באלימות. כל כך פחדנו שלא יצאנו מהבית חודש".
אלסנדרה, שבאופן לא מפתיע מתמחה גם היא באפיית עוגות, סיפרה שלגדול עם שתי אחיות זהות זו חוויה מעניינת. "בכל מקום שהלכנו אנשים היו מסתכלים עלינו, המומים, כאילו היינו חייזרים. התרגלנו לזה ולפעמים נהנינו מזה. פעם אחת כשאדריאנה עבדה במוקד הטלפוני, החלפתי אותה בעבודה ואף אחד לא שם לב. בפעם אחרת כשחיבבתי ילד, קבעתי להיפגש איתו ושלחתי את אחיות שלי אליו במקומי. בהתחלה אחות אחת פגשה אותו, תירצה שהיא חייבת לצאת לרגע ואחותי השנייה חזרה במקומה. לבסוף, אחרי שהן הכירו אותו ואישרו בפני שהוא ילד טוב, החלפתי אותן והמשכנו לצאת איתו". נשמע קריפי? אלסנדרה מרגיעה ומספרת שהן מעולם לא החליפו ביניהן בני זוג. "אנחנו מכבדות אחת את השנייה יותר מדי ויש לנו טעמים שונים בגברים בכל מקרה. כשגבר מתחיל איתי במועדון ואני לא מעוניינת בו, אני לרוב אומרת לו 'זה לא יעבוד איתי, אבל יש לך עוד שתי הזדמנויות'".
אלסנדרה, שעברה לוונקובר שבקנדה עם בעלה ובנם בן ה-11, אמרה שזו הבריונות שהובילה אותן להתאמן. היא אמרה: "אני התחלתי קודם ואחיותיי הצטרפו אליי. רצינו גוף מלא יותר עם קימורים כדי שאנשים לא יקראו לנו יותר בשמות האלה. כשהתאמנו וראינו איך הגוף שלנו משתנה, זה גרם לנו לרצות את זה יותר. אפילו בחדר הכושר אנשים היו עוצרים ומביטים בנו. היינו לבושות אותו דבר ועושות בדיוק את אותם תרגילים. אנשים לא האמינו למראה עיניהם".