המכביה ה-20, שתצא לדרך בקרוב, אמנם נחשבת קודם כל לתחרות ספורטיבית, שמאגדת חלק מהספורטאים היהודים הטובים בעולם, אולם עבור רבים מהם, מדובר בהרבה יותר מסתם עוד תחרות, סתם עוד משחק-כדור. אחד מהם יהיה סם בסקינד, כדורסלן אמריקאי בן 17, שיגיע ארצה עם דודו, אביו וסבו, כולם חובבי ספורט גדולים. עבור הסב, חולה לוקמיה, מדובר בהגשמת חלום. "זה יהיה טיול מיוחד בצורה בלתי רגילה", אמר סם לוואלה! ספורט. "יהיה לנו זמן נהדר שנוקיר אותו יחד, ונגשים את חלומו של סבי".
בסקינד החל לשחק כדורסל בגיל 4, במרכז של הקהילה היהודית בטוסון, אריזונה. הוא החל לשחק גם בייסבול, פוטבול, טניס והוקי, אך החיבור עם הכדורסל היה אחר. "זה עודד אותי למצוא את הערך בלעבוד כקבוצה, להציב מטרה ולהישאר ממוקד בה, ולהקשיב לעצות של אחרים", אמר בראיון בארצות הברית.
כיום סם (190 ס"מ), משחק בתיכון קטלינה פוטהילס שבטוסון, ועושה לעצמו שם לא רע בכלל בחיפושו אחר קולג' שיעניק לו מלגה בשנה הבאה. בייל ובהרווארד הוא כבר ביקר ובסתיו הקרוב הוא צפוי לקבל לא מעט הצעות (על פי דיווחים, הראשונה כבר הגיעה - ממכללת מונטנה סטייט, שרשמה לאורך ההיסטוריה שלושה ביקורים בטורניר ה-NCAA היוקרתי), בתקווה שחלק מהן יהיו גם ממכללות בעלות שם גדול. "המטרה הגדולה שלי כרגע היא לשחק כדורסל ברמה של Division 1", אמר לוואלה! ספורט, "אבל אני גם רוצה לקבל חינוך מצוין". אף שאלילו הגדול על מגרש הכדורסל הוא סטיב נאש - רכז העבר המלהיב והלא שגרתי שזכה בשני תארי MVP - בסקינד טוען שלא עיצב את סגנון משחקו לפי שחקן כזה או אחר. "אני לוקח חלקים משחקנים שונים, כי לכולם יש איכויות חשובות", אמר.
הוא מעיד על עצמו שהוא "משחק מאוד פיזי וקשוח", "אוהב לתקוף את הסל ללא רחם", "קלעי טוב מ-3", "נהנה לשחק הגנה קשוחה ולעשות מהלכים שמנצחים במשחקים", והוא לא היחיד שחושב כך. באתר azsowhat תואר הגארד באלה המילים: "הוא לא הגארד הטיפוסי. הוא גדול יותר וחזק יותר מרוב הרכזים ומהיר יותר מרוב השוטינג גארדים. הוא ילד קשוח עם IQ כדורסל מדהים וראיית משחק. בזכות הגודל שלו, הוא מסוגל לסיים ליד הטבעת ולקחת ריבאונדים בצבע". בדוח הסקאוטינג של אתר Arizona Hoop Review נכתב עליו: "הוא אחד השחקנים הכי פחות מוערכים במחזור שלו. גארד מוכשר עם סט כישרון כולל, קשיחות נהדרת ואתלטיות טובה מאוד. רמת הקולג' בו ישחק תיקבע מהיכולות שלו באביב ובקיץ".
בינתיים, היכולת המצוינת באה לידי ביטוי במספר משחקים מרשימים בתיכון, ובמספר הישגים אישיים וקבוצתיים אליהם הצליח להצעיד את קטלינה פוטהילס. ומה יקרה אחרי הקולג'ים? מבחינת בסקינד, הכול פתוח - אפילו ליגת העל שלנו, ומי יודע, אולי גם נבחרת ישראל. "אני רואה את עצמי משחק בליגה הישראלית ביום מן הימים", אמר לוואלה! ספורט. "החלום שלי הוא לשחק כדורסל באופן מקצועני ולטייל בעולם, לחוות דברים חדשים. הליגה הישראלית ברמה מאוד גבוהה ואני בהחלט יכול לדמיין את עצמי משחק בה אחרי הקולג'. מעולם לא חשבתי על נבחרת ישראל. אם ההזדמנות תגיע, בהחלט אהיה מעוניין בחוויה מדהימה שכזו, אבל כרגע זה לא חלף בראשי".
בגמר ה-NBA האחרון, למי שתהה, הוא היה בעד קליבלנד. "בגלל שאני תמיד בעד האנדרדוג", אמר לוואלה! ספורט. "כמו כן, המשפחה של אימא שלי מסיאטל, כך שאהדתי את סיאטל סופרסוניקס וכשהמועדון עבר לאוקלהומה סיטי הפכתי לאוהד OKC. כשקווין דוראנט עזב את אוקלהומה סיטי לגולדן סטייט, לבי נשבר. לא יכולתי לאהוד אותו ואת הקבוצות שלו מאותו רגע".
בסקינד, כפי שבטח כבר הבנתם, הוא לא ממש הכדורסלן הטיפוסי, שחושב אך ורק על איך להכניס כדור אל תוך טבעת. הוא אוהב לחשוב, ואוהב לחשוב על העולם ועל מקומו בעולם דרך עדשה מעט רחבה יותר. אם וכאשר יחליט לוותר על הענף שהוא אוהב כל כך, יש לו כבר תכנית מגירה לא רעה בכלל. "אני מת על כדורסל, אבל מבין שהוא לא יחזיק לנצח", אמר. "בדיוק בגלל זה אני רוצה ללמוד בבית ספר טוב בו אוכל להתפתח כאדם וכאינטלקטואל, כדי שאוכל להשפיע על העולם במגוון דרכים".
