1. 113. יש משהו סמלי בזה שקליבלנד קלעה הלילה 113 נקודות, בדיוק הכמות אותה ספגה בהפסד במשחק 1. כי אחרי המשחק הראשון, כולם תהו האם זו הייתה ההתקפה הלא מספיק טובה של הקאבס, או אולי ההגנה המאכזבת שלהם, או שמא הקרדיט בכלל מגיע להגנה של הווריירס. הלילה, במשחק 2, התברר שזה הכל ביחד, ושום דבר מזה.
באיבודים, אחרי 4:20 היסטורי במשחק 1, היינו הפעם על 20 דווקא לווריירס ורק 9 לקאבס. ואחרי שגולדן סטייט זרקה 20 פעמים יותר לסל במשחק הראשון, הפעם זה נגמר ב-89:100 בזריקות לקליבלנד. ואחרי שהאלופה (לשעבר? כבר אפשר להגיד?) רשמה 0 עגול בחטיפות במשחק הקודם, הפעם היא השוותה שיא למשחק גמר עם 15 כאלה. ועדיין, 19 הפרש קליל, עם סטיב קר או בלעדיו. אז מה כל זה כבר משנה?
2. MVP. המוביל אחרי שני משחקים במרוץ לתואר השחקן המצטיין של סדרת הגמר הוא בוודאות קווין דוראנט, שצירף ל-38-8-8 שלו מהמשחק הראשון עוד 33 ו-13 ריבאונדים לצד חמש חסימות והגנה אדירה הלילה. אבל בשקט בשקט, סטף קרי אורב מאחוריו. כל העונה דיברו על קליי תומפסון כנפגע המרכזי בהתקפה מההצטרפות של KD, אבל הנפגע האמיתי היה סטף, MVP השנתיים הקודמות בליגה למי ששכח, שפתאום נשאר מחוץ לחמישיית העונה בכלל. במשחק 1 הוא היה מצוין, אבל קצת נעלם בתוך השואו של דוראנט. הלילה הוא כבר היה באותה רמה של חברו לקבוצה, עם קור רוח מהקו (14 מ-14 מושלם), שלשות מומנטום אופייניות וטיול אחד אליו לקח את לברון, כאילו כדי להוכיח, בעיקר לעצמו אולי, מה הוא מסוגל לעשות.
עוד בנושא:
גולדן סטייט הביסה את קליבלנד גם במשחק 2
3. LVP. אפשר לבחור גם את ה-Least Valuable Player? השחקן הכי פחות טוב ומשפיע? כי כרגע לקליבלנד יש כמה מתחרים רציניים מאוד על התואר המפוקפק הזה. טריסטן תומפסון היה מחריד במשחק הראשון וגרוע כמעט באותה מידה הלילה עם 8 נקודות והכי רע, רק 4 ריבאונדים, פעם שנייה ברציפות. ג'יי אר סמית' קלע 3 נקודות ב-28 דקות במשחק 1 ו-0 עגול ב-14 דקות בלבד הלילה, אימאן שאמפרט לוקח כל פעם מחדש החלטות איומות שמאפשרות לווריירס לייצר 8-10 נקודות מהירות ולברוח, קייל קורבר על 1 מ-6 לשלוש, דרון וויליאמס על 0 מ-9 מהשדה ו-0 נקודות ב-33 דקות משותפות בשני משחקים. על הפנים.
4. את לברון אי אפשר כמובן להאשים בכלום. הוא השתווה למג'יק הלילה בטריפל דאבלים בגמר והתעייף לצערו במחצית השנייה אחרי שכמעט לא עצר לנשום בשני הרבעים הראשונים. כששני משחקים נגמרים ב-20 הפרש בערך, אף אחד לא מדבר על השיפוט, אבל לא ברור למה קינג ג'יימס לא מקבל קצת יותר כבוד ושריקות לטובתו בכניסות העוצמתיות האלה לסל. הלילה הוא שמר על הכדור הרבה יותר טוב מאשר במשחק הראשון והלך רק חמש פעמים לקו. אם לברון יעמוד יותר על העונשין, זה גם ייתן לו קצת אוויר לנשימה וקצת יאט את קצב המשחק, שכרגע הוא בלתי אפשרי לחלוטין עבור הקאבס מול יריבה שבנויה כמו גולדן סטייט.
5. משעמם לכם? שני המשחקים הראשונים הסתיימו בפער משותף של 41 נקודות. בעונה שעברה, אחרי שני משחקים ראשונים באורקל ארנה, הווריירס הובילו 0:2 וניצחו ב-48 הפרש משותף. אבל אז הם יצאו לקליבלנד, נרדמו קצת וחטפו 30 הפרש, מה ששינה את המומנטום בסדרה. אז נכון, זה נראה די גמור ובדרך ל-0:4, אולי 1:4 במקרה הטוב, אבל בואו נחכה עוד טיפה, רק כדי לראות מה קורה בין רביעי לחמישי.
