גמר ליגת האלופות, שבת 21:45

אני לוזר? גונסאלו היגואין רוצה למחוק את תווית הלוזר מול האקסית

אוהדי ארגנטינה מאשימים אותו באי זכייה במונדיאל ובקופה ובריאל מדריד זוכרים לו את ההחמצה מול ליון ב-2010, אבל בגמר הצ'מפיונס יקבל גונסאלו היגואין הזדמנות למחוק את תווית הלוזר על חשבון האקסית

  • גונסאלו היגואין
צילום: רויטרס, עריכת וידאו: יוסי אלטר

אוהדי ארגנטינה כועסים על גונסאלו היגואין בגלל סדרת ההחמצות במשחקי גמר. הסיבה לרגשות השליליים מצד אוהדי ריאל מדריד שונה – הם סבורים כי בגלל היגואין הקבוצה כלל לא העפילה לגמר. והרי ברור כשמש שיש קשר בין שתי התופעות, כי השניה הגדירה במידה לא מבוטלת את הראשונה.

האם הטראומה החלה ב-10 במרץ 2010? ריאל האמינה אז שהמרדף המתסכל אחרי דסימה, הזכיה העשירית בתולדותיה בגביע האלופות, אמור להסתיים עם גמר בסנטיאגו ברנבאו. זו היתה הבמה האולטימטיבית, וההחתמה של כריסטיאנו רונאלדו היתה אמורה להבטיח את התואר, אבל החלום התרסק לרסיסים באופן סנסציוני כבר בשמינית הגמר. מעטים הטילו ספק בעליונותם של הלבנים על ליון, גם אחרי ההפסד 1:0 בצרפת במשחק הראשון. החבורה של המאמן מנואל פלגריני עלתה ליתרון מוקדם בגומלין משער של רונאלדו, ואז שלח אסטבן גראנרו כדור עומק נפלא להיגואין.

הארגנטיני עבר את השוער הוגו לוריס שיצא לקראתו וראה רשת חשופה לפניו. הגלישה של ז'אן אלן בומסונג היתה מאוחרת, והשער השני היה בלתי נמנע – אבל היגואין ראה את הכדור ננעץ בעמוד ומתגלגל לאורך הקו. כאשר מיראלם פיאניץ' הצעיר השווה ל-1:1 בדקה ה-75, הפספוס הזה הפך לקריטי. ריאל הודחה באופן דרמטי, ונאלצה לראות כיצד שני האקסים ההולנדים, אותם גירשה חודשים ספורים קודם לכן, וסלי סניידרו אריאן רובן, מתמודדים בגמר במדי אינטר ובאיירן מינכן באצטדיונה. מבחינת היציעים, חלק ארי מהאשמה בכך הונחה על כתפיו של היגואין, והסקורר התקשה להתאושש מהתווית. עם הזמן, תדמית הלוזר רק הלכה והתעצמה.

עוד בוואלה! NEWS

ביקשנו מחברי להקת "שלוה" לספר על עצמם. זה כנראה הסיפור הכי מרגש שתשמעו

בשיתוף מפעל הפיס
לכתבה המלאה
בריאל מדריד זוכרים בעיקר את ההחמצות שלו. היגואין (צילום: רויטרס)

נפרד מריאל עם החמצה גדולה

קחו, למשל, את הגומלין מול דורטמונד בחצי הגמר ב-2013. הקבוצה של יורגן קלופ ניצחה 1:4 במשחק הראשון עם רביעיה של רוברט לבנדובסקי, אבל ריאל האמינה בכוחה לעשות רמונטדה בסגנון שנות ה-80' העליזות. היא פתחה בבליץ רצחני, ומסוט אוזיל – בוגר שאלקה – שלח את היגואין לדייט עם רומן ויידנפלר. שער מוקדם היה מעניק רוח גבית חזקה מאוד, אך הארגנטיני בעט הישר לגופו של השוער, והצ'אנס הגדול הוחמץ. למעשה, רק אחרי שקארים בנזמה החליף את היגואין במחצית השניה הצליחה ריאל לשבור את הקרח. היא כבשה שני שערים מאוחרים, וזה לא הספיק. העונה האחרונה של ז'וזה מוריניו במועדון הסתיימה בהדחה שלישית ברציפות בחצי הגמר, והיו שטענו כי העדיפות שהעניק הפורטוגלי להיגואין היתה שגויה.

הפרשנים אהבו להזכיר שאת הגמר היחיד בכל שנותיו בריאל, הקלאסיקו מול ברצלונה בגביע הספרדי ב-2011, ראה היגוואין מהספסל. גם בנזמה לא היה בהרכב באותו ערב, מאחר ומוריניו שילב את רונאלדו כחלוץ מרכזי, ובא על שכרו – הכוכב הפורטוגלי נגח את שער הניצחון בהארכה. היגוואין מעולם לא שיכנע כאשר הקבוצה היתה זקוקה לו באמת. בכל שבע העונות בבירת ספרד הוא כבש פעמיים בלבד בשלבי הנוקאאוט בליגת האלופות.

לכן, עם עזיבתו של מוריניו היה טבעי שגם היגואין ראה את הדלת החוצה. פלורנטינו פרס בכל מקרה לא סימפט אותו יתר על המידה וראה בו רכש של הנשיא הקודם, רמון קלדרון. הוא שמח לקבל את ההצעה השמנה של נאפולי ששילמה 37 מיליון יורו, וגם השחקן עצמו נשם לרווחה. "בכל קיץ ריאל ניסתה למכור אותי. אני צריך להיות במקום בו יסמכו עלי ויאמינו בי. אני רוצה להרגיש רצוי", הוא אמר. וכך אכן היה בדרום איטליה, עד שהוא הפך ל"בוגד" בקיץ שעבר, אבל בכל זאת החמיץ פנדל גורלי מול לאציו במחזור הנעילה בעונת 2014/15, אשר עלה לנאפולי בהעפלה לליגת האלופות. בשלב זה, הוא כבר החל גם רצף אומלל במיוחד במדי תכלת-לבן.

אם הוא רק היה מבקיע את המצב הקורץ בגמר המונדיאל. היגואין (צילום: גטי אימג'ס)

הרס 3 גמרים רצופים לארגנטינה

ליאו מסי, שנהנה מאוד מהפספוסים של היגואין בריאל, אהב הרבה פחות את המעידות שלו בגמרים של ארגנטינה. במידה לא מבוטלת, אחראי היגואין לכך שגם הפרעוש הוגדר לא פעם כלוזר בנבחרת. לו רק היה מדייק ברגעים הנכונים, ארגנטינה יכולה היתה לזכות בשלושה תארים תוך שלוש שנים, וזה התחיל במשחק החשוב ביותר בעולם – גמר המונדיאל מול גרמניה. טעות איומה של טוני קרוס העמידה את החלוץ מול מנואל נוייר, אבל הוא גילגל כדור חלש מאוד החוצה, וכל המדינה קיללה אותו. ארגנטינה הפסידה, כזכור, 1:0 בהארכה משער של מריו גצה.

בשני הגמרים הרצופים מול צ'ילה בקופה אמריקה, הצליח סרחיו רומרו לשמור על רשת נקיה. כלומר, השוער הארגנטיני ספג פעם אחת בלבד ב-300 דקות של גמר, אבל באופן מדהים סיים תמיד בצד המפסיד. שני המפגשים מול הצ'יליאנים נגמרו בתיקו מאופס, ובשני המקרים גילם היגואין את תפקיד השעיר לעזאזל. ב-2015, הוא לא הספיק להגיע לכדור הרוחב של אסקיאל לאבצי בשניות האחרונות, אחרי התקפה מסוגננת שהוביל מסי. בהמשך, הוא גם החטיא את הבעיטה שלו בדו קרב מהנקודה הלבנה. התסריט חזר על עצמו ב-2016. צ'ילה איבדה כדור פשוט ליד השער של קלאודיו בראבו והעניקה להיגואין הזדמנות פז להבקיע סוף כל סוף שער ניצחון בגמר. הוא שוב לא מצא את המסגרת. הפעם כבר לא היה לו צ'אנס בפנדלים, כי הוא הוחלף בדקה ה-70. כאשר ירד מלך השערים של הליגה האיטלקית מכר הדשא, קיוו כל אוהדי ארגנטינה שלא יראו אותו שוב בחולצת הפסים.

מארוטה ואלגרי האמינו בו והוא החזיר להם על הדשא. היגואין (צילום: רויטרס)

אלגרי טיפח את הבטחון העצמי

המחסום הפסיכולוגי הזה דירדר את תדמיתו של היגוואין, וגבות רבות הורמו כאשר יובנטוס שילמה תמורתו 90 מיליון יורו. הרי אם ברצונה של הגברת הזקנה לזכות בליגת האלופות, עדיף לה להשקיע בכוכב עם קבלות בתחום. דני אלבס, למשל, היה החתמה מופלאה, ועוד כשחקן חופשי, אבל איזה נסיון מביא איתו היגואין? הוא מעולם לא שיחק בגמר צ'מפיונס-ליג, ולא פגע ממטר בגמרים החשובים, אם לא סופרים את גמר הגביע האיטלקי עם נאפולי ב-2014 (אם כי אפילו אז הוא לא הבקיע).

ואולם, המנהל הספורטיבי ג'וזפה מארוטה והמאמן מסימיליאנו אלגרי חשבו אחרת. הם לא נרתעו מהלוזריות של היגוואין והחליטו להדביק אותו בווינריות של יובה. "גונסאלו הוא חלוץ ענק, שתורם המון ומשקיע את כולו למען הקבוצה", חזר והדגיש אלגרי במשך כל העונה, גם כאשר ספג הארגנטיני ביקורת בעיצומה של בצורת. והוא קיבל ממנו שערים חשובים מאוד לאורך כל הדרך. הארגנטיני הכניע את האקסית נאפולי בדרך ל-1:2 דרמטי וקריטי בליגה באוקטובר. הוא שבר את לבבות הנאפוליטנים גם בחצי גמר הגביע, כאשר מצא את הרשת שלוש פעמים בשני המשחקים. הוא אירגן את ה-0:1 על רומא בדצמבר. הוא הישווה בזמן פציעות בדרבי מול טורינו. והוא אפילו הבקיע שני שערים משמעותיים ביותר בליגת האלופות.

אחרי שסידר ליובנטוס כרטיס לגמר עם השערים מול מונאקו יש לו הזדמנות לסתום למלעיזים את הפה מול ריאל מדריד. היגואין (צילום: רויטרס)

סוף הקללה או סוף החלום?

המפגש מול מונאקו, שהציגה את ההתקפה הטובה ביותר, היה בעייתי על הנייר, אבל יובנטוס הכריעה אותו כבר במשחק הראשון בנסיכות עם 0:2 מהדהד. אלבס היה אחראי על הבישולים, וזה לא מפתיע, אבל היגואין היה האיש ששם את הכדורים ברשת. בכך הוא סידר לעצמו את הכרטיס לגמר ההיסטורי, ובגיל 29 יש לו אפשרות להכריח את כל המלעיזים לאכול את הכובע. מאידך, יש גם סכנה ברורה וממשית להחמיץ שוב ממצב קורץ ולהיות חתום על פיאסקו. תארו לעצמכם מה יקרה אם ג'יג'י בופון לא יניף את התואר הנכסף בגלל פאשלה של הארגנטיני. בארץ המגף לא יסלחו לו, וממהלומה מסוג זה כבר אי אפשר יהיה להתאושש.

זהו, אם כך, רגע האמת האולטימטיבי. זה משחק של לחיות או לחדול. פיפיטה יכול לקנות את עולמו, אבל יכול גם לבסס את מעמדו כאחד הלוזרים הגדולים בהיסטוריה. שתי האופציות פתוחות, והעובדה כי הוא פוגש את האקסית המיתולוגית רק מעצימה את המעמד. הוא יכול לנקום בפרס ובכל האוהדים בלבן, אך הוא עלול גם להוכיח עד כמה הזכרונות מ-2010 נכונים. ואם יש משהו שיכול להרגיע את מעט את העצבים של היגואין שמשתוקק לסגור את המעגל בדרך הנכונה מבחינתו, הרי שזהו פיאניץ'. ב-2010, החלה בעיטה מדויקת של הבוסני את השלג שלא נעצר עד היום. הפעם, משחק פיאניץ' לצד היגואין. האם יש בכך משהו גורלי?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully