15) איקר קסיאס
17 שנים אחרי שזכה לראשונה בליגת האלופות עם ריאל מדריד, לשוער הוותיק (חגג 36 באמצע מאי) עדיין יש ביקוש וגם אם הקריירה בדעיכה לא מעט זמן, הרי שהעובדה שיורגן קלופ מנסה להביא אותו לליברפול אומרת הכל. קסיאס שבר העונה את שיאו האישי בכמות המשחקים בהם שמר על רשת נקייה. היכולת שלו אומנם לא הביאה לפורטו אליפות, אבל כן עזרה לקבוצה לסיים עם 19 שערי חובה בלבד ב-34 מחזורים.
14) וינס קרטר
מייק קונלי, רכז ממפיס, סיפר לאחרונה בראיון שהוא לא מאמין שהבחור עליו הביט בגיל 13 בעיניים נדהמות, כאשר זה ניצח את תחרות ההטבעות המיתולוגית של אולסטאר 2000, הוא אותו אדם בן 40 שכיום עדיין קופץ באימונים יותר גבוה מכל אחד אחר ומטביע כמו חיה רעה. בעשור החמישי לחייו, קרטר שיחק 73 משחקים, כמעט 25 דקות בממוצע וסיים עם 18.2 נקודות לערב, הנתון הטוב ביותר שלו מאז 2008/09. הוא כבר הבהיר שהוא יהיה בליגה גם בעונה הבאה. נט היקי שיחק ב-NBA ב-1948, כשהיה בן 46 פחות יומיים, כך שלקרטר יש עדיין לאן לשאוף.
13) אריץ אדוריץ
חלוץ אתלטיק בילבאו שוטט לאורך הקריירה לא מעט, אבל נראה שרק בסן מאמס מצא לעצמו בית אמיתי. בגיל 36, הוא סיים את העונה הנוכחית עם 24 שערים ב-42 הופעות בכל המסגרות (16 בליגה, מקום חמישי בטבלת מלך השערים), זאת אחרי 36 שערים בעונה שעברה ו-26 לפני שנתיים, המספרים הכי טובים בקריירה שלו, בפער ניכר. אדוריץ, ששיחק עד השנה שעברה רק פעם אחת בנבחרת ספרד, זכה לפתע ל-10 הופעות ב-2016, דווקא בשלהי הקריירה. השיא של העונה החולפת: חמישייה מדהימה בשלב הבתים של הליגה האירופית מול גנק.
12) מאנו ג'ינובילי
עד שלא יוכח אחרת, איש העטלף, עוד פחות מחודשיים בן 40, הוא עדיין שחקן פעיל ויכול להיכנס לרשימה. נכון, הקריירה של הארגנטינאי, שהשלים זה עתה את עונתו ה-15 ב-NBA, נמצאת בדעיכה מתמדת, אבל בסדרה מול הווריירס, דווקא זו שנגמרה בסוויפ חד צדדי לחלוטין כמעט, אפשר היה לראות מה הוא עדיין שווה בגילו. בלי טוני פארקר הפצוע והחל מאמצע המשחק הראשון גם בלי קוואי לאונרד, מאנו לקח את הספרס על הגב וניסה לנצח לבד את הקבוצה הטובה בעולם, עם 21 נקודות ב-18 דקות במשחק 3 ו-15 לצד שבעה אסיסטים ושלוש חטיפות במשחק 4. המחמאות להן זכה בסיום הסדרה מאנשי גולדן סטייט סיפרו הכל.
11) אלברט פוחולס
שחקן הבייסבול מהרפובליקה הדומיניקנית (בן 37) היה על המסלול המהיר להיות אחד הטובים בהיסטוריה של המשחק. בעשר העונות הראשונות שלו, במדי סנט לואיס, הוא נבחר 9 פעמים לאולסטאר, זכה 3 פעמים ב-MVP ולקח שתי אליפויות. אלא שב-2012 הוא הלך לכסף הענק של לוס אנג'לס איינג'לס (254 מיליון דולר לעשר שנים) וקצת נתקע. למרות זאת, גם בעונה ה-17 שלו בליגה הוא ממשיך לספק מספרים טובים, גם אם היכולת לא כמו פעם. בשנה שעברה חבט ל-31 הומראנים, לפני שנתיים ל-40 ועם קצת מאמץ יוכל לעבור העונה בדירוג כל הזמנים את סמי סוסה ולעלות למקום השמיני.
10) טוני פארקר
המצטרף הכי טרי לרשימה, שחגג 35 באמצע מאי. בעונתו ה-16 בסן אנטוניו, פארקר פתח בכל 63 המשחקים בהם שותף וקלע 10.1 נקודות לצד 4.5 אסיסטים למשחק. בפלייאוף, עד שנפצע, השתדרג ל-15.9 נקודות. כולם מדברים על ההיעדרות של קוואי מול הווריירס, אבל זו של פארקר הייתה משמעותית כמעט באותה מידה. ארבע אליפויות NBA, תואר ה-MVP בגמר 2007 וביורובאסקט 2013 והתחושה שבקרוב הוא יהיה השריד האחרון לטריו דאנקן-ג'ינובילי-פארקר.
9) דוויין וייד
אחד השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA, בן 35 וארבעה חודשים, נמצא בשלב האחרון של הקריירה, אבל הוכיח השנה שגם אחרי הפרידה הסוערת ממיאמי עדיין יש לו לא מעט מה לתרום. כצפוי, ההשתלבות בעיר הולדתו שיקגו הייתה לא קלה, כי הסגל נבנה בצורה משונה ולצדו שיחקו אלפא-דוגס אחרים בדמות ג'ימי באטלר ורייג'ון רונדו ועדיין, המנהיגות השקטה של וייד עשתה את שלה והבולס התעוררו בזמן כדי להיכנס לפלייאוף וכנראה שגם היו מעיפים את בוסטון אם רונדו לא היה נפצע. 18.3 נקודות למשחק בעונה הסדירה, 15.0 בפלייאוף. העונה הזו הסתיימה עם הרגשה שלווייד יש עוד שנתיים לפחות בקנה.
8) דרו בריס
הקבוצה של הקוורטרבק, ניו אורלינס סיינטס, לא ממש פוגעת בשנים האחרונות אבל בגיל 38 פלוס הוא ממשיך לייצר מסירות בכמויות מסחריות ובשלוש השנים האחרונות (וארבע מחמש האחרונות בסך הכול), הוביל את ה-NFL ביארדים, כאשר בעונה החולפת גם נבחר לפרו בול, משחק הכוכבים. בריס, שבעונת 2009/10 הוביל את ניו אורלינס לאליפות היסטורית ועזר לה להשתקם מאסון קתרינה, נמצא כרגע במקום השלישי ביארדים בכל הזמנים. עוד עונה וחצי בקצב שלו, והוא עולה לפסגה.
7) דירק נוביצקי
מתי הג'רמנייטור מתכוון לעצור? בתקווה שלא בקרוב. האיש שהוביל את מארק קיובן להופעה הראשונה של דאלאס בגמר ה-NBA (ב-2006) ולתואר היחיד בתולדות המועדון (ב-2011) נראה גם בעונה החולפת כאילו הליגה הזו לא ממש מעייפת אותו, למרות שעוד חודש הוא בן 39. נוביצקי הפך ב-2016/17 לשחקן השישי אי פעם והלא-אמריקאי הראשון שמגיע ל-30 אלף נקודות והחגיגה הייתה גדולה. אם דאלאס תתחזק מעט בקיץ, אין סיבה שנוביצקי, שכבר הבהיר שיחזור לעונה ה-20 שלו בליגה, לא ימשוך עוד כמה שנים.
6) סרינה וויליאמס
סרינה (בספטמבר בת 36) לא פעילה כרגע בגלל ההיריון, אבל מדובר באותו היריון שאחרי תחילתו היא עוד הספיקה לזכות בינואר החולף באליפות אוסטרליה, מבלי לאבד מערכה בדרך. לא ברור אם ואיך היא תחזור אחרי הלידה המיוחלת, אבל בכל מקרה מקומה בספרי ההיסטוריה מובטח והחיסרון שלה ברולאן גארוס בולט על רקע החולשה היחסית של היריבות. זו גם הסיבה שהיא "רק" במקום השישי ברשימה הזו - סרינה מדהימה בדרכה, אבל העובדה שבגמר באוסטרליה נתקלה באחותה ונוס, בת 36, רק מעידה על המצב המדכדך בטניס הנשי.
5) פלויד מייוות'ר
עוד אחד שלא ממש ברור אם ואיך יחזור להתחרות. "מאני", בן 40 וקצת, נהנה בימים כתיקונם בעיקר להשוויץ במאות המיליונים שיש לו בחשבון הבנק, אבל מעבר לכך מדובר במכונת אגרוף שמעטות נראו כמותה לאורך ההיסטוריה העתיקה של הענף. לפני 21 שנה הוא עוד זכה במדליית ארד באולימפיאדת אטלנטה ומאז, לא מפסיק לנצח. 49 קרבות אגרוף מקצוענים, 49 ניצחונות, 26 נוקאאוטים. אולי קונור מקגרגור יוכל לשים לזה סוף?
4) זלאטן איברהימוביץ'
הפציעה הקשה ברבע גמר הליגה האירופית קצת הסיטה את הפוקוס מהעונה המופרעת של השבדי הבלתי נגמר, שבאוקטובר יחגוג 36. אומנם בניגוד לתקופותיו באייאקס, אינטר, ברצלונה, מילאן ופריס סן ז'רמן, למנצ'סטר יונייטד הוא לא הביא אליפות (עדיין), אבל הוא ניצח את לסטר בדקה ה-83 של מגן הקהילה, כבש צמד מול סאות'המפטון כולל שער ניצחון בדקה ה-87 של גמר גביע הליגה ובסך הכול, היה הדבר היחיד שתיפקד בקביעות בהתקפת השדים האדומים, עם 28 שערים ב-46 הופעות בכל המסגרות. קבלן תארים, קבלן שערים והקבוצה שתזכה בו בעונה הבאה, תרוויח בגדול, אם רק יוכל להתאושש מהפציעה.
3) רוג'ר פדרר
זאת ילדותי השנייה. הקריירה המיתולוגית של "פד-אקס", עוד חודשיים בן 36, נראתה גמורה לחלוטין לפני כמה שנים, עם ניתוחים, מחלות, עליית המתחרים ומה לא, אבל כעוף החול, השוויצרי פתאום חזר לעצמו ושוב נראה דומיננטי. זה התחיל בטפטופים, עם כל מיני ניצחונות על נדאל ודג'וקוביץ' בטורנירים קטנים יותר והגיע לשיאו בחודשים הראשונים של 2017. בניסיון הרביעי שלו, פדרר הצליח לזכות בגרנד סלאם ה-18 בקריירה וראשון מזה כמעט חמש שנים (באוסטרליה) אחרי גמר אדיר מול נדאל ולכך הוא הוסיף גם האינדיאן וולס. על עונת החימר הוא ויתר לגמרי, מה שהרגיז כמה מראשי הטניס. אז שיתרגזו, למי אכפת? לווימבלדון הוא מקווה להגיע דרוך ומוכן, אולי בדרך להסתערות אחרונה.
2) ג'יג'י בופון
לא מזמן, רגע לפני משחק הפרישה של פיליפ לאהם, השוער האיטלקי האגדי, בינואר הקרוב בן 40, שיחרר סרטון פרידה מרגש. לא מזמן, רגע אחרי המפגש ביניהם בחצי גמר הצ'מפיונס, קיליאן אמבפה אמר שבופון צריך לזכות העונה בכדור הזהב. לא מזמן, רגע לפני, אולי, הזכייה הראשונה בקריירה שלו בתואר שחמק ממנו כל השנים, ליגת האלופות, התפרסם נתון לפיו ג'יג'י בופון שיחק לצד שחקנים שנולדו בכל אחד מששת העשורים האחרונים, החל מחברו לקבוצה בפארמה ב-1995, ג'ובאני גאלי (יליד 1958) ועד למואיז קין, ילד הפלא של יובנטוס (יליד 2000).
כולם אוהבים את בופון, כרגע ובכלל וכולם, חוץ מאוהדי ריאל מדריד כנראה, רוצים שהוא יזכה בגביע עם האוזניים הגדולות. כי גם אם הקריירה שלו לא תסתיים ביום שאחרי הגמר, זה יהיה אקורד הסיום שמגיע לו, לאיש שגם בעונתו ה-22 בין הקורות כמעט ולא סופג וממשיך לנפץ שיאים משוגעים. נכון להיום, לבופון יש 38 שיאים בהם הוא מחזיק, לבד או במשותף, זאת לצד עשר אליפויות עם יובה (כולל השתיים שנלקחו ממנו), שלושה דאבלים רצופים וכמובן, זכייה במונדיאל. רק תנו לו כבר את הצ'מפיונס, שם הפסיד פעמיים בגמר.
1) טום בריידי
רק אחד ניצב כרגע לפני בופון ברשימת "הספורטאים הזקנים". למה? כי חודשיים לפני שהוא חוגג יום הולדת 40, טום בריידי הוא עדיין השחקן הטוב ביותר בעולם בספורט בו הוא עוסק ואת זה, כל המתחרים האדירים ברשימה הנ"ל (חוץ מסרינה, אבל אצלה התחרות כאמור קלה יותר משמעותית), לא יכול לטעון. חמש אליפויות, שתיים מהן בשלוש השנים האחרונות. קאמבק היסטורי בסופרבול החולף, במצב בו כל שחקן שפוי כבר היה מרים ידיים. שליטה אבסולוטית בבית בו ניו אינגלנד משחקת והעפלה לפלייאוף בכל אחת מ-13 העונות האחרונות בהן שיחק. כל מה שתרצו, תקבלו. גם ככה קוורטרבק הוא אחד התפקידים הכי מורכבים בכל ענפי הספורט ואין כיום קוורטרבק, או שחקן פוטבול, שמשפיע על הקבוצה שלו, הקבוצה היריבה, העונה כולה והמשחק כפי שהוא נתפס על ידי הצופים, כמו שבריידי משפיע. כל זה, והוא גם נשוי לג'יזל. צריך להוסיף?
