וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תעודת חצי - NFC

רחביה ברמן ודני לרדו

10.11.2002 / 19:13

לאחר שבחנו את קבוצות ה-AFC, הגיע הזמן לחטיבה התאומה. מי מנפנף בתעודה בגאווה ומי מחביא אותה מההורים? כל התשובות לפניכם

גם ב-NFC יש מפתיעות ומאכזבות, קבוצות שמקבלות ציון גבוה על הצטיינות מעבר לפוטנציאל האובייקטיבי וקבוצות שמאכזבות ובגדול. אמצע העונה הוא זמן טוב לבחון איזו קבוצה יכולה להתגאות בתעודת החצי שלה, ואיזו היתה מעדיפה להתחיל מחדש.

NFC מזרח

פילדלפיה איגלס (מאזן: 2:6). פתחו בהפסד לטנסי, אחרי שכבר הובילו ב-14, וריח מסוים של לוזריות נידף מהם. אבל מאז מאזנם של הנשרים הוא 1:6, ולפרקים הם נראו כמו הקבוצה החזקה ביותר בליגה. לאו דווקא המלהיבה ביותר, אבל עם דוונבן מקנאב גם זה לא חסר להם. יש עדיין ספק מסוים אם פילי מסוגלים לנצח באוויר במשחק מול קבוצה שתוכל לשתק את משחק הריצה שלהם, אבל משחק המסירה של האיגלס טוב יותר מאשר בשנה שעברה, ואכן שגינו כשלא הזכרנו אותם בין המועמדות לתואר "הקבוצה החזקה" של מחצית העונה הראשונה. אנחנו עדיין בוחרים בגרין ביי על פניהם, אבל הנשרים בהחלט שניים ב-NFC. ציון: 85

ניו יורק ג'איינטס (מאזן: 4:4). קבוצה בינונית טיפוסית. העניין הוא שמאמן אחר היה אולי מוציא יותר מהחומר הזמין. המתאם ההתקפי שון פייטון עשה עבודה מזעזעת עד שלקחו לו את העבודה, והיעדר העומק בהגנה נחשף כשהכחולים, בהיעדרו של קית' המילטון, הרשו מספר הזוי של 299 יארד על הקרקע מול פילי. ציון: 70

וושינגטון רדסקינס (מאזן: 4:4). עוד קבוצה לא ברורה. נראה שסטיב ספורייר מתחיל להבין שהשיטה שלו (לזרוק. המון. בכל צורה אפשרית) חייבת מידה מינימלית של כישרון, ופשוט אין לו את זה כרגע. עם זאת, כשוושינגטון מנצחת (חצי מהמשחקים שלה עד כה) זה כמעט תמיד בכיכובו של אלמוני אחר, מה שאומר שיש משהו בשיטה. ציון: 65

דאלאס קאובויס (מאזן: 6:3). בתחילת העונה היו רבים שחשבו שדאלאס יתחרו על מקום בפלייאוף, וזה לא הולך לקרות. יש שם הגנה לא רעה, אבל אין קווטרבק, יש רץ מזדקן שביזבז חצי עונה במרדף אחרי שיא וחסם את דרכו של יורשו להרכב ויש שני תופסים עם הרבה כישרון, אבל אישיות שבטח לא עושה טוב בחדר ההלבשה. בנוסף, הבעלים ג'רי ג'ונס עדיין מתערב יותר מדי, אבל חייבים להודות שהדראפט האחרון, שנקבע כמו כל דבר על פי רצונו של ג'ונס, נראה לא רע בכלל עד כה. ציון: 60

NFC צפון

גרין ביי פאקרס (מאזן: 1:7. הקבוצה הטובה בחטיבה. קווטרבק נשגב, רץ תותח וחסון, הגנה שבשלושת המשחקים האחרונים שלה הרשתה שני טאצ'דאונים חסרי כל חשיבות - הדבר היחיד שיכול לפגוע בהם הוא שד הפציעות. לפארב ואהמן גרין אין תחליף, וההגנה גם ככה משחקת עם כמה וכמה מחליפים. לגרין ביי יש הכי הרבה חטיפות ואיסופי כדור, והיחס הכי טוב בין איבודים שלהם לאלה שהם כופים על היריב. הם לא הראמס, עם מאות תרגילים התקפיים, אבל את התרגילים שיש להם הם מבצעים הכי טוב בליגה. ציון: 90

דטרויט ליונס (מאזן: 5:3). יש שם כמה שחקנים חביבים, אבל ה-NFL היא לא ליגה חביבה. מלבד ג'ואי הארינגטון, אין לאריות אף שחקן ברמה גבוהה בעמדה שלו, והארינגטון ילד שעוד לא גמר לשלם דמי הוראה. ההגנה משתדלת, אבל היא פשוט לא מוכשרת ולא עמוקה מספיק. ציון: 60

שיקאגו ברס (מאזן: 6:2). הדובים באמת קיבלו בראש משד הפציעות, אבל משהו אחר קורה שם. מתאם ההתקפה ג'ון שופ עושה עבודה פשוט איומה בניצול כל התופסים המוכשרים שעומדים לרשותו. אנתוני תומאס לקח לא צעד אחד, אלא חמישה או שישה לאחור, ובלעדיו גם בשנה שעברה לא היו הדובים מגיעים לשום מקום. ציון: 50

מינסוטה וייקינגס (מאזן: 6:2). דוגמא מצוינת לקבוצת פוטבול חולה. אין הגנה בכלל, וההתקפה מקרטעת קשות. מייקל בנט מתחיל להתפתח לכדי רץ סביר, ומו וויליאמס לא מאפשר ליריבות להתרכז רק בו על קו השער, אבל רנדי מוס עובר עונה איומה בסטנדרטים שלו, ונראה שהקרע בינו לקווטרבק דונטה קולפפר הוא הרבה יותר מסתם עצבים הדדיים. טעות גדולה מצד שניהם, ובמיוחד מצד קולפפר - בלי סילון כמו מוס, הוא יצטרך לדייק ולהשתמש בהרבה יותר רגש, ולזה הוא כבר לא רגיל - כמו שרואים העונה. ציון: 40

NFC דרום

טמפהביי באקנירס (מאזן: 2:7).
הקבוצה, שעד השבוע שעבר התבססה על משחק ההגנה הטוב בליגה, אולי (אולי!) מצאה את ההתקפה שלה. בכל מקרה, קבוצה שיש לה מאזן 7-2 ומשחק בינוני ומטה בהתקפה יכולה להיות מאוד אופטימית לגבי ההמשך. בהגנה וורן סאפ נותן עונה מהסרטים וכך גם דריק ברוקס. שניהם היו ונשארו, ביחד עם הסייפטי המעולה ג'ון לינץ', הלב והנשמה של טמפה. ציון: 85

ניו אורלינס סיינטס (2:6).
אולי הקבוצה הכי עמוסת כישרון התקפי בליגה וללא ספק הקבוצה ההתקפית המהירה בליגה. בגלל זה הם העדיפו את מקאליסטר על ריקי ובחרו את סטולוורת' בסיבוב הראשון כי כשרון עם הרבה מהירות פשוט קשה מאוד לעצור קבוצה שפשוט כיף לראות.

ההגנה לעומת זאת היא סיפור אחר. האיינטס מתבססים על החולייה הקדמית שתפעיל הרבה לחץ על הקווטרבק, אחרת הוא ימצא את החורים הניכרים בחוליה האחורית של ההגנה. כל עוד ההגנה מפעילה לחץ היא נראת נהדר מה גם שהאוקטן הגבוה בהתקפה מקל על ההגנה. ציון: 80

אטלנטה פלקונס (מאזן: 3:5).
אם לויק היו יותר קלים התקפיים מעניין איזו תוצרת הוא היה נותן. בכל מקרה ויק הוא כרגע הדבר בליגה. כולם מדברים עליו ובצדק. הוא מקנאב מהדורה משופרת מבחינת יכולת הריצה, ונותר רק לראות אם הוא ישמור על השיפור הניכר בדיוק במסירה.

אטלנטה מצאו גם רץ לעתיד בדמות טי ג'יי דאקט, מה שסותם חור התקפי אחד. ללא ספק אטלנטה תצטרך לחזק עצמה גם הגנתית וגם התקפית בפגרה אבל למרות שיש לה חורים רבים, ההגנה משחקת פוטבול מלא השראה וזה חשוב לכל קבוצה כי זה מחפה על מחסור בכישרון. כל עוד יש לה את זה אזי ויק וקבוצתו יתחרו על מקום בפלייאוף עד סוף העונה. ציון: 75

קרולינה פנת'רס (מאזן: 5:3)
עלתה כמו מטאור בשלושת השבועות הראשונים ומאז משחקת כמו מטאור שנכנס לאטמוספירה - פשוט נשרפה. המאמן ג'ון פוקס עושה נפלאות עם ההגנה אך עדיין חסר לה שם בורג אחד או שניים. בצד השני, יתכן שהפנתרים מצאו רץ בדמותו של פוסטר רק חבל שהוא סיים את העונה כל כך מוקדם.

רודני פיט הוא ללא ספק הפתעה נעימה שנותן לקרוליינה סיכוי לנצח אך הוא לא הפיתרון לטווח ארוך. גם כריס וויינקי הוא לא הפיתרון, ובסך הכל יש לפוקס עוד דרך ארוכה להתמודדות על מקום בפלייאוף. אך פה ושם הונחו כבר אבני יסוד במיוחד בצד ההגנתי בדמותם של ג'וליוס פפרס הקיצוני הגנתי ודן מורגן הליינבקר הנפלא. ציון: 65

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

NFC מערב

סן פרנסיסקו 49 (מאזן: 2:6)
בצד ההתקפי הכל דופק כמו שעון אחרי התחלה קשה. טאי סטריטס תפס מקום בהרכב הפותח ונותן תוצרת טובה מה שמקל על שאר ההתקפה ובמיוחד על אואנס. מהצד השני העיניינים עדיין מגמגמים משהו החוליה האחורית לא בדיוק מזהירה למרות שכישרון יש שם. לעומת זאת, החוליה הקדמית בראשות הליינבקר פיטרסון והקיצוני הגנתי אנדרי קרטר נותנת את הטון והופכת את ההגנה של הניינרס לראויה. ציון: 80

אריזונה קארדינלס (מאזן: 4:4)
אם הקווטרבק ג'ייק פלאמר היה מוצא יציבות במשחקו, ואם לזונה היה משחק ריצה יעיל וטוב אולי היה לה סיכוי למשהו. אבל כל עוד אין לזונה תוצרת טובה וקבועה ממשחק הריצה היא בבעיה. פלאמר משחק חלש העונה, וזה פוגע בשאר ההתקפה. אריזונה ללא ספק תחפש קווטרבק חדש בפגרה אבל עד אז היא תצטרך להסתדר עם פלאמר בתקווה שבחלקה השני של העונה הוא ישפר את משחקו. דווקא ההגנה, למרות מחסור חמור בכישרון, משחקת לא רע בכלל, אבל עדיין חסרים שם יותר משני ברגים. ציון: 70

סט. לואיס ראמס (מאזן: 5:3)
אחרי פתיחת עונה מזעזעת הראמס אט אט חוזרים לעצמם ולא מעט קבוצות ב-NFC נלחצות מכך, ובצדק.
לראמס יש מספיק כישרון הגנתי ובמיוחד התקפי כדי לעשות המון רעש במחצית השניה של העונה. סוף סוף הבין המאמן מייק מארץ שמשחק ההתקפה חייב להתבסס ולעבור דרך מרשל פולק - דבר שלא קרה בחמשת המשחקים הראשונים בעונה, אך השתנה אחרי פציעתו של וורנר. בכל מקרה פולק כרגע סוחב את כל הראמס על גבו ויש לו גב מאוד רחב. יהיה מאוד מעניין לראות אם הגב שלו מספיק רחב להוביל את הראמס עד לפלייאוף, ומעניין גם לראות איך יצליח קורט וורנר, שצפוי לשוב עוד שבוע-שבועיים, להשתלב חזרה במכונה שחוברה לה יחדיו. ציון: 50

סיאטל סיהוקס (מאזן: 6:2)
יש בסיאטל המון כישרון גם בהגנה וגם בהתקפה, אבל בפוטבול, בהתקפה, הכל מתחיל ורב הזמן הכל נגמר בעמדת הקווטרבק - ומאט האסלבק הוא לא התשובה. מה שכן, שון אלכסנדר וקורן רובינסון הם שני חתיכות די רציניות שכבר הונחו בפזל ההתקפי כל מה שנותר הוא למצוא איזה קווטרבק שיוכל להשתמש כראוי בשתי החתיכות האלה.

אולי תימצא תשובה אצל ג'ף ג'ורג'? אולי. אבל גם אם כן, כמה זמן זה יחזיק ? סביר להניח שלא הרבה ג'ורג' הוא סרטן בחדר ההלבשה, נסוג השחקנים שפוגע בכימיה הקבוצתית . ההגנה, למרות שיש שם כמה שחקנים עם כשרון, פשוט לא משחקת טוב. ההגנה נגד הריצה פשוט גרועה, וזה דבר שפוגע בכל תחומי ההגנה. כנראה שהולמגרן יצטרך לחפש לעצמו מתאם הגנתי חדש, בהנחה שהוא בכלל יישאר בסיאטל בעונה הבאה. ציון: 40

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully