הפרפקציוניסט האלגנטי: פרידה מצ'אבי אלונסו

רוברטו פאלומר, העורך של מארקה, כתב פעם: "צ'אבי אלונסו יכול לשחק עם חליפה ועניבה". באופן סמלי, החגיגה המפורסמת ביותר שלו אכן היתה עם חליפה ועניבה. הקשר הבאסקי ישב ביציע באצטדיון האור בליסבון בגמר ליגת האלופות ב-2014, מושעה בשל צבירת כרטיסים צהובים, ולא הצליח להתאפק כאשר גארת' בייל העלה את ריאל מדריד ליתרון מול אתלטיקו בהארכה. הוא קפץ מעל הגדר ורץ לחגוג עם חבריו על הדשא. הרגע הזה נכנס היישר לפנתיאון, והוא מסמל יותר מכל את השמחה של הלבנים שהצליחו לזכות סוף כל סוף בדסימה הנכסף. אופ"א, אגב, לא השכילה כהרגלה להבין אותו כראוי, והשעתה את הכוכב ממשחק אחד בשל מה שהוגדר כהתנהגות בלתי הולמת.

ואולם, אין הרבה שחקנים בדור הנוכחי שהתנהלותם לאורך הקריירה היתה הולמת יותר מזו של צ'אבי אלונסו. הוא הג'נטלמן האולטימטיבי, שזכה להערכה עצומה בכל מקום בו דרך. האוהדים העריצו אותו, חבריו היללו אותו, מאמנים סמכו עליו בעיניים עצומות. גם היריבים תמיד נתנו לו את הכבוד הראוי. צ'אבי אלונסו היה קונצנזוס. אוהדי מנצ'סטר יונייטד לא היו מסוגלים לשנוא אותו כאשר שיחק במשך חצי עשור בליברפול. אוהדי ברצלונה לא תיעבו אותו כאשר לבש את מדי ריאל במשך חמש שנים. בגרמניה, אתה בהכרח נגד באיירן מינכן אם אתה בעדה, אבל איש מעולם לא אמר מילה רעה על הבאסקי.

תסתכלו על התמונה הזו. כל כך הרבה תארים יש ברזומה של הקשר הפנטסטי. הוא זכה בליגת האלופות עם ליברפול באחד הגמרים הכי דרמטיים שידע המשחק ב-2005. הוא היה קריטי לזכיה של ריאל מדריד באליפות ב-2012 על חשבון ברצלונה הגדולה של פפ גווארדיולה. הוא הניף את גביע האלופות ההוא ב-2014. יש לו שלוש אליפויות גרמניה עם באיירן. ויש לו גם 114 הופעות ו-16 שערים בנבחרת ספרד, איתה זכה במונדיאל ההיסטורי ב-2010 ובשתי אליפויות אירופה רצופות (אם כי ב-2008 רק כשחקן ספסל). אפשר היה לעשות קולאז' תמונות מרהיב לסיכום הקריירה, אבל צ'אבי אלונסו הלך על משהו אחר לגמרי.

הוא הלך לפארק ליד ביתו במינכן עם זוג נעליים בידיו, ואישתו צילמה אותו בטלפון הנייד על המגרש הקטן בו מכדרר כיום בנו בן התשע. "חשבתי שזה צריך להיות במקום בו הכל התחיל, במגרש רגיל בו הילדים משחקים", הוא אמר לטיימס. ועוד בשחור-לבן. רטרו עד הסוף. זהו צ'אבי אלונסו המזוקק, ובראיון הזה הוא גם גילה מדוע טרם כתב את האוטוביוגרפיה שלו. "על מנת שהספר יהיה מעניין, אתה צריך לחשוף יותר מדי, אבל אני אדם קצת ביישן. אני אוהב לשמור חלק מהדברים לעצמי", הוא אמר.

צריך לקרוא את המשפט הזה מספר פעמים כדי להפנים לעומק את הנקודה החשובה ביותר בו. האם כל השחקנים והמאמנים שמוציאים ספרים בתדירות מסחררת כתבו על הכל ולא השמיטו פרטים שלא רצו לחשוף? ברור שלא – וזה ממש לא הפריע להם. יש לומר כי חלק נכבד מהאוטוביוגרפיות האלה שטחיים ומשעממים. הם גם משמשים לא פעם לסגירת חשבונות אישיים. ואולם, צ'אבי אלונסו רואה את הדברים האחרת. הוא פרפקציוניסט. אם הוא כותב ספר, הוא חייב להיות מעניין. הוא חייב להיות מקיף. הוא חייב להיות מושלם. ואם אין ברצונו לספר על כל ההיבטים של חייו, אז פשוט לא יהיה ספר.

וכך בדיוק, עם השאיפה הזו לשלמות, הוא שיחק כדורגל. הוא חשב על כל מסירה. הדחף לעשות את הכל באופן אופטימלי לא נתן לו מנוח. "בלילות רבים מדי, לא הצלחתי להירדם כי חשבתי על המשחקים. חשבתי על הכל לפני המשחק, וחשבתי על הכל אחרי המשחק כאשר ניתחתי אותו", סיפר צ'אבי אלונסו. גם כאשר זכה בכל התארים האפשריים, גם כאשר לא היה צריך להוכיח דבר לאיש, הוא עדיין סחט את עצמו ולא הצליח להרפות. מבחינה פיזית, הכדורגל היה קל יותר ככל שחלפו השנים, כי הרי צ'אבי אלונסו מעולם לא היה שחקן מהיר במיוחד. מבחינה מנטלית, המקצוע המשיך להיות מתיש כמו בתחילת הקריירה, כי צ'אבי אלונסו שיחק עם הראש.

הוא אפילו ראה בכך שליחות, ולא היסס להביע את דעותיו. כאשר ביקר את הכדורגל האנגלי, הוא טען שההתלהבות מתיקולים פוגעת בו. "היכולת לתקל היא לא תכונה בסיסית של כדורגלן. אני לא יכול להבין מדוע מלמדים שחקנים צעירים לתקל. תיקול הוא המוצא האחרון, ולעתים אנחנו נזקקים לכך, אבל זה לא משהו ששואפים אליו". הוא לא בז לעבודה השחורה, אך ניסה להימנע ממנה. הוא ראה את תפקידו אחרת.

המטרה שלו, כקשר מרכזי, תמיד היתה הנעת כדור יעילה. הוא טען כי המשימה החשובה ביותר שלו היא לגרום לשחקנים סביבו למצות את הפוטנציאל שלהם ולהיות טובים יותר. גם כאשר שיחרר את הבעיטות המופלאות למסגרת ממחצית המגרש שלו, אשר חלקן הפכו לשערים מיתולוגיים, הוא לא עשה זאת כדי לזכות בתהילה. הוא פשוט סבר אז, ברגע נתון, שזו הדרך הנכונה ביותר להמשיך את ההתקפה. בדרך כלל, היו אלה המסירות. אין בעולם שחקן שמסוגל לשלוח כדורים ארוכים בדיוק של מילימטר כמו צ'אבי אלונסו. הוא הפך את זה לאמנות שגורמת הנאה אסתטית. זוכרים את הבישול האלוהי הזה לאלברו ארבלואה בדרבי של מדריד ב-2011? איך אפשר לשכוח? ואולם, אם הדרך הנכונה ביותר היתה המסירה הקצרה לשחקן שנמצא ממטר ממנו, הוא ביצע אותה באותה החדווה בדיוק.

לכן אין שחקן שלא אהב לשחק לצד צ'אבי אלונסו. "הוא היה הקשר הטוב ביותר איתו שיתפתי פעולה, ובפער ניכר", אמר סטיבן ג'רארד. "למדתי לאהוב את הכדורגל איתו", הצהיר פרננדו טורס. צריך לכתוב ספר כדי לכלול בו את כל המחמאות, וזה נכון גם לגבי המאמנים. "צ'אבי אלונסו חכם מאוד", טען רפא בניטס, אשר דרש להביא אותו לאנפילד מיד אחרי שחתם בליברפול בקיץ 2004. הוא היה השחקן איתו רצה להתחיל את המהפכה, כי צ'אבי אלונסו תמיד היה עוזר מאמן על המגרש. או אולי מאמן בזכות עצמו.

היו שהישוו את צ'אבי אלנוסו לגווארדיולה כשחקן, ולכן טבעי להניח שהוא עשוי להפוך למאמן צמרת כמוהו. פפ סבור כך בעצמו. "אין לי ספק שצ'אבי אלונסו יהיה מאמן מצוין. הייתי צריך להתמודד איתו כאשר שיחק בריאל, והיה לי מזל לעבוד איתו בבאיירן. הוא אחד הקשרים הטובים ביותר שראיתי בחיי. הוא לא רק מבין את המשחק, אלא גם סקרן מאוד. הוא רוצה לדעת יותר, הוא שואל שאלות ומציע הצעות. תענוג להיות עם שחקנים שלא סתם באים לעבודה אלא שואפים להיות מעורבים. הוא היה נכס עבור מאמנים, והוא יחסר לכדורגל כשחקן, אבל נרוויח אותו כמאמן", אמר גווארדיולה.

הכוכב הצהיר שיקח פסק זמן על מנת לבלות זמן עם משפחתו, כי אשתו מאושרת עד הגג מסופי השבוע הפנויים שצפויים להם ביחד אחרי 18 שנה של קריירה מקצוענית, אבל ברור שהוא יחזור. וכאשר חושבים על נקודת ההתחלה הנכונה בדרכו החדשה, אין אופציה טובה יותר מאשר ריאל סוסיאדד, קבוצת נעוריו ואהובתו הנצחית. צ'אבי אלונסו התאהב בליברפול, התחבר לערכים של ריאל והתגאה לשחק בבאיירן, אבל הלב שלו היה ונשאר בסן סבסטיאן, והאכזבה הגדולה בחייו היתה הדרך בה פיספסה ריאל סוסיאדד התוססת של המאמן הצרפתי ריינאל דנואקס ב-2002/03.

צ'אבי אלונסו היה המוח והמנהיג של הקבוצה ההיא. ג'ון טושאק, אשר העניק לו את סרט הקפטן בגיל 20, טען: "מעולם לא ראיתי שחקן צעיר עם השפעה כה עצומה על הקבוצה". ההשפעה הזו רק התחזקה בחלוף שנתיים כאשר ריאל סוסיאדד דהרה בפסגה בעונה סנסציונית. הקשר כבש שער נפלא ב-2:4 על ריאל מדריד, בתצוגת תכנית מכוננת שהפכה את הבאסקים לפייבוריטים לזכיה באליפות. הפסד טרגי לסלטה ויגו במחזור הלפני האחרון חיסל את החלום, וגם היום צ'אבי אלונסו עדיין מצטער על ההחמצה.

הוא לא רצה לחזור לריאל סוסיאדד כשחקן, למרות שכל האוהדים המתינו לכך. אז אולי הוא יחזור כגאון על הקווים. יש למה לצפות. בינתיים, צ'אבי אלונסו פרש כאלוף, וזה הזמן לומר תודה. פשוט תודה, בקצרה ובשחור-לבן. כך הוא מעדיף את זה.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק